|
|
| נשלח ב-14/8/2009 10:30 |
|
| |
אפשרי,
ברצוני להדגיש פן חיובי באישיותו של הרב שך שלא נחקר רבות לפחות לא בציבור החרדי
וההוא רתיעתו וסלידתו מ'שפיכות דמים'
במאמרו של בני בראון ישנה התייחסות מרובהלעיקרון זה, הוא מראה כי עיקרון זה הוא בעל משמעות לא קטנה בכל דרכו של הרב שך
אפשרי,
קבל ציטוט על סלידתו משפיכות דמים מבעל הדבר עצמו, מתוך הספר 'עובדות על פרשת השבוע על פי הרב שך ז"ל' ע' פא פרשת וישלח (לד, כה):
"שני בני יעקב", בניו היו, ואף על פי כן נהגו עצמן "שמעון ולוי" כשאר אנשים שאינם בניו, שלא נטלו עצה הימנו (רש"י) -
בשעתו היתה חנות תועבה בירושלים, ונשרפה. המשטרה עצרה שלושה בני ישיבה באשמת הצתה, ואחד מהם נידון לשנה וחצי מאסר.
ואמר: "הכל לומדים אנו מהתורה הקדושה, במעשה אבות שהם סימן לבנים. גם כיצד יש לעשות מלחמות יש ללמוד מהתורה. אין להביא את שיטות הפשע לעולם התורה. על כך נאמר "כלי חמס מכרותיהם", אומנות זו של רציחה חמס הוא בידכם, מברכת עשיו היא זו, אומנות שלו היא ואתם חמסתם אותה הימנו (רש"י, מט ה)!"
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2009 11:30 |
|
| |
אפשרי
במחילה מכבודך אבל שאלותך הן דמגוגיה שמאלנית מובהקת,
אין יהודי בא"י שאינו רוצה שלום! השאלה עד כמה מוכנים לותר- ועדיין לא יהיה שלום,
שנאה לעם פרושו להלשין לאומות העולם על מדינת ישראל, לקבל כסף מהאויבים המרים של העם בכדי לממן פעולות נגד המדינה.
מי בדיוק הטיף ומטיף לרצח ילדים? או רצח בכלל? הסרבן השמאלי מבצרה שהרג את בתו ? שמאת מנהיג ימני מטיף לכך?
מי מטיף לרצח? אדרבא ספר נא לי? האם התגוננות זו רצח? האם מלחמת מגן זה רצח?
במה דומה הרב שך לשמאלנים. הוא רצה להוציא את חב'ד מכלל ישראל, כמו שהשמאל רוצה להוציא את המתחלים והימין מהכלל.
אם חרם- אם פינוי בתים פינוי כפרים ומושבים= כך נהג בדיוק הרב שך השנאה נזלה כמו ריר מפיו.
פורסם בזמנו- כי מקור השנאה שלו לחב'ד החל- כשלא התקבל כר"ם באחד מישיבות חב'ד- פשוט נכשל בבחינות.-הוא טען שהיה עייף.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2009 12:15 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | פורסם בזמנו- כי מקור השנאה שלו לחב'ד החל- כשלא התקבל כר"ם באחד מישיבות חב'ד- פשוט נכשל בבחינות.-הוא טען שהיה עייף. |
|
אפשר להציע למונדשיין לכתוב על הסיפור הזה בתולדות סיפורים וגלגוליהם. מיום ליום הוא הולך ומשתכלל.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2009 13:31 |
|
| |
ירוחםשמ כתב: אין יהודי בא"י שאינו רוצה שלום! השאלה עד כמה מוכנים לותר- ועדיין לא יהיה שלום,
בתורה, השלום מפורש כערך יש לשאוף אליו מבלי למדוד אותו במחיר הכדאיות ..
ודוגמא לכך אפשר לראות בתגובתו של יצחק על סתימת בארות אביו על ידי הפלישתים - בראשית כו :
וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרְכֵהוּ יְהוָה. יג וַיִּגְדַּל הָאִישׁ וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל עַד כִּי-גָדַל מְאֹד. יד וַיְהִי-לוֹ מִקְנֵה-צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר וַעֲבֻדָּה רַבָּה וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים. טו וְכָל-הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר. טז וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל-יִצְחָק לֵךְ מֵעִמָּנוּ כִּי-עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד. יז וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם יִצְחָק וַיִּחַן בְּנַחַל-גְּרָר וַיֵּשֶׁב שָׁם. יח וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת-בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר-קָרָא לָהֶן אָבִיו. יט וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי-יִצְחָק בַּנָּחַל וַיִּמְצְאוּ-שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים. כ וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם-רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם וַיִּקְרָא שֵׁם-הַבְּאֵר עֵשֶׂק כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ. כא וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת וַיָּרִיבוּ גַּם-עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ שִׂטְנָה. כב וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי-עַתָּה הִרְחִיב יְהוָה לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ. כג וַיַּעַל מִשָּׁם בְּאֵר שָׁבַע. כד וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ אַל-תִּירָא כִּי-אִתְּךָ אָנֹכִי וּבֵרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת-זַרְעֲךָ ..
