הנה תעודה אותנטית ששוכתבה מקלטת בלי עיבוד. ואיני יודע אם מופיע במאמרים ומכתבים:
המשא המלא של מרן הגרא"מ שך שליט"א
במעמד הנשגב של הכנסת ספר תורה לישיבת פוניבז' וכנס בוגרי הישיבה
אור ליום ה' כ"ג אדר א' תשנ"ב
קהל נכבדים כולם.
לכבוד התורה, לכבוד הכנסת ספר התורה כאן בישיבה, כולם יעמדו על הברכה. ובהזדמנות זו אני רוצה להגיד כמה מילים בקצרה, לא להאריך, רק מה שיש בתקופתנו זה, להגיד.
מצוות כתיבת ספר תורה היא אחד מתרי"ג מצוות שנתנה בספר התורה. היא האחרונה במצוות, האחרונה בחומש, בתורה. אבל לא חס ושלום מתוך שחשיבות של המצווה הזאת לא כל-כך, אין לו כל-כך ערך, ומשום כך היא כתובה אחרונה. להיפך, מתוך שהיא החשובה ביותר מכל המצוות, משום כך היא נאמרה באחרונה.
וההסבר בזה הוא כך: אורייתא וקוב"ה וישראל חד הוא. התורה היא חכמת הקב"ה, היא חכמתו של הקב"ה. לא כמו שאני קורא אותה, לא כמו שאנחנו מתרגמים אותה, כך היא פשוטו של התורה. התורה, כתוב, שהמלאכים בקשו אותה, אף שהתורה לא שייך להם. אין להם שאלה, אין להם אבא ואמא, אין להם כבד אביך ואמך, אין להם לא תרצח. בכל זאת מה, בקשו. אבל רצון התורה זה רק רצון הקודש, מה שהתורה, הקב"ה קבע, זה לשוננו. אל"ף, בי"ת, גימ"ל, דל"ת - זהו לשוננו. וכך אנחנו קוראים בראשית ברא.
אבל יש בבראשית, יש כמה לשונות. על כל תג ותג יש לשון אחר. למעלה יש עוד לשון. על כל תג ותג יש אפשר לחפש, אפשר לתרגם מתי"ו ומסמ"ך ומפ"ה ומכל... על כל תג ותג יש בו כמה הלכות. על כל תג ותג רבי עקיבא היה דורש על על תג ותג תילי תילים של הלכות. מאיפה הוא לקח את זה? מהתורה! איפה כתוב בתורה התילי תילים של הלכות? מי שיודע את התורה! מי שיודע, יודע מבי"ת! יודע מאל"ף! יש אל"ף אל"ף, ויש אל"ף נכלל בזה אל"ף כמו התי"ו, ואל"ף כמו צדי"ק ואל"ף כמו... מפני שאפשר לקרוא את זה בכמה וכמה, באלפיים לשונות, באלפיים מובנים. מפני שהתורה, הלשון הזה, יש בו חכמתו של הקב"ה, והתורה כללה בתורה חכמתו של הקב"ה, וחכמתו של הקב"ה היא אפשר שבמילה אחת, באות אחד, נכללה שם תילי תילים של הלכות.
אלף ועשרים רבבות, כך כתוב בעץ חיים, נבראו מהלימוד התורה. איך? אנחנו לא מבינים את זה, אבל זהו העומק. אנחנו רחוקים מהם. אנחנו יודעים מזה. אנחנו קטני קטנים. אנחנו יודעים רק אל"ף, אבל האל"ף יש עוד!
אבל התנאים והאמוראים והגדולים והנביאים - הם ידעו לפרש. על כל תג ותג תילי תילים של הלכות. מצוואר של למ"ד היה דורש כמה וכמה הלכות. על כל קץ וקץ דרשו. זה חכמתו של הקב"ה. חכמתו של הקב"ה. חכמתו של הקב"ה. משום כך העולם נברא רק על-ידי חכמתו של הקב"ה. אי אפשר אחרת לפרש.
כתוב, בראשית ברא. בשביל, אומר רש"י, בשביל התורה שנקראה ראשית. מה, בשביל מה הקב"ה ברא את העולם? מה צריך הקב"ה לעולם? מה צריך אותנו? הוא צריך אותנו? לא הוא צריך אותנו. הוא רוצה להדריך אותנו, ללמד אותנו. ואיך ברא את האדם? כדי לעשות חסד עם האדם. הוא ברא את האדם ועושה חסד עם האדם. על-ידי שברא את האדם, הוא ברא את האדם, משום כך ברא את השמים והארץ. זה נקרא החכמה של האדם.
