| נשלח ב-15/7/2004 00:36 |
 |
| |
האם יש קשר בין תכלית קיומנו לרצון הבורא?
שאלה מציקה: נניח שיש תכלית לקיומנו, האם בכלל אפשר לקשר את תכלית זו כרצונו של הבורא.
הכותרת
תוקן על ידי עצכח ב- 04/09/2008 2:16:38
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2004 00:46 |
|
| |
אופס ,מה קרה באמצע להחליף פוסט?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2004 01:04 |
|
| |
תתקדש
כל מהותו של הבורא הוא התכלית הסופית כמו שביאר הרמב"ם במורה
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2004 01:07 |
|
| |
מימוני איפה אתה?
תכניס לו בשניים
תכלית לקיומינו?
תכלית לבורא ???
דברי כפירה ממש
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2004 01:08 |
|
| |
למעשה אני טיפש שאני שואל את השאלה הזו, משום שאין עליה תשובה
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2004 01:16 |
|
| |
תתקדש
יש תשובה אבל זה לא על רגל אחת.
אני יכול להפנות אותך לספר נפלא שיענה לך על השאלה שלך,
מדובר בספר "דעת תבונות" של רבי משה חיים לוצאטו הידוע בכינוי "הרמח"ל"
בהצלחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2004 01:44 |
|
| |
למעשה גם אני טיפשה ולא יכולה להיות משוכנעת בהסברים המובאים בספרים על תכלית קיומנו, כי זה דבר סוביקטיבי שרק אני יכולה להיות מודעת לזה וההסברים של החכמים למיניהם הם תירוצים והוכחות המציום רק בספר ולא בנפש.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2004 01:47 |
|
| |
כלומר מרוב שאת בטוחה שאין תשובה, את אפילו לא טורחת לחפש.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2004 01:49 |
|
| |
תתקדש
שאלת שאלה גדולה, היאה לפורום ויאה לך.
אמנם, כדי לענות עליה, שומה עלינו לבחון את מערכת המושגים שלנו.
א. מהי תכלית?
ב. האם ניתן לדבר על רצון אצל הבורא ית'?
אנו רגילים לדבר על תכלית במובן של מטרה. מטרה מוכרת לנו מחיי היום יום שלנו. יש מטרות קצרות מועד, כמו להגיע בזמן לישיבה, ויש מטרות ארוכות מועד, כמו להגיע לישיבה כדי ללמוד כדי להיות תלמיד חכם.
אם כן, כללי השימוש במילה "תכלית" מראים לנו שזו מטרה, כלומר יעד שנמצא בקצה של ציר זמן, והוא מוצב על ידי יצור בעל תודעה, שמתכנן קדימה.
מה הם התנאים הנדרשים כדי שתהיה תכלית לקיום האדם? שיהיה מישהו שיתכנן עבורנו את התכלית הזו. מבחינה זו, מתאים למדי לשייך את התכלית של קיומנו לרצון הבורא, שלו נאה ולא יאה לברוא אדם שיש לו תכלית.
ב. אך כיצד ניתן לדבר על רצון אצל הבורא? ובכן, יש כמה פתרונות פילוסופיים לבעיה פילוסופית זו. נבחר במה שנבחר, נגלה כי זה אפשרי בהחלט לבצע את ההשוואה המבוקשת, וזה נעשה בכמה וכמה פילוסופיות והגויות, מהן יהודיות מכובדות בעינינו.
אחת מהן היא שיטתו של הרמח"ל שהומלצה לעיל. איני מכיר את הספר שהוזכר כאן, אך בדרך ה' הרמח"ל מציע זהות בין רצון ה' להיטיב לבין תכלית הבריאה של יצור שיכריע להפוך את עצמו לטוב, והיא תכליתו בעולמו.
מן הגישה הזו שסיכמתי כאן במילים בודדות משתמע שלאדם יש תכלית. עדיין לא ענינו על שאלות מתבקשות כמו:
א. האם יש תכלית משותפת לכל בני האדם?
ב. מהי?
ג. איך ניתן לגלותה?
ד. האם היא זהה למה שכתוב בתורה?
אתה מוזמן לחשוב על תשובות.
רק אעיר, שהמסגרת התיאולוגית שבה מוצגת העמדה ששירטטתי לעיל נראית לי תמימה מדי, הן מבחינה פילוסופית, והן מבחינה זו שהיא תואמת הנחות יסוד שהיו מקובלות בעבר לגבי מעמדו של האדם בבריאה, אך אינן מקובלות היום. זה לא מהווה הוכחה לכאן או לכאן שאין זו אמת, אך אני סבור שיש להכיר בכך שגישה כזו לא תמיד מדברת אל מי שלא נתחנך וגדל עליה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2004 02:11 |
|
| |
תתקדש תחזיר את השאלה הראשונה שמחקת היא יותר מענינת.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2004 02:22 |
|
| |
קעלמר
זו הייתה שאלתי הראשונה שמחקו לי
מה תכליתו של העולם ,,,, שום תכלית לא ישקיט את שאלתי משום שכל תירוץ שרק תתנו לי לא יניח את דעתי שהקב"ה הגדול והנורא יש לו איזה ענין בעולמינו
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2004 02:33 |
|
| |
תתקדש, התחלת את הדיון עם אקסיומות כבדות מכדי לאפשר המשך ניהול דיון.
