| נשלח ב-11/8/2004 02:46 |
 |
| |
מרד הטמאים - סוציולוגיה הודית (מדעי הדת)
למתעניינים בחקר הדתות -
יש טוענים כי שיטת הקסטות ההודית, ואמונת הגלגולים, הצליחו לשמור על מבנה סוציולוגי אחיד במשך דורות רבים.
עובדה היא, כי המודרניזציה מגיעה גם להודו. ואולי זה מסביר את התופעה הבאה?
(מתוך וואלה)
בני המעמד הנמוך בהודו קצו ביחסם של הברהמינים ההינדים. הם נוהים כעת אחרי דת חדשה - שיב דהארמה - שמתיימרת "לשחרר את ההמונים מכבליהם"
עוד בכתבה:
דת פתוחה לכל - חוץ מהברהמינים »
"הברהמינים אוכלים חמאה ומבזבזים את כספנו" »
בשעה שבני גילו משחקים בשדות הכפר, משנן מגהארג' קאדם בן ה-3 את ברכותיה של דת חדשה שמשפחתו מתכננת לאמץ בתחילת השנה הבאה. הפעוט עומד על מפתן ביתו בכפר המהארטי בהאט שירפורה שבמערב הודו, ומקבל את פני האורחים בברכת "ג'אי ג'יג'או" ("תחי ג'יג'או"), במקום בברכת השלום המסורתית.
למעשה, הברכה מיועדת לג'יג'באי, אמו של שיוואג'י - מלך מהמאה ה-17 ששלט בשנים 1680-1674, לחם בפולשים המונגולים ונחשב לגיבור הלאומי של המהארטים (עם הודי החי במדינת מהארשטרה). "אני לא הינדי", מכריז קאדם הפעוט. "אני מאמין בשיב דהארמה (הדת של שיוואג'י)".
בני משפחת קאדם נמנים עם כחצי מיליון הודים, שעל פי ההערכות יאמצו את שיב דהארמה ב-12 בינואר 2005 - התאריך הרשמי של השקת הדת החדשה. הדת נהפכה לפופולרית בקרב הקאסטות הנמוכות של מדינת מהארשטרה, שבה מחרימים הברהמינים (בני הקאסטה הגבוהה, במקור קאסטת כוהני הדת) את בני קאסטת "הטמאים" ומשפילים אותם.
אך מהי שיב דהארמה? האם מדובר בדת זניחה, או ברעיון מהפכני שנועד לקדם חברה ללא קאסטות? האם תמשיך להיות דתם של המהארטים בלבד, או שתהפוך לנחלת החברה ההודית כולה?
דת פתוחה לכל - חוץ מהברהמינים
שיב דהארמה נהגתה ב-1998 בעיר טולג'אפור בוועידת MSS, ארגון הינדי קיצוני שפועל לקידומה של הקהילה המהארטית, ואינו מהסס להשתמש באלימות כדי להשיג את מטרותיו. "היה הכרח לשחרר את ההמונים מהכבלים שמערכת הקאסטות הטילה עליהם", מסביר גנגאדהאר בנבאר, פעיל בארגון. "חשנו שההינדואיזם הוא למעשה דת של הברהמינים בלבד. כמעט 6,000 קאסטות ו-72 אלף תת-קאסטות משועבדות לה".
עקרונותיה המרכזיים של שיב דהארמה, שפותחת את שעריה לכל הקאסטות חוץ מלברהמינים, כונסו בידי הפילוסוף והמלומד ההודי סלונקהה. על פי הכתבים של שיב דהארמה, יבוטלו החגים ההינדים הגדולים כמו דיוואלי (חג האורות), ואילו יום הולדתו של שיוואג'י יצוין בחגיגות גדולות. ג'יג'באי תהיה לאלה המרכזית של הדת, ומשכנה ייבנה במקום הולדתה של האלה.
בין היתר, בולטת הדת החדשה בשל סדר היום החברתי שלה. היא קוראת לביטול מערכת הקאסטות, לנישואים בין-קהילתיים, למלחמה באלכוהול ובסמים בקרב הכפריים, ולפתיחת ספריות ובתי ספר תיכוניים בכפרים. בהינדואיזם, אלת הדעת היא סרסוואטי. בשיב דהארמה זוהי סאוויטריבאי, מייסדת בית הספר הראשון לבנות במדינת מהארשטרה.