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2009 13:46 |
|
| |
ירוחם,
אני התייחסתי לטענותיך בתגובתי לנדב, שם הצעתי את עמדתי כי מחלוקת ימין ושמאל היא עקרונית בהרבה, ויש לשני עמדות אלו, סולם ערכים שונה בתכלית! [אם השלום או חיי אדם באשר הם הם הערך המרכזי שום דבר לא יכול לדחותו, וכמו שכתב ידידנו 'נאחז בקש']
ההשוואה בין החרמות שהטיל הרב שך, לבין המאבקים הפוליטיים המתרחשים בין השמאל לימין, היא מעניינת ומקורית מצד עצמה, אך נראה לי שהיא אינה בעלת ערך, לכל הפחות לעניינו, הנושא עליו אנו מדברים הוא ערך 'חיי אדם' ואתה שוב חוזר לדבר על צורות התנהלות בתוך 'מאבקים'.
[אגב, עמדתי האישית, שלא ניתן לאפיין את השמאל או את הימין כנוקטים באסטרטגיה מסויימת, אני חושב שהשמאל והימין משתמשים בכל האמצעים העומדים לרשותם להשלטת עמדתם, וזה גופא, לגטמי מבחינתי!]
הנסיונות לאבחן את הרב שך או כל אדם אחר, בצורה פסיכואנליטית שטחית נדמית לי יומרנית, וחסרת ביקורת וערך מכל סוג.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2009 13:52 |
|
| |
אמרי בינה, חזרת על טענותיך שיש ירושה גם ברוחניות ללא שהבאת דבר נוסף מלבד הטענה "המדעית" על גנטיקה, חז"ל לעומת זאת אמרו "ומפני מה אין מצויין ת"ח לצאת ת"ח מבניהן אמר רב יוסף שלא יאמרו תורה
ירושה היא להם רב ששת בריה דרב אידי אומר כדי שלא יתגדרו על הצבור מר
זוטרא אומר מפני שהן מתגברין על הצבור רב אשי אומר משום דקרו לאינשי חמרי
רבינא אומר שאין מברכין בתורה תחלה" כנראה שאצל אדמורי"ם אין מקום לחשוש לטעות שירשו את התורה והם אינם מתגדרים ומתגברים על הציבור. אחזור ואומר שיש הבדל בין ירושת תפקיד רוחני (כגון משרת רבנות או ראשות ישיבה) לבין ירושת המעלות הרוחניות, יתכן ויש הגיון בכך שבנו של האדמו"ר יירש את מוסדות אביו השאלה היא למה החסידים השוטים חושבים שמכיון שכוח האב יפה כך גם כוח הבן.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2009 13:58 |
|
| |
באופן כללי רתיעה מלחימה ומאלימות מביאה יותר לעמדות שמאליות ונכונות להילחם ולנהוג בכוח מביאה יותר עמדות ימניות, כמובן יתכן שבמצב מסוים דוקא עמדות ימניות יביאו לפחות שפיכות דמים. האם לדעתכם הויכוח בין השמאל לימין בארץ הוא רק מה מועיל יותר ולא גם אידאולוגי - כמה מחיר שווה לשלם בשביל להחזיק בשטחים וכמה רצוי לוותר בשביל שלום וצדק?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2009 14:26 |
|
| |
אמרי_בינה כתב:
באשר להתבטלות חסידים בפני "אלילהם" כדבריך, איני יודע מנין אתה שואב דעותיך על החסידים. תקותי שאינך קורא בכתבי פלסתר המשכילים.
יש לי רבי שליט"א. הוא אינו אליל. הוא מורה דרכי בעבודת ה'. הוא יהודי שכל ימיו ולילותיו קודש ללימוד התורה מתוך יגיעה ועמקות. ועם זאת הוא איש משפחה מסור.