הקב"ה, האדם, יכול להבין את זה מהתורה. צריך להבין את חכמתו של הקב"ה. את השמים והארץ. בלי התורה אי אפשר להבין את הקב"ה. בלי התורה אי אפשר להבין את השמים והארץ. אי אפשרי.
כמו שאני אומר לכם. אני אומר לכם. למעשה, משל. אני אשאל שאלה: אדם, אני רוצה אחד, דבר אחד מכם, תכתוב, אני רוצה להגיד לכם רק דבר פשוט, אבל אתם תשמעו ברצינות מה שאני אומר לכם.
זה דבר פשוט, אבל אדרבה, מתוך שזה פשוט, אני מבקש אתכם שאתם תשימו לב להתבונן מה שאני אומר לכם. אני אומר לכם דברים עיקרים, מה שזה כל האדם קובע.
אדם, לחשוב עמוק, הוא הולך ברחוב ורואה איזה מפעל. משהו! מה אני אגיד על המפעל הזה! או! מפעל גדול! היה אינג'ינר, היה אדריכל גדול ועשה כך. יפה. עוד כמה וכמה, כמה וכמה אדריכלים. כשאדם מתפעל, יש בוודאי אחד מה שעושה את זה. בוודאי הוא אדם גדול, הוא יודע את העבודה. הוא יכול לעשות. זה דבר פשוט.
ואני אשאל לכם שאלה. למא לא בא איש אחד אלי, איך יגיד: הרב שך, זה העולם הוא מפעל או לא מפעל? יש שמש ויש לבנה ויש מים ויש ארץ ויש בארץ שהאיש רואה בישמח-משה כל דבר יפה, תפוחים, רימונים, כל דבר יפה, מה שאדם רוצה. שואל השאלה: זה לא מפעל? למה אף אחד לא בא לשאול לי. למה? למה? מי עשה את זה? אין מפעל על זה? אין שם על זה מפעל? מי עשה את השמש? למה עשה שמש? למה חשמל, שיש אדם נעשה חשמל. ובהשמש אין שום אדם, אין שום אדם שעושה, ויש שמש! למה זה? מאיפה זה? יש אחד מישהו שמסובב שם איזה כפתור? למה אחד לא בא לשאול. ואני אני אשאל לכם: זה קושיה או לא קושיה? זה שאלה או לא שאלה? איך תגיד. אתם לא צריכים לעבוד, הוא הרי צודק. למה? למה?
(כאן עבר מרן לדבר באידיש, ולהלן תרגום מדויק)
אני קמתי ואני רואה שמים וארץ ומים. אני צריך אוויר, יש אויר כמה שאני צריך. אני צריך וואבער, כמה שרוצה. אני צריך מים, כמה רוצה. אני ישנתי עייף ואני קם או, או, כמה שרוצה. אני צריך הבראה, נוסע ליער. הרי טוב. ואף אחד לא נותן לי לבד, ואני לוקח.
זה הכל לבד? מי עשה את זה? האם הוא אינו צריך להגיע לכזו מחשבה שיש מישהו קיים שעשה את זה. ואם אינו מבין כך, הרי הוא גרוע יותר מילד! ילד מבין הרי שיש מישהו שעשה זאת. ילד קטן מבין שמישהו עשה זאת. לא? שאלו ילד, ילד פעוט, האם נברא מעצמו? מה יענה לכם הילד, הוא יצחק מכם. מה זאת אומרת, נעשיתי מעצמי? השולחן לא נהיה לבד, נגר עשה אותו, וזה העולם נעשה לבד? איך?...