נראה כי שיב דהארמה תנוצל גם כדי להשליט את השקפת עולמם הלוחמנית של מייסדיה: "לברהמינים לא תהיה אפילו הזכות לתמוך בדת הזאת", אומר מייסד MSS, פורושוטם קהדקאר. "ההינדואיזם נהפך לעבד של הברהמיניות. בדיוק בגלל הרעיונות האליטיסטיים שלהם, ששאבו השראה מה'וודות' (כתבי הקודש ההינדים העתיקים), אנחנו רואים היום יחס זוועתי לנשים בחברה שלנו. בשיב דהארמה אנו נאבקים בתופעות כאלה, ומתייחסים לכולם בשיוויוניות. עד כה, כל חיינו - מהלידה ועד המוות - התנהלו על פי הטקסים הברהמינים. קהילת ה'טמאים', שלא יכולה להשתתף בטקסים האלה, חשפה יותר מכל את הצורך שלנו בדת חדשה".
"הברהמינים אוכלים חמאה ומבזבזים את כספנו"
עם זאת, קהדקאר מסרב לדבר במושגים של המרת דת: "ההינדואיזם אינו דת, אלא דרך חיים", הוא אומר. "לכן, תהיה זאת טעות להגיד שאנחנו עומדים להמיר את דתנו. בסך הכל, אנחנו רוצים ליצור דת נפרדת".
בשנה החולפת התקיימו בכפר בהאט שירפורה 15 טקסי נישואים על טהרת הדת החדשה, בשפה המהארטית המקומית ולא בסנסקריט. בתגובה עזב כוהן הדת הברהמיני את הכפר, והתפילות במקדש נערכות כעת בידי צעיר מקאסטת ה"טמאים".
אבל כיצד ניתן להסביר לכפריים את התנגדותה העקרונית של שיב דהארמה לברהמינים? באבה דיווט, פעיל מקומי ותיק, סבור שהפתרון נמצא במזומנים: "הכוהנים הברהמינים גובים כסף רב תמורת הטקסים והתפילות שהם עורכים. בזמן שאנחנו אוכלים לחם שחור ויבש, הם אוכלים חמאה ומבזבזים את כספנו", הוא אומר. "כשדתו של שיוואג'י תוכרז רשמית, 50 מתוך 63 כפרים במחוז יעברו לצד שלנו", אומר אטול, פעיל ב-MSS.
דבריו של דיווט משקפים את העוינות שצברו בני המעמדות הנמוכים כלפי הברהמינים. "הרגשות האנטי-ברהמיניים חזקים מאוד בקרב המהארטים העניים", אומר סוהאס פאלשיקאר, סופר ופרשן פוליטי. MSS מנצל את הרגשות האלה למטרותיו: הברהמינים הם מטרה נוחה לחצי הארגון, משום שהם מהווים רק 3% מאוכלוסיית המדינה
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2004 09:16 |
|
| |
מדוע עלינו להתעניין בהינדואיזם?
האם יש בזה נפק"מ לדידן?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2004 10:23 |
|
| |
.
מאז ומתמיד שמשה הדת בתור כלי פוליטי, בידי העושים דת קרדום לחפור בו.
המסיונרים ההלניסטים שהפיצו במזרח את דברי האורקל, כמו גם את התרבות ההלנית, הקיסרים הרומים שדאגו כי הסנט יכריז עליהם כעל אל לאחר מותם, כמו רבים אחרים.
במאה ה- 11, לאחר שהלחץ של הסלג'וקים על שרידי האימפריה הביזאנטית בקונסטנטינופול גבר, שלח הקיסר אלכסיוס I בקשה לעזרה מן המערב – בקשה ראשונה מסוגה. האפיפיור מיהר לנצל את ההזדמנות, ולא הרבה זמן לאחר מכן קרא לעולם הנוצרי באירופה לשחרר את המקומות הקדושים מידי הכופרים הסאראצינים – וכך נולדו מסעי הצלב.
בשנת 1162, למשל, הקיסר פרידריך (ברברוסה), במסגרת מלחמותיו ומאבקיו הפוליטיים בערי איטליה העצמאיות, מייד לאחר ששרף את מילאנו, מינה אפיפיור במקומו של האפיפיור המכהן. המכהן, כמובן, המשיך בכהונתו, ומינויו של ברברוסה מוזכר בספרות לא כ pope אלא כ- anti-pope . אותו ברברוסה יצא לאחר מכן, כדי לפתור את בעיותיו הפוליטיות מבית, למסע הצלב הרביעי – במהלכו מת.
