|
|
| נשלח ב-30/11/2007 10:03 |
|
| |
ווטו,
דוק, אתה או כל מי שיכול לטעות בדברי, שלא דיברתי על עצם הדברים אם כנים הם או לא, אלא על הלכה מסויימת בדיני משומד ששם נתבארו האופנים בהם אדם "יוצא מכלל יהודי" (לרוב העניינים, כלהחיותו וכו'), ובהם נמנה רק האפיקורס להכעיס או העובד ע"ז או המחלל שבת בפרהסיה, ולא מי שטוען שסיפורי התורה הם משל וגם לא מי שאוכל חזיר. כך שהתייחסותי הייתה מסויימת וספציפית להגדרתו של דניאל ותו לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2008 16:23 |
|
| |
.
כד הוינא טליא, למדתי מאבי מורי לקרוא את מגילת אסתר "קריאה פוליטית". אגב אחת השיחות, עלתה העובדה כי אין חיזוק מ"מקור חיצוני" לסיפור המגילה. אמר לי אז אבי, כפי שאמרו רבים מסתמא, כי ארוע שכזה - מהומות ברחבי האימפריה ומותם של אלפי אנשים - קשה להניח שיעבור מבלי להותיר את רישומו.
גדלתי, ואני זוכר את השאלה.
לפני זמן מה גיליתי עד כמה הידע שלנו בנושא ההיסטוריה של האימפריות האירניות, חסר. רוב-רובו של הידע מגיע ממקורות חיצוניים (הרודוטוס, ההיסטוריון היווני, למשל), ומיעוטו - מחפירות ארכאולוגיות. לפני זמן מה, נתקלתי בתאור היסטורי שצמרר את עורי.
במאה השלישית לספה"נ, בימי שלטון הסאסאנים באירן, עלה לגדולה יועץ למלך, כהן דת זורואסטרי בשם קארטיר. קארטיר הנ"ל דחף להשלטת הזרם הזורוואניסטי בדת זורואסטר, ורדף מאמינים אחרים - ביחוד את המניכאים. בין השאר, בתקופתו התבצעו רדיפות דת ברחבי האימפריה כולה, אלפי אנשים נרצחו, מקדשים נשרפו או הוסבו לפולחן האש הזורואסטרי, וכו'.
עד לפני אי-אלו שנים, דבר לא היה ידוע על מאורעות אלו.
לאחר פענוח כתובות שנמצאו באתרים ארכאולוגיים באירן, ביחוד במקום שכונה "הכעבה של זורואסטר" - נקש-א-רוסטאם, נודע יותר לגבי הפרשה.
והנה לנו מהומות ברחבי אימפריה, אלפי הרוגים, שריפת רכוש ומבני דת - ואף מלה בהיסטוריה הידועה לנו. וזה, כאמור, מאות שנים אחרי תקופת אחשוורוש. לכאורה, ככל שמאוחר יותר, אמור להיות לנו קל יותר למצוא מידע.
חור שחור.
אז סליחה אבא, אבל גיליתי שיתכן כי יתרחש דבר כל כך גדול באירן, וההיסטוריונים היוונים/רומים לא יכתבו על כך דבר.
מקורות להרחבה:
כתובות נקש-א-רוסטאם: http://www.avesta.org/mp/kz.html
על ראשית התקופה הסאסאנית: http://www.iranchamber.com/history/articles/sassanids_religious_turmoil.php
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2008 19:39 |
|
| |
אגב, האם התנ"ך אינו מקור הסטורי?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2008 00:17 |
|
| |
מיכה
כהסטוריון, אם תמצא ספר שאין לך נתונים בלתי תלויים המוכיחים מתי נכתב ובו סיפור מעשה, האם זה מהוה מקור הסטורי?
ודאי. השאלה היא מקור למה. יש כאן מקור שסיפור כזה סופר אי פעם, אין כאן מקור מוחלט מה באמת היה בזמן שבו עוסק הסיפור.
כמובן, כאדם המקבל את מסורת חז"ל, ברור לך שמה שנכתב אכן היה כך. אולם מקור הסטורי הכוונה היא בדרך כלל למקור בלתי תלוי.
_________________
------- מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2008 10:21 |
|
| |
| מיכההמרשתי כתב: |  | | אגב, האם התנ"ך אינו מקור הסטורי?
|
|
לא. התנ"ך הוא המקור לדברים רבים, אבל לאו דוקא להיסטוריה.
בן כמה היה המלך יורם כשעלה לכס המלכות (השווה מלכים ודבה"י)?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2008 10:59 |
|
| |
מיכה
מה דעתך על עובדות היסטוריות אלו, כששתיהם אינם נכונות.
בן שׁנָה שאול בּמָלְכוֹ וּשׁתּי שׁנִים מָלַךְ עַל יִשׂרָאֵל:
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2008 11:16 |
|
| |
מאיר
למה אתה קורא נתונים בלתי תלויים ומקור בלתי תלוי?
מואדיב
האם במקורות הסטוריים אחרים לא קיימות שום סתירות בין מקור למקור?
