| נשלח ב-11/7/2004 09:01 |
|
| |
מקור השם "חיים"
בדורות האחרונים נפוץ למדי השם "חיים" ואף רבנים גדולים קרויים בשם זה.
אחד מחבריי הטובים ששמו חיים, נלחץ קצת כאשר אמרו לו, שהשם הזה ניתן רק כתוספת, לאדם חולה, או שניתן לילד פג וכדומה, על מנת שיחיה, ובשלב מאוחר יותר הפך לשם עצמאי.
האומנם? האם לשם הזה אין משמעות עצמית?
חיפשנו בתנ"ך ולא מצאנו את השם חיים. האם יש השערה כלשהיא אימתי התחיל השם הזה (כשם עצמאי או תוספת)?
אודה לחברים הנכבדים כאן על דעתם המלומדת.
מו"ל
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2004 09:10 |
|
| |
מוציא לאור
שאלה יפה ומעניינת! אני משער שבדיקה במקורות היסטוריים - ספרים, שו"תים וכיו"ב, ואפילו מציבות בבתי עלמין - יכולה להראות אם השם חיים מופיע באופן עצמאי ומתי. אני תוהה אפילו מתי חזרו להשתמש בשם בודד. הלא שמות כפולים (או משולשים ויותר...) רווחו בגלויות ישראל, במיוחד האירופאיות שבהן), עד שקשה מאד למצוא אפילו בזמננו, בחברה שלנו, בעלי שם בודד. דומה שזו היתה תופעה שהתחדשה עם שיבת ציון, עם החזרה לשמות עבריים ועשיית מעשים שכוונו נגד הגלותיות.
אם זה מועיל משהו, הרי אדם שכבר נזכר בפורום, ר' חיים ויטאל, נקרא "חיים".
ובאמת שם זה נראה תמוה מצד משמעותו. מדוע "חיים" ולא "חי" - ואכן קיים גם שם כזה, אם כי מעט שבמעט.
אך כדי להפיס את דעתו של חבירך, אפשר שכדאי שתצטט לו מדברי אחד מגדולי משוררי אומות העולם, שכתב:
"ולו השושנה,
תיקרא בשם אחר
האם לא תהיה יפה וריחנית באותה מידה?"
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2004 09:33 |
|
| |
בתלמוד מוצאים את השם חייא. השם Vita בלטינית פירושו חיים, נכנס לחיים היהודים בשם ויטאל, וידאל, וייטל, פייטל וכדומה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2004 09:41 |
|
| |
תודה מיימוני!
אכן כדרכך קלעת בדיוק למטרה.
יתכן שהבעיות היחסית (או הדמיונית) של השם חיים, הוא שהוא בלשון רבים, לכאורה, ריבוי של "חי". זה באמת שם חריג למדי. האם ישנו עוד שם בריבוי?
אצל נשים יש את השמות חיה וכן חוה, ואם אינני טועה הרי שגם חוה הוא מלשון חיה.
כמדומה שלא היה עולה שם "חיות" לאשה (יוד חלומה)
אז אם כן, מנין השם חיים לגבר?
כשלעצמי חשבתי, ואמרתי לידידי, שאולי השם שלו יכול להתפרש על עצם ה"חיים" ע"ד "חיים שאל ממך נתת לו" - וגם זה נראה לי בלתי שיגרתי בעליל.
דרך אגב, שכחתי לציין שבחלק מהתפוצות היה נפוץ השם "חי", ואומנם גם הוא בדרך כלל בליווי עם שם נוסף, "משה חי", וכדומה, וגם זה כאשר היתה איזושהי בעיה עם הילד כגון שהיה מסוכן או שנולד עמו אח תאום מת, וכדומה.
תודה
מו"ל
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2004 10:26 |
|
| |
CHOUTONG
פייטל אינו מן המנין. והוא לרוב יבוא עם השם נתן (נתן פייטל)ואני שמעתי מהונגרי שהוא מלשון BASKET
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2004 10:33 |
|
| |
Vhalozin:
אני על משמרתי אעמודה.
