|
|
| נשלח ב-2/8/2004 04:00 |
|
| |
חסדאי
אין לי שום חדשות בנושא המסורה. אבל לקבוע שבנושא ספציפי זה ,דעתו של הרמב"ן שייכת לקטגריה זו. טעון בירור. ביחוד שזה עיקר טענתך.
אגב למה שלא תצטט את הרמב"ן,כדי שנוכל לשפוט האם זוהי אכן כונתו.
ואני אמתין לך , לעיונך.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2004 15:15 |
|
| |
קעלעמר
אם אחפוץ להקיף את הנכתב, הנאמר, והמסתבר, במהותה של נשמה תכלה העת ולא תחדל העט, על כן אציין רק ראשי פרקים בהנוגע לענינינו.
וזאת אומר כי אין בדברים ולו משום קצה קציה של נגיעה בדברים הצריכים להתברר לאשר בראשונה יש להבדיל בין נפש, רוח ונשמה, שעל מהות כל אחת מהן נחלקו ראשונים ואחרונים, וגם בענין הגלגול יש שדיברו על גלגול הנפש ויש שעל גלגול הנשמה. גם על מקום משכן הנשמה נחלקו, וקישרו זאת להנ"ל. ובלי גוזמא ניתן לומר שבענינים אלו ישנם עשרות מחלוקות רק במקורות היהדות, שלא לדבר על הפילוסופים שכמעט ואין שניים שיש בינהם זהות השקפה בנושאים אלו]
דומני כי לא אחטא לאמת אם אקבע כי הויכוח בענין הגלגול, יסודתו בויכוח על מהותה של נשמה, האם היא קשורה ומוחלטת אל הגוף, או היא עצם העומד בפני עצמו. [עיין אמונות ודעות מאמר שישי, ספר העיקרים מאמר רביעי פכ"ח ומאמר שלישי,דרך ה' לרמח"ל פ"ה, ויכוח חוקר ומקובל להנ"ל, מהר"ל תפארת ישראל, מו"נ פל"ט מ' ועוד] הדוחים את אמונת הגלגול כדבר שלא יתכן אוחזים כהבנה הראשונה, והמחייבים כשניה. [לבד בעל העיקרים אשר נראה מדבריו שהבין את אמונת הגלגול כ"הכרח" [קרוב יותר לאמונת הגלגול ההודית] ולפיכך אף שהכריע כי הנפש היא עצם העומד בפני עצמו שלל את הגלגול. [ומ"מ מתוך דבריו נשמע כי אמונת הגלגול אפשרית אך ורק אם אין מציאות הנפש כרוכה בגוף.]
מעיון באשכול זה ובאשכולות קרובים ברוחם בפורום נוכחתי כי השוללים את הגלגול יכנו את הנשמה בשם "תודעה", הגדרה שאינה מוכרחת כנ"ל.
למרות שאין בכך ולו תחילתה של הבנה בענין הנשמה, כיוון יש כאן.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2004 20:49 |
|
| |
שתי שאלות:
1) הנחת היסוד היא שאמונת הגלגול בא לענות על שאלת צדיק ורע לו. אולם איזה עונש זה שהאדם אינו מסוגל אפילו לפשפש במעשיו ולידע על מה הוא סובל?
2) ישנם ספורים רבים על נשמות שבאו בגלגול לישב דיני ממונות שלא הסתימו בגלגול הקודם. כעת ראובן ושמעון הלכו למקובל שאמר ששמעון חייב לראובן מליון דולר מגלגול קודם, שמעון בא לממש את נכסיו באה אשתו ומעכבת בטענה ששטרו קודם. האם ראובן יכול לטעון ששטרו קודם הואיל והוא בא מכוח גלגול קודם?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2004 21:11 |
|
| |
אריק
לשאלתך הראשונה אפשר לענות בפשטות , שרק בזמן היותו בעולם הזה אין האדם זוכר את העבר(כדי שלא תתבטל הבחירה החופשית) , אבל בעולם העליון נשמתו זוכרת את הכל וקיימת באופן רציף בגלגוליה השונים. בכל פעם היא מקבלת הזדמנות נוספת לרדת לעולם הזה ותוך כדי היותה פה לשכוח או לא להיות מודע לקיומה בעולם העליון.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2004 21:49 |
|
| |
כן כן
ראית פעם נשמה כזו?
