| נשלח ב-12/8/2004 17:01 |
 |
| |
מקורות לדיון בנושא"בינה יתרה ניתה לאשה"
האם מי ממעלת כבוד המלומדים יכול להפנות אותי למקורות דיון בנשוא הנ"ל בפורום "עצכ"ח?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2004 10:04 |
|
| |
אחר חיפוש (כולל של לינקזעצער) לא נמצא דיון ישיר ומפורש לכן הבה נפתחנו כאן.
***
חז"ל אמרו (נדה מ"ה:) בינה יתירה נתן הקב"ה באשה יותר מבאיש.
מה טיבה של בינה זו אליה כיוונו חז"ל את מאמרם?
מצד שני הרי הם אומרים גם שנשים דעתן קלה עליהן (שבת ל"ג:). האם אין מחלוקת בין שני מאמרים אלה?
***
שמעתי פעם דיוק מהרב גי"ל שלא אמרו "דעתן קלות" מלשון קלות דעת שיכול להתפרש כחסר בינה או כחסר רצינות, אלא "קלה עליהן" פירושו שמאחר שיש להן בינה יתירה אינטואיטיבית, יותר כבד להן המבט האינטואיטיבי מאשר את שהן מעבדות בתוך "דעתן האינטלקטואלית" ולכן הן מכריעות לפי האינטואיציה של "הגאט פילינג" [תחושת הבטן] על החשבונונות האינטלקטואלים שבדר"כ הגברים העוסקים בהם נוטים להכריע לפיהן.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2004 10:23 |
|
| |
לווטו
<"על החשבונונות האינטלקטואלים שבדר"כ הגברים העוסקים בהם נוטים להכריע לפיהן">
האם אבחנה זו היא חשבון אינטלקטואלי או גאט פילינג?
אולי לכן כתבת "בד"כ".
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2004 10:33 |
|
| |
נישטאיך  ,
תודה על ההערה, כי אכן אין אדם שאין דיונו מתחיל מתחושות הקרב שלו וכמ"ש הרב דסלר בקונטרס על ה"נגיעות".
אך כוונתי היתה לאלה שהסתדרו עם הנגיעות עד שנהיו שקולות לכאן ולכאן ומוטלת עליהם אך הכרעה של שיקול הדעת. אם כי גם אז לא ממיתים את האינטואיציה, אבל מניסיוני ביני עמודי דגרסא [בין עמודי הלומדים] שניתוח לפי הטקסטים יכריע בדר"כ על האינטואיציה [אא"כ היא עוצמתית מאד שבמקרה כזה הרי זה שוב "נגיעה"].
בדר"כ; כי הת"ח הנעלה מאחד את שכליותו עם רגשיותו כך שפסקיו מתחושת הקרב יתאימו בדר"כ לניתוחיו [ואכן מספרים שרג"נ ז"ל היה פוסק כך וקינאו בו על כך ואכמ"ל].
תוקן על ידי - ווטו1 - 23/08/2004 10:36:21
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2004 10:55 |
|
| |
בינתה של האשה יתרה בזה שהיא מקלה דעתה לגבי כל מה שאומרים עליה. דבר שכלי, רוחני, הוא יחסית קל - ודבר גשמי, ארצי, מעשי - הוא יחסית כבד.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2004 13:42 |
|
| |
פעם שמעתי פירוש שנשים לא עומדות חזק בדעתן, קלות להשתכנע
ואני אוסיף שיתכן שזה נובע מחוסר ביטחון עצמי לעומת הגבר.