ר' נתן שטרן מפרנקפורט ראש מפשחת תאומים, נודע גם בשם ר' נתן ויידא וגם בשם ר' נתן וייטל.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2004 10:52 |
|
| |
ישנם שמות רבים שאינם מופיעים בתנ"ך ובתלמוד, אך בדרך כלל הם שמות "עדתיים". המיוחד בשם חיים הוא שלמרות היותו נטוע מחוץ למקורות הוא משותף כמעט לכל העדות.
אין לי ידע בדוק, ואין הדברים יוצאים מכלל השערה, אבל לדעתי מקורות של שם זה הוא מן השם הספרדי (הנפוץ למדי) JAIME (קרי: חאימה, עם הטעמה על ה-I). ככל הנראה שיש כאן נסיון "לעברת" שם זה. חאימה הוא שמו של יעקב (שבאנגלית מוכר לנו כ-JAMES), מקדושי הנצרות. גם כמה ממלכי ספרד נשאו שם זה. כיום מוכר לחובבי המוסיקה הויולן JAIME LARED0. אם אכן השערתי נכונה, יש בכך כדי להסביר את שיתופו לאשכנזים ולספרדים, שכן גולי ספרד נפוצו בכל הארצות. יתר על כן, ככל שידיעתי הדלה מגעת, בימי הביניים ובמוצאי ימי הביניים אנו מוצאים שם זה בתפוצה רבה יותר אצל ספרדים מאשר אצל אשכנזים, על כל פנים בקרב גדולי ישראל (למעשה האשכנזי היחיד בימי הביניים בשם חיים שאני מעלה כרגע בדעתי הוא מהר"ח אור-זרוע).
אידך גיסא
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2004 11:41 |
|
| |
ב"אטלס עץ החיים" בכרך על הראשונים מופיעים כ-35 ראשונים בשם חיים, חציים אשכנזים וחציים ספרדים. בדרך כלל מופיע השם "חיים" בנפרד. המהר"ח אור זרוע עצמו נקרא חיים אליעזר
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2004 12:00 |
|
| |
כבר בפיוט מהמאה ה10 קדיש לגאון מובא שמו "חיים" מובא בגנזי קדם ב עמ' 47-48, ע"פ קטע גניזה
JTS ADLER 4053 1-2
מובא באמצעות המילון ההסטורי
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2004 12:17 |
|
| |
מיימוני, שכחתי להודות לך על הציטוט המבריק שהבאת מיצירתו של היוצר המופלא שבכל הזמנים, שייח'-זביר (שמו הערבי האותנטי לפני שנוכס ע"י התרבות האירופאית...)
בכל אופן, האם ישנה דרך להוכיח קדמוניותו או מאוחריותו של שם עברי כלשהו?
דרך משל, השמות "דב" ו"זאב" דומני שהם מאוחרים.
ולעומתם השמות "חמור", "נחש", "רחל", "שפן" ועוד, הלא הם מוקדמים שבמוקדמים.
אף כך לגבי השם חיים: אף שזו מילה עברית-תנכי"ת, האומנם ניתן להוכיח שלא היה שם כזה בתקופת התנ"ך?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2004 12:34 |
|
| |
רבנו חיים כהן מבעלי התוספות.
שמו ידוע בגלל פסיקתו בנושא עליה לא"י בזמן הזה שהובאה בתוספות בסוף מסכת כתובות.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2004 16:26 |
|
| |
אוי, מיימוני, לפעמים אתה רציני מדי...
ברור שזו בדיחה, אם כי לא בעיניים מוסלמיות, שכן ישנם מוסלמים שקבעו כי יצירות מושלמות כאלה, לא יתכן שלא נכתבו על ידי מוסלמי, ומכאן שמו שייח-זביר... טענות הקונספירציה נטענו בתקופה שלא היה ידוע על חייו של האיש, והוא היה עלום למדי...
