סיפור מגילת אסתר, היה ונברא? [ברב"ר ונכמל"נ]

לגוברנור-

אכן הממצא האפיגרפי בארץ מתקופת בית ראשון הוא דל יחסית, אם כי הוא בהחלט קיים. מה ניתן להסיק מעובדה זו? לא הרבה. ארכיאולוגיה אינה מדע מדויק ואין כל אפשרות לחזות מה ישרוד ומה לא. על פי רוב זהו ענין אקראי לחלוטין. יש תרבויות ענק שנעלמו כמעט מבלי להותיר שרידים כתובים ויש ממלכות קטנות שהשאירו ארכיונים גדולים. 

בדרך הכלל הממצאים העשירים ביותר נחשפים באתרים שננטשו (עקב מלחמה או רעב) ושוב לא נושבו. באתרים בהם התקיימה התיישבות רצופה הממצאים בד"כ דלים יותר מכיוון שכל דור עושה שימוש בשרידים שהותיר הדור הקודם מה שגורם להרס השכבות הקדומות יותר. ארץ ישראל הייתה מיושבת כמעט ברציפות במשך אלפי שנים (וירושלים בפרט) ועל כן אין פלא שהממצא מצומצם יותר.
 
ובכל זאת הכל יכול להשתנות אם ימצאו את  הארכיון המלכותי של ממלכת יהודה או ישראל (ואני חושב שזו הפנטזיה הנסתרת של כל ארכיאולוג בארץ). האם קיים סיכוי שזה יקרה? אולי. ארכיון כזה עשוי אולי להתגלות בעיר דוד או בחצור, שני אתרים מרכזיים שבהם עוד רב המכוסה על הגלוי.

ביחס לשאלת הלינקג' בין אירועים המתוארים בתנ"ך לבין מקורות שמחוץ לתנ"ך להערכתי יש 70-80 אישים המוזכרים בתנ"ך ואשר שמותיהם זוהו בוודאות במקורות בני התקופה. יש גם תיאורים של אירועים המופיעים בתנ"ך כמו מצבת מישע המתארת את מרד המואבים נגד יהודה וישראל והמזכירה בדרך אגב את מלכי "בית דוד". כתובת שישק המזכירה את מלחמותיו בא"י. כתובת סנחריב ובו התייחסות למלחמתו בחזקיהו. כתובת קרנק המונה את אחאב הישראלי כמי שעומד בראש הקואליציה האנטי בבלית הגדולה. כתובת חזקיהו בנקבת השילוח.

ובכלל הממצא הארכיאולוגי תואם את מה שהיינו מצפים למצוא לאור תיאורי התנ"ך ולפחות בקווים כלליים.  

הוגה_ורושם,
"מדוע שהמבול בהכרח ישאיר סימנים, לאלו סימנים הית מצפה?"
מבול גלובלי אשר כסה את "כל ההרים הגבהים, אשר תחת כל השמים" (בראשית ז יט), והתחולל לפני 4112 שנים בלבד היה חייב להותיר שכבת טין אפיינית בכל מקום, אשר אמורה היתה להיות עשירה בשלדי בעלי חיים מודרניים ובני אדם מודרניים (וגם שאריות צמחים מודרניים). מבול כזה, אשר הכחיד כל חי, אמור היה להשתקף בחישוב MRCA (ר"ת של Most Recent Common Ancestor), אשר אמור היה להצביע אל לפני 4112 שנים. אפשר לחשוב על עוד משוכות, כגון כמות המים הזמינה, במשק המים של כדה"א, לצרכי מבול, אשר לפי חשוב אין בה אלא כדי העלאת מפלס האוקיאנוסים ב- 50 עד 60 מטרים בלבד
 
"אעפ''כ ניתן לראות במפורש שהעולם השתנה מלפני המבול ללאחריו...בספורנו מובא שלאחר המבול העולם נשתנה"
אינך יכול להביא את לשון המקרא כהוכחה לנכונותו. זו הסתמכות מעגלית.
כדה"א אכן משתנה, אולם דבר משנויים אלה לא התרחש לפני 4112 שנים. במיוחד הנטיה בת 23.5 המעלות של ציר הסבוב העצמי, יחסית למישור הקפת השמש, לא נולדה לפני 4112 שנים
 
"גיל בני האדם התקצר מכיוון שהמעברים בין עונות השנה מחלישים את הגוף"
האם הסבר זה ניתן מפי מומחה פיסיולוגיה של גוף האדם ?
 