אני אוכל, אני שותה, אני נהנה, אני רואה, על איזה מעשים טובים זה מגיע לי? הקב"ה נתן לי כדי שאשלם! הקב"ה, במה אשלם? לשלם על-ידי דבר אחד. האדם, הקב"ה עשה מפעל. אחד יש לו מפעל, הוא מכתיב תקנות שינהגו באותו מפעל. יש לו ארמון, יש תקנות איך לנהוג. נתן לנו תקנה. מה הוא נתן? אנחנו יודעים רק שיותר מ-4000 שנה, יותר מ-4000 שנה, נתן לנו תורה! ובתורה כתוב, שם בתורה כתוב כיצד אתם צריכים להתנהג. ובלי התורה הרי לא תדעו. אם לא היתה התורה, היה איש את רעהו חיים בלעו. כל העולם, הדברים הטובים שהוא לקח, מאיתנו, מהתורה! העולם הרי הוא אוכלי בשר אדם. הרי הם אכלו בשר אנשים. כל העולם היה ג'ונגל, בשר אדם היו אוכלים. מאיפה הם לקחו הכל? שבת היתה להם? ליהודים היתה שבת? לגויים היתה שבת? עבדו כמו חמור! ויהודים לימדו שיש שבת. וכך בכל הדברים, ואהבת לרעך כמוך. מי המציא את זה? גם היום אין להם עדיין ואהבת לרעך כמוך. כל עשרת הדברות אנחנו עשינו! וכל התורה, וכל המפעל, הקב"ה רצה. ליהודים ברא עולם, כדי שיהיו יהודים ויבינו שיש עשרת הדברות, וילמדו. זוהי הבריאה.
כך זה הכל... שאנשים יסתכלו על עצמם, על עצמם. ריבונו של עולם, כמה אני, טפח על טפח, הבטן שלי מכילה שני טפחים. כמה היא יכולה להכיל? כמה אני יכול להכיל? יש שם כזו מכונה בפנים, אני מכניס פנימה לחם והיא מייצרת פסולת, והיא מוציאה החוצה את הפסולת ואת הטוב שומרת. איפה יש כזה דבר?! מי עשה כזה בן אדם? עשה מכונה כזאת. הוורידים כל כך דקים והמזון צריך להיכנס דווקא בווריד הזה, ואם יתחלף באחר, מתבטל האדם. זה הכול נהיה מעצמו?
אדם נולד כלום. לבד לא יכול לפנות. יום אחד תשאירו אותו בלי אוכל, בלי שיתרחץ - כלום. פתאום נהיה גדול... נהיה יחסן, הוא עשה! הוא המציא בעולם! הקב"ה המציא בעולם! הוא לא עשה כלום! עברו חמשת אלפים שנה... אדם שיש לו שכל היה צריך לעמוד תמיד, תמיד, שלא יהיה לו זמן לחיות. ריבונו של עולם! אתה הכל, ואני צריך תמיד להודות לך שיש לי זמן לעבוד, להרוויח.
אז הרי הפשט, שהתורה היא הראשונה, בתורה ישנו העולם. התורה מקיפה הכל, כולל כל העולם, כולל הכל. אורייתא וקוב"ה כולא חד הוא. והכל זה כשיש תורה, אבל בלי תורה אין שום דבר! בלי תורה אין שום דבר! תורה.... תורה .... אין שום דבר! שתדעו, שלא תהיה לכם טעות. אפשר לחשוב שיש מחוץ לתורה. חוץ לתורה אין שום דבר!
אינני מפחד, מאף אחד, מרבנים, ממי שיהיה. שיהיה לכם ברור שבלי התורה אין לכם שום דבר! שלא תהיה לכם טעות. שלא תחשבו שיש משיח. משיח הוא שקר! אילו היתה ידינו תקיפה, צריכים להחרים כאלו דברים. זה עיקרה של תורה. אם פעם יהודים דיברו, יהודים היו להם שלוש עשרה, שלוש עשרה, אני מאמין. ואחד מהאני מאמין היה בביאת המשיח. ויהודים קיוו באני מאמין בביאת המשיח. בא אחד לא נורמלי ואומר - יש משיח! אם היתה פעם אמונה - כבר אין לו אמונה. יש כבר משיח! מי יש לו משיח? איפה יש לו משיח? זהו משיח? כבר היה, עברנו משיחי שקר הרבה. כולם משיח שקר. ויהודים הפסידו הרבה. צרות, הרבה השתמדו. מי יודע מה יהיה... זהו משיחי שקר... יש לנו כאן אחד כזה, שיש לו השם הזה, ודאי, אסור בבית יהודי להחזיק את זה...
תדעו, תורה זהו העיקר. רק תורה. שתדעו, זוהי תורה. והתורה העיקר. הכל זה התורה. זה עיקר שבעיקרים.