אגב הציטוט, מה שאני זכרתי הוא בנוסח:
שושן בכל שם שהוא,
או ללא כל שם,
יפיץ את ריחו המתוק
בכל אופן המשורר הוא אותו משורר
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2004 16:33 |
|
| |
מיימוני,
כמו שאמר אפרים קישון, יש דברים שבמקום אחד הם בדיחה ובמקום אחר הם עניין רציני.
ה"תיאוריה" לפיה שייקספיר היה שייח ערבי, ושמו האנגלי הוא "שיבוש" של השם "שייח' זבביר" היא תיאוריה שהעלה לראשונה (למיטב ידיעתי) מר מועמר קדאפי, על סמך מקורות שעדיין לא אומתו במחקר האקדמי הרגיל...
אידך גיסא
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2004 16:58 |
|
| |
אותי תמיד עניינו לא השמות, אלא הכינויים שהפכו לשמות, והקשר שביניניהם לשם המקורי, למשל אחד המשתתפים בפורום הזכיר את השם חיים והביא את הצורות השונות לשם חיים: ויטאל, וידאל, וייטל, פייטל וכדומה, אך לדוגמא אצל האשכנזים השם פייטל מופיע בד"כ צמוד לשם שרגא (שרגא פייטל), וכמובן השאלה הנשאלת היא, מהו הקשר ביניהם.
שאלה זו חשובה בעיקר בשמות גיטין, כאשר עלינו לדעת אם הוא שם או כינוי, ובאם לכתוב בגט: "המכונה"". על האפשרויות השונות הנוגעות לשמות גיטין. ראו באתר בתי הדין הרבניים:
http://www.rbc.gov.il/shmot_gitin/index.asp
ובאם תחפשו שם את השם חיים, תמצאו מקורות שונים לשם ולכינוייו.
תוקן על ידי - נישטאיך - 11/07/2004 17:53:32
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2004 17:04 |
|
| |
לגבי השם "חיים" כמדומני שבגמרא (ר"ה)מובא כי הזכרת פסוק עם עניין "זכרון" הוא עניין החיים."זיכרון היינו חיים"ויעיון בטור בשם המרהר"ם מרונטנבורג בהלכות ראש השנה.
מכאן שהשם חיים בעצם הוא עוקב לשם זכריה.
הרס"ג מתרגם כי לא יראני האדם וחי-ויחיא.ואכן בקהילות תימן נפוץ הזיהוי של השם "חיים" עם זכריה וכן עם יחיא(ראה לדוגמא סיור עץ חחיים למהרי"ץ).שהוא כאמור תרגום של "וחי"אמנם כמדומני שהשם חיים בא בצמידות לשם יחיא ואילו השם חיים מהוה תחליף גמור לשם זכריה.
עכ"פ ישנה זיקה בין השמות והוא לעניות דעתי מהטעם האמור כי הזכרון מאת השם משמעותו חיים כי אין לפניו שכחה.
נ"ב לגבי שם חיים בראשונים,מלבד הפנינה שהעלו כאן מאותו גאון,ישנו גם את רבנו חיים בר שמואל בעל המחבר ספר "צרור החיים".
לגבי השמות של החיות,יש לציין כי הקריאה על שם החיות (צבי אריה דב ..)נפוצה יותר בקרב ארצות אשכנז .אולי עקב היותם מיוחסים (אם כי לא בוודאות כמובן)עם עשרת השבטים או בנימין(ראה רש"י שופטים והקדמת סידור בית יעקב עמדן)שהם נמשלו לחייות.כמדומני שבתקופת הראשונים ממש לא נמצא שם "אריה" (אע"פ שהוא עניין יהודה)בקרב עדות המזרח.
לגבי שם דב נראה לי שהראשונים הבינו שהכוונה לזאב והדלי"ת רפויה ונחלפת בזי"ן.וראה גמרא קידושין.
נזכרתי כעת שיש לייחס את קריאת השם "חיים" עם הבנה מסוימת בגמרא סוכה (נב?)שיש מקום בה ולומר כי משיח שמו חיים.
(מזיכרון ובקיצור)
תוקן על ידי - omek04 - 13/07/2004 17:08:36
 |
|
|
|
|
|