עזרה: פסוקים/קטע אודות בית המקדש

אולי תפילת שלמה?

(מתוך DBS):

תפילת שלמה


(5) ספר מלכים א פרק ח
ויעמד שלמה לפני מזבח ידוד נגד כל קהל ישראל ויפרש כפיו השמים:
(כג) ויאמר ידוד אלהי ישראל אין כמוך אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת שמר הברית והחסד לעבדיך ההלכים לפניך בכל לבם:
(כד) אשר שמרת לעבדך דוד אבי את אשר דברת לו ותדבר בפיך ובידך מלאת כיום הזה:
(כה) ועתה ידוד אלהי ישראל שמר לעבדך דוד אבי את אשר דברת לו לאמר לא יכרת לך איש מלפני ישב על כסא ישראל רק אם ישמרו בניך את דרכם ללכת לפני כאשר הלכת לפני:
(כו) ועתה אלהי ישראל יאמן נא דבריך {דברך} אשר דברת לעבדך דוד אבי:
(כז) כי האמנם ישב אלהים על הארץ הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה אשר בניתי:
(כח) ופנית אל תפלת עבדך ואל תחנתו ידוד אלהי לשמע אל הרנה ואל התפלה אשר עבדך מתפלל לפניך היום:
(כט) להיות עינך פתחת אל הבית הזה לילה ויום אל המקום אשר אמרת יהיה שמי שם לשמע אל התפלה אשר יתפלל עבדך אל המקום הזה:
(ל) ושמעת אל תחנת עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל המקום הזה ואתה תשמע אל מקום שבתך אל השמים ושמעת וסלחת:
(לא) את אשר יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלתו ובא אלה לפני מזבחך בבית הזה:
(לב) ואתה תשמע השמים ועשית ושפטת את עבדיך להרשיע רשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו:
(לג) בהנגף עמך ישראל לפני אויב אשר יחטאו לך ושבו אליך והודו את שמך והתפללו והתחננו אליך בבית הזה:
(לד) ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עמך ישראל והשבתם אל האדמה אשר נתת לאבותם:
(לה) בהעצר שמים ולא יהיה מטר כי יחטאו לך והתפללו אל המקום הזה והודו את שמך ומחטאתם ישובון כי תענם:
(לו) ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל כי תורם את הדרך הטובה אשר ילכו בה ונתתה מטר על ארצך אשר נתתה לעמך לנחלה:
(לז) רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה שדפון ירקון ארבה חסיל כי יהיה כי יצר לו איבו בארץ שעריו כל נגע כל מחלה:
(לח) כל תפלה כל תחנה אשר תהיה לכל האדם לכל עמך ישראל אשר ידעון איש נגע לבבו ופרש כפיו אל הבית הזה:
(לט) ואתה תשמע השמים מכון שבתך וסלחת ועשית ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו כי אתה ידעת לבדך את לבב כל בני האדם:
(מ) למען יראוך כל הימים אשר הם חיים על פני האדמה אשר נתתה לאבתינו:
(5) ספר מלכים א פרק ח
וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך:
(מב) כי ישמעון את שמך הגדול ואת ידך החזקה וזרעך הנטויה ובא והתפלל אל הבית הזה:
(מג) אתה תשמע השמים מכון שבתך ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי למען ידעון כל עמי הארץ את שמך ליראה אתך כעמך ישראל ולדעת כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי:
(מד) כי יצא עמך למלחמה על איבו בדרך אשר תשלחם והתפללו אל ידוד דרך העיר אשר בחרת בה והבית אשר בנתי לשמך:
(מה) ושמעת השמים את תפלתם ואת תחנתם ועשית משפטם:
(מו) כי יחטאו לך כי אין אדם אשר לא יחטא ואנפת בם ונתתם לפני אויב ושבום שביהם אל ארץ האויב רחוקה או קרובה:
(מז) והשיבו אל לבם בארץ אשר נשבו שם ושבו והתחננו אליך בארץ שביהם לאמר חטאנו והעוינו רשענו:
(מח) ושבו אליך בכל לבבם ובכל נפשם בארץ איביהם אשר שבו אתם והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתתה לאבותם העיר אשר בחרת והבית אשר בנית {בניתי} לשמך:
(מט) ושמעת השמים מכון שבתך את תפלתם ואת תחנתם ועשית משפטם:
(נ) וסלחת לעמך אשר חטאו לך ולכל פשעיהם אשר פשעו בך ונתתם לרחמים לפני שביהם ורחמום:
(נא) כי עמך ונחלתך הם אשר הוצאת ממצרים מתוך כור הברזל:
(נב) להיות עיניך פתחות אל תחנת עבדך ואל תחנת עמך ישראל לשמע אליהם בכל קראם אליך:
(נג) כי אתה הבדלתם לך לנחלה מכל עמי הארץ כאשר דברת ביד משה עבדך בהוציאך את אבתינו ממצרים אדני ידוד:


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מעולה, ידידי הטוב.
זהו אכן קטע שמסמל בצורה חזקה מאד את נושא התפילה. (ולא אסתיר את גאוותי על כי גם אנכי הצעיר הצעתי לו בעניי קטע זה, המופיע בשינויים קלים גם בדה"י).

