היום כ"ט תמוז יומא דהילולא דרש"י 860 שנה

היום כ"ט תמוז יומא דהילולא דרש"י 860 שנה(?!)

רבינו שלמה ב"ר יצחק נידוע בשם רש"י- ראשי תיבות רבינו שלמה יצחקי
(סמ"ג הלכות שבת י"ד ע"ג ותוספות כריתות דף י"ט ע"ב ומרדכי
כתובות סימן קנ"ד) ואמו היתה אחות רבינו שמעון הזקן. נולד בשנת
ד' אלפים ת"ת בשנה אשר בא שמשו של מאור הגולה רבינו גרשום
זרחה שמשו של הצדיק הזה המאיר לארץ ולדרים עליה וא"כ היה
בזמן ובדור אחד עם רבינו יצחק אלפאסי (אבל מעולם לא שמענו
שקבל ממנו, ופליאה דעת ממני על הרב הלוי שכתב בספרו זקן
אהרון סי' קפ"ז ור"י שרש"י היה תלמיד הרי"ף). מקום משכן כבודו
היה בצרפת בהעיר טרוייש כנראה בהגה"מ פי"ו הלכה י"ט מהלכות
שבת. "שפתותיו שמרו דעת, והתורה נתבקשה ונתחדשה ונדרשה
מפיו, תורת אמת היתה בפיהו, בשלום ובמישור הלך והעמיד לעולם
רגל שלישי והגדיל תורה והאדיר" (לשון הראב"ן סי' ק"ז דף ל"ו
ע"א). קיבל תלמודו באשכנז (ועיין פירושו לכתובות דף ע"ז ע"א)
מפי רבינו יעקב ב"ר יקר ורבינו יצחק לוי ורבינו יצחק ב"ר יהודה
וחזר לעירו, ובא שנית לאשכנז וקיבל פני רבו ר"י הלוי בווירמז
כמו שכתב בתשובתו לרבי אברהם הכהן הכתובה בתמים דעים סי'
קל"ח, ולא היו לו בנים כי אם שלוש בנות (עיין תמים דעים, סימן
קמ"ד), ונתן הגדולה לרביננו מאיר מרומרוג (ובהקדמת הספר צידה
לדרך מרומני שהיא עיר שלש פרסאות מטרוייש) והשניה לרבינו
יהודה בר נתן והשלישית לרבינו אפרים, וקבלו ממנו נכדיו בני בנותיו
רשב"ם ואחיו רבינו יעקב תם ואחיו ריב"ם, ורבינו שמעיה, וגם רבינו
יצחק ב"ר אשר הלוי ורבינו נתן המכירי ואחיו רבינו מנחם המכירי
ורבינו שמחה מויטרי ורבינו שמעון, ונפטר לגן עדן ביום ה' כ"ט לירח
תמוז בשנת תתס"ה לאלף החמישי (ככתוב בסוף פירוש על התורה
כתב יד משנתה"א ס"ה הנמצא תוך ספרי דע ראססי וכ"כ בתשובת
מהרש"ל סי' כ"ט ויוחסין דף קל"א רע"א) בן ס"ה שנה היה במותו, והוא
האיר עיני הגולה בפרושיו לתורה שבכתב ושבע"פ, והרב המאירי
בחידושיו קוראו תמיד גדולי הרבנים כמ"ש במקובצת לכתובות דף מ' ע"ב

http://planet.nana.co.il/kuvachi/

רבי שלמה יצחקי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.
רבי שלמה ברבי יצחק (רש"י), הוא גדול מפרשי המקרא והתלמוד בימי הביניים. על כן יש שמכנים אותו פרשנדתא - פרשן הדת.

קורות חייו של רש"י
רש"י נולד בצפון צרפת קרוב לשנת 1040, ומת בשנת 1105. ההערצה הרבה של היהודים בני אירופה לרש"י יצרה סביבו אגדות רבות אשר בסיסן רעוע, אולם מעט ידוע על תקופת חייו הראשונה של רש"י. אביו לא היה תלמיד חכם מפורסם כמו דודו רבי שמעון הזקן שלמד תורה מפי רבנו גרשום מאור הגולה באשכנז.