"גם אם ישנן הוכחות כלשהן שהיו אירועים שהתרחשו לפני מליוני שנים אין זה מעיד שהעולם קיים מליוני שנים, אלא שבעולם 'נשתלו' הוכחות הנראות בנות מליוני שנים"
כל טענה כי העולם "צעיר" אך נראה "זקן" כך שנסבור אחרת - ניתנת לדחיה מידית בעזרת טענה יותר "צעירה".
הטענה כי משהו נברא לפני 5768 שנים כך שיראה עתיק, בן מליונים, הטענה כי ספסימנים צעירים הנראים כעתיקים, נשתלו בשכבות שונות כדי לשוות מראה עתיק ל"בריאה" - שומטת מידית את הקרקע מתחת לרגליך.
לידיעתך, אני טוען כי העולם נברא לפני חמש דקות, על כל אשר בו, כולל אנשים, כולל תודעתם וזכרונות משותפים להם ולאחרים שהוגדרו "בני משפחה", ואפילו חתימות DNA הקושרות אותם ל"הוריהם" ול"בניהם", וזה כולל אותך, הוגה_ורושם, ו"בני משפחתך", ובמוחם הושתלה משוכנעות כי גוילים ניתנו לאבותיהם לפני 3400 שנה, בהם מתואר ספור בריאה, ספור עבדות, ספור שחרור ומתן ספור זה להמונים ב"מעמד הר סיני"
 
מי שמעלה טענה כי העולם נברא לפני 5768 שנים, כך שיראה זקן, באמצעות השתלת ספסימנים צעירים, בשכבות שונות, הנראים עתיקים - אינו יכול לחסום את טענתי כי העולם נברא לפני חמש דקות, כך שיהיו בו וכחנים הטוענים כי נברא לפני 5768 שנים, כך שיראה זקן, ומובן כי לא ניתן לחסום טענת ספקן אחר שיבוא ויטען כי העולם נברא לפני שלש דקות, כך שיהיה בו גוברנור הטוען כי העולם נברא לפני חמש דקות, כך שיהיו בו וכחנים הטוענים כי נברא לפני 5768 שנים, כך שיראה זקן, וכ"ו...
 
"גבעון יתכן והפירוש לאירוע הוא שהשמש והעולם 'קפאו' יחדיו פרק זמן מסויים, כאילו נעצר הזמן"
אכן, יכולת התבטאותך הלשונית יכולה ליצר כל משפט והוא יראה תקין לכאורה מבחינה תחבירית.
מכיוון שהסבוב העצמי של כדה"א הוא תופעה טבעית מחזורית - ברור ששימשה כבסיס למדידת זמן (ממש כפי תופעות טבעיות מחזוריות נוספות, כמו מולד ירח, תחילת האביב, אך לא שבוע של שבעה ימים. אין שום תופעת טבע אשר מחזורה הוא שבע יממות).
כלומר הטענה שהזמן עצר שקולה לחלוטין לטענה שכדה"א עצר. משמע, לא "הרווחת" דבר מהסבר זה.
מכיוון שפנימו של כדה"א הוא נוזלי, וגם חלק ניכר מן התכסית שלו היא נוזלית (אוקיאנוסים) - היתה עצירת כדה"א אמורה לגרום לרעידות אדמה (הפלאטות הטקטוניות צפות על גבי מאגמה), ולשטיפת האוקיאנוסים את היבשות. מובן כי בתום היום התמים היה כדה"א צריך לחדש את תנועתו כמימים ימיה, ושוב רעידות אדמה ושטפונות עזים בכיוון הפוך
 