חיפשתי גם משהו שקשור לשירת הלווים. עברתי ברפרוף על כל התנ"ך, ועד כמה שהבחנתי, רק ספר תהלים מתייחס למוזיקה של הלווים. (ובפרט המזמור הללו א-ל בקדשו וכו' שמונה את סוגי הכלים השונים אך לא באופן המבטא רגש לבן זמננו).

מו"ל,
מה דעתך על הקטע שלהלן (מתוך ירמיהו פרק ז')?
לטעמי, הוא אחד הקטעים החזקים והמרגשים ביותר במקרא, הנוגעים לבית המקדש ולהשראה שנסך בעם היושבים בציון. בנוסף, הוא גם מאוד מתחבר לרגשות האדם בימינו, שכן יש בו כל כך הרבה רלוונטיות (לצערי):

(א) הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת ה' לֵאמֹר: (ב) עֲמֹד בְּשַׁעַר בֵּית ה' וְקָרָאתָ שָּׁם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְאָמַרְתָּ שִׁמְעוּ דְבַר ה' כָּל יְהוּדָה הַבָּאִים בַּשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לַה': (ג) כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם וַאֲשַׁכְּנָה אֶתְכֶם בַּמָּקוֹם הַזֶּה: (ד) אַל תִּבְטְחוּ לָכֶם אֶל דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר לֵאמֹר הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵמָּה: (ה) כִּי אִם הֵיטֵיב תֵּיטִיבוּ אֶת דַּרְכֵיכֶם וְאֶת מַעַלְלֵיכֶם אִם עָשׂוֹ תַעֲשׂוּ מִשְׁפָּט בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ: (ו) גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה לֹא תַעֲשֹׁקוּ וְדָם נָקִי אַל תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תֵלְכוּ לְרַע לָכֶם: (ז) וְשִׁכַּנְתִּי אֶתְכֶם בַּמָּקוֹם הַזֶּה בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם לְמִן עוֹלָם וְעַד עוֹלָם: (ח) הִנֵּה אַתֶּם בֹּטְחִים לָכֶם עַל דִּבְרֵי הַשָּׁקֶר לְבִלְתִּי הוֹעִיל: (ט) הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר וְקַטֵּר לַבָּעַל וְהָלֹךְ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם: (י) וּבָאתֶם וַעֲמַדְתֶּם לְפָנַי בַּבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו וַאֲמַרְתֶּם נִצַּלְנוּ לְמַעַן עֲשׂוֹת אֵת כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה: (יא) הַמְעָרַת פָּרִצִים הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו בְּעֵינֵיכֶם גַּם אָנֹכִי הִנֵּה רָאִיתִי נְאֻם ה': (יב) כִּי לְכוּ נָא אֶל מְקוֹמִי אֲשֶׁר בְּשִׁילוֹ אֲשֶׁר שִׁכַּנְתִּי שְׁמִי שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה וּרְאוּ אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לוֹ מִפְּנֵי רָעַת עַמִּי יִשְׂרָאֵל: (יג) וְעַתָּה יַעַן עֲשׂוֹתְכֶם אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה נְאֻם ה' וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם הַשְׁכֵּם וְדַבֵּר וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וָאֶקְרָא אֶתְכֶם וְלֹא עֲנִיתֶם: (יד) וְעָשִׂיתִי לַבַּיִת אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו אֲשֶׁר אַתֶּם בֹּטְחִים בּוֹ וְלַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם וְלַאֲבוֹתֵיכֶם כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְשִׁלוֹ: (טו) וְהִשְׁלַכְתִּי אֶתְכֶם מֵעַל פָּנָי כַּאֲשֶׁר הִשְׁלַכְתִּי אֶת כָּל אֲחֵיכֶם אֵת כָּל זֶרַע אֶפְרָיִם:

אני מדריך חילונים מידי פעם על נושא הר הבית, וגם מעביר להם סיורים בירושלים.
העברתי גם פעם סדנת חינוך בצבא לחיילים סדירים (כולם לא חובשי כיפות וגם אחד דרוזי), ולאחר שהסברתי להם את משמעות המקום, כולם תמכו בצורך של בית מקדש (פרט לדרוזי שטען שאפשר להסתפק בבתי כנסת).