לרש"י נולדו שלוש או ארבע בנות, שאחת מהן - יוכבד - נישאה לרבי מאיר בן שמואל ומהם נולדו ארבעה נכדים ששניים מהם אלו רשב"ם ורבנו תם, מבעלי התוספות. בתו השניה של רש"י - מרים - נישאה לרבי יהודה בר נתן (ריב"ן) ולהם נולד רבי יום-טוב. בתו השלישית נקראה רחל, ואין ידוע עליה דבר.

רש"י יצא ללמוד בישיבות מגנצא וורמיזא שבאשכנז (כיום גרמניה) בהיותו כבן 20 עד הגיעו לגיל 30, ושם עוצב עולמו הרוחני. במקביל היה עליו לפרנס את אשתו ובנותיו, ובאותם ימים לא היה אמיד כלל. הוא למד אצל רבי יעקב בן יקר, רבי יצחק הלוי ורבי יצחק בן יהודה.

בתום לימודיו נסע רש"י לטרוייש שבצרפת ומייד הצליח להשתלב בחיי החברה היהודית. הוא הצטרף לבית הדין בעיר והחל לפסוק הלכות לכל יהודי הסביבה. הוא התפרנס, ככל הנראה מגידול כרמים (באותם ימים לא היו משלמים למשרות הוראה בישיבות).

חיבוריו של רש"י
רש"י פירש כמעט את כל מסכתות התלמוד הבבלי. בתחילת מסכת בבא בתרא (דף כט) נקטע פירושו, ומכאן רשב"ם נכדו המשיך את הפירוש.

רש"י היה הפרשן בה' הידיעה. הוא זה שהחל בתקופת ימי הבניים לפרש את המקרא ואת הגמרא. המיתודה לפירושיו זכתה לפירושים רבים, מאחר והוא עצמו טען "יש מדרשי אגדה רבים וכבר סדרום רבותינו על מכונם בבראשית רבה ושאר מדרשות, ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי המקרא דבר דיבור על אופניו"-הרבה חקרו כיצד ולמה רש"י מביא את דברי המדרש בתוך פירושיו. כול פרשני ימיי הבניים המפורסמים כמו רשב"ם, שהיה גם נכדו, דעת זקנים, רמב"ן ואיבן עזרא הפרדיים, רחשו כבוד גדול לפירושיו. למרות שרש"י, להבדיל מפרשני ימיי הבניים הספרדים, לא היה איש מדע, פירושו הוא כאבן בוחן לשאר הפרשנים והוא מתבטא בהשקפה ריאלית על המקרא.

כתב רש"י

כתב רש"יפירוש רש"י לתורה היה הספר העברי הראשון שהודפס. הוא יצא לאור באיטליה בשנת 1475. במהדורה זו השתמש המדפיס בעיצוב מיוחד של אותיות, המבוססות על הכתב היהודי-ספרדי, בכדי להבדיל בין הטקסט המקראי לפירוש רש"י. מאז מכונות האותיות כתב רש"י, למרות שאין להם כל קשר לרבי שלמה יצחקי.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A9%22%D7%99


תוקן על ידי - 10eli - 18/07/2004 19:52:39

אחדש אשכול זה לכבוד יום השנה ה900!

ב' שאלות לדיון.

1. ראיתי פעם, אולי בשם הגדולים לחיד"א, שרבינו תם או ראשון אחר, אמר שרש"י על הש"ס הוא גם יכול לחבר, אך רש"י על התורה, לזה צריך מישהו כמו רש"י.

האם כן הוא גם בעיניכם שפירושו על תנ"ך חשוב יותר מפירושו לגמרא.

בעיני ההיפך הוא הנכון.

2. לפעמים כשנתקלים בעניני אגדה וכדומה, יש ביאור שמשתייך לאסכולת הרמב"ם ובית מדרשו. לעומת זה יש ביאור הפשטני. למשל - האמונה בכישוף, קמיעות והשבעות, עין הרע. וכן עניני על-טבעיים באגדות התלמוד.

השאלה, האם יש לייחס לרש"י שהוא אבי אסכולה זו?

האם רש"י בעצמו כנראה האמין גם כן, או שזה היה דרך כתיבת פירושו בלבד?

האם רש"י הסכים אם שיטת הרמב"ם שהאומר שהוא ית' גוף הוא מין?

וזה לשון רש"י שבת נה, ב ד"ה אחת של שכינה:

"כך היה יעקב עושה בארבעה אהלי נשיו, מעמיד מטה לשכינה ובאותו אוהל שהוא רואה בו השכינה הוא בא ולן אותו הלילה".

