למה גורם חוסר שינה?

חוסר שינה משנה את קצב חילוף החומרים בגוף, איזון הורמונלי ומעורר תופעות הדומות לתופעות זיקנה.

מקור: המרכז הבריאותי באוניברסיטת שיקגו
Easton John - Center Medical Chicago of University
http://www.uchospitals.edu

תאריך פרסום: 10/10/99

תורגם ונערך ע"י: מערכת גן www.gen.co.il

מספר תרגום: 991010agt0

(נלקט מתוך אתר גן: http://www.gen.co.il/ag/fag.html)

חוסר שינה כרוני עלול לפגוע ביכולת, אפילו באנשים צעירים, לבצוע פעולות חילוף חומרים בסיסיות כגון עיבוד ושמירת פחמימות או איזון הפרשות הורמונליות- דווחו חוקרים מהמרכז הבריאותי באוניברסיטת שיקגו בגיליון של 23 באוקטובר של 'לנסנט'.

קיצור השינה בצורה עקבית כל לילה משמונה לארבע שעות גרם לשינויים בולטים ברמת הגלוקוזה ופעילות האינדוקטרי (הפרשה הורמונלית פנימית) - שינויים הדומים לאפקטים של גיל מתקדם או שלב מוקדם של סוכרת -וזאת רק לאחר פחות משבוע אחד.

על אף שמחקרים רבים בדקו את ההשפעות קצרות הטווח של חוסר שינה מוחי מוחלט, מחקר זה הנו הראשון לחקירת השפעת חוסר שינה חלקי וכרוני על הגוף, אשר התבצע ע"י בדיקת חילוף החומרים והפרשות הורמונליות.

"מצאנו שחילוף החומרים ושינוים בהפרשות הורמונליות כתוצאה מחוסר שינה דומים מאד לרבים מסמני ההזדקנות," אמר מנהל המחקר פרופסור לרפואה איב ואן קוטר באוניברסיטת שיקגו. "אנו חושדים שחוסר שינה כרוני אינו רק מזרז את תחילת הזקנה אלא גם עלול להגביר את עוצמת הבעיות אשר ידועות כבעיות הקשורות לזקנה כגון סוכרת, לחץ-דם גבוה, השמנת יתר ואיבוד הזיכרון."

קיצוץ בשינה היא תגובה מקובלת ללחצי הזמן בחברה התעשייתית המודרנית. באופן ממוצע שעות השינה ירדו במשך הזמן מתשע שעות 1910-ב 7.5-כל בשנת 5791, מגמה זו נמשכת גם כיום. מיליוני עובדי משמרות ישנים בממוצע פחות מחמש שעות ליום עבודה.
מחקרים קודמים מדדו רק את התוצאות הקוגנטיביות של חוסר שינה.

ואן קוטר ועמיתיו קארין ספיגל ורחל לפרולט בחרו להתרכז במקום בהשפעות הפסיכולוגיות של חוסר שינה, בתופעות כגון איזון רמות סוכרים בדם, שימור אנרגיה ממזון ויצירת הורמונים שונים.

הם עקבו אחר 11 צעירים בריאים למשך 16 לילות עוקבים. בשלושת הלילות הראשונים הנבדקים הורשו לישון למשך שמונה שעות, משעה 23 בערב ל 7 בבוקר. בששת הלילות הבאים הם ישנו ארבע שעות מ 1 בלילה ל 5 בבוקר. בשבעת הלילות הבאים הם שהו 12 שעות במיטה, 9-מ בערב עד 9 בבוקר. כל הנבדקים קבלו אותם מרכיבי מזון.

באופן קבוע אמדו החוקרים את מידת הערנות וקצב הלב של כל מתנדב.
הם ביצעו מחקרי שינה בשני הלילות האחרונים, שהיו בעלי אורך של ארבע שעות שינה וכן, בלילה הראשון ובלילה האחרון שהיו בעלי אורך של 12 שעות שינה.
כמו כן בצעו בדיקות התייחסות הגוף לגלוקוזה- ביום החמישי של מניעת שינה וביום החמישי של חזרה לשינה מלאה. בנוסף, ניטרו את רמות הגלוקוזה וההורמונים בכל 30 דקות בימי השישי למניעת שינה ולחזרה לשינה מלאה.

החוקרים מצאו שינויים עזים בחילוף החומרים של הגלוקוזה במצבי חוסר שינה, ובמצבים מסוימים היו שינויים אלו דומים לחולים בעלי מחלת סוכרת מסוג-2.
כאשר נבחנו בשיא חוסר השינה שלהם, אורך זמן איזון רמות הסוכרים בדם לאחר ארוחה רווית פחמימות, היה גדול 40-ב אחוזים יותר מהרגיל. יכולותיהם ליצר אינסולין ולהגיב לאינסולין ירדו 30-כבאחוז. הגבה זו לאינסולין דומה מאד לסממן מוקדם למחלת הסוכרת.

ההבדלים היו נכרים מאוד בייחוד כאשר הבדיקות נערכו בבקרים.
"בתנאי חוסר שינה בבקרים, ממצאי בדיקות עבור הנחקרים הצעירים הרזים שלנו בבדיקות הגבה לאינסולין הראו תוצאות הדומות לקריטריונים עבור גילוי ליקויים בהגבה לגלוקוזה," ציינו המחברים. לקויים אשר התגלו בבדיקת ההגבה לגלוקוזה הנם סממנים מוקדמים למחלת הסוכרת.

מניעת שינה משנה גם את יצור ופעולת הורמונים אחרים, מעכבת את הפרשת ההורמון הממריץ את בלוטת התריס וכן מעלה את רמת הקורטיזול בדם, וזאת ברמה גבוהה במיוחד בשעות אחר הצוהריים והערב.
רמת קורטיזול גבוהה בערבים אופיינית לאנשים מבוגרים ונהוג להניח שהנה קשורה בבעיות זקנה בריאותיות כגון התנגדות אינסולין ולקויי זיכרון.

בזמן תקופת ההתאוששות (כאשר הנבדקים שהו 12 שעות במיטה) נעלמו כל הבעיות החריגות האלו והרמות חוזרות במהירות לתקן הקו הבסיסי.
למעשה, כאשר הנבדקים שהו יותר 8-מ שעות במיטה, ערכי הבדיקות לא היו 'נורמליים' ולא הגיעו לתקן של הקו הבסיסי. דבר המצביע על כך שאפילו שינה בת שמונה שעות אינה שנת מנוחה מלאה. מבוגרים צעירים עשויים לתפקד בצורה טובה לאחר יותר משמונה שעות שינה כל לילה.

"בעוד שפעילות שינה ראשונית עשויה לתרום מאוד להתאוששות,"
מצינים העורכים, "ממצאינו מצביעים שלחוסר שינה הנמשך בצורה כרונית יש השלכות רפואיות שלילות עבור פעילויות רחבות היקף."