|
|
| נשלח ב-9/8/2004 10:23 |
|
| |
קעלמער,
ב'התאבדות' התכוונתי להציג (באירוניה) את אי אפשרותו של מצב של הריגת מחלל שבת.
באשר לתיחום רק לז' עממין, זה עדיין דורש הסבר. מדוע התורה לא קבעה את האכזריות הזו כדרך לכל המקרים? כנראה שבכל זאת יש שם משהו מיוחד.
אני לא בטוח שצריך לקבל את דברי הראי"ה כללית, אולם כאן, דווקא בגלל הייחודיות, הדבר אומר דרשני.
למצוא את המלאך שאומר 'אל תשלח ידך אל הנער' זה תפקידם של חכמי תושבע"פ, וגם על כך דיברתי (כמו בדוגמת עין תחת עין וכדו'). ואין כוונתי לפרשנות לא ישרה אינטלקטואלית לתורה. לענ"ד זוהי הפרשנות הנכונה (לפחות על דרך הדרש). הדרש הוא דרך פרשנית שאבדה לנו כיום, ולכן קשה לנו לשפוט אותה.
אגב, אני מנסה בימים אלו לנסות קצת לתרום לתחיית הדרש על ידי ייזום של מחקר שיטתי של יג מידות הדרש. אם ידוע למישהו על מתעניינים ועוסקים בנושא זה (מהישיבות ומהאקדמיה) אני אשמח לשמוע.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2004 03:12 |
|
| |
מיכי
קראתי שוב ושוב את דבריך בשם הראי"ה,לכאורה אלו היו דברי,
ואיני מוצא בהם אלא רבותא דמחשב גברי,אשמח אם תציין לי את מקור דבריו,
האפשרות שהעלת כי ההריגה נועדה רק למנוע ולעצור גדילת גידולי פרא הרסניים מכריחה לכאורה הנחה שאין בהריגות אלו אלא "נטילת החיים",
לדעתי דבר זה יכריח הלכות מסוימות להקלת יסורי המיתה ואיצ"ל שבאלו לעולם ידון בקלה במיתות בי"ד,
דינים אלו כמובן אינם.
כמובן שלפי דברי לעיל אי"ז קושיא שהרי אפשר כי להשלמת התכלית זקוקים ל"הריגתם" ולא ל"נטילת חייהם"גרידא.
עינין בן סורר עיין בלינק שצירפתי וקרובה דעתי שהשלמת התנאים שציינה תורה אינה מקרית אלא כי רק באופן זה נחשב בן "סורר"[לדוגמא הלכות ההקבלה בין אביו ואימו כי רק שצוירה לו סמכות הוריו בשלמות ללא שניות וחילוק,יכולה להחשב מרידתו כהמרדות למוסד הורות,וכן כולן]ואינם רק תנאים להפלגה,
ואמנם דיני הריגתו וצורתה כבר פירשה תורה שנועדו לעם ולא לו עצמו,[ואף אם נועדו ליסרו קודם מיתתו עדיין מופלג מצבו מתינוק עמלקי שלא טעם חטא]
תוקן על ידי - עורבא_פרח - 10/08/2004 3:25:43
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2005 11:23 |
|
| |
להרוג עוללים דומעים בחיק אימותיהם בשם האל???
ועיר הנידחת? יהודים הם הלא כן!!!!
ולסקול מי שהדליק גפרור בשבת???? רחמנות!!!
וכו' וכו' וכו'
מה שאני לומד מכל זה,שהמוסר שלנו אינו אנושי אלא אלוהי.
ודווקא מפני כך,הוא אינו יחסי אלא מוחלט ע"פ אותו הצו האלוהי.עם מוסר כזה,לא יכולים לקום פילוסופים המצדיקים את השואה למשל...
ואין זה משנה כל עיקר אם ברמה המעשית יכלו להימלט כל יושבי ארץ כנען.הרעיון והמסר המוסרי מועברים יפה מאד בתורה,מתוך הוראות כעין אלו!
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2005 03:58 |
|
| |
חסדאי שאל: "אותי מטרידה יותר האנרכיה הנובעת מהקביעה כי אין פגם מוסרי ברצח בשם הא-ל, שהרי לו יצויר ותהיה בזמן הזה הת"מ למחות את זרע עמלק... מה לנו כי נלין מבחינה מוסרית על המוסלמי הטובח ללא רחמים בשמחה ובדביקות אנשים נשים וטף...".
הנה תשובה קצת מטורפת (בגלל השעה החאוחרת):
בימינו מקובל לטבוח בעלי-חיים חפים מפשע על-מנת לאכול אותם, ובכל-זאת אין זה גורם לאנרכיה מוסרית כנ"ל, כי רוב האנשים יודעים להבחין בין בני-אדם לבין חיות.
