|
|
| נשלח ב-25/8/2004 15:20 |
 |
| |
השוכן לבדד,
באשר לסעיף 4, במציאות האנשים באמת תיאמו ביניהם את הזמנים ודיווחו לי. הסתפקתי בכך לא בגלל הנקודה ההלכתית (שלא היתה מוכרת לי) אלא כי אני יודע שאנשים מעדיפים שהבוס לא יתערב בעניינים שמסתדרים מעצמם. אני נתתי להם את מועדי יציאת השבת, והם דאגו לטלפן מעט אחריהם. לא ידעתי שלהפרש הזמנים יש משמעות (ישיבה תיכונית...)
באשר לטובת הנאה (סעיף 6), למעשה הדבר מורכב יותר ממה שכתבתי. התגמול שלי כמנהל (קידום, שכר) היה תלוי במידה רבה באפקטיביות של עבודת הצוות שעליו הייתי אחראי. אם להשתמש בשפה בוטה, הייתי תלוי במסירות הנפש של הכפופים לי גם כשהם עבדו בשבת...
בכל מקרה, גישתך מקלה. מעניין אם חכמי הפורום האחרים שותפים לה, או שאתה שוכן לבדד.
תודה לך על תרומתך לדיון הזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2004 12:19 |
|
| |
מה עשינו עד עתה
ביררנו במידת מה את השאלה שעוררתי, והנה נעצר הדיון. לדעתי היינו יכולים לברר עוד כמה וכמה אספקטים של הבעיה.
במישור המעשי היו שלוש גישות
1. מה שעשיתי אסור (אישציפור, חבצלת ועוד). אין בעבודה הזו מרכיב של פיקוח נפש ואין שום הצדקה לעבודה בשבת. כך חשבתי גם אני ובזה אין חדש.
2. הציע מיימוני שאצא ידי חובתי כלפי המעביד בכך שאודיע ברבים על משימה שצריכה להיעשות "ואם היהודי אינו מבקש חופש ולהעביר את העבודה למישהו אחר, זו כבר הבחירה שלו ואתה נקי". ובכן, לא כך מתנהלים העניינים בארגון כזה – האחריות היתה עלי ולא יכולתי להמנע מכניסה לפרטים.
3. השוכן לבדד גורס שאם אני נמנע מקביעת לוחות הזמנים של העבודה בשבת ואם אני מקבל את הדיווח מספר שעות לאחר צאת השבת אני בסדר. מאחר ואין תגמול ישיר על העבודה שנעשתה בשבת לא נהניתי מחילול שבת. האם יש פוסק שיפסוק כך? האם יש סיכוי שהקלה כזו תהפוך לחלק מהקונצנזוס בחוגים של היהדות האורתודוקסית? יש כאן (אולי) אלמנט של השלמה עם המציאות. אולי כך מתפתחת ההלכה. בכל מקרה השוכן לבדד בעצמו מציע את הרעיון שלו כבסיס לדיון. לא נשמעה תגובה לדעה זו למרות שברור לי שיש שמתנגדים לה.
במישור התיאורטי יותר עלו נקודות מנקודות שונות
1. עלתה האפשרות של חידושים טכנולוגיים ושיטות עבודה משופרות שייתרו את העבודה בשבת. הצורך בעבודה בשבת בפרויקטים מהסוג שבו עבדתי נובע משתי בעיות
* בעיות של ניהול הפרוייקט ואמינות תכנה. יאמר מי שיאמר, ובצדק, שבכלל לא היה צורך להגיע למצב שנוצר. אמת, אבל כשלונות כאלה הם נפוצים ולא במקרה. החיפוש אחר שיטות פיתוח ובדיקה שיגדילו את אמינות מוצרי התכנה הוא בעיצומו, ובלי קשר לעניין השבת. עד עתה אין פריצת דרך. כשלונות ניהוליים היו ויהיו.
* לעתים יש צורך בעיבודים ארוכים שמשבשים את מהלך העבודה הרגיל של משתמשי מערכת המחשב. הארגונים נוטים להעביר עיבודים כאלה לסופי שבוע, ולעיתים נוצר צורך לעבוד גם בשבת. הארגונים המעטים שהם בבעלות דתית (כגון בנק המזרחי) עושים סידורים שמאפשרים להם להימנע מעבודה בשבת. לשם כך רוכשים ציוד ומפתחים תוכנה. לחברה האמריקאית שעבורה עבדנו אין מחוייבות לשבת.