צריך ב"ה להודות לנדיב שנתן את התורה, מחזיק תורה. זהו אדם מחזיק תורה. צריך להיות גביר בעסקיו שיוכל עוד פעם... איש שומר תורה ומצוות, מחזיק תורה, יש לו זכות גדולה בזה.
ממילא, צריך לומר שיש יהודים, הם יודעים מה זה תורה? בזה אפשר להחזיק. שיש...
שתדעו כך, אני מוכרח להגיד לכם רבותי. אני הרי מעט ברחוב. אני יושב אוהל. לא הולך ברחוב. אבל אני שומע מדברים. אתם יודעים יותר מה שנמצא ברחוב כמו אני. אתם יוצאים. אני מוכרח לבכות. הוא יוצא בשבת לרחוב. יוצא בדיזינגוף, יוצא ב... יוצא החוצה בירושלים ברחוב יפו, יוצא בבני-ברק לרחוב, הולכים בחורים עם בחורות. בשבת נוסעים בדיוק כמו שזה היה חול. אני שואל אתכם - זוהי שבת? זהו ענין של שבת? שבת מלכה לא היה ככה.
(מכאן חזר לדבר בעברית)
מי שלא לומד, מי שלא נותן... לא לומד, לא מניח תפילין, לא שומר שבת, לא שומר טהרת המשפחה, לא אוכל כשרות, שום דבר! הוא יודע רק הוא והבחורה שלו! הולך כל היום, הולך ומטייל, ביום ובלילה, הבחורה שלו.
(חזר שוב לאידיש)
אני הייתי צריך לומר, אני שמעתי, אני יודע, אני לא רוצה לדבר. אני שמעתי שאפילו כאן בבני ברק, זו הרי עיר יהודית, מעט מאוד צמים ביום כיפור. כמה מקוואות כבר היו בתל-אביב? בודדות, עכשיו כבר נהיה יותר בחסד...
שתדעו כך, עכשיו אני הולך לדבר ככה, החיוב הוא לחנך את הילדים רק בחדר ובישיבות קטנות וישיבות גדולות ועם זה אפשר לקוות שיהיו יהודים. אבל כך, אין בכלל יהודים! במה הוא יהודי? בזה שהוא מהול? הרי הוא לא יהודי! אתם יודעים זאת. לו אי אפשר לומר זאת. אבל האמת היא כך, שהוא איננו יהודי. לא שבת, לא יום כיפור, לא כלום! אתם צריכים לראות במצב הקיים להתחזק, לחזק אחד את השני.
שתדעו, מסתמכים על הרמב"ם. ברמב"ם כתוב בסוף מלכים, שם כתוב איך משיח יהיה. הם חושבים שזהו משיח. אבל בהלכות האחרות הוא אומר, שיש עניין... שיש תשובה הפוכה... שאף אחד לא יודע דבר ברור בזה. ואל תסתמכו על מה שכתוב. כי אף אחד לא יודע מה שיהיה. לדעת ידעו רק כשיהיה, אז ידעו איך שזה. אבל עכשיו, אף אחד אינו יודע. צריך רק לדעת מה שכתוב בתורה. לא צריך לחשוב קיצים. לא צריך לחשוב אם משיח, לא משיח. בלי משיח גם צריך לעבוד את ה'. האם יש לך משיח? לא, משיח חדש. משיח שצריך שידביקו עליו פתק שהוא ישנו. משיח לא צריך להדביק. משיח כשהוא בא אינו צריך שידביקו פתקים שהוא בא. משיח...
צריכים להתחזק בלימוד התורה ובהחזקת תורה. תדעו שהחזקת תורה זה דבר גדול, עוד יותר מלימוד התורה. זאת אומרת, שעוד ילדים יגדילו תורה בישיבות שיש... לתת תורה... העיקר הילדים ילמדו לא בתיכונים... לא בדברים חדשים. ואם יעזור ה', בלי חב"ד גם-כן משיח יבוא. משיח יכול לבוא גם בלי זה.
המשא המלא של מרן הגרא"מ שך שליט"א
בכנס בארצי של "תודעה", בנייני האומה, ירושלים
אור ליום ב' כ"ז אדר א' תשנ"ב
כבוד מרנן ורבנן, ברשות הרבנים הגאונים, ראשי-הישיבות, שהתאספו כאן, לכבוד התורה, לחיזוק התורה ויראת-שמים.
