|
|
| נשלח ב-15/7/2004 02:21 |
 |
| |
איטפר
סורי, לא זוכר ששאלת משהו שאני אמור לענות עליו.אולי תחזור עליו בקשה.
בקשר לגיל העולם עד כמה שזכור לי פליטת הפה לא היתה על זמן בריאת העולם, אלא על זמן סיומו: "אלפיים שנה היינו
בלי השטחים ונוכל להתקיים עוד אלפיים שנה"
ולכן שאלתיך אם אתה מאמין שהעולם יחרב באלף השישי.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2004 02:23 |
|
| |
קיבלתי בתיבה האישית.
_______
אני מביאה בפניך שתי איגרות של ה'רבי', אשר יוכיחו לך שגם הוא לא היה נקי מפוליטיקה ומאינטרסים, וגם אהבת ישראל שלו לא היתה גורפת, וזה בלשון המעטה הוא התערב בבחירות לראשות הרב הראשי לת"א, וניסה למנוע את היבחרותו של הרב עובדיה -
, שתי אגרות מהרבי מליובאוויטש, הראשונה אגרת לרב חב"די זקן בניו יורק,( הרב ניסן טלושקין, מחבר ספר טהרת מים על מקוואות), שכנראה כתב לו: אנא הסבר
מדוע הנך מתנגד לבחירות הרבנים! הסברו להתנגדותו, כאן, הוא כנראה דעתו האמיתית, הרבי 'פחד' מהרב עובדיה, מפני שידע שיש לו 'ראש משלו'.
והסברו השני, לועד הקהילה הספרדית בירושלים, שהיא הוא התנצלות ''פוליטית''.
באגרתו לרב החב"די הוא כותב בין השאר: הרבנות הראשית היא כמו הרבנות של רוסיה
הצארית ויש להרוס אותה, ויש להשאיר את הרב נסים במקומו (במלים אחרות: יש למנוע
את מינוי הרב יוסף), אך באגרתו לועד העדה הספרדי: מאן דכר שמיה, לא הרב יוסף
ולא רוסיה.
היות והמכתבים הם משנת תשכ"א-1961 איני יודעת מה היה הסיפור, אבל מכיוון
שמעורבים בו הרב גורן והרב עובדיה יוסף, ייתכן והם אולי קשורים לבחירות לרב
הראשי בת"א , ההדגשות במכתבים הן שלי.
מכתבו להרב טלושקין אינו ידוע בחב"ד, אך ממכתבו לועד העדה הספרדית שנדפס בספר
"שערי הלכה ומנהג", (ח"ד עמ' קסא), הושמטה תחילת מכתבו, כולל שם הנמענים,
ומתחיל מ"בנידון דידן אין בזה שאלה פרטית כלל וכלל", בחב"ד חושבים,
שהמכתב נכתב נגד גורן.
אני מקווה שדי בדברים שכתבתי, כדי להבין את הרקע למכתבים אלה
***********************************************************
כרך כ , אגרת ז'תעד
ב"ה,
כ' חשון, ה'תשכ"א ברוקלין, נ.י.
הרה"ג והרה"ח וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו' מוהר"ר ניסן שליט"א.
שלום וברכה!
במענה למכתבו מי"ג חשון, בו שואלני ע"ד יחסי לשאלת הרבנות ראשית דאה"ק ת"ו,
שפרסמו בשמי חוו"ד בזה במכ"ע. ובהקדם שהפירסום במכ"ע נעשה שלא מדעתי, זאת
אומרת גם שלא ברצוני, שהרי אין זה ענין שצריך לשקו"ט בו כל העם מקצה מנער ועד
זקן טף ונשים, ובפרט לעשות במה לפירסומי שקו"ט במכתבי עתים של יושבי קרנות,
וכדאי בזיון בלאו הכי לכבוד הרבנות לכבוד התורה.