"מסתבר שגם הבמאי הכי מוכשר שיהיה לא יכול היה -ובפרט בתנאים של אז - לערוך כזו סצנה שכ"כ הרבה בנ"א 'יקנו' אותה"
אני יכול להציע תרחיש יתכנות לא-דמיוני, לא-הזוי
 
אציג לך תרחיש היפותטי, שראיתי במקום כלשהו, המדגים כיצד ניתן להשחיל ארוע לתוך מסורת של עם, בערמה ובלא להזדקק לאלימות. אני לא אומר שזה מה שאירע ב"מעמד הר סיני". אני רק מדגים רעיון:
 
תארו לכם שאני ספן ספרדי (או פורטוגזי. לא עקרוני). הזמן הוא אי שם במאה ה-16. ספינתי נזוקה קשות בסופה ונשטפת, עם הגה ותורן שבורים, אל החוף במקום כלשהו במרכז אמריקה.
 
מקומיים מזהים אותנו עד מהרה, ואנו מוקפים חיש קל בהמוני אדם. התנהגותם הראשונית היא חקרנית ידידותית. ממששים כל דבר ומושכים בחלקי אוכף ומשאות (בתקווה שינתקו). אולם, עד מהרה הופכת התנהגותם נועזת וחצופה וחפצים מתחילים להעלם. אבק השרפה שלנו עדיין לח, ואנו חוששים כי אם יתגלע סכסוך, תהא ידנו על התחתונה ונישחט לפי חרב.
 
הערב יורד, אנו נצורים במאהלנו, שומרים במשמרות על המתחם, מסביבנו מלמול ונהמות מדאיגות שאינן מבשרות טובות, ולפתע צדה אזני קטע שיחה בין שני הנווטים שלי על לקוי חמה. "על איזה לקוי חמה אתם מדברים?" אני שואל.
 
"אינך יודע?" כך הם. "מחר, כחצות היום, יתרחש כאן לקוי חמה מלא" הם אומרים.
 
אני מעכל בשתיקה את המידע, מתעשת, ומזמן אלי את ההנהגה המקומית, שנים-עשר נכבדים נשואי-פנים (מסתבר שהמקומיים נחלקים ל-12 משפחות, כ- 600000 גברים, ס"ה כשלושה מליון נפש עם הנשים והטף). "חטאתם חמורות" כך אני, "אלוהי זועם, ויקח מכם את השמש מחר באמצע היום". ההנהגה המקומית פורצת בצחוק פרוע, מלא לעג וקלס, ועוזבת את המאהל. ההתגרויות נמשכות ביתר שאת בשארית הלילה, והספנים מדווחים לי על אספקה ובהמות שנגזלו ממש לעיניהם באיומי חרב.
 
סוף סוף האיר השחר וההתגרויות רפו, אם כי לא הפחד. החלטתי לצאת בלווית כמה אנשים לנסות לדוג משהו לגיוון התפריט (המקומיים מסרבים לסחור עמנו). מרוב דאגה שכחתי את הלקוי הצפוי. לפתע בחצות היום מתכסה השמש, נעלמת, ומאפליה משתררת סביב. ממקום ישובם של המקומיים עולה זעקת שבר איומה. אני חוזר במהירות למאהל ומוצא שם את 12 המנהיגים, ראשי המשפחות, מתפלשים בעפר בקינה ותחינה, רועדים מפחד, ומשוועים לרחמים ומחילה. הנווטים שלי לוחשים לי בלאט כי נותרו 15 דקות בלבד עד שיתחיל גלגל החמה להחשף. לאחר המתנה מחושבת של כ-10 דקות, בעוד הם מתפלשים לרגלי ומנשקים את העפר מתחת למנעלי, אני מודיע להם כי אלוהי התרצה, מקים אותם בנדיבות לב, מרגיע אותם, ואכן, עוד אנו מדברים והשמש נחשפת ואורה הולך ומתגבר עד כי חזר להיות כבראשונה.
 
