האר"י ושילוח הקן

בעקבות התחדשות הדיונים על תלמידו של האר"י, ויטל, נזכרתי בהלכה שנשתרשה בישראל ב'זכותו' של האר"י.

התורה התירה לפוגש קן ציפור שבו רובצת האם על הבנים, לצמצם את האכזריות כדי שיתאפשר לו לקחת את האפרוחים ו/או את הביצים בצורה שאינו לוקח את 'האם על הבנים'. לכל קורא עם מוח בקדקדו מובן שמדובר כאן במי שאינו רגיש לאכזריות ולפגיעה בבעלי החיים, שהתורה מחנכת אותו שלפחות יצמצם את אכזריותו/פגיעתו.

בא האר"י וקובע שמצוה בכל קן אפשרי לבצע את האכזריות/הפגיעה המצומצמת. נלמד מזה שננהג בכל יפת תואר שאנו פוגשים, כפי שכתוב בתורה וכן שכל בהמה שנפגוש נשחוט אותה.

אחד מעמיתיי עובד עם חרדיה במשרדו וזו הקפידה על המצוה הזו של האר"י בקן ציפור בו שכנו גוזלים תחת חסותה החם וכלכלתה של אמם! חילול ה' לא קטן עשתה הבחורה!


כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים... ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה!

חושבשב

אתה צודק שישנם אחרים, אבל אני זוכר שהאר"י הוא זה שהדגיש שלא רק כאשר מזדמן קן ישנה למצוה אלא גם שיש לאדם להשתדל לחפש את המצוה והנוהגים כן מסתמכים עליו. (נדמה שהאחרים הסיקו מפני דיוק בתלמוד שאין צורך לחפש אבל כאשר זה מזדמן יש מצוה ואילו האר"י הרחיק לכת לראות בעשית המצוה רחמנות המעוררת רחמי אל בעוד שזו רק אכזריות בהנחה.)

אכן לא כולם השכילו את רוח היהדות משורשה הראשון, ודווקא בשילוח הקן מוצא הרמב"ן לנכון לקבוע את המצוות לתיקון נפשו של האדם.

בוג"ע,

נראה שבמקרה הזה "פיספסת" הוכחה להתפתחות ההלכה לשיטתך [אסכולתך]. מזה גופא שהאריז"ל [שבשבוע זה חל יום הזיכרון שלו] מנמק את הרחמים על הציפור [המעורר גם רחמי שמים], מוכח שבימיו ראו את רדיית החי בידי האדם כטבעי, לגיטימי ומובן מאליו עד שראו בהתחשבות המזערית של שילוח האם מעשה רחמים [ובחז"ל יש שסבר שצעב"ח אך דרבנן]. כיום שהיחס לחי התקדם ולדבריך צריכה התורה להילמד בפרספקטיבה הלזו, היה האר"י מודה לך!

וטו



מתאים עם 'היתר הבשר' שלך, לפיו אבר מהחי, שחיטה, בשר בחלב וכו' כולם 'האטה בהשתלטות על החי'. יפה מאד! אבל אתה באמת חושב שהאר"י התכוין לזה?

איפה הוא דברי האר"י? ומה הוא מוסיף על הפוסקים שמצוה לשלח את האם אפי' כשאין צורך בבנים?

חושבשב

הארי סובר שיש מצוה לחפש ולמצוא קן ואילו ה'פויסקים' שהבאת סוברים שהמצוה היא רק כאשר מוצאים קן בלי לחפש אבל גם אם אין צורך בעופות. התורה -שהיא תורת האל- באה להגביל את ההשתלטות על החי וסוברת שאם יש לאדם צורך בעוף והוא לא מספיק רגיש לכבוד החי, שניתן להתיר לו את הלקיחה בתנאי שישלח את האם ואילו האל סובר שעדיף שיהיה רגיש ויניח את החי לנפשו. חושבשחושבשמבין?