כבדוני להגיד כמה מילים. האמת, רבותי, שנבצר ממני להאריך בדברים במקום שצריכים להאריך. לפני כמה ימים דיברתי ואני בעוד כמה ימים, אני צריך לדבר בישיבה שאני מחוייב לדבר בה בעניינים שנוגע לישיבה. אבל אין מסרבים, קשה לסרב ואני מוכרח. אם הרבנים הגאונים התרצו לבוא לכאן, סימן שכולם עמדו על הצורך שצריכים, שנחוץ לדבר ענינים זה. ואני אדבר באמת רק בקצרה, בטוב, לתת ברכה ולהגיד איזה מילים.
ואני רוצה להגיד. אל תחשוב, אף אחד, יהיה מי שיהיה, אפילו איש הפשוט ביותר, שמה אני יכול לעזור בזה? מה שייך לי ענין זה? זה לא שלי. אני עושה שלי. אני לא מחלל שבת. אני לא עובר עבירות. אבל מה אני צריך להשתתף בעניין זה. כך אדם חושב והרבה חושבים ככה.
בוודאי, מי שהוא שקדן גדול, מי שלומד ולא נותן מזמנו לשום דבר, בוודאי ובוודאי שיוצא בזה, בתורה. אבל לדאבוננו הרבים, אחים יקרים, אתם בעצמכם יודעים, כשאדם, ערב-שבת, או באמצע היום, באמצע השבת, כשאדם גומר עבודה שלו והולך בבית, מה הולך? מה מטען מביא איתו בבית?
ה"מעריב", ה"ידיעות-אחרונות", ה"פנים-אל-פנים", ה"ערב-שבת", כל שמוץ שיש בעולם מביא איתו. כל לכלוך מה שיש בעולם. כך זהו המזון הרוחני מה שיש לאדם. המזון הרוחני מה שיש היום.
אני לא מפחד להגיד ככה. אדם בבני-ברק, עיר הקודש, עיר הישיבות, אדם, תצא מבית לבית ותמצא שם, מה תמצא שם? "ידיעות-אחרונות", "מעריב", "פנים-אל-פנים", "לאשה" - איזה שם שיש. מה כתוב שם? כל הלכלוך שאסור להחזיק ביד אפילו! אסור להחזיק ביד! צריכים, שאדם עובר בקיוסק, צריך לומר אוף! פה! צריך להגיד. יהודי אסור למכור את זה. מה כתוב בזה? מה כתוב יותר מזה! מה, מה אומר יותר מזה, מה שיש. מה הוא שומע... מה רואה... קשה לי.
קשה לי לדבר. מה רואה... מה... פעם, פעם, פעם, אני הייתי גם ילד. מה פעם היה. אתם כולכם הייתם ילדים, מה ראיתם אתם בבית? בבית אתם ראיתם - הגיע אבא, בא מבית-הכנסת ושר שלום עליכם, מלאכי השרת ליוו אותו. ישב בבית, יושב על-יד השולחן, הוא היה המלך ואשתו היה המלכה, הילדים ישבו על-יד השלחן. ושרים זמירות. שואל מה למדת? מה למדת? ואומר.
עכשיו? עכשיו מה הילד מספר לו? מי שלומד בכיתה בבית-יעקב, מי שלומד ב"חדר" מספר לו מה שהרבי מספר לו. הרבי מספר לו מה שכתוב בפרשה חומש. אבל בחדר עכשיו? בבית-הספר? מה הילד מספר לו? מה שראה בטלביזיה. מה ש... אין לי כח. אין לי כח לדבר. אין לי כח.
כל יהודי, היהודי הפשוט, היה בשבת הוא ילבש את הבגד, לא הלוקסוס בגד, בגד פשוט, אשתו... רק נקי, בגד פשוט, נקי, הלך לבית הכנסת שמח. כמה הרוויח. לא היה לוקסוס בבית, לא היה... מה אעשה, מה אעשה, לא הייתי מוכן... אני לא מאשים אתכם, אני מאשים את עצמי. מה אני אשם... פתאום בא זקן לבן, אבל אני לא מאשים בזה. אני לא אשם בזה. אני לא הייתי צריך לדבר במקום שיש גדולי גדולים. אני הייתי צריך לדבר כאן? למה הגדולים האלו לא ידברו? הדיוט קופץ בראש. אני מוכרח לדבר - הדיוט קופץ בראש. יש לי זקן לבן, לכן אומרים לי לדבר.