הטענה המרכזית שלי היא שמקום המקדש הינו יסוד מהותי בהוראת התורה. אחדות ישראל ואחדות היהדות (התורה) תלויים בכך שהם יצאו ממקום אחד.
אם מדובר בציבור מעמיק אפשר להכנס לעניינים פילוסופים העוסקים ברעיון של אל אחד ואמת מוחלטת כנגד אמיתות מרובות ואלילות קדומה.
לכן הקטע הטוב ביותר לקרוא להם הוא את סיפור עקידת יצחק , ולהסביר אותו ברוח הדברים של המאמר שלהלן שאותו כתב מרדכי ברויאר:
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sde_chem/broyer.htm

הראשונים שעלו לי בראש (יש בלי סוף): אמנם הכי בנאלי , אבל נראה לי מתאים - (שחרית, אני דוקא אופטימית..)

1.
אמר ר' יהושע בן לוי: "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדו" - עיר שהיא עושה כל ישראל חברים.
תלמוד ירושלמי חגיגה פ"ג, ה"ו (טיפה יצא מהקשרו אבל..)

2.
"כֹּה, אָמַר יְהוָה, שַׁבְתִּי אֶל-צִיּוֹן, וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם; וְנִקְרְאָה יְרוּשָׁלִַם עִיר הָאֱמֶת, וְהַר-יְהוָה צְבָאוֹת הַר הַקֹּדֶשׁ.

ד כֹּה אָמַר, יְהוָה צְבָאוֹת, עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת, בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם; וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ, מֵרֹב יָמִים. ה וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ, יְלָדִים וִילָדוֹת, מְשַׂחֲקִים, בִּרְחֹבֹתֶיהָ.
(זכריה ח')

3.
" רבן גמליאל ורבי אליעזר בן עזריה ורבי יהושוע ורבי עקיבא היו עולים לירושלים . כוון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם . כוון שהגיעו להר הבית ראו שועל שיצא מבית קודשי הקודשים . התחילו הם בוכים ורבי עקיבא משחק . אמרו לו מפני מה אתה משחק ? אמר להם : מפני מה אתם בוכים ? אמרו לו : מקום שכתוב בו "והזר הקרב יומת " (במדבר ג' – י' ) . עכשיו שועלים הלכו בו – ולא נבכה . אמר להם לכן אני משחק . שנאמר " ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיהו ( ישעיהו ח' – א' ) וכי מה עניין אוריה אצל זכריה ? והלא אוריה במקדש ראשון וזכריה במקדש שני אלא תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה . באוריה נאמר : " לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיין תהיה והר הבית לבמות יער " ( מיכה ג' – י"ב ) .
בזכריה נאמר : " עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ( זכריה ח' – ד' ) . עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה . עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת . ובלשון הזה אמרו לו : " עקיבא נחמתנו ! עקיבא נחמתנו ! "



תוקן על ידי - החפרפרת007 - 20/07/2004 0:24:31

תודה רבה לכולם,
מצפה לחומר נוסף אם תוכלו, ושכמ"ה.

אמשלום,
נדמה לי שמדובר בציניות לשמה... לבטח את לא מאמינה בתחייתו של בית המקדש בדור האחרון.

לטעמי, אם רק תדייקי, תגלי שהנביא לא מתכוון לשלול לחלוטין את ביהמ"ק ועבודת הקרבנות, חלילה, אלא שולל מצב שבו בחסות ביהמ"ק נעשות תועבות, ובמצב כזה אומר אלוקים, אינני רוצה בכם, ואף מגלה אותנו אל ארצות נכר. אולם אם עם ישראל ינהג כראוי, הרי שגם ביהמ"ק רצוי וחיובי ואלוקים ישכן אותנו בו וישכין שכינתו בו (השווי ללשון הכתוב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם).

ואף ישעיהו שקורא תגר על עבודת המקדש, כביכול, מכריז בכמה מקומות על תחייתו של ביהמ"ק והקרבת הקורבנות, כמו למשל בפסוק הידוע, והביאותים אל הר קדשי וכו' עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי.

מה שאני מחפש הוא פסוקים וקטעים שיעזרו לבן דורנו להתחבר לרעיון המקדש, לאו דווקא לקורבנות אלא לכל המכלול של הבית ומשמעויותיו. שירת הלווים, סנהדרין, טקסים שונים ועבודות שונות.

מו"ל

מו"ל,
לא כיוונתי כלל לביקורת על הקרבנות או כנגד התקווה לבנייתו המחודשת של בית המקדש, ואני תוהה היכן מצאת כך בדברי.
ביקשת קטעים שיש בהם מן הרלוונטיות לאדם בן ימינו, וחשבתי כי דברי ירמיהו הם בהחלט כאלה, בהיותם מדגישים את תחושת הגאווה, הביטחון והסיפוק העצמי (השקריים כולם), שעלולים לשכון בלב מי שיש להם מקדש השוכן בתוכם, או הם שוכנים בתוכו.

אני מצטערת אם מצאת את דברי פוגעים. גם לכך לא כיוונתי. ציניות, לעומת זאת, נראית לי הכרחית (לפחות במינון מסוים), כאשר מדברים בימינו על בית המקדש ועל הרלוונטיות שלו.
אבל, כרגיל, ייתכן ואני טועה.