ייתכן, שכאשר יגיע הזמן לקיים את מצוות מחיית עמלק, יהיה ברור לכולם שיש הבדל בין העמלקים לבין שאר בני האדם, וכך לא תיווצר הבעיה הנ"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2007 01:16 |
|
| |
איפה זה "ארם"? אולי היו כמה מקומות בשם הזה?
"פתורה אשר על הנהר" אתה יכול לציין נקודה או נקודות אפשריות על המפה?
אני לא קובע שהוא מדייני בגלל שהוא מופיע ברשימה אלא בגלל שהוא נהרג יחד איתם. לא מסתבר שבני ישראל הלכו באמצע מלחמת מדיין למבצע צבאי בארם כדי להרוג את בלעם, וזה הסתכם בחצי משפט הזה. והרי כתוב במפורש "ויקם בלעם וילך וישב למקומו"
מה אתה מתכוון שצורת מותו של בלעם הייתה שונה?
תוקן על ידי מיכההמרשתי ב- 20/07/2007 1:16:10
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2007 14:18 |
|
| |
.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2007 14:18 |
|
| |
.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2007 14:19 |
|
| |
.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2007 14:20 |
|
| |
.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2007 14:20 |
|
| |
.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2007 14:20 |
|
| |
.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2010 16:08 |
|
| |
_________________
בברכה
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2010 16:34 |
|
| |
קעלמער צריך אותה כמות קדושה שהיתה לאברהם בעקידה, לא יותר עורבא השמדת עמלק נמנית ביד החזקה בין המצוות הנוהגות (תגיד שרק בהווה זה לא מתאים אך בעתיד כן כשןם שבעבר כן? דחוק גם לשיטתך) חסדאי הערתך (המצמררת אך שיש בה משהו) כי ניתן לחשוב שהיטלר לא היה פושע אלא רק טעה בשיקול הדעת יש לה על מה שתיסמוך. עי' גם בחזו"א לגבי חליבה בשבת המתיר ע"י גוי כותב כי הרשע אינו רשע אלא טועה(ולכן אין להחרים עבודת גויים, בפולמוס על כיבוש העבודה). אין לנו להלין עליו ועל אויבנו. והכלל – צוויי ה כפופים למוסר? אני מניח ששאלה זו נידונה כאן 1000 פעמים (והוכרעה בתשובה שלילית). Madab באמת כל תינוק עמלקי הוא מפלצת בפוטנציה??? בכלל ירושת הארץ וסילוק יושביה – מוסריים?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2010 08:11 |
|
| |
לעורבא פרח,
ככל הנראה כוונתו של הרב מיכי היא לאגרות הראי"ה (ח"א עמ' יט-כ) שלאחר שהרב מסביר את דעתו על כפייה בדעות, הוא מסביר שבזמנינו איננו יכולים לעשות זאת, שכן "זהו דבר שאינו נשמע", ואז הוא מוסיף:
"ומניעת היכולת היא לנו לעדה [= לעדות] על חפץ ד', ומניעת החפץ יש לה הרבה דרכים, לפעמים מניעה מעשית כמו יראת מלכות וכיו"ב, ולטעמים מניעה רוחנית שמהם היא ג"כ המצוה שלא לאמר דבר שאינו נשמע [יבמות סה:], וכשישנן מניעות כאלה הננו מרוצים בזה, מפני שאנו מכירים שכך הוא רצון ההשגחה העליונה בעתים כאלה. ואך לזה הננו מוצאים בירושלמי [סנהדרין פ"א ה"א ופ"ז ה"ב], שרשב"י שמח על נטילת הדינים בישראל לשעתם משום דלית אנן חכים מידן."
אגב, נסייג שאי"ז אומר שאין אנו מצפים לביהמ"ק בגלל שקורבנות נראים בזמנינו כדבר בלתי מוסרי והגייני, אלא להפך, עלינו להתעלות עד המדרגה שנבין את הערך הגדול של כל הדברים הללו (לפחות זו דעת הרב קוק זצ"ל באגרות ראי"ה ח"ד עמ' כג-כד, והאריך בזה הרב שלמה אבינר שליט"א בעיטורי כהנים, אגב, תגובתו נכתבה בעקבות התכתבות מפורסמת בין הרב אבי רונצקי שליט"א ליוסקה אחיטוב לגבי הצלת גוי בשבת).
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2010 09:57 |
|
| |
למאי כיצד מתעלים למדרגה שנבין את הערך הגדול של קרבנות, של כפיה על המצוות עד שתצא נפשו, של ביטול חדר"ג (כדי לחזור לימי קדם) וכו'.
|
|
|
|
|