אבל אני, אבל אתם, תשימו לב, כל יהודי צריך לתקן הבית שלו, לתקן הבית שלו לתקן גם הרבים, שהבית שלך יהיה טהור, השכן יהיה גם יראה. הבית שלך יותר טוב, הילד שלך טוב, ילד שלך לא מדבר מה שנאמר בטלביזיה. ככה לא מדבר עיתונים. אינני יכול, אינני יכול לדבר, אינני יכול לדבר...
מה אעשה? רק לדעת צריך לדעת. זה אומר לכם בקצרה. זה אומר לכם. זה אני יכול לומר לכם באמת. אני חושב שהרבנים האלה הגאונים האלה, כולם יכולים לאשר מה שאני אומר. אין דבר אחר! אין! אין דבר אחר! התורה כוללת כל החכמות. הם - גנב, גזלן, רוצחים! תורה, תורה אומרת, מלמדת המדות הכי טובים. התורה מרמזת על המדות הכי טוב. אין דבר יותר.
(מכאן עבר לדבר באידיש, ולהלן תרגום מדוייק)
תראה, תמצאו כמה, איזה, איזה חידוש, איזה מה שרעדו מזה - המלה חב"ד. מזכירים מלה תורה?! חב"ד מזכירים מלה תורה?! אני עוד לא שמעתי שלובביץ' יאמרו מלה תורה. שילמדו תורה.
(חזר לעברית)
התוועדות! אתם יודעים? אתם יודעים מה זו התוועדות? אני לא יודע מה זה התוועדות. אתה יודע בעברית איך אפשר לתרגם מה זו התוועדות.
(חזרה לאידיש)
עם-הארצים! כופרים בעיקר! כופרים בעיקר הם! אצל אף אחד מהם אין את המלה תורה. לא מזכירים משניות. שמעתם שייצאו פעם בקריאה ללמוד כל יום משניות? מזכירים מלה ממשניות? לא מזכירים מלה לא ממשניות, לא שום דבר לא! לא משניות, לא גמרא, לא חומש, רק - המעשה הוא העיקר! אנחנו יודעים שתורה זה העיקר! תורה... אני הייתי... אני... התורה, התורה חודרת לנשמה של האדם אל תוך תוכו.
אני אראה לכם... אתם לא צריכים להתפעל. תשמעו, נח. כתוב בחומש שנמשך לו התיבה,
(חזרה לעברית)
רצה לבנות את התיבה מאה ועשרים שנה. מאה עשרים ושבע שנים. מאה ועשרים שנה בנה את התיבה. נח בנה את התבה עשרים ושבע שנים. והגמרא אומרת למה בנה ככה? הוא בנה עשרים ושבע שנים. מפני מפני שהעולם באו ואמרו, זקן! אני, כך כתוב בגמרא, זקן זקן! למה אתה בונה תיבה? אומר, יהיה מבול ואני צריך שכולם יטבעו, ואני בונה תיבה, שעל-ידי התיבה אני ניצול, הקב"ה אומר שאני ניצול. התחילו לבזות אותו, שוטה שבעולם, אמרו - אתה עם התיבה תינצל? בקיצור, בקיצור, הוא בנה את התיבה.
אבל אנחנו רואים, עד כמה היה איש אמונה, התורה אומרת, נח איש צדיק חסיד, צדיק חסיד היה בדורותיו. התורה מעידה עליו שהוא איש צדיק חסיד. כן, צריכים לדבר יותר, התורה בעצמה אומרת שהוא היה איש צדיק. אחר-כך, אחר-כך כתוב בנביאים, בישעיה, כתוב כי מי נח אשר נשבעתי שלא אביא. התורה, הנביא אומר, מוכיח את הדור שאני נשבעתי שאני לא אביא את מי נח. אומר רש"י מה זה מי נח? התורה קראו את המבול מי נח, מפני שעל-ידי נח בא המבול לעולם. מפני שלא התפלל. לא התפלל על דורו שיעשו תשובה. אם כך קורה זה, לו היה מתפלל היה התורה, היה הקב"ה מרחם, שלא יביא את המבול. ממילא והוא לא התפלל, קוראים על שמו, כמו שהוא הביא את המבול.
