| נשלח ב-11/8/2004 00:38 |
 |
| |
תלמיד,
באופן אישי לגמרי, אני חושבת שהפסדנו יהיה גדול עד מאוד, אם לא נניח למומחים בשירה לבחון סוגיות הלכתיות (אם אלו מעניינות אותם ו/או רלוונטיות להם), או למומחים בפיסיקה קוונטית לדון בשאלות של מוסר ואתיקה (בוודאי שאלו רלוונטיות לכולנו). הידע האנושי, ובמיוחד שיטות המחקר והלימוד מועשרים כמעט רק ע"י עיון מחודש בסוגיות ישנות. עיניים "ישנות" המצויידות במשקפיים חדשים (נסיון בחקר האמנות, ידע ספרותי, הבנה מתמטית וכו'), מסוגלות להבין את הטקסטים העתיקים (כן, גם את אלו ההלכתיים, שדורות רבים כבר דנו בהם) באופן מחודש ומעמיק יותר.
הנה, לדוגמא, נוכחתי באשכול זה, שידע הלכתי ונסיון מעמיק בשיטות הלימוד התלמודי המסורתי, המשמשים משקפיים לגברים מסויימים, מסוגלים לחדש לי ולהרחיב את הבנתי לגבי גופי שלי.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2004 01:08 |
|
| |
אםשלום אין כמוך.
תלמיד
לימוד התורה משתפת עם שאר הדיסציפלינות , את השימוש בהגיון ובשפה. דברי תורה מובנים באמצעות אותם כלים שבהם מובנת הפיזיקה הקוונטית. על אחת כמה וכמה שניתן לעמת בין גישות שונות לאותו נושא(הבנת התלמוד).
ומה שאתה אומר שגישתך היא הגישה המקובלת בעולם התורה, נכון למקום מוגבל ולזמן מוגבל , אין דרך לימוד אחת שהיתה מקובלת בכל הזמנים ובכל המקומות.
(לבד מזה שהגישה שהצגת סובל ,לענ"ד, מסתירות פנימיות, למרות שפטרת את טענתי בזלזול כ'היתממות'.לא ניתן ליישב סתירות, על ידי זה שאומרים שגישת עולם הישיבות שונה)
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2004 07:55 |
|
| |
אמשלם ומציץ
לא אמרתי מילת ביקורת על הלומדים תלמוד בכל שיטה שהיא. כל שיטת לימוד וניתוח הסוגיות בתלמוד הינו לגיטימי . כל מה שאמרתי הוא כי הפוסקים למדו תלמוד בשיטה המסורתית - ישיבתית , ולכן אין לבחון את פיסקיהם לאור שיטת הלימוד האלטרנטיבית .
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2004 08:58 |
|
| |
.
אמשלום:
תלמיד:
כשיהיה לי יותר זמן, אעלה שוב את הסיפור המופלא על ההתנצלות הגרועה מן המעשה עליו היא באה לכפר.
יובל19:
צר לי לומר, אך השאלות, ברובן, כלל אינן של אנשי דעת אמת, אלא שאולות על ידיהם ממקורם. לחלק משאלות אלו - שכפי שהוזכר לעיל כבר נשאלו על ידי גדולי ישראל בעבר - יש תשובות לא רעות, וחלקן נותרות ללא תשובה. מכיוון שכל מטרתם אינה לקבל תשובה, אלא להמיר אנשים, אין סיכוי ששם תמצא דיון ענייני. בדיון אמתי, כזה שמטרתו לברר את התשובה האמתית, במצא גם אנשים גדולים המוכנים להודות כי אינם יודעים משהו, או כי יש פרכה בדבריהם, למרות שהם ממשיכים לקיימם.
יושר אינטלקטואלי כגון זה, לא תמצא שם. וכאמור, מי שמשחק עם כלבים, מתעורר עם פרעושים.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2004 15:48 |
|
| |
מואדיב
זו כבר פעם שניה שאתה מאלץ אותי לסנגר על דעת אמת.
מענין, אדם חילוני שהיה לו העוז לחזור בתשובה. בשלב מאוחר כשהחל לגלות -לדבריו- את הזיוף ,השקיע שנים מחיו ללימוד הנושא, התרוצץ בין רבנים לקבל תשובות.
משלא קבל החליט לחזור שוב בשאלה.
אותו אתה מכנה כדוגמטי,כאחד שאינו מסוגל להודות בטעות.אתמהה?
גם ההפרזה שרוב השאלות נשאלו כבר דומני שאין להם על מה לסמוך.[בודאי לא בצורה הזו.]
אתה כמובן לא תאמר לאברך המעונין לעשות ליקוט מסוים ,את אותו דבר.