ירוחם
הלא תודה שאם כתוב ששאול היה בן שנה זו איננה טעות הסטורית. אלא טעות אחרת. ועכשיו יש שתי אפשרויות: או כדברי החוקרים שהיה כתוב "בן שלושים שנה" ונמחק. וזה יכול לקרות גם במקורות הסטוריים אחרים. או כדברי חז"ל שהתייחסו לכתוב כמות שהוא ודרשו זאת, כבן שנה שלא טעם טעם חטא. כמובן גם אם נקבל את דרך דרשת חז"ל נוכל להניח שאולי חל שם שינוי, ועכ"פ היה כתוב משהו שרומז לאיזה עניין ולא כפשט הסטורי.
וכשכתוב שמלך שתי שנים, מדוע זו טעות?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2008 11:36 |
|
| |
מיכה איני נכנס איתך לויכוח על הנושא, אבל בספר היסטורי רציני לא תיתכנה טעויות מאין אלא, ואז אני מגיע למסקנה שהתנ"ך אינו ספר היסטורי, במובנו המקובל אצלנו,
בענין שנתיים מלך, לא צריך להיות חוקר גדול, ולחבר את פעולתו של שאול, במשך זמן מלכותו ולהגיע למספר אחר לגמרי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2008 11:46 |
|
| |
(מהסוף להתחלה)
התנ"ך הוא כמה מקורות לדבריך? דבה"י ומלכים יכול שיחלקו זה על זה?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2008 13:47 |
|
| |
מיכה
מקור בלתי תלוי, הכוונה היא שלא רק הוא מעיד על עצמו.
כתבי ארסטו ופליניוס נחשבים אמינים, משום שניתן להוכיח שהם נכתבו בתקופה הרלוונטית על ידי אדם שמעניין אותנו מה הוא אומר.
אם תמצא כעת ספר לא מזוהה, שיספר לך על מלחמה שאירעה במאה הרביעית לפני הספירה, בין סין לאשור, תוכל להתחיל ללמד כך?
כמובן שתוכל ללמד בשיעור הסטוריה או ארכאולוגיה, שיש כנראה מי שסובר שהיתה מלחמה כזו. אולם לא תוכל להסיק שהיא אכן היתה.
התנ"ך כמקור הסטורי, מעיד על עצמו. כאשר אין מקבילות לסיפור המגילה למשל היוצרות הצלבת מידע, דבר שנחשב כביסוס אובייקטיבי, יש לך מקור שלא ברור מתי נכתב, המספר על אירוע שקרה לדעת הסופר. אתה יכול לדעת מזה מה חושב הסופר, או מה הוא רוצה שאתה תחשוב. אתה לא יכול לדעת מה היה.
כל זה מנקודת מבט הסטוריונית. המסורת כמובן מקבלת את כתבי הקודש כאמת מוחלטת, אך לא מצד חשיבותם ההסטורית אלא מצד חשיבותם הדתית.
מואדיב וירוחם
באמת? המקורות השמישים בהסטוריה הם נטולי סתירות וקושיות???
האם קושיות ברמה שהצגתם כאן, ישללו שימוש במקורות הסטוריים???
אם כך, הרי שקדמוניות אינו מקור הסטורי.
_________________
------- מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2008 14:55 |
|
| |
מאיר
כך, הרי שקדמוניות אינו מקור הסטורי.
במקום שאין כל ספרי היסטוריה אחרים, מהימנים ונכונים, הוא הרע במיעוטו, כל מה שהוא כתב כתב בלי כל ביסוס, שלא היה בנמצאה, בימים ההם,
כאמור הוא הפך להסטוריון מהנסיבות של בגידתו, והוא הסתמך על סיפורי עמים וההמונים שהכיר ושמע. כמו למשל הסיפור(האם הוא נכון?) שמשה רבנו ברח לכוש ולא למדיין,- בתחילת דרכו- ושם הוא נשא לאשה בת מלכים והיה מלך זמן מסוים על הכושים, ונלחם את מלחמותיהם.
על מה הוא ביסס את זה? על עדויות וחפירות ארכיולוגיות? או על פפירוסים שהתגלו בכדי חרס, באדיס אבבה.?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2008 15:25 |
|
| |
ירוחם
"במקום שאין כל ספרי היסטוריה אחרים, מהימנים ונכונים, הוא הרע במיעוטו" - האם התנ"ך יותר גרוע?
ואגב אם נמשיך את קו המחשבה של החוקרים, יתכן שהיה כתוב "ושתי עשר שנים מלך" או שתים ועשרים. לא תיתכן שגגת המעתיק באחד הדורות, בפסוק אחד?
מואדיב
התנ"ך הוא עשרים וארבעה מקורות. כל אחד (טוב, לא ממש כל אחד) נכתב ע"י אדם אחר, בדור אחר, למטרה שונה. אם מצינו סתירה (אחת!) זה לא מבטל את התוקף ההיסטורי של הספרים.
מאיר
האם אתה מתכוון שצריך שני עדים לכל סיפור היסטורי? זה דין מעניין בהיסטוריה שלא ידעתיו עד כה...
"כתבי ארסטו ופליניוס נחשבים אמינים, משום שניתן להוכיח שהם נכתבו בתקופה הרלוונטית על ידי אדם שמעניין אותנו מה הוא אומר."
- דברי הימים למלכי יהודה נכתב בתקופה הרלוונטית, ג"כ למטרה היסטורית מאוד מוגדרת.
|
|
|
|
|