בוגי

עלה בליבי שהאר"י תיקן ושיפר, כי מה שקרה שאנשים הפכו את זה לריטואל, ובסיומו מחזירים את האפרוחים והכל שב לקדמותו.(למעט אולי אי אילו צלקות נפשיות..)

וזה מה שמעורר רחמי שמים שמחזירים הכל ,בחינת ושבו בנים לגבולם.

נראה לי שהביקורת של בוגי מיוסדת על התפתחות שחלה ביחס למצוות, וביחס למצוות שיש להן משמעות ריטואלית ותיאורגית בלבד על אחת כמה וכמה - וזה מסביר גם את היחס לראשית הגז ולפדיון פטר חמור, כפי שראינו בטכס המפורסם שנערך בנוכחות אחד מרבני הדור המפורסמים לאחרונה.

פועלים כאן כמה גורמים, שחלקם מתווספים זה אחר זה לפי סדר ההיסטוריה.

א. ייחוס משמעות תיאורגית למעשה המצווה. תהליך זה לא החל עם האר"י, אם כי האר"י ותלמידיו נתנו לו תנופה אדירה. הרעיון הוא שמצווה מועילה לעשות תיקונים בעולמות עליונים. וידיעתו של התיקון מועילה לבצעו בצורה טובה עוד יותר.

לפיכך, יש ענין רב למי שרוצה לתקן את העולם, ההיסטוריה ועוד להשתדל לחפש מצוות, במיוחד נדירות, במיוחד כאלו שיש להן ערך מיוחד בתיקונים הבלעדיים שהן מבצעות.

כיון שלשילוח הקן יש כנראה מעמד תיאורגי מיוחד, לפחות בקבלת האר"י, זה נותן תאוצה רבה ומניע חזק להשתדל בדבר.

ב. כנגד זה, הגישה למצוות שמחפשת משמעות חינוכית לאדם, בסגנון הרמב"ם, התמעטה עד שאינה קיימת.

ג. בספרות הפוסקים יש איזכורים לשבח של העושים מצוות "נדירות". זה לא דבר חדש, אך הוא תפס תאוצה בימינו, כפי שיתבאר בסעיף הבא.

ד. לשני הגורמים הראשונים, ולעוד גורמים נוספים, ביניהם התרבות הפנאי בדורות האחרונים ושטחיות שהפכה לאידיאל, בשם התיאולוגיה התמימה, עד כדי הצגת תפיסת האדם כיצרן מצוות - כל אלו הפכו את החיפוש אחרי מצוות נדירות לעיסוק מומלץ, כנאמר גם בג'.

התוצאה של כל הגורמים האלו היא שאדם שש על הזדמנות לקיים מצוה נדירה כמו שילוח הקן, שיש לה משמעות קבלית - שמעטים יודעים ומעטים מתיימרים להבין, אך זה לא חשוב למעשה, בגלל אותה תיאולוגיה "תמימה" או מיתממת ששוררת בינינו (ותודה לאידך גיסא על ההבהרה הזו).

זה אומר שאם יימצא קן, אזי ישתדלו לחלק את המצוה לרבים. קודם כל למי שאין להם ילדים, כי זו סגולה לילדים. אחר כך, יבקשו להפקיר את האפרוחים, כדי שהאם תחזור, ועוד מישהו יוכל לקיים את המצווה...

בעינים של מי שמכיר את ההיסטוריה של ההלכה, שדומה לבוגי בתפיסת המצוות שלו, זו טעות יסודית. שכן המצוה באה לחנך את האדם הנתקל בדרך בקן, ללמד אותו להתאפק ולרחם על בעלי חיים, כדי שילמד לרחם על בני אדם. אך כאן מתרחש תהליך של ייחוס משמעות מחודשת למעשה המצווה, ועקב תפיסת המצווה בימינו, ירדפו אחריה וינסו ליצור אותה באופן מלאכותי.

