משולש החיים - העשרה
מערכת העצבים
1. מערכת העצבים המרכזית
2. מערכת העצבים ההיקפית
מערכת העצבים המרכזית
* המח הגדול
*. המח הקטן
*. גזע המח
*. מח השדרה
המח הגדול (Cerebrum) – החלק העיקרי המערכת העצבים המרכזית מחולק ל – 4:
- האונה הקודקודית – Parietal Lobe
- האונה העורפית – Occipital Lobe
- האונה הרקתית – Temporal Lobe
- האונה המצחית – Frontal Lobe
תפקידי המח הגדול –
• בכל המוח קיימים מרכזי תאום בין האזורים השונים
האונה הקודקודית: אזורים תחושתיים (מגע, חום/קור, לחץ)
אזורים תנועתיים
האונה הפרונטלית: אזורים תנועתיים – תנועות רצוניות (בהצלבה)
למידה, חשיבה ורגשות
אישיות
האונה העורפית: מרכז הראייה
האונה הרקתית: אזורי השמיעה
אזורי הדיבור
המח הקטן
תפקידים –
1. שיווי משקל
2. קואורדינציה (תיאום תנועות)
3. עידון תנועות
4. טונוס/מתח שרירים
גזע המח
- קורה בין אונית – האזור שמחבר בין שני חלקי המח העליונים
- בלוטת יותרת המח
- תלמוס והיפותלמוס
- גשר – נמצא בקצה הראשון של גזע המח ואחראי על כל נושא של ההכרה
- Medulla Oblongata – החלק העיקרי של גזע המח ואחראי על התפקודים החיוניים של החיים
תפקידים –
1. מרכז הנשימה (מפעיל ומווסת את פעילות מערכת הנשימה)
2. פקוח על ל"ד וקצב לב
3. וויסות רמת הגלוקוז
4. וויסות חום הגוף
5. רפלקס הראייה (צמצום האישונים) (אחת מהאינדיקציות לפגיעה בגזע המח, ב – c.v.a נראה אישונים לא שווים או צרים)
6. תחושות: ריח, רעב, תיאבון, צמא, דריכות, שביעות
7. פקוח על מערכת ההפרשה הפנימית (יותרת הכליה, הלבלב)
מח השדרה
תפקידים –
- רפלקסים הגנתיים (אוטומטיים) (רפלקס שיעול ובליעה)
- הולכת / החזרת גירויים ממערכת העצבים הפריפרית/היקפית
מערכת העצבים ההיקפית
1. מערכת עצבים רצונית (סומאטית)
2. מערכת עצבים הבלתי רצונית (האוטומטית)
מערכת העצבים הבלתי רצונית
* המערכת הסימפטתית (האדרינרגית) – מערכת שעובדת במצבי דחק – Fight or Flight
* המערכת הפרסימפתטית (הכולינרגית) – מצבי רגיעה - Feed or Breed
השפעות המערכות הבלתי רצוניות על תפקודי הגוף
האיבר פרסימפתטית סימפתטית
לב/דופק האטת קצב האטת קצב
ריאות כיווץ סמפונות הרחבת סמפונות
מערכת העיכול הגברת פעילות עצירת פעילות
שלפוחית השתן ריקון השתן עצירת השתן
אישונים כיווץ הרחבה
בלוטות הרוק הפרשה מוגברת עצירת רוק
עצבי הראש
- 12 זוגות עצבים שיוצאים ישירות מהגולגולת לאיברי מטרה (לפנים):
1. עצב הריח 7. עצב הפנים
2. עצב הראייה 8. עצב השמיעה ושיווי המשקל
3. עצב העין 9. עצב הלשון והלוע
4. עצב שרירי הלעיסה 10. העצב התועה/הנודד
5. עצב העין 11. עצב שריר הגרון
6. עצב העין 12. עצב תת לשוני
• העצב העשירי / התועה – הנודד Vagus Nerve (N10)
מגיע עד לבטן תחתונה , עצב הוגוס הוא עצב מרכזי במערכת הפרסימפתטית והוא מעצבב איברים רבים: הלב, הריאות, הכבד, הקיבה, הלבלב, המעי הגס, החלחולת, כיס המרה