מי שקם בבוקר עם דוגמטיים.שלא יתפלא שאלו משקפיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2004 16:30 |
|
| |
כמה הערות בנוגע לדעת אמת (ד"א), ולגבי היחס הראוי כלפיהם:
1. יש להפריד בין הארגון עצמו והאנשים שנמנים בו, ובין השאלות שהם שואלים. מה שאנחנו חושבים כלפי ד"א הוא דבר אחד, אבל אין לזה שום שייכות לגבי השאלות עצמם. אדם בעל אופי מושחת יכול לומר דברים נכונים, וגם אדם בעל אופי מוסרי יכול לומר דברים שאינם נכונים. וכבר למדנו מהרמב"ם: "קבל האמת ממי שאמרה".
2. הרבה פעמים מאשימים את סגנון הכתיבה של ד"א. יצא לי לקרוא קצת מהדברים שהם כותבים, אמנם אי אפשר להתעלם מכך שיש בהם יותר מקורטוב של ציניות, וכן ברור (לפחות לקראת הסוף...) מהי דעתם לגבי הדת היהודית. אולם אני חייב להודות שלא ראיתי בסגנון שלהם פגיעה ועלבון שיוצאים מגדר הרגיל [1]. למעשה דווקא מחוגי "מגיני האמונה" שיוצאים כנגד ד"א וכנגד אנשים שבטעות הם חושבים שנמנים על שורותיהם (קרי: אני) ראיתי הרבה יותר חוסר דרך ארץ, ואני אומר זאת בלשון המעטה.
3. לגבי כך שהשאלות שהם שואלים כבר נשאלו בעבר. ראשית זה לא כל כך מדוייק, כלומר השאלות אכן נשאלו כבר, שהרי אנשי ד"א הם לא חוקרים אלא "מלקטים", אולם לא כל השאלות נשאלו על ידי שלומי אמוני ישראל, חלקן הגדול בא מהיכלי האקדמי"א, ואני מניח שיש להם כמה "הפתעות" שהרבה רבנים לא שמעו עליהן.
יתר על כן, זה שהשאלות כבר נשאלו, ושהרבנים השיבו עליהן הוא עניין בפני עצמו. השאלה העיקרית היא, וזוהי הנקודה החשובה, שהתשובות ברובן נראות לנו כמו אפולגטיקה בעלמא. אין זה חכמה גדולה לומר "נו, מדובר על שאלות ישנות". ובכך לפטור כלאחר יד שאלות אלה. לדעתי מדובר בדרך כלל על שאלות רציניות מאוד, והתשובות הקונבנציוליות נראות דחוקות מאוד, וגם זה בלשון המעטה.
ולבסוף שאלה רכילותית מסקרנת, אך רק למי שיש לו אינפורמציה מהימנת. כידוע ירון ידען מציג את עצמו כמי ש"גילה את האור" כשהיה דתי, הוא החל להתקל בקושיות, הלך לרבנים וכו'. אולם בחוגים הדתיים מסבובבות גרסאות שונות לחלוטין לסיפור החזרה בשאלה שלו. מובן מאליו שכל צד כאן הוא משוחד ומציג את הגירסה שנוח לו לחיות איתה (ע"ע רשומון). לי אישית זה בכלל לא נוגע לסוגיית ד"א כשלעצמה, כפי שציינתי לעיל בסעיף מס' 1, אבל רק בגלל הסקרנות הייתי מעוניין לדעת אם יש מי שיודע משהו בנידון (אפשר גם בתיבה האישית).
______
[1] לי אישית נראה שהסגנון הדיפלומטי יחסית של ד"א אינו מקרי. ד"א פונים אל אנשים אינטילגנטים, אנשים שמוכנים לקרוא מאמרים תלמודיים ארוכים, להתעמק בשאלות של דת ומדע וכו' - הקהל ההפוך מאשר אותם שיפנו למשל לאתר של "חופש". למעשה ניתן לומר שד"א הם הגירסה החילונית של הרב נויגרשל, ואילו "חופש" הם המקבילה החילונית של אמנון יצחק וד"ל.
לכן אנשי ד"א יודעים שדווקא סגנון גס ובוטה ירחיק את הציבור האינטילגנטי, והוא רק יציג אותם בצורה מגוכחת, מסיבה זאת הם נזהרים שלא להתבטא בצורה יותר מדי קיצונית, וגם נזהרים שלא לחשוף את המטרה שלהם עד הסוף. ראיתי פעם את ידען בטלויזי"א רח"ל, ולמרות שאפשר להגיד עליו הרבה מאוד דברים - שכל וערמומיות לא חסרים לו.
תוקן על ידי - רב_צעיר - 11/08/2004 16:43:33
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/2/2011 13:05 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2011 21:10 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2011 21:24 |
|
| |
לא הייתי קורא לו דעת אמת. הוא היה קומנויסט- עורך עיתון קול העם. היה קומוניסט עד יומו האחרון, הנכון שהפך את ההיסטוריה למענינת ומשעשעת. כשדלה ממנה את הסיפורים הפיקנטיים, בעיקר אלו ששירתו את רעיונותחו.-אתאיסט אקטיבי שונא דת ודתיים בצורה מוצהרת ואלימה מילולית.
|
|
|
|
|