דוד,

לא נשכח שרש"י שהיה פרשן, היה צריך לישאר דבוק אחר הטקסט, בין שהוא מסכים עם פשוטו של דבר, או שגם הוא סובר שיש בזה רמז סודי.
וזו בעצם שאלתי, האם רש"י רק פירש ככה, או שהיה לו בזה שיטה.

קבלתי באישית:

מלמד הנכבד
לשאלותיך על רשי, אכתוב כמה דברים, בחפזה, בלתי מגובשים דיים, אולי תהיה לך תועלת מזה, ואולי תוסיף ותעבדם עד שיהיו ראוים לעלות על שלחן חכמי הפורום.


לשאלתך מי אמר, כמדומה שאומרים זאת בשם הרשב"ם

בענין שיטת רשי, מעניינים דברי הרשבם בספר בראשית בשם זקנו שאמר לו כי אילו היה לו פנאי היה עושה חיבור חדש, כפי הפשטות המתחדשות בכל יום.
מאמירה זו נראה כאילו בשחרותו ראה בדרש את הפשט, אבל עתה שבאו פשטנים ופירושם נראה בעיניו, היה כותב אחרת.

מצד שני, בפירושו, רואים שהוא מחלק בין פשוטו של מקרא לבין מדרש אגדה.

לדעתי, הגדלות של רשי בפירושו לתורה היא בהגישו לנו אוסף מדרשים בלבוש של פשט, עד שאפשר פשוט ללמוד את הכתוב לפי פירושו. (לשם השוואה: נסה נא ללמוד פסוק עם הלקט של בעל תורה תמימה..)

אולי זו הסיבה שנחשב גם בעיני נוצרים שהיו רחוקים מדרשות חז"ל, לפרשן מובהק. היתה לו יכולת להעלות את הדרש לדרגת פשט.

כל הנ"ל הם חלקי התרשמויות. לא עסקתי בזה ולו מהסיבה הפשוטה שכבר קדמוני רבים וטובים ממני. אם תחפש ודאי תמצא עשרות מאמרים לחקר דרכו הפרשנית.

עכ"פ, ישנו עומק מסויים בפירוש רש"י לתורה, והוא דבר נדיר שאין לו חבר.

כל זה לגבי פי' התורה
ומכאן יקל עלינו להבין פשר המימרא שהבאת אודות עדיפות הפי' לתורה מפי' הש"ס.

כי הפירוש לגמרא - הוא רק עיבוד של קונטרסי אשכנז, בעיקר "קונטרס מגנצא".
בס"ה עבודת עריכה ובירור, ולא יצירה מקורית.

לא לחינם נוקטים התוס' בלשונם בדרך כלל "פי' הקונטרס". ורק לעיתים נדירות כותבים "פי' רש"י" (כנראה רק במקומות בהם חידש הוא יתר על הקונטרסים המצויים). וכן רואים בכלל כי הקונט' שבידי בעלי התוס' לא תמיד חופף לרשי דידן.

ב"ה.

עוד בעניין ההבדל בין פירוש רש"י על החומש לפירושו על הגמרא:

"אדמו"ר הזקן אמר פעם: פירש"י על החומש הוא יינה של תורה, פותח הלב ומגלה אהבה ויראה עצמיות; פירש"י על גמרא - פותח המוח ומגלה שכל עצמי."
("היום יום" - כ"ט שבט)

לכשעצמי אני לא בטוח שלא היו "קונטרסי מגנצא" גם על התורה.
השווה מפרשי הראשונים, (דעת זקנים, פי' ראש, בעל הטורים, חזקוני וכו') שכולם שואבים זמ"ז. כמו שהדרך בפירושיהם על הש"ס.

ברש"י בש"ס רגילים למצוא שבאות או תיבה אחת הוא מרמז לתרץ קושיות רבות.
ברש"י על התורה, דומני שאין זה המציאות.

או אולי אני טועה?

מלמד,

למה שלא תעיין בספרים? נסה להשיג ספרו של אברהם גרוסמן על חעמי צרפת הראשונים, ושם יתבאר ה-כ-ל.

רבינו אתנחתא,
אם זה לא קשה מדי, אולי תוכל להטעים לי קצת מהנאמר בהספר שהזכרת.
לצערי אין לי האפשרות להשיג ספר הנז'.

ספר של 633 דפים עמוסים

אך אשתדל בל"נ.