טענתי לא באה לרמז על חוסר עמל וידע בפירושך חלילה לי.
אלא את דעתי באתי לומר שהדברים הם כדופי(רמב"ם על האמונה באותות). כלומר שיש להם פנים רבות ולפעמים הפוכות. ובכדי לעשות הכללה צריך לפרט כל מצוה ומצוה לראות האם היא נכללת בכלל.
והאם לא ההנחה הראשונית שיש איזה הגיון בכלאים למשל הוא שהוביל אותך לפירוש?
את ההוכחות מהמקרא נגד הפירוש שהצעתי במעשר לא הבנתי וכי אתה רוצה שהתורה תאמר בפירוש את הרעיון שלי.
אני בונה אותו מזה שאין הבנה מדוע נתחייב לתת מעשר, מכל דבר. וזה עובר כחוט השני מברית מילה, לבשר , פירות, שמיטה, כסף, וכו '
והפירוש שלי הגיוני ואפילו אתי הרבה יותר מרעיון הכלאים ובשר בחלב.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
נשלח ב-26/7/2004 06:45
קל"מ יקר,
ככל שמעיינים במקרא והוגים בדיבוק חברים מצטמצמים הפנים לכאן ולכאן וכו'. [אם כי עדיין ראוי לעשות מעשה דיקארט בכל יום, אך ביתר מהירות.]
אם כי הכתוב לא ינסח כשפה שלך, הוא בהחלט ידגיש מלה וכד' המורים על המשמעות [וזה לא נוגע כ"כ לכוונת הכותב כמו לפשטות המוגשת לקורא].
דווקא לגבי כלאיים אני זוכר שבתחילת הלימוד חשבו שכולו אתי מתוך משמעות המלה "כלא", אך מתוך התבוננות נוספת בהשוואת דברים בחיים שכן משנים בהם את הסדר מחמת יעילות לחיי האדם ומתוך בדיקה שניה במקראות המדגישים את ה"אני השם", הוסקה המסקנא באשכול על כלאיים שהולנק [ואף הוקפץ בינתיים].
נשלח ב-28/7/2004 08:43
וטו
עכשיו ראיתי את האשכול, קבל ותודה ללינקי שקישר לאשכולות שלי!
"יוצא שאין אנו מקיימים מצוות מפני הצו האלקי, רק מקיימים מפני שכך גדלנו ואנו שמרנים במהותינו. ואולי אפי' יראי חטא אבל לא יראי שמים. או שאנו מאמינים שחלק מהתורה כבר לא אקטואלי."
יש לציין שהרי הרבה מצוות שהיו [מלבד אלה שמחמת שאין את הנסיבות כבית המקדש] אינן כפי שהיו. ממילא אין צורך לפרש שיש סתירה בין הציווי האלוקי והשמרנות לגבי החלק הריטואלי גם לקולא, כי למבואר וכפי שטען שם בוגי, הוא הוא הציווי האלוקי. [בעצם זה מונח במשפטו האחרון של הרשבא אך ה"לא אקטואלי" לא נשמע כ"כ כרצון אלוקים.]
תוכל להשתמש בו כדי לבדוק את התיאוריה שלך: להוסיף לטבלת המצוות עמודות שבהן ייכתב אם המצוות הללו מחייבות במקרה של אנינות, כשנמצאים בחלל, וכו'; להוסיף עמודות שאומרות אם המצוה היא "עצם ההתאמה" או "שמירת ההתאמה"; ואז לבדוק אם יש מיתאם (קורלציה) בין העמודות.
בהודעת דר_הלפרין - "ניתן לטעון שפיקוח-נפש דוחה ומתיר לביצוע אך ורק איסורים ש"בין אדם למקום" - שבינו לבין אלוקיו. אך איסורים השייכים לקטגוריה של "בין אדם לחברו" אינם נכללים בהלכה של דחיית איסור מפני פיקוח נפש."
זה אשכול בחטא חטא בו לא יכלו הרבה מהכותבים לקלוט איך סברו רבנים שיש להימנע מלשקר בני אדם על ידי הבטחות המבטיחות שאם ישמרו מצוות יקרה להם משהו טוב או להפך.
אבל זה ברור שמדובר רק במצוות עבודת האלוהים ולא במצוות היושר בהן ודאי הוגן להבטיח לאדם גם הבטחות שוא (אם אין חשש שעי"ז יפגע ההוא יותר מאוחר יותר וכדומה) כדי שלא יפגע בסביבתו.
ועוד:
הרמב"ן כותב כי בחו"ל אין זה המקום המיועד בעצם לקיום התורה אלא מצד 'ציונים לתורה'.
ותודה ללינקי שקישר לאשכולות שלי!