וכשמפרסם אני דעתי בענינים כגון זה, הרי זה רק במקום שיש נ"מ לפועל, שזהו גם
אחד הטעמים שעד עתה השתמטתי מלחוות דיעה בהאמור, כיון שמועד הבחירות עדיין רחוק
הי', ושערתי שכמה שנויים יחולו ועד לימים הכי סמוכים למועד הבחירות. כשבקרני
פלוני והי' זה בימים ספורים ממש לפני מועד הבחירות הרשמי, ובמשך שיחתנו שאלני
לדעתי בשאלת הרבנות הראשית, והרי יש לפלוני מהלכים בחוגים הקובעים בשאלה זו,
מצאתי לחובתי להביע דעתי גלוי', כיון שהי' נוגע לפועל. ובהעלותי עתה דברים אלו
בכתב, עלי להקדים עוד נקודה והיא אשר הבא לקמן דן על יסוד המצב בהוה. כוונתי
לומר, כי עצם היחס שלי לכל המוסד דרבנות הראשית - הריהו מבוסס על יסוד יחס כל
גדולי ישראל שקדמונו - דענין כהנ"ל שלילי הוא. וכידוע לכל העסקנים הציבוריים
דרוסי' איך שהתנגדו רבני ישראל ומנהיגים האמיתיים להקמת מוסד כזה ברוסי'
וסביבותי'. והתנגדו בכל עוז ועד כדי מלחמה בממשלה הצארית, כמובן באופנים
האפשריים אז, עד שביטלו כל התכנית. והטעמים ידועים, ובאם הי' ספק בנוגע לחשש
שלהם האם רחוק הוא או קרוב, הרי המציאות דשנות הרבנות הראשית דאה"ק ת"ו הוכיחה,
אשר החששות צדקו במילואם ועוד יותר. אלא שבעוה"ר, כפי המצב בהוה - הנה ביטול כל
הענין דרבנות הראשית אם כי בגדר הטוב הוא, אבל לע"ע לא בגדר האפשרי, כיון שלא
ישמעו לזה השמאליים ואפילו לא אלו שמימין להם, אף שכל אחד נוכח במשך שנים שעברו
בההיזק שהובא לדת ועניני' על ידי מוסד הנ"ל וד"ל, למרות שאלו שכיהנו במשרה זו
כוונתם היתה רצוי' ואולי גם מעשיהם באם היו יכולים לפעול כרצונם. והאפשריות
והיכולת שלהם היו פוחתות והולכות, ובינינו לבין עצמינו, לא תמיד עמדו בנסיון.
אלא שאמרו חז"ל אל תדין את חברך וכו'. כיון שכנ"ל, אין אפשריות לבטל כל המוסד,
הרי על כל פנים מוכרח למעט ההיזק הנגרם לדתנו ולכבוד התורה ונושאי התורה. וכל
יום ויום שמאריכים הזמן עד הבחירות - מנוצל על ידי כמה גורמים באופן המשפיל עוד
יותר מעמד הדתיים וכבוד התורה ונושאי'. ולא יאומן כי יסופר התגובות מסתם בני
ישראל אשר באה"ק ת"ו במכתבים ובשיחות וכו' - לרגלי כל המתחולל מסביב להבחירות
לרבנות הראשית. ב. מובן שלא די לקבוע מועד בחירות בהקדם הכי אפשרי אלא אם כן
יש מועמד מן המוכן ויש סיכויים שייבחר. על יסוד כל האמור, אמרתי לפלוני דעתי
ברורה בג' נקודות, התלויות זב"ז, והן: (א) מוכרח הוא אשר תהיינה הבחירות
בתאריך הכי מוקדם, וכל הפועל לדחותם - לוקח עליו האחריות לבזיון נוסף לדת
ועניני' באה"ק ת"ו ומשם גם בחו"ל, כמו שהורה הנסיון בחדשים האחרונים. (ב) לפי
המצב בהוה - המועמד שיש סיכויים שייבחר הוא הרב ש. גורן שליט"א. ואלו המנהלים
שקו"ט אודות אחרים גם להם ברור שחלק מאלו שמדברים אודותם לא יקבלו את התפקיד,
וחלק מהם אין מתאימים לתפקיד, וחלק מהם אין כל סכויים שייבחרו, וכל השקו"ט הוא
רק בשביל נמוקים צדדיים, דפשיטא שאין להם מקום על חשבון בזיון הדת, כנ"ל. (ג)
מוכרח הדבר שישאר הרב נסים שליט"א במשרתו עתה, כי לא היתה כזאת בישראל אשר
חילוניים, ואפילו סתם בע"ב (שחלק חשוב מועידה הבוחרת הוא מהם), יסירו רב
ממשרתו. מובן שידוע לי שמלכתחילה הנה באופן רשמי ניתנה להנ"ל המשרה לזמן קבוע.