אני פונה אל המנהיגים ההמומים ממזלם הטוב, כמעט נטולי חושים מההלם, ואומר להם כי כעת עלינו להנציח את הארוע בכתובים, למען יזכר לדורות הבאים. אני מכין 13 מגילות קלף, ומושיב את יומנאי הספינה (אמן בכתיבה תמה) לתעד את הארוע. הארוע מתועד במלואו ב-13 עותקים, וכל אחד מראשי המשפחות חותם בשמו המלא, בחתימתו, ובחותם המשפחה, על כל אחת מ-13 המגילות, לאות עדות על מקוריותן והתאמתן למציאות כפי שחזו במו עיניהם, הם וכל העם (כשלושה מליון נפש). כל ראש משפחה מקבל עותק משלו למשמרת לדורות. העותק ה- 13 ניתן לתוך תיבה מאסיבית עשויה עץ מצופה זהב (ARK, בלשון המקומיים) ונקבע כי ישמש מודל לכתיבת עותקים נוספים, במדה שיתעורר הצורך.
 
כולם מעריצים אותנו כעת, נחלצים כאיש אחד לתקון הספינה, ללא בקשת תמורה. הספינה מוטענת מזמרת הארץ ומטובה, ואנו מפליגים לעבר השמש השוקעת.
 
לעם שנותר מאחורינו יש כעת ספור, מגובה בכתובים. לא ניתן להתכחש לארוע, או להטיל בו ספק. כל העם חזה בארוע. כל ראש משפחה אוחז במגילה בה מתועד הסיפור, ומאומת בשמם, חתימתם, וחותמם של 12 המנהיגים. רק אני וצוותי מבינים את התופעה בעזרתה נחלצנו מצרה בעור שינינו (ולבסוף - ברכוש גדול).
 
ספור זה הוא פיקטיבי ב-100 אחוז. כל קשר בינו לבין ארוע הסטורי כלשהו הוא פרי מקריות טהורה, ועל אחריות דמיונו הפרוע של הקורא. איני אחראי למאומה
 
כעת תטען בוודאי כי לקוי חמה אינו ארוע כה נדיר, וכי גם האנושות הקדומה הכירה תופעה זו. זה לא משנה. משנה העקרון
 
ספציפית, משה התבודד ממושכות במדבר, ואיתר הר געש "פועם", דוגמת הגייזר הפועם Old Faithful בילוסטון פארק, שבו לחץ של גאזים ואולי מעט לבה מתעלה המובילה אל מעבה האדמה, נבנה והולך מתחת למדף סלע, עד שמדף הסלע מתרומם כמו שסתום חד-כיווני, ומשחרר את הלחץ בצורה של פעילות ארטזית או רעשית (ההר רועש באש ובתמרות עשן), המדף חוזר למקומו, וחוזר חלילה, במחזוריות סדירה של שבועות, רועה מתבודד יכול היה ללמוד את התדירות ולכנס המון ברגע המתאים ולביים התגלות, ושרש האמונה הוא קבלת ההתגלויות (Revelations). מי שמקבל את ההתגלויות - מאמץ את כל מה שכרוך בה והופך להיות מאמין
 
"לא היו מעשיותיו של אותו האיש בסדר גודל של מתן תורה ולא היו כמות אנשים כזו"
סליחה !!!
מהו הקריטריון לפומביות מספקת ?
המקרא מציין כי במעמד נכחו 600000 גברים, וביחד עם נשים וילדים עלה מספרם למליונים אחרים (ועוד נטען במקור אחר כי מנין היוצאים ממצרים הוא רק חמישית מבני ישראל. ארבע חמישיות לא היטו אזן למשה ולאהרן והעדיפו להישאר במצרים).
זהו מספר מוגזם, שכן בעת ההיא מנתה אוכלוסית העולם כולו פחות מ- 50 מליון איש.
לעומת זאת, ניסי ישו התרחשו לעיני המון של כמה אלפי איש, אשר היווה את כל קהל מאמיניו. זהו נס לעיני "כל העם". עם המאמינים בו
 