הוא מתפלל בסילודין ופשוט מרגש להתפלל במחיצתו, הדבקות שלו בהשי"ת מדבקת.
כשאני זוכה להצטרף לטיש שלו בשבת קודש הוא סוחף ומרגש אותי בהתלהבות והתרגשות שלו, ממש אינספרציה, אתה חש את קדושת השבת, דברי התורה שלו בטיש מרוממים אותי ברוחניות ומשנים אותי לטובה.
כן הוא בשר ודם - יהודי עובד ה' בכל רמ"ח. אני לפעמים מתייעץ איתו כי אני חש שהוא אוהב אותי בכל ליבו ומעוניין בטובתי ודרך חשיבתו מאד ישרה וטהורה בלי פניות ונגיעות, כל כולה תורנית לכוון לנכון ואמיתי, לרצון השי"ת.
אהבתו ומסירותו לזולת הן דוגמא ומופת עבורי, עדינות נפשו והענווה שובות לב. הוא חי בצניעות ועם זאת מרבה בצדקה עד כי אני לעיתים תמה עד כמה מותר כך. אני רואה אותו מזיע ויגע בשקידה על לימודו וגם בעבודתו על מידותיו וזה נותן לי השראה, הוא עבורי ספר מוסר מהלך.
וכן, הוא בן לאדמו"ר ונכד לאדמו"רים מכמה דורות... סורי זו האמת, אני מקוה שזה לא פוסל אותו מלהיות מורה דרך ומנהיג לעדה הרואה בו את רבה. סליחה... עוד פסול... הוא מעריץ את הרבי מלובביץ אותו פגש אישית יותר מפעם ומעיין הרבה בספריו... כן עוד בעיה קטנה, פעמיים הייתי נוכח כשהוזכר שמו של הר' שך בפניו ובשני הפעמים אותה תגובה.. הוא החליף את הנושא מהר ובאלגנטיות... כן זהו, זה מורי ורבי... חוששני שעשיתי לעצמי אאוטינג... נראה...
באשר ללהטוטים... איני יודע מה כוחו בזה, מעולם לא דובר על כך בבית מדרשו. החפצים בסגולות וניסים אצלינו פונים לרבנית קנייבסקי.
אהבתי את הקטע על הרבנית קנייבסקי אבל הרי אין ירושה לבנות?!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2009 14:44 |
|
| |
סנשו,
התייחסתי בפירוש לטענתך לעיל, [כתגובה לנדב]ואחזור על עמדתי המוחלטת, כי הויכוח בין שמאל וימין הוא מעיקרו 'ערכי' ולא 'תועלתני'. או ליתר דיוק הויכוח הוא אינו רק 'צבאי-אסטרטגי'.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2009 15:08 |
|
| |
אפשרי,
ערבך ערבא צריך... אם אתה טוען שעמדה ימנית באשר היא נגועה ב'שחיתות מוסרית, ותאוות כוחנות" ולעומתה זו השמאלנית ראויה ל"עיטור גבורה ומוסריות" הרי שמעבר לכך שאני מסופק אם יש לך מושג קליל בתולדות העולם בכללו עם ישראל בפרט ב100-200 השנים האחרונות, ובכלל בפוליטיקה, הרי שבמוסר וגבורה נראה שאין לך מושג כלל . בכל מקרה אשמח להבהרה "טיפה" יותר רצינית (בהנחה ובתקוה שיש כזו) שזה אומר משהו "קצת" מעבר לסיסמאות שעל פניו נראות הזויות ,מנותקות מהמציאות ובמיוחד חסרות מוסר וגבורה... כך שאוכל להתייחס לדבריך בענין, מעט יותר בכבוד בתקוה שזה אפשרי... שבת שלום.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2009 15:12 |
|
| |
|
|
נישטאיך,
כמובן אני מודה לדבריך שכן פסק התניא. ועד שאתה מקשה עלי מהלכות תפילה בשו"ע הרב זיל ליסוד שיטתו בזה כדבריו בריש פרק ד' בהלכות תלמוד תורה ושם דבריו מפורשים יותר.
ועוד, עד שאתה מקשה משו"ע הרב, הקשה ממקורו, מהרמב"ם גופא, שכן לכאורה תמצא סתירה בדבריו, בהלכות תלמוד תורה כתב :
בשלושה כתרים נכתרו ישראל - כתר תורה, וכתר כהונה, וכתר מלכות. כתר כהונה - זכה בו אהרון, שנאמר "והייתה לו ולזרעו אחריו, ברית כהונת עולם" (במדבר כה, יג). כתר מלכות - זכה בו דויד, שנאמר "זרעו, לעולם יהיה; וכיסאו כשמש, נגדי" (תהילים פט, לז). כתר תורה - הרי מונח ועומד ומוכן לכל, שנאמר: "מורשה, קהילת יעקב" (דברים לג, ד), כל מי שירצה, יבוא וייטול.
