|
|
| נשלח ב-18/8/2004 18:33 |
 |
| |
לקעלער
דינרי מזכיר את ה"גלות" שהיתה נוהגת אצל חסידי אשכנז, והוא מציין למקור הגלות בתלמוד.
תוקן על ידי - נישטאיך - 18/08/2004 18:36:38
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2004 19:57 |
|
| |
יש שלב המעבר שבה החסידות ואישיה היו במצב ביניים בין עולם הישן לעולם החדש. וממילא בדור הראשון של חסידות ישנם סיפורים על גלות וסיגופים שכבר לא שומעים בדורות אחרונים.
והאם אין הערצה לסוג חיים סגפניים של גלות בין חסידים? צא וראה שהחסידים אינם שובעים לספר על צדיק פלוני ואלמוני שחייו היו מלאים סיגופים וצער.
מאידך, לגבי צומות יש להדגיש שהחסידות אינה עשוי' עור אחד והרבה זרמים יש, כאלו התובעים צומות, כמו שובבים וכיו"ב, וכאלו שלא. ויש לדון כל חצר לגופה
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2004 02:17 |
|
| |
מסתברא
במו עיני ראיתי אחד האדמורים ששם אצבעותיו בנר, בזמן אלול.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2004 02:27 |
|
| |
איני יודע אם חומד לצון אתה או ההוא הי' לץ
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2004 02:33 |
|
| |
חלילה!
הוא אדמו"ר ת"ח וירא אלוקים באמת, אמנם בזמננו מודדים גדולת אדמו"ר בכמות החסידים,ובמדד זה הנ"ל קטן.
אבל אתה מסתברא שאינך כזה.
וחוץ מזה. אני? חומד לצון? ועוד באלול?!
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2004 03:17 |
|
| |
פשוט עשה את זה לשם סיגוף? זה כבר בגדר חובל את עצמו. אם כי לשם תשובה מותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2004 13:10 |
|
| |
למיימוני
בהודעתי האחרונה שכחתי לציין, ששאלת ההשפעה הנוצרית על חסידי אשכנז נדונה אצל דינרי בהערה 73, הוא מביא את דעתם של פרופ' י בער, הטוען להשפעה נוצרית, ופרופ' א. אורבך הכותב (בעלי התוס' עמוד 27, "חשוב יותר לדעת ולהכיר את הגורמים המביאים את התוצאות הדומות ולעמוד על ההבדלים למרות הדמיון".
*******
על מקור הגלות לכפרת עוון ראו ברכות דף נו עמוד א: "אמר: מאי אעביד? גמירי: דקללת חכם אפילו בחנם היא באה, וכל שכן רבא - דבדינא קא לייט, אמר: *איקום ואגלי, דאמר מר: גלות מכפרת עון"*, אולם איני בטוח שמטרת הגלות הליטאית הקדומה היתה לכפרת עוונות, תמיד חשבתי שמטרתה היתה "ביטול היש"=ביטול האגו".
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2004 14:57 |
|
| |
על המקורות הקבליים לגלות, ראו אברהם יצחק גרין, "בעל היסורים", עם עובד, תל אביב תשמ"א בהערה 15 שבעמוד 424.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2004 16:52 |
|
| |
למסתברא.
ראה את אשר ציינתי לעיל למכתבו של כ"ק אדמו"ר, המפקפק באמיתות הסיפור על רבי אמנון ממגנצא והפיוט נתנה תוקף, מאחר וחבל בעצמו
********
כאשר הערתי לחבר על דברי החסיד, בספר חסידים שטען שהצדיק מציל את הדור בייסוריו, הוא הראה לי את דברי הרד"ק במלכים א פרק כ פסוק לז, שלא צויין בהערת הר"ר מרגליות בספר חסידים:
"יִּמְצָא אִישׁ אַחֵר וַיֹּאמֶר הַכֵּינִי נָא וַיַּכֵּהוּ הָאִישׁ הַכֵּה וּפָצֹעַ".
וברד"ק:
"הכה ופצוע - הפצע הוא מכת דם, *בדרש אותה טיפת דם שיצאה מן הצדיק היתה כפרה לישראל* שלא מתו מהם במלחמות רמות גלעד שהרי אמר לו הנביא ועמך תחת עמו כי חייבי מיתה היו אלא שאותה טיפת דם היתה כפרה להם".
היש מיכם היודע היכן הוא מדרש זה?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2004 20:26 |
|
| |
קלעמער,
לא דיברתי על גזענות בין אשכנזים וספרדי וכו' ולא חלקת ציונים.
כל מה שכתבתי שם הוא שלענ"ד ומתוך נסיוני, אצל רבני המזרח אין בעיה בהתפארות עצמית כאשר זה נעשה לשם חיזוק האדם, מה שלא מקובל כמעט אצל אשכנזים.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2004 07:27 |
|
| |
מו"ל
מתוך דבריך נשמעה ביקורת על מימוני שהוא שכנזי ולכך שופט את הספרדים לחומרא.