 
אמור לחכמה, אחותי את; ומודע, לבינה תקרא (משלי ז ד)

גוברנור
שאלה קטנונית, היכן יש הר געש פועם באזורנו?

בעלבעמיו,
"היכן יש הר געש פועם באזורנו?"
אפשר כי היה, לאורך השבר הסורי אפריקני, או בקרבתו. לא חיב להיות משהו גדול. העיקר שפולט עשן ומרעיש ומרעיד אדמה.
הרי המקום המדויק של הר סיני אינו ידוע, ולפי מסורה - נתעלם.
מדובר בעיקרון.
מעשית "לקוי החמה", או "הר הגעש הפועם" היא משל.
ספור "מעמד הר סיני" הוא נמשל.
המשלים נועדו אך ורק להדגים יתכנות השחלת מעשיה "אמונית" לתוך מסורה של עם.
הצגתי משל כדי להבהיר את טענתי ולציירה.
העסק עובד רק בכיוון אחד - מן הנמשל אל המשל. אם, לדוגמא, המשלתי משהו לעגלה, אינך יכול להתפס לגלגלים ולטעון "אבל לעגלה במשל יש גלגלים עגולים, בעוד אצל הנמשל הם אליפטיים". זה יהיה בבחינת חזרה מן המשל אל הנמשל.
זו גם הטעות שעשית כאן.
אין לחזור מן המשלים אל "מעמד הר סיני" (נמשל) ולהצביע על אי-דמיון כלשהו
 
 
אמור לחכמה, אחותי את; ומודע, לבינה תקרא (משלי ז ד)

תוקן על ידי גוברנור ב- 26/03/2008 13:58:16

.


אתחיל בהתייחסות לכותרת הפותחת את הדיון:


אני מאמין לגמרי שהמאורעות המתוארים במגילת אסתר התרחשו במציאות. יש לי סיבות טובות להאמין בכך, אבל הוכחה מוחלטת - אין לי.
אין לי גם הוכחה מוחלטת לכך שג'ורג' בוש הוא נשיא ארה"ב, וגם אין לי שום הוכחה ברורה שאביו, גם היה נשיא ארה"ב. יתכן, אגב, שאם עובדות אלו תמסרנה לקורא ביקורתי, הוא יציין כי העובדות אינן אמינות בעיניו. כידוע, ארצות הברית אינה מונארכיה, הורשת השלטון מאב לבן אינה מקובלת שם, והסבירות הסטטיסטית כי 8 שנים בלבד לאחר שאביו סיים את הקדנציה כנשיא, נבחר בנו לנשיא - אינה גבוהה. אם נוסיף לכך כי ההיסטוריון של התקופה הזו טוען שגם לאב וגם לבן קראו "הנשיא ג'ורג' בוש", זה כבר ממש לא הגיוני, וברור כי מדובר במיתוס שנוצר על ידי יחצני המפלגה הרפובליקנית.

אם אסכם את עיקרי הטענות שהובאו לעיל כנגד נכונות סיפור המגילה, הן הבאות:

1.
בחפירות הארכאולוגיות של Susa לא נמצאה שום עדות לסיפור המגילה.

2.
ברשומות מלכי פרס אין אזכור כלשהו לסיפור המגילה.

3.
בסיפור המגילה יש פרטים שאינם הגיוניים




לעניות דעתי, מדובר בטענות חלשות ביותר.


