מחקר בהומאופתיה הקלאסית: תיאום ציפיות

רשימות | 27.6.04
השאלה "מהי יעילות תרופה א' למצב ב'" היא בעייתית בהומאופתיה הקלאסית, כי מלכתחילה הגישה טוענת לטיפול באדם כולו, במקום סילוק חד-צדדי של סימפטום בודד. לכן, המחקרים שבודקים את יעילות הגישה צריכים להיות הרבה יותר מפולחים. יש לנסח את השאלות המונחות בבסיסם באופן שונה, ולתכנן את המתודולוגיה שלהם בהתאם.

לשם המחשה, נסתכל על האופן בו מתייחסת ההומאופתיה הקלאסית למיגרנה.

התשובה לשאלה, "האם יש להומאופתיה תשובה למיגרנה", היא "כן, יש לה מאות תשובות".
באינדקס הסימפטומים ההומאופתיים מקוטלגות התרופות לפי מנעד מאד רחב של תופעות. תחת קטגוריית כאבי הראש מצויינים סימפטומים רבים – האם המיגרנה מורגשת בצד ימין (210 תרופות), או שמא שמאל (230 תרופות)? אולי הצד בכלל לא קבוע (254)? הכאב מופיע כשמתעוררים משינה (141)? האם המיגרנה החלה בעקבות פציעה (24), או שמא לאחר אירוע מצער (10)? האם חשיפה ממושכת לשמש מחמירה את הכאב (62)? האם במהלך ההתקף המיגרנוטי האדם תמיד מקיא (127) או שיש לו "רק" בחילות (176)? האם הפרעות הראייה המופיעות לפני המיגרנה מתבטאות באורות מנצנצים (13) או זיגזגים (3)? וכן הלאה - סדרה שלמה נתונים ביחס לכאב הראש החד-צדי, שכמוה כהתאמת השרוול, נניח, לחליפה.

כשממצים את נושא המיגרנה בתשאול, פונים למערכות האחרות. כל המידע המתקבל מסייע בהתאמה הוליסטית (התייחסות לכל המישורים הבעייתיים, פיזיים כנפשיים) ובה-בעת אינדיבידואלית של התרופה לאדם ("תפור לפי מידתך").

למרות שהבסיס לעבודה ההומאופתית הוא הקליניקה, לא נערכו די ניסויים קליניים מבוקרים שבדקו את יעילות התרופות ההומאופתיות מבחינה מחקרית. סקירת הרשימה תמחיש שמעטים עוד יותר הניסויים שהמודל המחקרי שלהם מתייחס לעקרונות ההומאופתיה הקלאסית. במלים אחרות, הבעייה "שלנו", ההומאופתים הקלאסיים, היא שהמחקרים שנכשלו – לא שאלו את השאלות הנכונות מבחינתנו, הטיעונים מאד לוקים.

שימוש בחומר שדולל ונוער לא הופך את התרופה להומאופתית, כי אינו משקף את שני עיקרי הגישה – טיפול בדומה ושקלול סך התופעות. אם לפנות שוב לדוגמת המיגרנה, אזי מחקר שיבדוק את יעילות הטיפול ההומאופתי במיגרנה, צריך, בין השאר, לכלול שלב מקדים של תשאול שבו תותאם לאדם תרופה הומאופתית לפי סך המאפיינים שלו. כל מרשם אחר הוא בגדר ירייה באפלה ותו-לא. אפשר לבנות מודל מחקרי דו-שלבי. למשל, לתת בשלב הראשון פלצבו, ובשלב השני תרופה אמיתית שתותאם לסך התופעות והבעיות של המטופל - ואז להשוות את התוצאות.

אפשר גם לעצב מחקר שישווה יעילות טיפולית של שיטות שונות בהומאופתיה עצמה: הגישה הקלאסית לעומת גישות אחרות, סימפטומטיות. ניסוי שנעשה ברוח זו בשנים האחרונות, הדגים את יעילותו המובהקת של הטיפול ההומאופתי הקלאסי בתסמונת קדם-וסתית. לעומתו, טיפול סטנדרטי באמצעות תרופה אחת (מדוללת ומנוערת), שניתנה לכל הנשים, לא הראה כל מובהקות סטטיסטית ביחס לפלצבו.
http://www.notes.co.il/rakheli/6447.asp

****************
הפורומים שלי:

טיפים לחיים קלים (נבחר ידיעות לשנת 2003)
http://3466.hydepark.co.il

מחקר חדש קובע http://8888.hydepark.co.il