מישהו אחר ראה?
אולי תפסיקו עם הבובע מייסעס האלה? "הרמב"ן אמר"...אז ער געזוקט, אז מה? מה הוא, אלוהים?
אין שום ראייה לגלגול נשמות. לא היתה וכנראה גם לא תהיה. ועד שלא יביא מישהו ראייה מוצקה לעניין זה הריהו כסיפורי פיות המסופרים לילדי הגויים טרם שנתם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2004 23:16 |
|
| |
בטהובן
כעת הנך חוטא בחטא הדחיה האוטומטית מחמת דעות קדומות שאתה מייחס לנו . מה זה "אז ער האט גזועגט". יש איזה שהוא משקל לדברים שכתב אדם כמו הרמב"ן ואף אם אינך מסכים לייחס לדבריו משקל של איש מפי איש עד משה מפי הגבורה, הרי לבטח הבין גם הוא את מה שאתה מבין ואם אצלו לא היו הדברים סיפורי פיות ק"ו בן בנו של ק,ו שאתה לא יכול להרשות זאת לעצמך. [אלא אם כן כל דבר שאתה לא מבין בשכלך הופך לסיפורי פיות, ואז רבים מסיפורי התנ"ך כמו המן שירד מו השמים, וכו' הם גם כן סיפורי פיות.]
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2004 01:33 |
|
| |
חיסדאי
האם לא שמת לב עדין שלדידו של בטהובן אכן הכל סיפורי פיות כולל הגבורה עצמה.
לצערי אפילו כיון לא קבלתי,[אני זקוק לרוב לדיבורים פשוטים,שבן חמש למקרא מבין]
ומדוע זה תסיק שאין הכרח שהתודעה היא הנשמה.
"ויפח באפו וגו'" מתרגם האונקלוס "רוח ממללא"
נראה פשוט שכונתו למבדיל בין האדם לבהמה,התודעה כפי שבאה לידי ביטוי ב"ממללא". ואין צורך הגיוני להפליג למחוזות הדמיון.
ואיכמ"ל .
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2004 12:18 |
|
| |
קעלעמר
אולי יטב אם תעיין בדברי בעל העיקרים מאמר ד' פכ"ח אודות ההבחנה הנ"ל והשלכותיה לענין הגלגול.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2004 12:45 |
|
| |
חסדאי
הכל נעוץ בדרך המחשבה.
אינני מקבל דברים שהגה אדם כעובדות. נקודה.
ברגע שתביא לי ולו ראייה מוצקה אחת, שדברי הרמב"ן הגיעו אליו ממשה, דבר שהוא עצמו מעולם לא טען אף ברמז, אגב, אקבל את דבריך.
שיחקת פעם "טלפון שבור"?
משחק המדגים בצורה יפה כיצד לא ניתן להעביר מידע בצורה מדוייקת מאדם לאדם.
לעומת זאת, לגבי כל טיעון שאציג בפניך אני מתחייב להציג גם ראיות מוצקות.
ראייה היא עובדה שניתן לחוש אותה באחד מחמשת החושים, ולא משהו שמישהו אמר.
ולגביך, קעלעמער:
למה דווקא סיפור המן?
אולי נבדוק ביחד את סיפור נוח והמבול, או סיפור לידת משה, כדי לדעת האם הם "סיפורי פיות" או אמת לאמיתה, כפי שהם לשיטתך?
תוקן על ידי - בטהובן - 06/08/2004 12:49:25
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2004 13:30 |
|
| |
.
בטהובן, הבה נתחיל בזמנים קרובים, מדוע ללכת רחוק?