גם לרפורמטורים דתיים מובהקים, כמרטין לותר, היה גם סדר יום סוציופוליטי, ואין צורך להזכיר את הרקע הפוליטי המובהק לכינונה של הכנסיה האנגליקנית, או להתאסלמות של אוכלוסיה אפרואמריקנית בארה"ב.
נו, אז גם למנודים של ההינדים נמאס. המהאטמה גנדהי ניסה בחוזקה לבטל את הנידוי של כת הטמאים, ואפילו הוא – מנהיג נערץ שהראה גם דוגמא אישית בנושא – כשל.
======================================
ולמי שרוצה לראות איך סופר בן המאה העשרים מתייחס לנושא של הקמה יזומה של דת כמכשיר פוליטי, ניתן לקרוא את "גר בארץ נכריה" של היינלין.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2004 19:56 |
|
| |
התייחסות מטאפורית לנושא של דת וחברה, וכיצד הן מתכוננות זו לצד זו, אפשר (וכדאי) לקרוא בספרו של קורט וונגוט, "עריסת חתול" ("Cat's Cradle" - יצא לאחרונה בתרגום חדש של יענקל'ה רוטבליט. לטעמי, התרגום הישן טוב יותר).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2004 21:52 |
|
| |
מואדיב
שכחת לציין את אותה התופעה ממש ביהדות.
לי, אגב, זה די מובן.
הנה הגיג קטן:
הדתיים היהודיים בישראל תופסים את קהילתם כמרכז העולם. כל שאר העולם נברא, למעשה, עבורם. (ראה אשכולות סמוכים).החילונים, מבחינתם, הרי הם במקרה הטוב תינוקות שנשבו, ובמקרה הגרוע עוכרי ישראל.
החילונים בישראל רואים בדתיים, ובפרט בחרדים, כת קטנה וזניחה, קיצונית וסגורה, מסתורית ותמוהה, פרימיטיבית וחשוכה. משהו ששיך לתקופה שאיננה רלבנטית יותר.
כמובן שהכללה גורפת כזו אינה מדוייקת. אבל יש בה הרבה מן האמת.
לדעתי יש בתפיסות כאלה הרבה טעויות.
ראשית, ברור שהתפיסה כאילו האמת והידע הם בידי החרדים רחוקה לשיטתי כרחוק מזרח ממערב מן המציאות. החרדים, מבחינתי, סטו מזמן מן הדרך המקורית של היהדות והפכו להיות ענף נפרד בה. גישתם לחילונים מתנשאת ומנותקת.
שנית - החילונים בישראל משוכנעים כי הם חיים בעולם חילוני, מודרני, פלורליסטי, ליברלי וחופשי. הם אינם מודעים לעובדה כי מרבית תושבי העולם הם דתיים. ולא סתם דתיים, אלא כאלה שתפיסותיהם קרובות יותר לתפיסות החרדים מאשר לתפיסות החילוניים. מיליארד מוסלמים בעלי דת קיצונית ובלתי מתפשרת, שבה הכל או לא כלום. והם בוחרים בהכל, כולל מעמד אשה=עבדות, ו"דין מוחמד בסייף".
העולם מנוהל היום על ידי מנהיג מעצמה נוצרי פונדמנטליסטי קיצוני, המייצג רוב נוצרי דתי אדוק בארה"ב. הדתיים הנוצריים האלה אינם חילונים פלורליסטים, אלא מכוונים חייהם על פי אמונותיהם הקיצוניות, גם אם פירוש הדבר תמיכה בישראל.
גם אירופה דתית. מעמד האפיפיור איתן, ובמדינות בהן נפל הקומוניזם מיהרה הכנסייה להיכנס והיכתה שורשים.
העולם לא השתנה הרבה. אותה שכבה קטנה המנסה לחיות על פי אורח חיים בו המחשבה, ההיגיון, הדרך המדעית, הפלורליזם והפתיחות, אינטלקטואליות ואמנות, היא עדיין מיעוט מצומצם ביותר. מין שבט פזור כזה, שאיננו באמת יכול להשפיע על שאר סביבתו.