לסיכום סעיף זה, לא ידוע לי על דרך שתייתר עבודה בשבת (שגם היום אינה מרובה). אפשר להפחית אותה בשיתוף פעולה של המשתמשים והמפתחים, אם יש רצון לכך.
2. עלתה האפשרות של שימוש בגויים של שבת. יש חברות ישראליות שמגייסות בחו"ל עובדים מקומיים, אבל הדבר נעשה בגלל המצב בשוקי העבודה ולא בגלל בעיית השבת.
* העסקת גויים של שבת דורשת התארגנות מיוחדת ואיש אינו מעוניין בה חוץ מכמה עובדים שומרי שבת.
* בתוכנה עובדים מתמחים בתחום מסויים. במצבי חרום, כגון זה שתיארתי, התועלת העיקרית שהם יביאו היא באותו תחום. כדי שגוי של שבת יהיה אפקטיבי הוא צריך גם כן להתמחות מראש, ולכן צריך הרבה מהם.
* לא דומה תכניתן לעובד זר מרומניה שמסתובב בבני ברק (על פי שמועה שהגיעה אלי) ומדליק תנורים ומזגנים. זהו בעל מקצוע שהכשרתו ממושכת ויש לו ציפיות מקצועיות ואישיות. בין השאר הוא מצפה ליחס שיוויוני מהמעביד.
* הלקוחות לא יראו בעין יפה את כל העניין.
* מיימוני העלה את האפשרות שפיתוח התכנה ייעשה על ידי החברה הישראלית והשרות למשתמשים יימסר לחברה זרה. מדובר בויתור על מקור כוחה העיקרי של החברה הזו שהוא הקירבה למשתמשים והכרה בלתי אמצעית של השוק. התוצאה היא אבדן הכנסות ומקומות עבודה. לא יעברו למודל עסקי כזה בגלל השבת.
הדברים ארוכים, אבל המסקנה ברורה.
3. חוץ ממיכי איש לא התייחס לחוסר הנוחות שלי מהמצב שקל יותר להיות שומר שבת כאשר חיים בין הגויים. לא אטריח איש בפרטי האידאולוגיה הדתית הלאומית, מה גם שהיא אינה בוערת כאש בעצמותי, אבל אני חוזר על שאלתו של מיימוני בהקשר אחר, "האם זו יכולה להיות כוונת התורה?".
4. נקודה שלא העליתי עדיין - אם לא הייתי מנהל לא היתה בעיה. המעביד הכיר בזכותי להימנע מעבודה בשבת, וכזוטר לא הייתי צריך (לכאורה) להיות מעורב בחילול שבת של אחרים. ההימנעות מלקיחת אחריות מנוגדת לאתוס של חברות היי טק. עובד ותיק שאינו מעוניין בקידום הוא תופעה נדירה. האם משתתפי הפורום מוצאים בחיוב את המצב שבו שומרי מצוות מאכלסים את הדרגים הנמוכים בחברות עסקיות כאשר אנשים ברמתם (ואולי פחותים מהם) תופסים את תפקידי הניהול?
5. שאלתי ממה יתפרנסו יהודים. העולם המפותח עובר לכלכלת שירותים שמוצעים ללא הפסקה. כבר היום יש עובדים לא מעטים (גם בארץ) שאין להם יום מנוחה קבוע. אם ההחלטה היא שאין להקל, זו לא שאלה הלכתית, אבל זו בהחלט שאלה יהודית.
6. אמר מיימוני "אין, עד כמה שידוע לי, מוכנות, לא רצון ושמא אף לא יכולת (?) להתמודד עם הבעיה במישור העקרוני אצל הרבנים. זה באמת נושא גדול, אולי יותר מדי גדול". למה בעצם הנושא יותר מדי גדול, ומה התוצאות של טאטוא בעיה חשובה כזו מתחת לשטיח?