עצבי השדרה Spinal Nerves
- 31 זוגות עצבים היוצאים מבעד לרווח הבין חולייתי, כל מקבץ עצבים נקרא על שם החוליה המתאימה לו. מח השדרה עובר ברווח שיש בתוך החוליות עצמן ובין כל רווח לרווח יוצאים זוג עצבים
חוליות עמ"ש העצבים
צווארי - Cervical C1-C8
חזי - Thoracal T1-T13
מותני – Lumbar L1-L5
עצתי – Sacral S1-S5
זנבי – Coccygial CO1
• מערכת העצבים בנויה משרשרת של תאי עצב – הגדרה: היחידה התפקודית היסודית של מערכת העצבים
• מבנה הנוירון (תא עצב):
1. דנדריט (Dendrite) – סיבים קצרים המתפצלים סמוך לתא
2. גוף התא (Soma)
3. אכסון (Axon) – סיב ארוך ובודד היוצא מגוף התא ומתפצל
4. מיאלין (Myelin) – חומר לבן ושומני העוטף את האכסון, שמהווה בידוד המונע "קצרים" בין תאי עצב שונים
- כל עצב הוא ייחודי ויש לו את התפקוד שלו.
- ההולכה של הגירוי בעצבים – הדחף בתוך תא עצב, מהדנדריט לאכסון, הוא דחף חשמלי. מעבר הגירוי בקשר בין שני תאי עצב / הסינפסה מתבצע ע"י הפרשה כימית
- ההולכה של הגירוי במרווח הסינפסי – מעבר הדחף בין שני קצות עצבים מתבצעת ע"י הפרשה כימית / נוירוטרנסמיטר
- קיימים שני נוירוטרנסמיטרים עיקריים:
1. אציטלכולין (ACH)
2. נוראדרנלין
הפיזיולוגיה של הסינפסה האדרינרגית –
- נוראפינפרין (Ne) מופרש ע"י העצב הטרום סינפסי
- ה – Ne מגרה את העצב האחר סינפסי
- ה – Ne "נלקח" ע"י העצב הטרום סינפסי או מפורק ע"י אנזים המצוי בסינפסה (MAO)
הפיזיולוגיה של הסינפסה הכולינרגית –
- אצטילכולין (ACH) מופרש ע"י העצב הטרום סינפסי
- ה – ACH מגרה את העצב האחר סינפסי
- אצטילכולין אסטרז מופרש לסינפסה ומפרק את ה – ACH
- תוצרי הפרוק נספגים לרקמת העצב הטרום סינפסי
סוגי הנוירונים
- נוירון תחושתי – מעביר מידע מקולטנים /רצפטורים פריפריים אל מערכת העצבים המרכזית ונקרא גם אפרנטי
- נוירון תנועתי - מעביר מידע ממערכת העצבים המרכזית לאיבר מטרה (שריר, בלוטה) נקרא גם אפרנטי
- נוירון מקשר – מקשר בין תאי עצב תחושתיים לתאי עצב תנועתיים (במע"מ)
מערכת הנשימה – Respiratory System
אנטומיה ופיזיולוגיה
תפקידים:
- אספקת חמצן (O2) – חמצון Oxidation –
- הרחקת הפחמן הדו חמצני (CO2) – אוורור – Ventilation
מבנה:
אברי הנשימה אברי עזר נשימתיים
דרכי הנשימה העליונות (Upper Airway) צלעות Costal
דרכי הנשימה התחתונות (Lower Airway) השרירים הבין צלעיים
נאדיות Alveolus קרומי הצדר/הפלאורה Pleura
הסרעפת Diaphragm
דרכי נשימה עליונות –
חלל האף החך הקשה
חלל הפה החך הרך
הלוע הלשון
מכסה הגרון (אפיגלוטיס) לסת תחתונה
תיבת הקול
- מכסה הגרון (אפיגלוטיס) – סוגר את הקנה בזמן הבליעה ומונע כניסת גופים זרים אליו, זהו רפלקס הבליעה – הגנתי
- ישנם הבדלים באנטומיה בנתיב האוויר בין מבוגר לילד: האפיגלוטיס לא נסגר עד הסוף אצל ילדים, קיימת סכנה שגוף זר ייכנס לקנה הנשימה.
