נדמה שבלהט הויכוח יש לשאול האם ש"ס הם חרדים במובן החרדי של המילה.
לטעמי הרב עובדיה יוסף, היה מתאים להיות יותר בכיוון של חרד"ל, שיתוף בין אדיקות דתית לבניית חברה בריאה. ראו את מקרהו של עמיתו, הרב מרדכי אליהו.
הסטיה לכיוון החרדי נבעה הן מרגשי נחיתות שקיימים מול הציבור החרדי האשכנזי (כבוד שיש להם לגדולי המפלפלים, חשיבה שהחינוך יותר טוב עקב הניתוק החד ממי שפרש מהדרך ובלוא נסיון לחבקו, היות השיח הציבורי הישראלי שיח מערבי) והן מכך שמרבית חייליו באו מהציבור החרדי (ריבוי עסקנים, יותר אפליה מבציבור של המזרחי ועוד).
לכן הם אינם פוסלים את ההסתדרות הציונית.
עלינו גם לזכור שתאוות הממון של אנשי ש"ס היתה פחות מעודנת משל אחיהם האשכנזים, כך שפעם אחר פעם הם זוכים להעמיד ישיבות במעשיהו.
בהקשר לרבנים, הרי שבמישור העירוני החרדים תמיד ראו במשרת הרב משרה נחשקת, בעיקר בשל ההשפעה על מערכות הכשרות למינהם.
דווקא ברבנות הראשית עד לאחרונה הם לא ראו החרדים האשכנזים כמשרה נחשקת, הן בשל הריחוק מההשפעה והן בגלל ש"היכל שלמה" סתר את "ההשקפה" שלהם (אומנם הרב הרצוג נחשב למועמד החרדים לרבנות הראשית, אולם מהר מאד נוצר נתק בינהם).
הרי שדווקא את שני הרבנים האחרונים החרדים הכניסו ומעניין שעם כל הכבוד הראוי, הבחירה לא יצגה דווקא את כובד הראש הראוי למשרה זו, יתכן שבכוונה בכדי שלא לחלוק כבוד למשרה שאינה ראויה לטעמם וכל הניצחון היה חסימתם של רבנים מהמזרחי, הרואים ברבנות הראשית ערך ומשרה בעלת יכולת השפעה, מלשבת על הכסא.
 |
|
|