והיינו שבתורה אין ירושה כלל. ובהלכות מלכים כתב שבכל המנויין יורש הבן וקודם אם ראוי ביראה.
"ולא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל - ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם. והוא שיהיה הבן ממלא מקום אבותיו בחכמה, וביראה. היה ממלא ביראה - אף על פי שאינו ממלא בחכמה - מעמידין אותו במקום אביו, ומלמדין אותו; וכל מי שאין בו יראת שמיים - אף על פי שחכמתו מרובה אין ממנין אותו למוי מן המנויין שבישראל".
ומקור הלכה זו ברמב"ם כתבו מפרשיו מהספרי פר' שופטים
"הוא ובניו, שאם מת בנו עומד תחתיו ואין לי אלא זה בלבד, מנין לכל פרנסי ישראל שבניהם עומדים תחתיהם? תלמוד לומר 'הוא ובניו בקרב ישראל', כל שהוא בקרב ישראל - בנו עומד תחתיו".
כאן מפרש הרמב"ם בדברי המדרש -בין שמפרנסין בגשם ובין שמפרנסין ברוח דין ירושה להם.וכן משמעות הגמרא בברכות כשהחזירו את רבן גמליאל והדיחו את רבי אלעזר בן עזריה שהלך רבי יהושע ונימק לו הדחתו והחזרת רבן גמליאל ב "יבא מזה בן מזה ולא מזה בן מי שאינו מזה" היינו שהשווה תורה לכהונה. ולאידך ידוע כי רבו מאמרי חז"ל המדגישים הפכו שאין בנים יורשים בתורה אלא ממדבר מתנה וממזר ת"ח גדול מעה"א כהן גדול וכו'. וכבר דנו בזה רבים.
כללו של דבר להלכה הוא: הרמ"א (סי' רמ"ה) פוסק שניתן להעביר רבנות בירושה ובתרומת הדשן (פסקים קכ"ח) ס"ל שרק בחזקה של מצוות אבל לא בכתר תורה ומסתמך על המרדכי בבבא בתרא (וכן הכריע בשו"ע הרב).
המעניין הוא החתם סופר בתשובתו (או"ח סי' י"ב) שחוזר בו תוך כדי דיבור בענין:
"והיינו דכתב רשד"ם בתשובה סימן פ"ה ומייתי ליה מגן אברהם סוף סימן נ"ג דהרשב"א מודה בכל מינוי התורה והוראה ורבנות שאינו בירושה, ומייתי ליה מש"ס יומא דשלשה כתרים הם כתר מלכות וכהונה מורישים לבניהם אבל כתר תורה הפקר הוא יעוין שם, וקשה על כל פנים מנא ליה מקרא להפקיר כתר תורה, הא כתיב בקרב כל ישראל לרבות כל מינויי ישראל? אלא על כורחנו מדאיצטריך בכהן גדול קרא יתירה ומדמעטינן נמי משוח מלחמה שמע מינה דוקא מינוי של שלטונים, אבל של קדושה והוראת התורה אינה בירושה לבניהם כלל..."
אך בסוף דבריו כותב:
"ואמנם היום חזרתי ועיינתי בזה לקיים דברי הרמ"א סימן רמ"ה, דודאי נשיא התורה בזמן חז"ל היה כעין מינוי קדושה לבד - לא שירות, וזה איננו בירושה, אך עכשיו הוא כמשועבד לקהל לעשות צרכיהם בשכר ולא גרע מש"ץ ואטו מפני שהוא גם כן שר בתורה מגרע גרע? הרי קמן דמהלל ואילך אף על פי שהיה נשיא תורה מכל מקום כיון דפתיך בהו גם כן זכר למלכות בית דין ירשו בניהם הכא נמי דכוותיה, וברוך ה' שזכיתי להפך בזכותם דתלמידי חכמים ובניהם אחריהם".
אין לפני את ה"אגרות משה" אך זכורני ששם האריך להכריע בעד ירושה באדמו"רות (במקרה קרלין) כי יש בזה צד מלכות וצד שירות לציבור להנהיגם ולא רק גדלות רוחנית.
