אספוד בכל שנה מספד חדש
על החידוש ועל המחודש
בחודש החמישי
משהו אישי
אוף, המועד הזה
קרא עלי
אללי
כמו יארצייט מזדקן
מתרוקן
פותחים תדיר בשאלה:
נו, מה השנה?
הנפטר הדגול
כבר אלפיים שנה קבור
בהר יראה
רק על מצבתו נתרפק
בין אבנים לפתקים
שותקים
ומחפשים משמעות
עוט, עוט
הנה שנאת חינם, הנה!
תפוס אותה מהר
לפני שתברח
מאח - לאח
הים יחכה
והבריכה תבכה
הקרטיב - במקרר
והשמש דום
על ראשינו, כרגיל
ככה, בשביל הצום
והצימר והמלון
שם, מעבר לחלון
בית הכנסת
ומעבר לפינות
הקינות.
נשלח ב-26/7/2004 02:08
ישר כוח על היוזמה!
שני עניינים שעלו בראשי בעקבות הדברים:
1. חשבתי איזו דרך ארוכה ויפה עשה הפורום הזה מאז העצרת הראשונה של ט באב שערכנו.
באותה עצרת הבאתי כמה קינות מודרניות. אחת מהן הייתה קינה של מאיר אריאל ז"ל. כמה צדיקים נזדעקו מרה מעצם הרעיון, והנה עתה באשכולו היפה של ממללא דנו בניחותא על אספקטים דתיים ועל שפה רליגיוזית בשירתו של המנוח.
2. מה יעשו אלה שנאסר עליהם לשוחח ביניהם, אם ייקלעו לחדר השיחה באותו זמן? האם אחד מהם יצטרך לעזוב את החדר, ואם כן, מי?
נשלח ב-26/7/2004 09:16
.
אקדמאי:
(זה על הלינקים)
(וזה על השיר)
שחרית:
מי שיצרו תוקפו לדבר עם מי שנאסר עלו לדבר עמו, ילבש ניק אחר ויצטרף לדיון.
נשלח ב-26/7/2004 11:53
שלמה
פרשנות יפה על דרך הפשט לדברי חז"ל: "שלא ברכו בתורה תחילה" מצאתי אצל הרמב"ם (אינני זוכר כרגע את המקור המדוייק). כידוע בתקופה העתיקה היה המנהג שכשעולים לתורה רק העולה הראשון היה מברך את הברכה הראשונה על התורה: "אשר בחר בנו...", והעולה האחרון היה מברך את הברכה האחרונה על התורה: "אשר נתן לנו..." (ראה מסכת מגילה).
מעיקר הדין תלמיד חכם צריך לעלות ראשון, אפילו לפני כהן (יש בכך דיון שלם אצל הראשונים ואכמ"ל), ולפי הרמב"ם זה היה החטא של אנשי בית שני, שלא כיבדו את התלמידי חכמים לעלות ראשונים לתורה, וממילא "לברך בתורה תחילה".
נשלח ב-26/7/2004 15:28
בעקבות הערתו של אריק, זכיתי למצוא בית יוסף מעניין מאד. הב"י מעתיק את לשון הירושלמי שגם באבל, "אם היה להוט אחרי התורה, מותר".
כיון שכך, יש צד להקל לכל מי שלהוט אחרי התורה, ולעולם יהיה אדם עושה עצמו תלמיד חכם.