בחפירות בסוזא, אין כל אזכור, למשל, לתבוסת דריווש הגדול בקרב מרתון (כן, "ריצת מרתון" קשורה לקרב זה), כפי שאין שם אזכור כלשהו להפסד של כסרכסס בסאלאמיס. בכלל, הארכיונים המלכותיים של מלכי פרס ומדי לא נמצאו, כך שהעובדה כי מאורעות היסטוריים לא מוזכרים בממצאים בחפירות שם - אינה מעידה מאומה. אין עוררין על קיומו של קרב מרתון, או על דיכוי המרד הבבלי, או על כך שכסרכסס לא הצליח לנצח את היוונים לבסוף - למרות שאף אחת מהעובדות ההיסטוריות האלו אינה מוזכרת בממצא ארכאולוגי כלשהו מהחפירות בסוזא.


כאמור לעיל, רשומות המלכים לא נמצאו, וספק אם תמצאנה אי פעם. העובדה כי הרשומות לא עומדות מולנו, הופכת את הטיעון ללא-רלוונטי. למותר להזכיר כי בתחילת הדיון כאן הזכרתי את הכתובות בנקש א רוסטאם - כתובות המתארות מאורעות היסטוריים שלפניכן לא היתה כל עדות על קיומם.
אגב, אימפריות יכולות להתקיים גם בלי להותיר אחריהן ארכיונים או רישומים מסודרים. האינקה קיימו אימפריה אדירה במשך תקופה ארוכה ביותר - היכן הארכיונים שלהם?


לבסוף אין לי אלא להעיר שלא מצאתי שום פרט שאינו הגיוני במגילה. כמובן, ההגיון משתנה מדור לדור וממקום למקום. היסטוריון עתידי אולי לא יאמין כי במשך שבע שנים נורו טילים מרצועת עזה הפרימיטיבית לעבר ישראל, וזו - בעלת הצבא הגדול והמודרני - לא הפסיקה זאת. "זה לא הגיוני", יגרד בפדחתו ההיסטוריון הזה, ויסיק שהמאורעות לא התרחשו כלל, וכי מדובר בתאורים שלצורך תעמולה בלבד.

גוברנור
א. הרמב"ם כותב בפירושו למסכת אבות שטבע העולם קיים ועומד מששת ימי בראשית, אך התרחשו מאורעות חריגים - חד פעמיים - שנטבעו בבריאה באופן שהם יתרחשו רק פעם אחת בזמן מסויים. לדוגמא הוא כותב שכבר ביום בריאת השמש נקבע שתעמוד השמש ליהושע בגבעון למרות שע"פ טבע הבריאה שאנו רואים כיום אין זה הגיוני כלל, מכיוון שזהו מאורע ח"פ שנטבע בטבע לצורך סיטואציה אחת ויחידה. מכאן אני משיב לך גם על תופעת המבול וגם על שאר המאורעות שציינת שאין להוכיח מאי השארת עקבות - שכבות טין רעידות אדמה וגלי צונאמי - שהם לא התרחשו, אל התרחשותם היתה חד פעמית וחריגה ביחס למקרים דומים שלא השאירו עקבות כלשהן.

ב. אני מביא הוכחה מהתורה לאחר שברורה לי אמינותה. אמינותה ברורה לי למשל בגלל הטעם שכתבתי לעיל בשם ריה"ל. לכן אין זו הוכחה 'מעגלית', אלא הוכחה המסתמכת על אקסיומה - על התורה. אבל מכיוון שאין נושא האשכול עוסק באותנטיות של התורה אכמ"ל.

ג. מניין לך שהעולם לא השתנה לאחר המבול? הוכח. ומכיוון שרצית שמי שכתב על קיצור תוחלת החיים בגלל השינוי יהיה מומחה פיזיולוגי, אין לי אלא לחזור שוב על מי שכתב זאת: רבי עובדיה ספורנו שהיה רופא ובעל השכלה נרחבת.