פרט נא מהו הקב"ה בעיניך.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2004 02:56 |
|
| |
תתקדש
שום תשובה לא תספק אותך? אז למה אתה שואל!
אני מתאר לי שלא על העולם שאלתך, אלא תכליתך האישית.
כמו כן אתה מחבר חיבור לא ברור לאי הבנתך את יחסו\התיחסותו של הקב"ה לעולמו.
בכדי לשאול שאלה
מהי התכלית חייבים להניח תחילה שיש תכלית .
אז אולי מן הראוי שנשאל האם יש תכלית?
כפי שכבר הזכיר מימוני תכלית היא מטרה, והמטרה הזו לא צריכה להיות בשמים, או לעתיד לבא. אלא מטרות קטנות יום יומיות המצטרפות יחד למבנה חיים בריא ושלם(עד כמה שניתן)
"לא בשמים היא כי אם בפיך (=המבדיל בינך לבהמה,)ובלבבך(=
היצרים, התשוקות, היופי, ולפעמים הנפילות..)לעשותו.
ואם יתברר שגם יש לך עתיד לבא מה טוב
חזק ואמץ
תוקן על ידי - קעלעמר - 15/07/2004 2:57:30
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2004 05:35 |
|
| |
עלה בליבי שאולי כונתך תכליתו הבורא בבריאת עולמו.
האדם לא נברא אלא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להמצא. ומקום העידון הזה באמת הוא העולם הבא, כי הוא הנברא בהכנה המצטרכת לדבר הזה. אך הדרך כדי להגיע אל מחוז חפצנו זה, הוא זה העולם. והוא מה שאמרו זכרונם לברכה (אבות ד):
העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא. והאמצעים המגיעים את האדם לתכלית הזה, הם המצוות אשר צונו עליהן האל יתברך שמו. ומקום עשיית המצוות הוא רק העולם הזה. על כן הושם האדם בזה העולם בתחלה כדי שעל ידי האמצעים האלה המזדמנים לו כאן יוכל להגיע אל המקום אשר הוכן לו, שהוא העולם הבא, לרוות שם בטוב אשר קנה לו על ידי אמצעים אלה. והוא מה שאמרו, זכרונם לברכה (עירובין כב א):
היום לעשותם ומחר לקבל שכרם:
ספר מסילת ישרים פרק א - בבאור כלל חובת האדם בעולמו
איי ייאיי ייאיי ייאיי ......
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2004 08:42 |
|
| |
נראה לי שתתקדש מחפש תשובה כמו זו של הרס"ג באמונות ודיעות.
וזו לשון הרס"ג ספר האמונות והדעות ( סוף מאמר א) :
" ואולי יחשב: לאי זו עלה ברא הבורא אלה הנמצאות? ובזה שלש תשובות. הראשונה שנאמר בראם לא לעלה, ולא יהיה עם זה לבהלה, כי האדם יהיה פועל לבטלה, כשהוא פועל ללא עלה, מפני שהוא מניח תועלתו, וזח מרומם מהבורא."
כל פעולה מחמת סיבה היא בקשת התועלת.וזה לא שייך בהקב"ה.כי הוא שלם.
כל זאת מבחינתו הוא.
אמנם מבחינתינו שכל פעולה ללא תכלית היא לבטלה,הודיענו כי המצוות הן "לטוב לנו".כלומר להטיב,וזה מה שהביא הרס"ג אח"כ בשתי הסיבות הנוספות.
(הוספה)
שאלה למימוני-
הרמח"ל כותב כי הקב"ה הוא טוב ומדרך הטוב להיטיב.
ויש לשאול,אם הקב"ה אינו משתנה ח"ו.נמצא שלעולם היה הווה ויהיה טוב.אם כן לנצח הוא מטיב,
אם כן העולם הוא קדמון ח"ו.שהרי הוא מטיב ניצחי.הלא כן?
אולי מפני זה הקדים הרס"ג את טיעונו כי הקב"ה ברא העולם ללא סיבה,טרם יאמר כי הוא נברא כדי להיטיב לבריותיו.(או שאר הסיבות שמנו אף המקובלים כמו להקרא רחום וחנון)
אם כן כיצד אפשר לטעון את טיעון הרמח"ל בסיבת הבריאה,אם לא נקדים תחילה את דברי הרס"ג הנ"ל.כי לאמיתו,העולם נברא ללא סיבה.ואין בזה גנאי.וכנ"ל.
תוקן על ידי - omek04 - 15/07/2004 8:56:32
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2004 08:43 |
|
| |
תתקדש
איני מבין שאלתך, הן הבורא טבע את תכליתנו משעה שבראנו ואת העולם, ובהתאם לכך נתן לאדם את דרך החיים להתקרב אל התכלית, לא כך?
בהחלט מניח שיש תובנות שיכולות לעורר שאלתך, אך א"כ חובה להקדימם.
|
|
|
|
|