והבאתי רק תקציר מן הקיצור בסוגיא עמוסה זו שרבות דובר בה בשו"ת.
|
תוקן על ידי אמרי_בינה ב- 14/08/2009 15:31:11
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2009 15:22 |
|
| |
חחח, נאחז בקש, כשימך כן אתה ... פתאום הליטאים נהיו לי "חסידים" שלומדים הלכה מסיפורי אבות. עם כל החשיבות שלימוד סיפורי אבות, לא מכאן פוסקים הלכה. יש הלכות מלכים ומלחמותיהם ברמב"ם גמרות במסכת סוטה, ועוד כמה אמירות בהלכה לגבי מה משפטו של זה ה"קם להורגך" + הלכה ברורה לגבי מי שנמצא בגדר רודף אחריך או אחרי אדם אחר. מובן שצריך לברר לגבי כל נושא ונושא בהלכה אם וכמה הוא מתאים למצב של היום, דבר שאפשרי וסביר שיהיו בו חילוקי דעות, אבל לקבוע א-פריורית את "עמדת התורה" עפ"י סברות מגוחכות (ואפילו יהו אלו של הרב ש"ך ז"ל) וורטים שמתאים לשאלע שידס על "מעשה אבות סימן לבנים" יכול להיכנס בקושי לגדר של בדיחה , אלמלא היה מדובר בענינים שנוגעים בדיני נפשות, ושורת הגופות לפנינו (אגב לא רק של יהודים גם של הרבה ערבים שנהרגו בשל מדיניות אומללה זו) באמת הייתי מרשה לעצמי לחייך..., ולהוסיף איזה וורט משלי על משה למשל ש"חיסל" מצרי "רק" כי הלה היכה את אחיו מישראל, וכיו"ב.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2009 15:29 |
|
| |
ועוד ציטוט מעניין לעניינינו משו"ת גינת ורדים (יו"ד כלל ג') שם מביא עובדא דהווי איך מנע הר"ש אלקבץ מהאלשיך שהיה אז כבן 60 רבנות בצפת בגלל יורש לרב הקודם ילד פחות מגיל בר מצוה! ורק הסכים שיהיה כרב נוסף אך את רבנות אביו יש לשמור לילד עד הגיעו למצוות.
"וכן הוגד לי מפי כבוד מורנו הרב חייא שלום שעשה מעשה בצפת... הרב הגדול המקובל האלקי כמה"ר שלמה אלקבץ שאחר שהסכימו כל בני קהלו של הרב משה אלשיך להושיבו בראש, והתחילו לחתום בשטר מנען הרב המקובל הנזכר עד שיגדל בנו של הרב כמה"ר אברהם שלם, שהוא היה חכם הקהל והמתינו לבנו עד שהיה בר מצוה והמליכוהו במקום אביו, אף על פי שלא היה לו יחס עם הרב כמה"ר משה אלשיך שהיה באותו פרק כבן ששים שנה.
ומה שאמר עוד הרב הפוסק שזה שאינם יכולים למנות אחר, היינו דוקא כשיש פגם וחסרון לבנו של מת, אבל אם רוצין הצבור למנות עוד מרביץ תורה ומורה הוראות ויהיה נוסף על בנו של מת - רשאין הם, כיון דלא מטי ליה חסרון לא בלמודו ולא בדררא דממונא מי יתן כל עם ה' נביאים, והביא ראיה מפסקים וכתבים דה"ר ישראל סי' רכ"ח ע"ש עכ"ל".
תוקן על ידי אמרי_בינה ב- 14/08/2009 15:33:13
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2009 15:37 |
|
| |
אישציפור,
דעתי היא, כי בבסיס העמדה הימנית לא נמצא הערך ל'חיי אדם' באשר הם, אלא, הערך ל'חיי המדינה' שעובדה זו לדעתי היא תאוות כוחנות שכמובן מלמדת על שחיתות.
באיזה נקודה אתה חלוק עלי?
האם אתה לא מסכים לכך שישנו 'סולם ערכים' שונה לימני ולשמאלני?
האם אתה לא מסכים שהערך העליון מבחינת הימני הוא אינו 'חיי אדם'?
אגב, ישנו אלמנט אחד עליו לא התייחסתי עד עתה בפורטרוט, הוא האפשרות שבבסיס סולמו של הימני נמצא ערך 'חיי האזרח' או בנוגע לעניינו 'ערך חיי יהודי'. זהו אלמנט מאוד בעייתי וסבוך מבחינתי, אם תכריח אותי אעסוק בו, ואולי תתברר שמעתתא!
|
|
|
|
|