|
|
| נשלח ב-9/7/2008 13:59 |
 |
| |
ואני חשבתי שהתמונה והכיתוב שמתחתיה הופיעו בחוזר מנכ"ל של העובדים הסוציאלים בטבריה. והוא העתק של החוזר הישן של רשות הבריאות במעברות התימנים של שנות החמישים
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2008 11:40 |
|
| |
חוששני להם מחטאת
1. המודעה של בוני-עולם כרוכה, לענ"ד, לכה"פ באביזרייהו דע"ז.
2. אי לכך, סביר שהרבנים הגאונים המצולמים והמוזכרים לא קבעו בעצמם את נוסח הדברים.
וה' הטוב יכפר בעד
ר"מ
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2008 12:00 |
|
| |
למה כל כך סביר בעיינך?
בעייני זה בהחלט סביר שהם ראו את המודעה היפה הזו, ואישרו אותה. וכבר היו דברים מעולם.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-22/7/2008 21:17 |
|
| |
לרגל המודעה הנ"ל, אולי כדאי שמישהו ירים את הכפפה ויפתח אשכול רציני בענין של:
איכה היתה למרמס ולקלס תורתנו הקדושה?
איכה ניתן נועם ואור המצוות לחושך ולסחר מכר?
אין גבול לחוצפתם/טיפשותם של עסקני הקרנות והקופות השונות, על הרבנים שעומדים מאחוריהם? [והם עומדים, ברור לי]
אין תחתית לתהום שאליו הדרדר הרחוב החרדי בשנים האחרונות?
האם שתיקתו הרועמת של הציבור מעידה כי אפסה הבינה מראש כל אדם?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2008 20:03 |
|
| |
שילוח הקן - בדיעבד
מתוך מדרש תנחומא פרשת כי תצא סימן ב'.
הקטע דלהלן מופיע בתוך סוגריים מרובעות, כך שייתכן שאינו מופיע במהדורות מסויימות.
"מעשה באחד שעלה לראש האילן לקיים מצות שילוח הקן ונפל ומת"
עד כאן נשמע מוכר. ובכן, הסכיתו וקראו:
"לפי שנאמר כי יקרא קן ציפור לפניך בדרך - לא שתראה אותן בראש האילנות ותעלה אחריה"
מתוך המדרש מובן - שאין לדרוש אחר מצות שלוח הקן, אלא אם כן היא נקרתה לפניך, נגיד שאתה צריך את הביצים (כלומר, אני מניח שכוונת המדרש שאדם מסתמא ישתמש בביצים, ואדם לא טורח אחר ביצים שעל העץ)
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2008 20:09 |
|
| |
זה גמרא (חולין קלט:) תנו רבנן כי יקרא קן צפור לפניך מה ת"ל לפי שנאמר שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך יכול יחזור בהרים וגבעות כדי שימצא קן ת"ל כי יקרא במאורע לפניך. אלא שהיום מדגישים בעיקר את ההוא אמינא [עי' באשכולו של ר' מיכי האם כל פסוק מלמד את ההיפך].
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2008 20:15 |
|
| |
הגמרא רק שואלת שאלה הלכתית - האם כשם שאדם צריך לטרוח ולעלות לירושלים ע"מ לעשות את קרבן הפסח - האם כך אדם חייב לחזר אחר מצות שילוח הקן? והיא עונה שלא (כמו ברש"י בפרשת "זאת חוקת הפסח", על המילים "וכי יגור אתך גר ועשה פסח לה'")
האמת היא שזה יכול להיות גם כוונת המדרש תנחומא, אם כי כשאני קראתי אותו זה היה נשמע לי כמו לעג לאותו אדם שעלה לעץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2008 20:19 |
|
| |
במחכ"ת, אין שום קשר.במצות פסח האדם מחויב, בשילוח הקן לא. כוונת הגמרא לשאול האם מצוות שילוח הקן היא מצווה שיש לחזר אחריה, כמו שמצאנו לענין ציצית ועוד מצוות? ועל כך עונה שלא, אין ענין, אלא אם נזמנה לפניך, תקיימנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2008 20:58 |
|
| |
במחכ"ת, עיין ברש"י שהפניתי אליו.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2008 22:10 |
|
| |
עיינתי בשני המקומות שהפסוק מופיע, בשניהם רש"י אומר את אותו הדבר: שהיה הו"א שכל המתגייר חייב לעשות פסח. מה זה קשור לכאן, נשגב מבינתי. אנא באר דבריך.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2008 09:57 |