- אצל תינוקות המנגנון אינו מפותח דיו
דרכי נשימה תחתונות –
הקנה – מתחיל מקופסית/תיבת הקול
קנה הנשימה:
1. סימפון שמאלי ראשי
2. סימפון ימני ראשי
3. קרינה (Carina) – נקודת הפיצול של הקנה לסמפונות
4. סימפוניות
- הסמפון השמאלי והימני אינם מחולקים בצורה שווה, הימני – זווית חדה מהשמאל בגלל מיקום הלב .
הענף הברונכיאלי
הריאות מחולקות לאונות Lobes
ריאה שמאלית – שתי אונות: עליונה ותחתונה
ריאה ימנית – שלוש אונות: עליונה, אמצעית ותחתונה
מכניזם הנשימה –
פעולת הנשימה מתחלקת ל: שאיפה – שליש מאורך הנשימה, נשיפה – שני שליש מאורך הנשימה
חילוף הגזים בנאדיות –
חילוף הגזים מתבצע ע"י דיפוזיה עקב המפל בלחץ החלקי של (torr) הגזים בין הנאדיות לנימי הריאות.
לחץ חלקי חמצן = Po2
לחץ חלקי פחמן דו חמצני = Pco2
P – לחץ נמדד ב – torr
ערכים בנפחי נשימה
TV – Tidal Volume – נפח מתחלף – נפח האוויר הממוצע הנשאף בנשימה אחת (מבוגר cc 500)
RR – Respiratory Rate – קצב הנשימות בדקה (מבוגר 12 – 16)
MV – Minute Volume – נפח מתחלף בדקה
TVxRR=MV (cc7000 = 14 X cc500)
DV – Dead Volume Space - נפח מת – האוויר בסמפונות שאינו משתתף בחילוף הגזים (cc150)
נפח הנאדיות – נפח האוויר בנאדיות המשתתף בחילוף הגזים cc350
RV – Residual Volume – נפח שארי, נפח הריאות לאחר שאיפה מאומצת, מונע תמט (קריסה) של הריאות – cc1200 (שתי הנשימות הראשונות בהחייאה – על מנת לתת את ה – cc1200 – 1000 לריאות)
חמצון - Oxidation
תלוי ב: בנפח המתחלף בדקה
באחוז החמצן באוויר הנשאף (21%)
אוורור
תלוי בנפח המתחלף בדקה (MV)
MV = תת אוורור (היפוונטילציה – רמת ה – CO2 בגוף גבוהה)
MV = אוורור יתר (כמות ה - CO2 שיוצאת מהגוף גבוהה)
פיקוח והפעלה
איך פועלת מערכת הנשימה –
- מערכת העצבים הרצונית
- מערכת העצבים האוטונומית (מרבית הזמן מערכת זו היא המפקחת על הנשימה)
מרכז הנשימה נמצא בגזע המח (באזור שנקרא : Medulla Oblongata)
הגורמים המשפיעים על מרכז הנשימה
1. Pco2 Hg / mm 40 – 35 (הגורם הראשון לנשימה, אצל אדם בריא זה הדחף השולט)
2. Po2 Hg / mm 60 (אצל חולה copd זה הדחף השולט)
3. PH עלייה בחומציות הדם – נגזרת של 1 ו – 2 ( הגוף שולט ברמת החומציות בדם ע"י מחזור הדם, מערכת הנשימה ומערכת השתן)
מרכז הנשימה נמצא ב – Brain Stem
VRG – מרכז הנשימה הראשי – שולט על קצב הנשימה
Pneumotic Center – אחראי על הנשיפה – מופעל ע"י חיישני מתיחה בקרומי הפלאורה