וגם לפי גרסתך החדשה אנו רואים שאין הבדל גדול [רק סגנוני] בין המיסטיקנים.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2004 13:33 |
|
| |
הודיעו לי שה"מדרש" שהביא הרד"ק הוא ירושלמי (סנהדרין פי"א סוף הלכה ה'): "רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחי אותה הטיפה שיצאה מאותו צדיק כיפרה על כל ישראל".
וכידוע שהמקור "מדרש" בדברי הראשונים מתייחס לפעמים לירושלמי, וכמו"כ המקור "ירושלמי" מתייחס למדרש, ראו ע"כ בראש מאמרו של ד"ר ב.מ. לוין: "קונטרס ערבוב השטן בראש השנה", שנדפס בסוף אוצר הגאונים לראש השנה, עמודים 89-93.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2007 04:34 |
|
| |
הרב פרופ' שלמה זלמן הבלין
היחס ל'שאלות נוסח' בספרי חז"ל
בית הועד - תשס"ג
ראשי פרקים
א. סקירה על דרכי התמודדות עם שאלות נוסח
1. שתי השקפות על בעיות נוסח
2. 'ביקורת גבוהה' ו'ביקורת נמוכה'
3. 'בימים ההם'
4. חובת החיפוש
5. דרכי הלימוד
6. 'בזמן הזה'
8. פשר בין השיטות
ב. הבהרה בדעת החזון איש
1. דעת החזון איש לפי האנציקלופדיה התלמודית
2. האמת בדעת החזון איש
_________________
 עולם הפוך אני רואה
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2008 14:47 |
|
| |
סנשו פנשה הביא בבח"ח, בשם אנרג'י:
| "גלגולים בשלג בעירום מותרים רק לצדיקים" |
|
| בישיבות המקובלים מחכים בכליון עיניים לשלג המטהר אבל מזהירים: לא כל אחד יכול להתגלגל בשלג בעירום, מדובר בסכנת נפשות, רק צדיק "שהגוף שלו זך מאוד, לא מרגיש את הפגיעה" |
|
|
|
*--startremove*
 |
דפדף ביהדות |
|
*--endremove* |
אבישי בן חיים
30/1/2008 8:12 |
אבישי בן חיים
30/1/2008 8:12
|
|
|
|
|
<>*--startremove*
|
|
<>*--endremove*
 |
גם המקובלים נרגשים לקראת השלג, נערכים לגלגולים הנהוגים בשלג בעירום, אך מזהירים: לא כל אחד יכול, מדובר בסכנת נפשות, ורק צדיק "שהגוף שלו זך מאוד לא מרגיש את הפגיעה, הגוף שלו רוחני מאוד אז הוא לא נפגע ולא קורה כלום".
בראיון מיוחד לקראת השלג בתחנת הרדיו החרדית "קול חי" אמר הרב יצחק בצרי מישיבת המקובלים "השלום" לשדר מרדכי לביא, כי המקובל הירושלמי הרב סלמן מוצפי נהג לומר כי ימי שלג הם ימי חג למקובלים.
הוא הסביר כי נהוג להתגלגל בשלג תשעה גלגולים, אך הזהיר: "אין שום היתר לעשות את זה, אלא רק לאדם שהוא בקדושה, בצדיקות ובפרישות עצומה. להיכנס עירום לשלג ולהתגלגל תשע פעמים הלוך ושוב זו סכנת נפשות. הכניסה לשלג בגוף ערום גורמת לכוויות מסוכנות מאוד ואנשים שיעשו כן עלולים לאבד את הנשימה".
הוא הדגיש כי "לאדם אסור לעשות מעשה שמעל להשגתו", ואמר כי ההמלצה לאנשים שיודעים שהם חוטאים או סתם כאלה שאינם מספיק צדיקים היא לקחת שלג בכפות הידיים ולהעביר אותו תשע פעמים על הזרועות ושלוש פעמים על המצח. העברת השלג על המצח נחשבת לסגולה לשיפור הזיכרון.
עוד אמר הרב בצרי, בנו של הרב המקובל דוד בצרי, כי אביו נוהג לקחת שלג מירושלים בדליים לטובת אנשים שבאים לעשות תיקונים. עוד אמר: "אני רואה צדיקים שעושים את זה ולא נפגעים, והם בריאים וחזקים כמו אריות".
המקובלים מסבירים כי לגלגולים בעירום בשלג סגולה לתיקון אישי וכלל-ישראלי על ארבע עבירות: שימוש בקבלה מעשית, יחסי מין עם גויה, יחסי מין עם נידה ומשכב זכר. בנוסף הם אומרים כי כשם שיש גיהינום של אש שורפת יש גיהינום של שלג מקפיא, שנועד לתקן עבירות המצריכות לקרר את גופו של האדם וכי המתגלגלים בשלג ניצלים מגיהינום השלג. |
|
|
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
 |
|
|
|
|
|