כל מי שיקרא בעין ביקורתית את סיפור כיבוש שכם במלחמת ששת הימים, יגחך לעצמו אודות ההתכנות של הסיפור. כשיגיע לעובד כי גם שמו של ראש העיר אז היה "כנען" , הגיחוך יהפוך לצחוק.
מדוע לסיפור הרשמי הזה אנו מאמינים?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2004 23:46 |
|
| |
בטהובן
א. היכן מסתיימת אמונתך באדם הנמנה בסדר הקבלה, האם דברי חז"ל שהיו בני אדם מקובלים עליך? האם דברי משה שהיה איש מקובלים עליך?
ב. מהי לדעתך הוכחה מוצקת לסדר הקבלה?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2004 00:19 |
|
| |
הרב יעקב אריאל על הרב דוד כהן "הנזיר". מתוך עלון 'מעיני הישועה' פר עקב:
היה נוהג, כלשונו, "ללמוד את הספר ומן הספר". לאחר קריאת הקטע ופירושו לפי הגרסאות השונות, היה משווה את הרעיון לזרמים ודעות שונות בפילוסופיה הכללית בכלל והישראלית בפרט. כל דעה ורעיון הוקראו מן המקור המסומן בשפתו המקורית. הרעיונות היו משתלשלים מהמדרשים ואגדות חז"ל, דרך פרשני המקרא ומשם לקלאסיקה היוונית דרך גדולי ההוגים היהודים בימי הביניים ומשם לפילוסופיה החדשה עד ימינו. ובמקביל, רעיונות דומים בקבלה ובחסידות. ולרוב היה מסיים במרן הרב קוק זצ"ל. פעמים רבות היה מוסיף רעיון משלו, המבוסס על שיטתו המיוחדת – "ההיגיון השמעי".
לא אחת היה מתייחס לשאלות אקטואליות. כשעסקנו לדוגמא ברעיון הגלגול, אחרי שסקר סקירה ארוכה את תולדות הרעיון לתולדותיו בישראל ובעמים, הסיר את משקפיו ודיבר על התגלות נשמות קדומות בדורנו. נשמותיהם של 'גדעונים' 'אבנרים' ו'יואבים'. נשמות שלא זכינו להופעתן דורות רבים בגולה ועתה עם שובנו ארצה הן התעוררו מחדש. עלינו לצפות גם לגלגולן של נשמות הנביאים – של ישעיהו, ירמיהו ויחזקאל. עיניו נצצו ונדמה היה שהנה גלגול נשמות כאלו אולי כבר מתחיל להופיע...
------------------------------
אל תאמר לכשאפנה אשתנה
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2004 23:50 |
|
| |
חסדאי:
מהיכן אתה יודע מה אמר משה ומה לא? שמעת אותו?
הרי אמרו לך. וקבלת מפי אחרים מבלי לבדוק. (נקודה זו יכולה להיות לאשכול בפני עצמו, כמובן, ואשמח אם תפתח אותו).
לגבי חז"ל: אני מקבל כי הם אמרו את המיוחס להם.
אינני מקבל זאת כדברי אלוהים.
אינני מקבל זאת כמסר שהועבר למשה והוא מסרו הלאה וגו'
אלה הם דיונים שערכו בני אדם על בסיס התורה שבכתב, ובנו עליה נדבכי נדבכים.
אגב, לדעתי לו היו חז"ל היו חיים כיום היו הרבנים מחרימים אותם. גם את ספרי הרמב"מ שרפו.
אשמח אם תביא ראיות לטיעונים אלו. ראיות כזכור, אינן "פלוני כתב או אלמוני אמר..."
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2004 12:25 |
|
| |
.
בטהובן:
אתה באמת מאמין שהיה פעם ילד שנולד למשפחת מצוקה מרובת ילדים, שהפך להיות מלחין נודע, וגם המשיך להלחין יצירות מופלאות לאחר שנתחרש?
על סמך מה אתה מאמין בכך שהיה איש כזה?
|
|
|
|
|