Apneustic Center – משמש גיבוי למרכז הראשי
Pons – גשר – מחבר את כל המערכת
- זוהי מערכת מורכבת ,במידה ואחד מהחיישנים ייפגע ←פגיעה במערכת הנשימה
מיקום חיישני הגירוי הנשימתי
- שליטה גבוהה של המח הגדול
- חישני מתיחה בקרומי הפלאורה
- חישנים כימיים היקפיים באזור קשת אבי העורקים
- חישנים בשרירים ובמרפקים
צלילי נשימה בהאזנה
- חרחורים (דלקת ריאות, בצקת ריאות, copd)
- צפצופים (בעיקר בנשיפה) – אסטמה
- בעבוע (בצקת ריאות מתקדמת)
- שעול נבחני (סטרידור – חסימה כלשהי בדרכי הנשימה העליונות)
כיצד ניגשים לחולה נשימתי
Provk - מה גרם לזה? האם זה קורה בד"כ או שרק עכשיו?
Quality – איכות הנשימה
R – האם קרה בעבר, כמה פעמים ומתי
S – חומרת ההיקף וקושי הנשימה
Timing – תזמון, לפני כמה זמן
לאחר שמקבלים מענה על שאלות אלו, יוצרים דיאגנוזה ומחליטים T&T
מערכת הדם
תפקידי הדם:
1. נשימה / חלוף גזים: CO2 ↑ O2 ↓
2. תזונה – סוכר, חלבונים, שומנים וכו', ממערכת העיכול אל תאי הגוף
3. הפרשה – הרחקת חומרי פסולת מתאי הגוף אל הכליות והכבד ומשם זה יוצא החוצה, כליות דרך השתן, מהכבד למעיים.
4. ויסות/רגולציה – חום גוף, נוזלים, העברת הורמונים לתאי יעד. הדם דואג להעלאת והורדת חום הגוף (בהיפותרמיה – הגוף סוגר את זרימת הדם לאזורים לא חיוניים)
5. הגנה – מפני אורגניזמים זרים (חיידק, וירוס) .
מרכיבי הדם:
1. נוזל – פלסמה/Plasma
2. חומר תאי – המטוקריט (כדוריות דם אדומות/לבנות, חלבונים ועוד)
• נפח הדם כ – 7%-8% ממשקל הגוף (6-8 ליטר)
פלסמה/Plasma
- מהווה 55% מנפח הדם
- החלק הנוזלי של הדם המכיל חלבונים שונים, מלחים, אנזימים, הורמונים ויטמינים וכו' (ריכוז המלח הקבוע בדם 0.9%)
- אלבומין – החלבון העיקרי בפלסמה, אחראי על ויסות לחץ ונפח הנוזלים בתוך כלי הדם
- נוגדנים/גמא גלובולינים – חשיבותם רבה במערכת החיסונית של הגוף (מיוצרים ע"י תאי דם לבנים מיוחדים, כאשר הם מזהים גורם זר בגוף הם משדרים בצורה כימית לכדוריות הדם הלבנות על מנת שיקפו את הגורם הזר)
- חלבוניי/פקטורי קרישה – אחראים על תהליך הקרישה בסדר קבוע
- חלבון האורוקינז – אחראי על הפיברינוליזה (פירוק קרישים שנוצרים לאחר עצירת דימום, כדי למנוע תסחיפים בתוך מחזור הדם)
החלק התאי
- כולל את תאי הדם ומהווה 45% מנפח הדם
תאי הדם האדומים – Erythrocytes
- בממוצע 6-8 מיליון/ממ"ק
- מעניקים לדם את צבעו
- נוצרים במח העצמות (העצמות הארוכות)