תוקן על ידי - kisarita - 23/08/2004 13:45:11
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2004 14:20 |
|
| |
בספר "פמיניזים ויהדות",אסף המחבר, ד"ר אבי וינרוט, את
כל המקורות בנושא ודברי הפרשנות שעליהן.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2004 15:21 |
|
| |
ספרן
'סעיפים שנאתי ותורתך אהבתי' (פאראפרזה)
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2004 15:38 |
|
| |
ווטו
חז"ל עצמם פירשו את מאמרן שונה ממך [לדוגמא במעשה ברוריה.] ששם הפירוש ,קלה=פתיה
זאת ועוד ההסבר לאי לימוד נשים תורה אינו מכאן זו . אלא כפי שנידון באשכול של איקא. מכך שנשים תבואנה לידי ערמימות [פריצות] אם הן ילמדו.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2004 16:25 |
|
| |
ספרן,
הקישור בהודעתי הקודמת הוא לארבעת הפרקים הראשונים מספרו של אבי וינרוט, "פמיניזם ויהדות",
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2004 16:41 |
|
| |
נישטאיך,
אכן כדבריך.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2004 06:13 |
|
| |
אמשלום,
גם אני סבור כך,ואפילו הבעתי את דעתי בהזדמנות, לפני המחבר עצמו.
יחד עם זאת,יש בספר אוסף מקורות מועיל.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2004 07:23 |
|
| |
ספרן,
זה נכון גם לגבי ספרה של האופטמן.
בעיה נוספת שלי עם הספר, הוא עם שמו, "פמיניזם ויהדות", שאינו מייצג נכונה את תוכנו, שכן הוא מתמודד עם התיאוריה הפמיניסטית באופן מאוד רדוד ואינו יורד לסוף עמקותם ומורכבותם של הפמיניזמים השונים. גם העובדה שיכול מישהו להעלות בדעתו, שאפשר להוציא ספר אחד, לא עבה במיוחד, שיציג את הפמיניזם והיהדות, נראה לי יומרני (קצת כמו להוציא חוברת בשם "האמונה" או "היהדות" - למה היינו מצפים מטקסט כזה?!).
תוקן על ידי - אמשלום - 24/08/2004 7:47:41
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2004 14:13 |
|
| |
נשטאיך,
מאחר והפשטות היא האמת [עיין באשכול יהוסף על יום ועוד] אין לנקוט ללא ידע ברור שנשים שונות מעצם בריאתן מעבר לשינויים הגופניים הידועים. לכן יש להניח שבתחילת בריאתן המודעית הן אותה ה"טאבולה ראסה" כמו הגבר [וכמו שנאמר במדע הבדיוני] שאם תקבלנה באמצע חייהן גוף של גבר, הן יפתחו מנטאליות של גבר. לכן סביר להניח שזה ענין נסיבתי מחמת מעמדם וחולשת כוחם לעומת הגבר וברוח דברי כי-שרית.
קל"מ,
דברי חז"ל כלפי ברוריה יכולים להיות תוצאה מהרעיון האמור, שמאחר ולא נותנים מספיק חשיבות לניתוח האנליטי, עלולים ליפול בפתאיות החטא כאשר האינטואיציה נוטה בעוצמה לדבר הבלתי נכון.
אמשלום,
לא חתמתי חוזה אפולוגטי לחז"ל, אך דרך לימודי את דבריהם ז"ל מהכירות גודל חכמתם ועמקותם הוא למצוא את התחושה הבסיסית המתקבלת על הדעת וכתבתי את שמתקבל על דעתי בנושא ש"נשים דעתן קלה עליהן" כפי הפירוש ששמעתי.
הנקודה היא ברוח מאמרם "כל האומר .. חטא אינו אלא טועה" שהפירוש שמובן מאליו שאדם גדול שרואים בו חולשה אין לפרשה כחולשת אחד הפחותים. כן הוא במישור האינטלקטואלי.
הקורא את שהוא לומד כהוראות על פרטים מבין שהתכוונו לפרטים האלה דווקא בכל אופן, בכל זמן ובכל מקום לפי פשוטם של המילים. לעומתו, המבין שלימודו הוא עקרונות באמצעות ציורים גישתו שונה לגמרי. לכן "דעתן קלה" לא צריך להתפרש בצורה גורפת, אלא שבנקודה גבולית מסוימת ישנו לרעיון זה.
תוקן על ידי - ווטו1 - 25/08/2004 12:16:54
 |
|
|
|
|
|