בהתחשב בכל זאת, היה מקום מצד השכבה החילונית בישראל לשנות את יחסה לחרדים בישראל באופן מהותי. שהרי כפי שאמרה אמא שלי:" אם זה לא היה הטיפש שלי הייתי צוחקת"...אלא שהדתיים האלה, בניגוד לשאר דתיי העולם, הם בכל זאת שלנו. ואם שלנו, הרי שמאחר ואין היום באופק עולם חדש, אחר, אינטלקטואלי, לפחות את הקרוב לנו נאמץ אל ליבנו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2004 21:57 |
|
| |
"הדתיים היהודיים בישראל תופסים את קהילתם כמרכז העולם. כל שאר העולם נברא, למעשה, עבורם. (ראה אשכולות סמוכים)."
נשמע מעניין, יש מצב לאיזה לינק ?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2004 22:43 |
|
| |
כותב נוך אמלנישט:
"ברור שהנצרות ניתנה לנסות בהם את עם ישראל (אולי הדוגמא לא נכונה, אבל ברור שישנם דברים כאלה, הההמצאה של הדת הוא דבר ברור היום), ולא נראה לי שהעולם העתיק היה עולם שונה בהרכבו מהעולם של היום. "
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1041447&whichpage=10
הגישה הזו מתחילה כבר ב:
"כי מציון תצא תורה, ודבר ה מירושלים"....
תוקן על ידי - בטהובן - 11/08/2004 22:46:19
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2004 23:41 |
|
| |
אוי בטהובן,בטהובן.
תחזור לאשכול הנ"ל וקרא את דברי שלמה000 ,הקטע שמתחיל במילים, במבט רחב יאמר...
ואחר תפנה ותעיין שוב בקטע שאני כתבתי. ערוך השוואה,ושוב אלי .אם לא תבין אני אסביר לך.
רק ארמוז שכתבתי בסגנונו של שלמה, וכמעט מילה במילה.רק החלפתי בין הנושאים.
מכאן לקחת את דברי לאן שאתה לקחת, צריך להיות וירטואוז גדול מבטהובן. ויותר בסיגנון של דיוויד קופרפילד.
תוקן על ידי - נאךאמלנישט - 11/08/2004 23:44:00
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2004 00:04 |
|
| |
ראשית התנצלותי על חוסר ההבנה.
שנית, מלא מעט שיחות עם אנשים דתיים וחלקם חרדים, אני איתן בדעתי כי היהודי הדתי רואה עצמו במרכז ואת אומות העולם בפריפריה הפחות חשובה.
עם הבחירה, עם סגולה, וכו'.
לעומת זאת אין בדתות האחרות שום רמז כזה, משום שהן דתות טהורות שאין הורתן בלאומיות.
כפי שהוקצנו מצוות שונות בזרם החרדי, (שילוח הקן?), גם גישה זו הפכה יותר ויותר "מצוותית".
כך או כך הנקודה הזו לא היתה הטיעון המרכזי בדברי, התקפים גם אם אאלץ (כרגע איני חוזר בי) לחזור בי ממנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2004 08:29 |
|
| |
בטהובן,
הגיע הזמן לממוד את הכוזרי.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2004 10:55 |
|
| |
בטהובן
מטרתי בפתיחת האשכול היתה לדון בשיטת הקסטות ובאמונת הגלגולים ובקשר ההדדי ביניהן...
אבל לענין מה שכתבת:
כבר דנו בפורום על כך שיש שתי גישות (לפחות) בשאלה על ההבדל בין יהודי לגוי.
א. שיטת הרמב"ם שיהודי וגוי שוים הם במהותם, אם כי יש הבדל ביניהם מצד החינוך והסביבה שבזה יש יתרון ליהודי.
(אם תרצה, תוכל לכלול כאן את שיטת רוזנצוויג, שיהודי נולד לתוך ההתגלות של ה' ומכיר אותה, מה שאינו נכון תמיד לגבי הגוי. כלומר ההבדל הוא בביוגרפיה ולא במהות.
אני מקווה שהמונח "התגלות" בהקשר זה ברור, ואם לא, אשמח לבאר).
ב. שיטת ריה"ל והמקובלים, שנשמת היהודי שונה מהותית משל הגוי. בוודאי תשמח לגלות שישעיהו לייבוביץ הגדיר את השיטה הזו כ"גזענית"... כמובן, יש הבדלים בין ריה"ל למקובלים.
