| נשלח ב-16/8/2004 14:16 |
 |
| |
תנחומים ל'זריחת עץ'
רק כעת נודעתי על פטירת אביו.
..ולא תוסיפו לדאבה עוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2004 14:43 |
|
| |
תנחומים ממשיים ככל האפשר למכובדנו הוירטואלי.
לא תוסיף דעת צער ויגון. רק ברכה ושמחה ילווך כל ימיך.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2004 14:44 |
|
| |
צר לנו בצרת חברנו.
אין מלים שיכולות לעזור בשעה כזו, אך דע כי לב אוהב של חבריך מלווה אותך, חש בכאבך, ודומם בצערך.
המקום ינחם אתכם, בתוך שאר אבלי ציון וירושלים, ולא תוסיפו לדאבה עוד.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2004 15:10 |
|
| |
גם אני משתתף בצערכם, תנחמו מן השמים.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2004 15:25 |
|
| |
המקום ינחם אתכם, בתוך שאר אבלי ציון וירושלים, ולא תוסיפו לדאבה עוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2004 15:47 |
|
| |
המקום ינחם אתכם, בתוך שאר אבלי ציון וירושלים, ולא תוסיפו לדאבה עוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2004 17:26 |
|
| |
תנחומים כנים, שתבולע המוות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2004 17:45 |
|
| |
אף אני מצטרף למנחמים, המקום ינחמכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2004 17:46 |
|
| |
.
תנוחמו מן השמים.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2004 18:17 |
|
| |
בנחמת ציון תנוחמו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2004 18:27 |
|
| |
המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2004 21:19 |
|
| |
המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים.
המקום שגם הוא כביכול בצער ולכן אומרים יתגדל וכ"ו
מלך בשו"ד שמת מאזרחיו אינו מרגיש חסרון לא כן מלך מלכי המלכים שכביכול גם הוא חסר. (מובא בספרי חסידות).
ומכאן ולהבא אך שובע שמחות.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2004 21:43 |
|
| |
תודה רבה למנחמים. נגעתם בליבי.
זהו פורום של דיונים בענייני מחשבה ואמונה, ואבי ז"ל היה תמיד הפרטנר העיקרי שלי לכך. על אף שהיה בעל השקפה חרדית מוצקה ואיתנה כסלע, תמיד היה פתוח לשמוע ולדבר. שעות היינו מעבירים בשיחה וגם בוויכוח, תמיד עם הברק והאינטליגנציה הגדולה שלו. יהי זכרו ברוך.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2004 01:32 |
|
| |
לזריחת_עץ יקירנו!
בהמשך דרכו ובאמונתך הישרה תנוחם ולא תוסיף לדאבה!
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2004 20:38 |
|
| |
זריחת עץ
ראשית ברצוני לשלוח את תנחומי הכנים, כמדומני שאובדן אב או אם מותיר באדם בכל גיל תחושת יתמות וחוסר אונים. כשנפטרה אימי ע"ה הייתי כבן 18 והנחתי שרק הילדים שנותרו בבית חשים שנותרו לבדם, אולם במשך השנים נוכחתי שגם אחי הנשואים וגם אני עצמי לאחר שזכיתי לבנות את ביתי ולהקים משפחה, חשים מדי פעם בודדים ללא היד התומכת והמלווה של אמנו היקרה.
נהניתי מהמשפט שכתבת, "על אף שהיה בעל השקפה חרדית מוצקה ואיתנה כסלע, תמיד היה פתוח לשמוע ולדבר." כיום זוהי כמעט סתירה מיניה וביה, שכן חלק מההשקפה החרדית היא לא להיות פתוח לשמוע ולדבר. כנראה אביך היה שייך להשקפה החרדית בדור שלפנינו.
בדבר זה בודאי עליך ללכת בדרכו.
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
|
|
|
|
|