תוקן על ידי - אבהו - 27/08/2004 12:36:43
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2004 13:44 |
|
| |
אבהו,
אני לא מדבר על המצב כפי שהוא כעת , אלא כפי שהוא צריך להיות בעתיד , להבנתי כלכלה היא אחד מכלי הביטוי לעוצמה של תרבות וחברה , אבל בהחלט לא היחיד ומובן שיש השפעה הדדית בין עוצמה מוסרית תרבותית של חברה לבין מצבה הכלכלי .
לכן כאשר החברה הישראלית רובה ככולה תשמור את מצוות התורה , יהיה לזה השפעה גם על מצבה הכלכלי , הן כלפי פנים והן כלפי חוץ
אולי זה נראה רחוק ,
אבל אם נרצה זו ממש לא אגדה .
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2004 17:49 |
|
| |
רבי אבהו,
יסלח לי כבודו, אך בניתוח הנפלא שו על השיטות השונות באשכול, לא דק בדברי.
עיקר הטיעון ההלכתי של דברי הוא על פי בית הלל במשנה במסכת שביעית (ה,ח) שאין איסור הכשלה במסירת משהו לחשוד על העברה, אם מתקיימים 2 תנאים: 1) יש לחשוד אפשרות להשתמש באותו דבר בדרך היתר, 2) מדובר על תהליך ששייכת בו סברת "משום דרכי שלום", ושמתקיימים התנאים שבתנאי מס' 1).
הפוסקים מביאים את דברי הית הלל להלכה.
לכן, אם אתה מטיל עליהם את העבודה לסוף השבוע, אינך מחייב אותם לעבוד בשבת, והם יכולים מבחינתם לבצעה לפני ובמוצאי שבת, הרי שמתקיימים תנאי בית הלל במשנה.
כמו כן פנייתך אליהם כמה שעות אחרי צאת השבת, יוצרת מצב שאינך נהנה מדבר שהיה חייב להיעשות תוך חילול שבת.
כאמור כל דברי הם על דרך לימוד, ואם לא טעיתי בשיקול הדעת קשה להניח שיש חולקים על דין מפורש. ואם יש חולק כזה, יהי רצון שיופיע מייד.
שלך בהכנעה
השוכן לבדד
דין משנה זו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2004 23:55 |
|
| |
השוכן לבדד,
תודה על ההבהרה. עכשיו אני מבין טוב יותר את טענתך, אבל בלי קושיה אי אפשר. האין זו היתממות מצידי? הרי מבחינת התנאים בשטח היה ברור לי מתי האנשים שלי יעבדו, וזאת כי ביום ראשון גם עבדנו. הסיכוי שיעבדו דוקא במוצאי שבת אינו רב. הדברים קרו בכמה וכמה סופי שבוע רצופים במשך כחמישה חדשים, ונוצרו דפוסים קבועים.
קשורה לשאלת ההיתממות השאלה איך יתייחסו סתם אנשים לדרך ההתנהגות שלי. בנסיבות העניין מה שאתה מציע יראה בעיני אנשים כהתחכמות שאינה יאה.
מי שחשש מבעיה דומה הוא ישעיהו ליבוביץ' במאמרו על השבת שאותו הזכרתי. וכך הוא כותב על ההצעה להפעיל בשבת שירותים חיוניים באמצעות גויים של שבת:
יש ודברים המותרים על פי התורה נעשים פסולים ואסורים במסיבות ובתנאים מסויימים - אסורים משום כבוד-התורה. מה שהיה אפשרי ומובן וכשר במציאותנו הגלותית ובהעדר אחריות משקית וכלכלית עצמאית לישראל, עלול לעורר התמרמרות ושאט-נפש בתנאי הקוממיות הממלכתית והעצמאות הלאומית. יש לקבוע, שכל נסיון לפתור את בעיית השבת במדינת-ישראל בעזרת "גוי של שבת" יתקבל ע"י הציבור, ובפרט ע"י הנוער, כהוכחה לקשר בין התורה ובין הגלותיות ולניגוד בין התורה ובין עצמאות מדינית ולאומית. האידאולוגיות אולי השתנו, אבל הבעיה דומה.
על רקע זה אני תוהה מדוע מעדיפים משתתפי הפורום דיונים על שדים ורוחות, חוזרים בשאלה, לחיצת יד לאשה ושאר נושאים שאינם עומדים ברומו של עולם, כאשר שאלות בסיסיות שהעליתי בעניין השבת זוכות להתייחסות חלקית בלבד.