- מכילים את ההמוגלובין, חלבון המכיל ברזל הקושר אליו את ה- O2 (רמת ההמוגלובין 15% ושונה בין גברים לנשים-אחוז נמוך יותר)
- קרום התא גמיש – מאפשר מעבר בנימים שקוטרם קטן יותר
- Hematocrit – ריכוז כדוריות הדם - 15%-40% (אנמיה=המטוקריט נמוך)
- Cyanosis ציאנוזיס – חמצון לקוי של הדם
תאי הדם הלבנים – Leukocytes
- 4000-10,000 ממ"ק
- נוצרים במח העצמות
- 60% גרנולוציטים (הבלענים) – המגיבים העיקריים והראשונים לזיהומים חיידקיים (מזהים גורם זר, עוטפים ובולעים אותו ולאחר מכן מתפרקים. כשהם מתפרקים הם מפרישים היסטמין – חומר שנוצר מתאי דם לבנים שהתפרקו, והגוף אמור לווסת את ההיסטמין ולנקז מהדם)
- 35% לימפוציטים – מייצרים את הנוגדנים. ישנם נוגדנים בפלסמה, ובמידה ואחד מהם מזהה דנ"א זר, גוף זר הוא משדר חומרים כימיים אשר נותנים ללימפוציטים לייצר יותר נוגדנים מסוימים אשר תוקפים את הגוף הזר. חלקם נדבקים לגורמים הזרים ומחברים אותם , ומבצעים הצמתה או מסמנים לתאים הבלענים/הרעלנים.
- 5% מונוציטים – משתתפים במערכת החיסונית ובמערך התחזוקה בגוף (תאי דם מתים שמסתובבים במחזור הדם נאספים ע"י המונוציטים אל מערכת ההפרשה).
- עלייה ברמת הלויקוציטים מצביע על תהליך דלקתי. באיידס – ישנה פגיעה במערכת החיסונית, בלימפוציטים מסוג B ו – T , ישנה ירידה דרסטית בייצור תאי דם לבנים (פחות מ – 4000)
לוחיות/טסיות הדם – Thrombocytes
- 150-300 אלף / ממ"ק
- הטרומבוציטים אחראים על קרישה
- אחראיות על מסלול קרישת הדם ו"סתימת" חורים בכלי הדם, בשיתוף עם פקטורי/חלבוני קרישה (15 חלבונים)
- כשיש קריעה בכלי דם טסיות הדם מצטברות על נקודת הפצע ויוצרות רשת, מתחילה קרישה – הטסיות נשברות ויחד עם חלבוני הקרישה סותמות את מקום הפגיעה
- כל הפרעה בזרימת דם, שאינה פציעה, תגרום אוטומטית לקרישה. באוטם – הגוף מזהה זאת כפציעה וטסיות הדם סותמות את כלי הדם, בעייתי בעורק קורונרי.
- המופיליה – אי קרישת דם/חוסר בפקטור 8
הלב
- גודלו כגודל אגרוף
- משקלו 200-300 גרם
- בהתכווצו / Systole – דוחף דם
- בהתרפותו / Diastole – יונק דם
- בכל פעימה מזרים הלב 60-100 סמ"ק דם (7000-9000 ליטר ביממה) – מנוחה
- הלב ממוקם בחלל הביניים – Mediastinum מעל הסרעפת, מאחורי החצי התחתון של עצם החזה Retrosrenal בין קו הצלעות השנייה והשלישית
- מבנה הלב: עליה ימנית / עליה שמאלית ( קולטים דם) , חדר ימני וחדר שמאל – דוחפים דם (חדר שמאל הרבה יותר שרירי כיוון שהוא צריך להזרים דם למרחק רב) . בין שני החדרים ישנה מחיצה.