לינקזעצער, איה האשכול ההוא? כדאי לציינו כדי שבטהובן יסקור את השיטות המובאות בו.
לגבי ההבדל ההלכתי בין יהודי מחוייב לשמירת מצוות לשאינו כזה - גם על כך דנו.
אבל - אין הבדל מהותי מצד התורה בין אלו אלו.
כלומר, יש הבדל בזכויות וחובות, אך לא בערך האישי שלהם. ואם תרצה, אזכיר לך את דברי מחבר האגרת המיוחסת לרמב"ן, כי מי שאינו מכיר את התורה עשוי להחשב כצדיק יותר, מפני שבעברותיו הוא שוגג.
אם נתקלת בגישה שמביעה התנשאות, אין זו דרכה של תורה, והתלונה היא על נציגי הגישה ולא על התורה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2004 11:32 |
|
| |
מיימוני,
גם אם אין הבדל מהותי, ויש כמובן מקום לדון בכך, וגם אם מאן דהו הגדיר גישה מסוימת כגזענית עדיין אין הוא הדובר המוסמך של היהדות, עדיין שומה עלינו להבין את מה שאנו אומרים 'אשר בחר בנו מכל העמים, את דברי הרמב"ם שמי אינו רחמן וכו' מוכח שאינו מזרע ישראל.
א"א לתלות את הכל בחינוך, שכן אנוס דור עשירי, שהוא רק בן לשושולת אמהות יהודיות ואינו יודע כלום מיהדות, נחשב כיהודי לכל ענין ואם חלל שבת חייב סקילה, ואלו חסיד אומות העולם, שיש לו חלק לעולם הבא, ששמר שבת חייב מיתה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2004 12:46 |
|
| |
אריק
ציינת שתי קושיות על דברי:
א. מדוע מי שהינו ממוצא שמוגדר יהודי על פי ההלכה יהיה חייב במצוות.
ב. מדוע גוי חסיד אומות העולם ששבת יהיה חייב מיתה.
תשובותי:
א. יש לחלק בין רעיון לבין יישום ופרטים. כיון שעם ישראל הוגדר כעם, הרי כל מי שנכלל בהגדרה זו חייב במצוות - ובעונשיהן (אם כי מי שאינו יודע על מוצאו או על המצוות הריהו כתינוק שנשבה).
לפיכך, יתכן שאדם יהיה מוגדר כיהודי אך לא יזכה לחינוך יהודי -ועינינו הדואבות רואות שזה כך.
ב. לענין גוי ששבת, הרי זו גמרא תמוהה ביותר, וכמדומה שזה כבר נזכר בפורום.
בניגוד לשיטת הפירוש המקובלת, הרי הרמב"ם או המאירי, שכחתי מי מהם, מסבירים שהכוונה היא לא לגוי סתם אלא לגוי שממציא מערכת מצוות. והעוון שלו הוא בהמצאת מערכת שלמה, שכוללת גם יום שביתה ממלאכה.
יש לשים לב כי זה לא תלוי בשבת שלנו, אלא ביום שביתה שנבחר כמצוה.
לעומת זאת, סתם גוי שמבקש לשבות עקרונית בשבת שלנו ודאי אינו חייב מיתה לשיטה זו.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2004 23:39 |
|
| |
קיבלתי בתיבה האישית:
בהודו יש מאות אלפי כפרים, ואם בעשרות בודדות מהם יש התעוררות של חסרי הקאסטה (הטמאים) עדיין אי אפשר לתאר אותה כמודרניזציה שמגיעה להודו. המודרניזציה אכן משפיעה מאד בהודו, וזה לא חדש, אבל עד עתה שיטת הקאסטות מחזיקה מעמד יפה מאד.