אבל אין זה מבטל כלל הענין דכבוד התורה וכבוד רב בישראל, הענין דחזקה וכו'.
ובודאי לדכוותי' האריכות בזה אך למותר. הדגשתי לעיל אשר הנקודות האמורות לדעתי
תלויות זב"ז, כי כולן יסודן - שמירה על הדת במצב ההוה באה"ק ת"ו, וסתירת אחת
מהן - הרי זה יגרום לבזיון נוסף ובאופן הכי מצער. כאמור בתחילת מכתבי, דברים
הנ"ל מופנים הם לאלו שבידם להשפיע על מהלך הענינים האמורים. וגם בזה טעמי
ונמוקי כנ"ל, כי שקו"ט (משא"כ גילוי דעת בזמן המתאים ובמקום המתאים) בענינים
כאלו מעל דפי עתון וכיו"ב - הרי זה משפיל מעמד ומצב הרבנות באיזה מקום שתהי',
וביחוד באה"ק ת"ו. וק"ל. - כאן עלי החובה נעימה להביע נח"ר על מאמרו ע"ד
הבעש"ט ז"ל, ובטח עוד ידו נטוי'.
בכבוד ובברכה.
***********************
אגרות קודש כרך כ, אגרת ז'תרכו
ב"ה
ערב חג המצות ה'תשכ"א, ברוקלין, נ.י.
לכבוד ועד עדת הספרדים בירושלים עיה"ק ת"ו
ה' עליהם יחיו
שלום וברכה!
באיחור זמן רב הגיעני מכתבם ואחרי כן פרסומיהם, ות"ח על שימת לבבם לשלחם אלי.
ולתוכן מכתבם בשאלות בעית הרבנות הראשית, יותר נכון - בעית הרב הראשי הראשון
לציון, אף שלכאורה כבר אינה אקטואלית כעת, בכל זה על פי מה שנאמר והייתם נקיים
מה' ומישראל אבהיר עוד הפעם עמדתי, אף שלכאורה נתפרסמה די צרכה, והיא: בנידון
דידן אין בזה שאלה פרטית כלל וכלל, כי אם ענין עקרוני, ומפני זה נוגע לא רק
לכללות אחינו בני ישראל אשר באה"ק ת"ו אלא לכל בני ישראל בכל מקומות מושבותיהם,
ונוגע בכבוד הרבנות שכמובן קשור בכבוד התורה. והשאלה היא: המותר על פי תורתנו
תורת חיים לדחות רב ממשרתו בקדש, ובפרט על ידי ועידה שחלק חשוב שלה הם אנשים
חילוניים בהחלט. וכיון שעמדת השלחן ערוך בזה היא פשוטה וברורה - בשלילת ענין
שכזה לגמרי, הנה בדרך ממילא נפתרת גם השאלה בנוגע לבחירת רב פלוני, או פלוני
בתור ממלא מקום. לשאלתם שבאם אין מקום לדחית רב ממשרתו על ידי הועידה הנ"ל אם
כן מהו התוכן דהגבלת שירות הרב לתקופה מסויימת ואחרי כן בחירות על ידי ועידה
כהנ"ל, הנה קושיא אינה מבטלת ח"ו דין, ובפרט דין הנוגע בכבוד התורה, ועשית דבר
שהוא נגד השו"ע בעבר והודעה שיעשו כן גם בעתיד אינה מהפכת עבירה למצוה. בכבוד
ובברכה לחג הפסח כשר ושמח ולחירות אמיתית ממצרים וגבולים ומכל ענינים המבלבלים
עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2004 02:30 |
|
| |
לא הבנתי את המסקנא.
מהמכתבים הנ"ל א"א לראות התנגדות לר"ע,אלא התנגדות להעביר רב קיים, והשאר זו פרשנות.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2004 02:41 |
|
| |
צמדי המילים "הרבי מלובביץ'", ו"הרב שך", הם כמו "אברא-קדברא", כשהם נאמרים בנשימה אחת. הם מסוגלים לברוא אשכול של יותר ממאה תגובות יש מאין.