תוקן על ידי - אבהו - 31/08/2004 0:01:50
תוקן על ידי - אבהו - 31/08/2004 0:05:28
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2004 16:07 |
|
| |
רבי אבהו שליט"א,
ראשית, אם לא קיימת אפשרות שהמלאכה תיעשה בלא חילול שבת, ברור שאין היתר. כמו כן אם מסכמים מראש שהעבודה תהיה בשבת, ג"כ אין היתר.
אולם אם מתקיימים התנאים שעבדך הנאמן ציין בתגובה למעלה, אזי יכולים לחול כאן תנאי ההיתר.
ניתן גם להדר בהלכה על ידי האמירה המפורשת, שאינך רשאי ליטול חלק בחילול השבת, ולכן המטלות ניתנות רק באופן כזה שניתן, טכנית, לבצען לפני או אחרי שבת. כך שיהיה ברור לכל, שמי מהכפופים לך שבחר בחילול השבת עושה זאת אך ורק מבחירתו החופשית, ואתה כמנהל לא מחייב אותם דווקא לחלל שבת.
שנית, אעתיק כאן מקורות מספרי הפוסקים האחרונים במצבים הנוגעים לענייננו:
בשו"ת יחווה דעת חלק ג סימן סז ד"ה אולם יש, כתב וז"ל:
"אבל מוכר פרה חורשת לישראל החשוד על השביעית, כיון שיש לתלות בהיתר, ויש למוכר ריוח בדבר, התירו לו למכור מפני שהוא לצורך עצמו מתכוין וכו' ע"ש. וכן בנידון שלנו שהמוכר בגדים כאלה אינו מתכוין אלא לטובת עצמו, ויש לתלות בהיתר, לכן יש להקל בזה. וכן כתב כיוצא בזה בשו"ת מהרש"ג חלק ב' (סימן ק'), והסתמך בנידונו על דברי הרשב"א הנ"ל. וכן כתב הגאון ר' אלכסנדר סנדר שור בתשובה (סימן נ"ג). וקילסו בשו"ת בית שלמה (חאו"ח סימן ל"ח). וכ"כ בשו"ת דבר יהושע ח"ב (חיו"ד סימן כ')." עכ"ל ה"יחווה דעת".
בשו"ת ציץ אליעזר חלק ד סימן ה פרק ד ד"ה (א)ואשיבנו, כתב וז"ל:
"וכך ראיתי כעת בשו"ת חתם סופר חיו"ד סימן י"ט בד"ה מיהו ביצים, שכותב בתוך דיון דבריו שם בלשון דבכל שהו דאיכא למתלי תלינן כמבואר במשנה מס' שביעית פ"ה משנה ח' ומבואר מאד במס' ע"ז ט"ו ע"א ובסוף פרק ה' דגיטין ס"א ע"א תוס' ד"ה משאלת עיי"ש." עכ"ל הציץ אליעזר.
הגרצ"פ פרנק זצ"ל כתב בשו"ת הר צבי יו"ד סימן קכה ד"ה אמנם יש, וז"ל:
"אמנם יש לומר דאם נדון כספק לא היה עובר בלפני עור וכדמשמע מההיא דשביעית (פ"ה מ"ח) דב"ה מתירין למכור פרה חורשת בשביעית, והיינו משום דיש לתלות דלאו לחרישה קא זבן. ועיין בירושלמי שם דקאמר אם למכרה לטבח אף ב"ש מודים ואם למכרה לאריס, ד"ה לחרישה, ומוקים לה דמיירי דמכרה לסרסור, הרי מבואר דבספק ליכא לפני עור, וכ"כ להדיא הט"ז (יור"ד סימן קנא ס"ק א)" עכ"ל הגרצ"פ בהר צבי.
שלישית, הסוגיא הקשה של הישרדות שומרי תורה בחיי הכלכלה של מדינת ישראל, ואני מדגיש שוב, במדינת ישראל, היא שאלה קשה, מורכבת אשר תלויים בה גם דיני נפשות.
במתכווין לא נגעתי בה בתגובה למעלה. אך אל נא יפרש את אי הנגיעה כהתעלמות, ח"ו. ההיפך הוא הנכון. לשאלה זו השלכות חמורות על הרבה דברים שגופי תורה תלוים בהם, ומה אעשה וקצר המצע, ומה שהלב חושק הזמן עושק.