ד. יכול להיות שהעולם קיים חמש דקות בלבד, ותיכנתו אותנו כאילו העולם קיים כבר זמן רב ואני ואתה חיים כבר כמה עשרות שנים. יתכן גם שאין אנו חיים כלל, אנו הוזים, אולי אנו כלל לא אנו..  יתכן ואתה צודק אני לא מנסה להוכיח את כנגד טענתך, אבל גם אתה לא יכול לסתור את נכונות התורה עם טענה על קדמות העולם. שים לב שכתבתי בכל השערותי "יתכן" אני לא פוסק מה היה מכיוון שאיני יודע מה ההסבר למצאים שבדיקות המעבדה הוכיחו שהם בני מליוני שנים, אני רק טוען שזו אינה הוכחה לסתירת אמיתת התורה.

ה. כפי שהסברתי בא' (ושוב אני לא מנסה להסביר מה היה בגבעון אלא לתת הסתברות לאותנטיות של האירוע המתואר בתנ"ך) נטבעה בבריאה התופעה של עמידת השמש. יתכן וגם הנוזלים בתוך כדוה"א נעמדו להם וקפאו, לכן כל טענה שתטען שאירוע כלשהו היה צריך להתרחש מחמת העצירה של השמש (וכדוה"א?) אינה רלוונטית, מכיוון שהקב"ה עצר את השמש בצורה שלא תשאיר עקבות, או שאנו לא יכולים לזהות אותן לפחות כרגע.

ו. התרחיש שכתבת מסוגנן בצורה יפה, הא לך אייקון ירוק!
ולמהות טענתך, אני לא אשחזר כעת את כל סיפור המקרא, אבל זה לא הגיוני שהמתואר בתורה על מעמד הר סיני (העובר מדור לדור - מאב לבנו) היה אירוע פיקטיבי. לא מדובר על ליקוי חמה, מדובר על קולות וברקים שאינם ניתנים לצפיה וודאי שלא בתנאים של אז, מדובר על עשר המכות במצרים, על יציאת מצרים עם כל הניסים על הים, קריעת ים סוף וכו'. זה תהליך שלם וזו סכמת אירועים שגם סטיבן שפילברג עם כל הציוד ההוליוודי והשרות המטאורולוגי לא יוכלו ליצור כזו תופעה שכ"כ הרבה אנשים יקנו אותה.

ז. אם בסין ובהודו בלבד חיה אוכלוסיה של קרוב לשלושה מליארד נפש, מדוע לא יתכן שבמצרים חיו כמה מליוני אנשים המכונים "עם ישראל"?

ח. שוב, אינני בקיא כלל בניסיו של ישו, כך שאין בכוחי לדון בהם. אולי אחרים יעשו זאת במקומי.

_________________

גוברנור

בעניין מעמד הר סיני, מלבד דבריו של הוגה ורושם.

אני חושב שאתה עושה מהטפל עיקר ומהעיקר טפל.

הטפל הוא, קולות וברקים וענן כבד על ההר.

ואילו העיקר הוא, "השמע עם קול אלקים מדבר מתוך האש".

מה שחשוב הוא ששישים רבוא גברים העידו ששמעו את קול ה'. אפשר לדון מה זה שמיעת קול אלוקים, איך התקיים "ישמע העם בדברי עמך", ואפשר לשאול עוד שאלות, אבל צריך להיות ברור שהעיקר הוא שמיעת קול אלוקים, ולא קולות וברקים.

מיכה
איפה הם העידו? ולפני מי הם העידו? כל השישים רבוא

איפה הם העידו? "השמע עם קול אלהים חיים מדבר מתוך האש כמונו ויחי" "היום הזה ראינו כי ידבר אלוקים את האדם וחי"

לפני מי? לפני משה

ועל פי השמועה, וכמסתבר מציוויו של משה "והודעתם לבניך ולבני בניך" הם העידו ג"כ כל אחד לפני בניו ובנותיו, ובניהם לבניהם ובניהם לדור אחר.