אבל עם כל המסמכים, הציטטות המאלפות, הדרשות המגוחכות שמובאות בשם ראש ישיבת פונוביז' (אחי, שבעברו היה אומר "הרב שך" פעמיים בדקה, מוכן להישבע שהן מעולם לא נאמרו) ולהט הוויכוח, עדיין לא נענו השאלות הפשוטות ששאלתי.
מתי הרב שך יצא לראשונה בחריפות נגד חב"ד, והאם היה לו נימוק עיקרי להתקפה הזו.
הייתי בטוח שרק אם אעלה את השאלות האלו בפורום-שמותר-להזכיר-את-שמו מבול התגובות יהיה כל כך נסער ולא ממוקד.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2004 04:16 |
|
| |
אשר, האם גם אתה, כמו זאת ששלחה לך את המכתבים לתיבה האישית, מצטרף לדעתה, שהם מוכיחים, חלילה, ליקוי באהבת ישראל?
האם יתכן שלגב' הנכבדה יש בעיה חמורה של הבנת הנקרא?
כי מה שאני מוצא במכתבים, זה אך ורק, רגישות שאין כמותה, להלכה ולכבוד התורה, תוך איזון מקסימלי, בין ההשקפה המתנגדת למוסד הזה, שמעצם הגדרתו, ומכרח הנסיבות, הוא מלא פשרות, ועוצמתו הולכת ונחלשת, לבין זה שהוא כבר עובדה קיימת, ועל כן צריך להמשיך לעמוד בראשו, מי שעל פי ההלכה יש לו מעמד של חזקה, ושהוא בגדר הרע במיעוטו. הרבי לא נכנס פה, חלילה, לדיון רכילותי לגופם של אנשים, אלא רק לגופו של עניין. מנהיג אמיתי. כשכל מילה מדברת בעד עצמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2004 06:27 |
|
| |
asher177
פולחן האישי (התבטלות והתקשרות לרבי בזרגן החסידי) שיש בחב"ד לא התחיל מהיום, אלא כבר בתחילת צמיחת החסידות זה התחיל ויש לזה ענין עיקרי בחסידות, מי שלומד קצת ספה"ק נועם אלימלך יודע מה שאני מדבר, וא"כ זה שענין זה נשאר בחב"ד אין זה חסרון חבד"י אלא חסרון שאר החסידיות שנעלם ממנם ענין עיקרי זה שהיה יסוד גדול בעבודת החסידות.
אולי אם היה לחב"ד רבי באותו מעמד נחית כמו שיש לכמה מחסידיות אחרות אולי גם בהם היתה מתבטלות ענין התבטלות לצדיקים, זה שהיתה לחב"ד רבי שהיה ענק הדורות זה בעוכרם.
תוקן על ידי - מהפכן - 15/07/2004 6:28:39
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2004 14:41 |
|
| |
זריחת
אתה יכול להסביר בדיוק את השאלה שלך? אינני מניח בינתיים שאתה רק רוצה לדעת את השעה המדויקת בו החליט רבשך להתחיל עם החבדאי ואת המניעים הנסתרים שלו כפטולוג-פסיכולוגי, אלא כי לדעתך זה אמור לשנות משהו בהשקפת החיים של הקוראים פה. או שמא אני טועה?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2004 16:47 |
|
| |
כוכבי
האמת שלא כ"כ הבנת את הפואנטה,
ישנם פה שני מכתבים באותו נושא, באחד ה"רבי" מדבר בצורה יותר חופשית מאשר בשני, המכתב השני הוא זה המיוצג כלפי חוץ ושם הכל נוטף צוף, בעוד שבכתב הראשון המיועד פנימה הוא תוקף בצורה מאד בוטה את המוסד שבעניניו הוא רוצה להתערב.
(במאמר מוסגר סיפור בחירתו של הרב מצגר ע"י הרב אלישיב, לא כ"כ שונה.)
הנקודה העיקרית היא ההבנה שזה כאילו עניינה של חב"ד להתערב בכל נושא יהודי.