הוא, הוא, הוא עבד מאה ועשרים ושבע שנים כדי שיחזרו בתשובה, כדי שהם יתפללו, כדי שלא יהיה המבול. ואחר-כך כשלא התפללו, הוא נענש על שלא התפלל. איך זה, זה סתירה? אלא הפשט הוא ככה. התורה יורדת לתוך תוכו של אדם. יש בזה נגיעה, יש בזה נקודה, מה שלא גמר, מה שהתפלל, מה שעושה. מאה עשרים שנה טרח ובנה נח, בנה את התבה כדי שלא יהיה מבול, היה צדיק, אבל יש בזה נקודה, נקודה אחת, היה מה? שלא גמר להתפלל.
זאת אומרת, נכלל באדם, כל-כך אדם, אדם כל-כך, מחשבות של אדם כל-כך עמוק, שאמנם אדם לא יכול לראות את זה, הקב"ה רואה את עומק עומק של אדם. יכול בעודו עושה מצווה ועושה באותו מעשה עבירה. אתם שומעים מה שאני אומר או לא? באותו מעשה שהוא בנה מאה עשרים שנה כדי שיתפלל, יתפלל, כדי שכולם לא ישללו, שלא יהיה מבול, ובאותו ובאותו דבר היה צריך, היה עוד חסר בו. הוא היה צריך להתפלל מפני שאדם, כל אדם יש לו כוחות גדולים, עמוקים, עמוקות עמוקות, אפילו הפשוט שבפשוט. כי כל אדם יכול לפעול למען השם ותורתו.
כשאתם תצאו מהכינוס הזה, כולכם, לא באלימות! אני אומר לכם - לא באלימות חלילה! רק בנחת. לעשות מעשה, מעשה לטובת התורה והיראה. זאת אומרת כל אחד יקבל על עצמו לשלוח את הילדים שלו רק ב"חדר" כשר. הספרדים ישלחו ל"חדר" שלהם, האשכנזים ישלחו ל"חדר" שלהם, הבנות בחינוך-עצמאי, בבית-יעקב, איפשהו, אבל לא באלימות! רק ב"ה, יש "חדר" שהספרדים לומדים על טהרת הקודש. ומכאן לא ליקח, לא לקנות העיתונים ולא להחזיק בבית טלביזיה. זה כמו שאתם אוכלים חזיר! אתם לא קונים טלביזיה. אם יש לכם טלביזיה, תזרוק אותו לחוץ! כמו שאם יש לכם חזיר, תזרוק אותו! כך תזרוק את החזיר, כך הטלביזיה.
אתם שומעים מה שאני אומר? תזכרו מה שאני אומר לכם. תזכרו מה שאני אומר לכם. כשהיה כנס, מה שתחשבו עלי תחשבו, תחשבו שאני בטלן, אני לא יודע. אבל האמת, מוכרח אני להגיד. תשאלו לרבנים שעומדים כאן, שיושבים, אם אני בדעה או שאני חולה. תשאלו לרופא, אפשר שאני יוצא מדעתי, אפשר שאני יוצא מדעתי. תשאלו לרופא אם אני בדעת או לא. אבל אם אני בדעת, אני מוכרח לומר ככה.
חברים, חברים ספרדים, אתם כולכם אמנם ספרדים, תשמעו מה שאני אומר לכם. לא לנגוע בעיתונים החילונים, זה טרייף! לא לקנות! ממילא מוכרחים יהיו להתבטל. אם לא יהיה מי שיקנה, מוכרחים, מוכרחים לפשוט את הרגל.
אתם, אתם ה' יעזור לכם, שאתם תצליכו בכל הענינים. אתם, יהיה לכם נחת מהילדים, מהמשפחה, תצליחו במעשה ידיכם במה שאתם תעשו. בכל ענינים תצליחו, ה' יעזור. זה ברכתי מה שאני אומר.
ואני חושב שזה אני לא אומר מדעתי, אני, כל הרבנים הגאונים כולם, אני אומר לך בשליחות של כל הרבנים, של כל הרבנים, של הראשי-ישיבות, כולם מסכימים למה שאני אומר. אני נותן ברכה, ה' יעזור לכם.
ואם ירצה ה', כשיבוא יום של הבחירות, כולם כאחד תצביעו בעד הרשימה של החרדים. לא לשמוע לשום דבר! כל ה'גליקען' שיגידו לכם. אנחנו נעשה 'גליקלעך' - הכל שקר וכזב! אתם תשמעו מה שהתורה אומר. אם בחוקותי תלכו, יהיה טוב, ואם לא - חלילה. תהיו בריאים.
 |
|
|