ואם זו מצוה נדירה שלא ניתנת לשיחזור, יפקידו אותה בידי אדמור או גדול הדור...

האם זו תופעה רעה? לדעתי, רק אם היא באה על חשבון התעלות וחינוך שניתן היה להשיג באופן אחר.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מיימוני

דבר אחד הפריע לי בהרצאתך הנהדרת. אתה נותן יותר לגיטימציה למשמעות האלילית למצוות מאשר למשמעות החינוכית.

כה כתבת:
'למצוות שיש להן משמעות ריטואלית ותיאורגית'
'כנגד זה, הגישה למצוות שמחפשת משמעות חינוכית לאדם'

אני מסכים שיותר קל ולכן קודם בזמן למצוא משמעות אלילית למצוות מאשר למצוא את המשמעות החינוכית למרות שרק לה יש ערך.
אבל האדם המבוגר אמור להגיע למצב בו השתכנע שיש משמעות חינוכית ורק מי שרוצה להתחמק ממנה מחפש משמעות ריטואלית ותיאורגית.


קלמר, אם אכנס למחלקת יולדות ואפריד בין אמהות לתינוקותיהן לכמה דקות רק כדי להפחיד או משהו כזה, תראה בזה 'תיקון'?

חושב, וכי אינך רואה בעליל שבקיאותו של בוגי באריז"ל דומה לבקיאותך בכתבי בודהה. הוא מניח שמשהו אנטי רציונלי חייב להיות תוצאה מהאר"י (ואני מבין אותו, אבל הבטחון העצמי קצת מופרז).

בוגי

דעתי בודאי ידועה לך.
כל מה שניסיתי להציע הוא שיפור מה בדברי האר"י אל מה שהיה מקובל בדורות שקדמו לו.



פלוני היה זקוק לפרנסה, פרסם בעיירה שהוא מיילד.
בחוזרו לביתו אחרי הלידה הראשונה,שאלה אותו אשתו,נו, איך היה?. "אל תשאלי" השיב, הסתבכתי והרגתי את האישה והילד. הוא נעצר ונשלח לכלא. כשהשתחרר,עבר לעיירה אחרת ושב על אותו דבר. הוא הוזמן ליילד אשה, כששב הביתה שאלה
אותו אשתו נו ,והפעםאיך היה? אוה.. הפעם היה
שיפור מה. לילד שלום.

דוד

כנראה שלא בחנת את חשבשב בכתבי הבודהה

שייך שתתיחס עניינית לנושאים ולא תמיד לאישים?


תוקן על ידי - בוגיעלון - 20/07/2004 2:15:44

דוד12- תודה. סוף סוף מישהו חושב פה.

מה שמוזר הוא שדווקא בפורום זה, הנקרא עצור כאן חושבים, אולי קצת חושבים לפני שכותבים אבל לא בודקים במקור הדברים, ובונים הרים על גבי הרים פילוסופיא ופסיכולגיה ועל "התפתחות שחלה ביחס למצוות" וכו' וכו' מבלי שאף אחד יכתוב אם אכן ישנו כזה פסק מהאריז"ל, ואם כן- האם הוא חידש את זה, (למרות שבחת"ס מביא שזה מחלוקת התנאים).

כל האשכול בנוי על " נזכרתי בהלכה שנשתרשה בישראל ב'זכותו' של האר"י". " אבל אני זוכר שהאר"י הוא זה שהדגיש" "האר"י הרחיק לכת "

יושב לו שם אדם, צוחק על גדולי המקובלים - והשאר תסלחו לי - רוקדים אחריו.


תוקן על ידי - חושבשחושב - 20/07/2004 1:27:30

חשבשב

נו, אדרבה. הבא לכאן את התנאים ואת ערימת הספרים שלך והראה לנו שאלוהים מעדיף פלפולים העושים מצוה מהתאכזרות על בעלי חיים! או שלמען המפלגה אתה 'חייב' להגן על האר"י גם במחיר פגיעה בבעלי חיים?