______
זריחת עץ
כמדומני שהמכתב הראשון נגד חב"ד הוא משנת תשל"ז (אני לא בטוח בתאריך ואין לי "מכתבים ומאמרים" בבית, אבל אני זוכר שזה היה בערך אז)
המכתב נתפרסם גם ב"מכתבים ומאמרים" והוא מהוה תשובה לשאלה בקשר לקבוצה שפתחה שיעור "תניא" בישיבה (לא ברור איזו), במכתב הוא תוקף בצורה חריפה מאד את חב"ד של ימינו, הוא כותב שם שתנועת חב"ד הייתה בעבר תנועה חסידית עם מנהיגים חשובים ומופלגים "ועתה החליפו את האני מאמין המקודש לנו מדורי דורות בתבנית אדם בן תמותה"
בקיצור מה שהוא אומר וזה היה עוד בשנות ה70 שחב"ד הפכה לכת אלילית שרואה ברבהּ משהו מעבר לבן תמותה רגיל ושהם מאמינים בו כמו שאנחנו מאמינים בא-לוקים.
אני אנסה להשיג את המכתב ולפרסמו.
כט"ס
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2004 16:54 |
|
| |
אם כבר חלה פה התדרדרות ברמת הדיינוים, אולי אפשר לתת טעם פשוט - אינני יודע עד כמה יש לו סימוכין היסטוריים - והוא שהר"ש ביקש לעמוד בראש ישיבת חב"ד בכפר חב"ד, בעת שעזב את ראשות הישיבה התיכונית (או מה שלא תהיה) שבראשה עמד - וכשהוחלט שלא למנותו כנראה לא התייחסו אליו בכבוד שהוא חשב שהוא ראוי לו.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2004 17:07 |
|
| |
צמח
יש לך מקורות לאגדה הפנטסטית הזאת?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2004 17:12 |
|
| |
צמח
ההיסטוריה של הרב שך גלויה ואין לאגדה החבדית שום שחר,
בפרט שאתה עידנת את האגדה.הסיפור החבד"י מספר שהוא נכשל במבחן הלימודי. נו, אני שואל אותך?
אגב הסיפור הוא על הישיבה בת"א, לא היה כפר חב"ד באותה תקופה.
תוקן על ידי - קעלעמר - 15/07/2004 17:20:52
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2004 17:13 |
|
| |
אשר יקירי,
יש לך הסבר מדוע אף לא אחד מגדולי ישראל לא "חוזה" כאלו שחורות לחב"ד? הרי כל בר-בי-רב רואה לנגד עיניו את ההפך המוחלט: רובא דרובא של גדולי ישראל מכל החוגים ועדות דווקא, למרות חילוקי הדעות, נלהב מפעולות חב"ד ומשתפך בתיאורים כזה מגיע לקדוש ישראל, הרבי.
יש לך סיבה מדוע כל גדולי ישראל מתעלמים מהר"ש וקריאותיו להחרים עדה קדושה כחב"ד? מדוע למרות מלחמותיו רבת השנים, מתאספים בבני-ברק אלפי ילדים לתהלוכות ל"ג בעומר, אלפי בני-תורה (תלמידיו, שומעי לקחו) להתוועדויות, סיומי רמב"ם ושאר פעולות קדושות שהר"ש חרט מחלמה עליהם?
עד היום, לא מצאתי סיבה אחת למלחמות הר"ש בחב"ד. אין סיבה לזה, למעט התזה היהודית הידועה שמספרת על "כוחות האופל" שנוצרו על-מנת להלחם בכל דבר שמחזק אמונה בה' אחד ובתורה (ובכל דבר שב)-הקדושה. הר"ש, ירדה נשמתו לעולם הזה בשביל להלחם בתנועה שעטפה באהבה את הלבבות השבורים ומלקטת בחירוף נפש את הניצוצות הכבויים שאבדו במחנות ההשמדה ובגטאות אירופה.
יותר משהר"ש פחד מ"האלהת הרבי", הוא חשש יותר שהרבי יגנוב לו את ההצגה. הר"ש, שעשה הרבה רעש וצלצולים בנאומיו חוצבי הלהבות ומחדירי תרבות השנאה חלף כאפיזודה היסטורית נוספת ואילו הרבי זי"ע נטוע עמוק בלבבות של מאות אלפי בני-ישראל, שלמרות הסתלקותו חיים עם תורתו והוראותיו. בדיוק על-כך אמרו חז"ל "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים".
האשכול הארוך הזה, שלמרות מאה התגובות ויותר שנכתבו בו, לא הנפיק עילה אחת מספקת למחלמת העולם שניהל נגד חב"ד, מוכיח שהיתה זו מלחמת חינם. שנאת חינם כפשוטה. ובגלל שנאת חינם זו נחרב בית המקדש.