- שסתום אבי העורקים – מפריד בין הלב לשער הגוף, נפתח כאשר חדר שמאל שולח דם
- שסתום עורק הריאה – השסתום נפתח בהתכווצות חדר ימין. שסתום זה ושסתום אבי העורקים נפתחים ונסגרים בו זמנית
- שסתום דו צניפי - בין עלייה שמאל לחדר שמאל.
- שסתום תלת צניפי - בין עלייה ימין לחדר ימין.
- אוושה – דליפה/חזרה של דם בין שסתומים או בין חדרים, או בגלל חור במחיצה. אוושה סיסטולית – בזמן התכווצות חוזר דם אחרוה, אוושה דיאסטולית – בזמן מנוחה דם בורח למקום אחר.
- שסתומי הלב בהתכווצות: כאשר הלב מתכווץ נפתחים שני השסתומים – אבי העורקים ועורק הריאה ודרכם זורם דם, והמסתמים שבין החדרים לעליות סגורים
- שסתומי הלב בהרפייתו: בין העליות לחדרים – יורד דם למטה וממלא את החדרים והשסתומים הראשיים סגורים ודם לא יכול לברוח, החדר מתנפח ואז מתכווץ.
העורקים המרכזיים
- קשת אבי העורקים
- עורקים תת בריחיים (שמאלי/ימני)
- עורק עלום השם – מתפצל לשניים
- עורקי הצוואר
- אבי העורקים החזי
- אבי העורקים הבטני
- עורק הכליה
- עורק הכסל / המפשעה
ורידים מרכזיים
- ורידי הצוואר
- ורידים תת בריחיים
- וריד הכליה
- וריד הכסל/המשעה
- וריד נבוב עליון / וריד נבוב תחתון – מתחברים לעלייה ימינית
עורקי הגפיים
- עורק הירך (הפמורלי) – המשך של עורק הכסל
- עורק השוק
- עורק תת בריחי
- עורק הזרוע
- עורק הרדיוס (הרדיאלי)
- העורק האולנרי
- לכל עורק יש וריד שנמצא במהלך שלו
עורקי הראש
- עורק הצוואר הראשי
- עורק תת בריחי
- עורק עלום השם
המחזור הלבבי
- מתחילת הסיסטולה עד סוף הדיאסטולה 0.8 שנייה בקצב של 75 פעימות בדקה
- משך הסיסטולה 0.28 שנייה / משך הדיאסטולה 0.52 שנייה – שלב ההרפיה ושלב המילוי המהיר
תפוקת הלב
- כמות הדם שמזרים הלב בדקה שהיא המכפלת של תפוקת פעימה (SV) ומספר פעימות הלב בדקה
- 5000 סמ"ק = 70 מ"ל X BPM 75
החוק עפ"י פרנק סטרלינג :
- ככל ששריר הלב נמתח יותר עוצמת התכווצותו תהיה גדולה יותר
• תאי שריר הלב מכילים הרבה יותר מיטוכונדריות מתא של שרירי השלד
• שריר הלב מבצע עבודה מאומצת: במנוחה – תפוקת הלב בדקה כ – 5 ליטר, במאמץ – התפוקה יכולה להגיע עד פי 5
• הלב מזרים את הדם בלחץ גבוה – להזרמת דם למערכת כלי דם גדולה (כ- 100,00 ק"מ) מאמץ זה מצריך אספקת חמצן סדירה לשריר הלב
• אספקת הדם/חמצן ללב נעשית ע"י העורקים הקורונריים
עורק כלילי שמאלי ראשי עורק כלילי ימני ראשי
מספק דם ל: מספק דם ל:
- חדר שמאל - חדר ימין
- המחיצה הבין חדרית - עלייה ימנית
- חלק מחדר ימין - חלק ממערכת ההולכה החשמלית
- העלייה השמאלית
- במערכת הקורונרית קיימים חיבורים בין העורקים המאפשרים התפתחות תחליף לאספקת דם לשריר הלב
- מילוי העורקים הקורונריים בדם – בזמן הדיאסטולה
 |
|
|