ממה שידוע, התנועה הדתית הראשונה שניסתה לשפר את מעמד הטמאים היא הבודהיזם (המאה ה 6 לפני הספירה). דת זו זכתה לתפוצה יפה בהודו אבל נכחדה ממנה כמעט לגמרי לאחר כמה מאות שנים. גם הדת הג'יינית צמחה במידה רבה על רקע ההתנגדות לעוולות של שיטת הקאסטות, וכמוה הדת הסיקית הרבה יותר מאוחר. כיום אלה דתות מיעוט עם מיליונים ספורים של מאמינים. הדת שהצליחה יותר מכל למשוך מאמינים מבין הטמאים ולתת להם תחושת ערך שחסרה להם כהינדים היא האיסלם. גם האיסלם, למרות שהיה דת השליטים בצפון הודו במשך מאות שנים, לא הצליח לערער את מעמדה האיתן של הדת ההינדית, ורבים סוברים שמעמד זה הוא תוצאה של שיטת הקאסטות. זו מבוססת במידה רבה על שמירת עיסוקים לבני קאסטות מסויימות, והמודרניזציה שמביאה איתה מספר רב של עיסוקים חדשים שפתוחים (לפחות בתיאוריה) לבני כל הקאסטות היא איום עליה. ימים יגידו איך תשרוד שיטת הקאסטות את השינויים האלה, ובמיוחד אם חסרי הקאסטה (שהם לרוב עניים וחסרי השכלה) ייהנו מהם.
הדברים ארוכים והידע שלי בהם הוא חלקי ביותר. אני מצרף קישור על קאסטות מאתר של הישראלי (כנראה) אהרון דניאל
http://adaniel.tripod.com/castes.htm
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2004 01:39 |
|
| |
מיימוני
עדיין לא הבהרת איך מתקשרת אמונת הגילגולים עם שיטת הקסטות ?
לעצם טענתו של בטהובן. גם אני רואה דמיון רב ביחס הרווח בציבורינו בנוגע לאחרים, לשיטת הקסטות. הדמיון בולט בעיקר בחברה החרדית, בה החלוקה לעדות ולחוגים תופסת מקום נכבד, והזלזול בבני עדה אחרת או חוג אחר מצוי מאוד. האשכנזים מתייחסים לבני עדות המזרח בהתנשאות רבה, הליטאים מביטים על החסידים בעליונות של חכמים בעיניהם, והחסידים גם הם מתייחסים לליטאים בזלזול רב.
ככלל נדמה לי שהיחס של זלזול מופגן בכל העולם כולו, והצגתו כאוסף של אנשים חסרי ערכים חכמה ומוסר. רווח מאוד בעיתונות החרדית, ובשיחות הנאמרות בישיבות. בעיקר כשבאים לדבר בשבח התורה על שאר החכמות, ומעלת היהודי שומר תומ"צ על הגוי, או על היהודי הרחוק מדרך התורה.
הקלות הרבה בה מתקבלים הדברים, נובעת בעיקר מהעובדה שהציבור החרדי כמעט ואיננו נחשף לעולם החילוני והגויי. בילדותי קראתי על גויים שהופתעו לראות יהודים ללא קרניים וזנב, כיום נדמה לי שחרדי המגלה חילוני או גוי מוסרי או חכם גדול, מופתע לא פחות, ואיננו מאמין למראה עיניו.
הסיבה לגישה זו נובעת לעיתים מתוך אמונה כזו הרווחת בלב רבים בחברה החרדית. ולעיתים מתוך גישה חינוכית, מתוך הנחה שבדרך זו יגבר האימון של החניכים בצדקת הדרך. אולם למעשה פעמים רבות התוצאה היא הפוכה לגמרי, שכן החניך המגלה ביוםן מן הימים שהחילוניים והגויים [וה"מזרוחניקים"] אינם כה טפשים ורעים. עלול לאבד לגמרי את האימון בחינוך שהעניקו לו הוריו ומוריו. ולעיתים לנטוש לגמרי את דרך התורה והמצוות, מתוך גישה של "עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה".
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2004 08:58 |
|
| |
מיימוני,
יישום הפרטים הוא שמעיד על הרעיון, ומכייון שעם ישראל הוגדר כעם אנו למדים מכאן שזו ההגדרה הבסיסית. (תאשים אותי בגזענות, נמאס לי להצטדק בפני כל סנוב ששונא דתיים וגזענים).
ההלכה מדברת על גוי ששבת והרמב"ם מרחיב את זה ליצירת דת ואם היתה ידינו תקיפה היינו צריכים להעניש את מוחמד ואת מחדש הבהאיות וכו'. איך לא יהיה הפרשנות שלך היא חידוש, ומדוע בעצם שגוי לא יוכל לחדש מצווה?
בןציון,
אתה צודק, באזני שמעתי מאנשים שהגילוי שגוי יכול לחשוב היה ממש מפתיע עבורם.
תוקן על ידי - אריק123 - 15/08/2004 9:02:36
|
|
|
|
|