(אם חרגתי, סליחה על החריפות)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2004 17:33 |
|
| |
המדפיס
עילה אחת?
1) הרגשת הרבי בענין עצמות ומהות וכו'
2)שינה בסוכה =עקירת מצוה מן התורה בגלל טעמים מן הקבלה ,אור המקיף וכו'
3)הכיר ציר במזוזה.
4)הימניות של חב"ד מול השמאליות של הר"ש
5)דרבון הרבי לכבוש את דמשק בתקופת מלחמת לבנון.
6)מבצעים ע"י בני ישיבה.
7)קוסם בתהלוכה לילדי החרדים.
8)ההתעקשות על הניסוח במיהו יהודי.
9)המשיחיות.
10)הכנסת סממנים צבאיים לילדי חרדים.
ברור שחלק הוא מגוחך ולא ברור,אבל קח בחשבון שמדובר בשנות ה70 ,ובראש ישיבה ליטאי שגדל על ברכי הבריסקער,ראז"מ וכו'
אתה רוצה שהוא יתיחס לכך בשויון נפש.
אין לזה שום קשר לכוחות אופל,אלא ויכוח לגיטימי שהיה קיים עוד לפני שהר"ש נכנס לתמונה.
כמובן שההשלכות הפוליטיות חברתיות מהמאבק הזה כבר לא היו לשם שמים בלשון המעטה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2004 17:46 |
|
| |
בדיוק על זה אני מדבר: שרוב טענותיו מגוכחות. וכמו שכתבת היה זה בשנות ה-70. אז אם הר"ש לא יכול לצפות מהנעשה מעבר לטווח הראיה המוגבל של אדם (מעבר לשולחן הכתיבה), למה שתלמידיו יתיחסו אליו ויקחו אותו בכלל ברצינות? זו התשובה האמיתית להצלחה ולנהירה של הציבור החרדי לרבי זי"ע ולאירועי חב"ד.
ועוד יש כאלו שעמידים אותו בקטגוריה אחת עם גדולי ישראל ומשווים אותו עם הרבי, שבלי להיות חסיד, ניתן לראות במוחש שעיניו היו צופיות למרחוק (ו"הקוסם", מיהו יהודי, מבצעים וכו' הם ההוכחה הטובה ביותר).
טענות מגוכחות של אדם בודד. בעוד כמה שנים לא יזכרו מיהו.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2004 18:16 |
|
| |
המדפיס
הנטיה החבדית להגזמה והקצנה השתלטה עליך.
הרב שך היה הכל חוץ מאדם בודד.
כל אותם גדולים שהבאת לעיל, יצאו במחאה חריפה נגד העיתון שהשמיץ את הר"ש,הם לא עשו זאת נגד אלו שדברו נגד הרבי.
נכון שפחדו ממנו אבל האם לא ניתן לומר שגם מהרבי פחדו. ומאדמורי גור לא פחדו?
הר"ש היה ונותר המנהיג הגדול ביותר של היהדות הליטאית
בכל העולם.ואם נניח לרגע לרוחב(לקוצר) ידיעותיו בכל חלקי היהדות הוא לא היה שונה בזה מהרב מבריסק שהרבי אוהב לצטט.(או מהריי"ץ)
בהנהגה פוליטית לא קם כמוהו ביכולתו לנתח מצבים פולטיים רגישים וביכולת לתחמן אנשים במקום ובזמן שחשב לנכון.
את גנותו כבר מנה שונטנג טוב יותר מכולם.
אבל חייבים להדגיש שבשונה מגדולים ליטאים אחרים היה אדם מתון, רגוע, נעים הליכות, ומצניע לכת.
מסירותו לתלמידיו לא ידעה גבול והיא הסיבה לאהבה שהחזירו לו.ויכולתם לסחוף את כל עשרות האלפים אחריו.
דוגמא קטנה ספרו של משה הורביץ אדם שהתחלן לגמרי,אבל מודה שלא כתב באוביקטביות מלאה מרוב אהבתו לרב שך.
אני מקבל את הביקורת ויש לי משלי מלא חופנים אבל הוא אינו מכוחות האופל.
יתרה מזו בעינים דתיות הוא לא פחות טוב משז"ר שאיתו התחבק והתנשק הרבי ובילה איתו שעות רבות.
|
|
|
|
|
|