|
| |
התכוונתי למה שאתה מתכוון, אלא שלא רציתי לדמות את שילוח הקן לציצית, כי זה לא שייך, כי ציצית זה כמו תפילין - אפשר ללבוש בכל עת שרוצים, אבל שילוח הקן אי אפשר בכל עת שרוצים כי אולי לא ימצא קן, וכד', לכן דימיתי את זה לגר המתגייר שהיה הו"א שחייב לחזר אחר הפסח.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2008 20:18 |
|
| |
לחברי הפורום עוד דבר שחשבתי שיעניין אותכם מה האריז"ל עושה עם הגמרא הזו.לא ראיתי לכך שום התיחסות בפורומים בנושא הזה ...תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף יא עמוד ב
ואין שנים שואלין. יכול ישאל אדם קודם שנברא העולם - תלמוד לומר +דברים ד'+ למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ. יכול לא ישאל אדם מששת ימי בראשית - תלמוד לומר לימים ראשנים אשר היו לפניך. יכול ישאל אדם מה למעלה ומה למטה, מה לפנים ומה לאחור - תלמוד לומר +דברים ד'+ ולמקצה השמים ועד קצה השמים - מלמקצה השמים ועד קצה השמים אתה שואל, ואין אתה שואל מה למעלה מה למטה, מה לפנים מה לאחור. הרי שכל ההיתר של הגמרא זה לשאול מהיום הראשון של הבריאה הוי אומר כה אלול .וידוע שתורתו של האריז"ל מדברת הרבה לפני כן. לפחות 40 יום קודם הבריאה.(ליודעי ח"ן) כמובן שהמושג זמן כאן הוא מושג מושאל.וגם מדברת במה למעלה (לפחות לפי הבנתי).יש למישהו מושג איך האריז"ל מסתדר עם הגמרא הזו?ששאלתי את הרב שלי הוא ענה שמכיון שהאר"י מצא בגמרא שאפשר לדרוש שבוע לפני בריאת האדם ממילא הוא הרחיב את זה קצת בדומה לסוד ה-12 של הראב"ע שמצא 8 פסוקים שלא נאמרו ממשה בגמרא והרחיב אותם ל-12.מקובל עליכם?(תרתי משמע)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2010 17:53 |
|
| |
בוגי יעלון , אני כל כך מודה לך על האשכול הזה, האמת שבימים האחרונים התחבטתי רבות בענין זה, וגם אני בעניי הגם שידיעותי דלות, הבנתי שלפום ריהטא כוונתה התורה בשילוח הקן הוא שמי שרוצה לקחת את הבנים שלא יקח גם את האם כעין 'אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד' ורווח לי מאד בראותי את המקורות באשכול זה שאכן בעיני רבותינו הראשונים זהו גדר הדין.
תודה רבה רבה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2010 22:03 |
|
| |
| מיימוני כתב: |  | פועלים כאן כמה גורמים, שחלקם מתווספים זה אחר זה לפי סדר ההיסטוריה.
א. ייחוס משמעות תיאורגית למעשה המצווה. תהליך זה לא החל עם האר"י, אם כי האר"י ותלמידיו נתנו לו תנופה אדירה. הרעיון הוא שמצווה מועילה לעשות תיקונים בעולמות עליונים. וידיעתו של התיקון מועילה לבצעו בצורה טובה עוד יותר.
לפיכך, יש ענין רב למי שרוצה לתקן את העולם, ההיסטוריה ועוד להשתדל לחפש מצוות, במיוחד נדירות, במיוחד כאלו שיש להן ערך מיוחד בתיקונים הבלעדיים שהן מבצעות.
כיון שלשילוח הקן יש כנראה מעמד תיאורגי מיוחד, לפחות בקבלת האר"י, זה נותן תאוצה רבה ומניע חזק להשתדל בדבר.
ב. כנגד זה, הגישה למצוות שמחפשת משמעות חינוכית לאדם, בסגנון הרמב"ם, התמעטה עד שאינה קיימת. |
|
לדעתי הקשר הסיבתי בין התופעות הפוך. רוב האנשים חשו כי המצוות לא מחנכות אותם ולכן נטו להאמין כי החינוך וההשפעה הטובה לא אמורים להגיע בצורה של התבוננות במשמעות החינוכית של המצווה אלא בדרך מיסטית כלשהי, על ידי תיקונים בעולמות העליונים. מכאן קצרה הדרך לייחוס משמעויות מיסטיות נוספות למצוות, גם כאלו שלא קשורות לחינוך.
תוקן על ידי נורת_אזהרה ב- 12/05/2010 22:05:09
|
|
|
|
|