עבדך הנאמן
השוכן לבדד
תוקן על ידי - לבדד_ישכון - 31/08/2004 16:13:59
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2004 22:42 |
|
| |
תודה לך, השוכן לבדד, על אורך הרוח שאתה מגלה כלפי. הידע התורני שלי כמעט ולא התעדכן מאז הישיבה התיכונית, וגם בה הקדשתי את רוב זמני למתימטיקה, פיזיקה וכדורסל.
אתה שוכן לבדד לא רק בניק אלא גם בנכונותך לעסוק בשאלה הזו שמעסיקה אותי. זו הפעם הראשונה שאני משתתף בפורום באינטרנט, עיסוק שתמיד נראה לי מיותר. שיניתי ממנהגי כשמצאתי, לא מזמן, את הפורום הזה שבו מתנהלים דיונים ברמה כל כך גבוהה. אמנם אין לי נטייה לפילוסופיה או רקע תורני כשל המשתתפים הקבועים כאן, אבל קיוויתי שבעיית השבת שמעסיקה לא רק אותי אלא גם אנשים אחרים עם עיסוק דומה לשלי, תזכה כאן לתשומת לב.
ברור לי שאין לי כל זכות בעלות על זמנם או תחומי התעניינותם של המשתתפים פה, וזכותם המלאה להתדיין על מה שנפשם חפצה. הנה שאל מי על "מם סופית באמצע מלה", ומיד נחלצו לעזרה כמה מהקבועים כאן ותרמו ידע שהוא אזוטרי למדי. מהבחינה הזו הפורום הזה הוא משאב מעולה, ואין לי אלא להודות לכל העושים במלאכת הפורום.
בעקבות הפנייה שקיבלתי למאמר של ליבוביץ' משנת 1951, אני נוכח לדעת שכבר אז היתה רתיעה מדיון בבעיות השבת. ליבוביץ' משתמש שם בלשון חריפה כנגד הפאסיביות של רבנים אל מול השאלות הקשות. לא לי להשתמש בשפה כל כך בוטה ("הפרזיטיות הדתית"), אבל עכשיו אני רואה שאולי יש כאן דפוס של התעלמות דווקא ממה שחשוב.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2004 10:07 |
|
| |
רבי אבהו שליט"א,
ההתעלמות איננה מפחד, או מרתיעה.
ההתעלמות נובעת מזהירות אמיתית וחשש סביר שפרסום לרבים של פסקי הלכות רגישים עלול "להחריב את העולם" עקב שטחיות הקוראים ועוד סיבות.
משום כך תמיד היה הבדל בין פסקי הלכה של גדולי ישראל שפורסמו בכתב, לבין פסקי הלכה של אותם פוסקים שנתנו למקרים ספציפיים באופן אישי.
אם זה מעניין את מר, אשמח להציג כמה לינקים עם מ"מ.
עבדך הנאמן
השוכן לבדד
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2004 11:03 |
|
| |
.
אבהו, אל באפך.
בשאלות מסויימות, נקל לו למי שיודע את התשובה, להקלידה במהירות הבזק ולשוב לענייניו.
שאלתך, כבדה היא, ונמצאת - בין השאר - בשורשי המחלוקת שבין מגזרים שונים של יהודים שומרי תומ"צ, שהרי מי שאין לו פרות, אינו נזקק לשאלת חליבה בשבת, וכן הלאה.
בניגוד מוחלט שדעה שהבעת לעיל, אין לשיטתי שום סתירה בין כלכלה מודרנית, משק לא-אוטרקי ושמירת הלכה לכל ענייניה ודקדוקיה, ואינני מתייחס ל"גוי-של-שבת" כאל הפתרון.
ניתן למצוא פתרונות לכל הבעיות, אלא שכל הפתרונות האלו מותנים במחוייבות להלכה של כל העוסקים בדבר.
אדם, כיחיד שומר שבת, אינו יכול לפתור את בעיות הארגון בו הוא עובד, אלא לפעול, כשלעצמו, במסגרת ההלכה. ארגון שלם, יכול לעשות זאת, ובקיבוץ שדה אליהו מכוונים את מועדי התטולה והבקיעה של חרקים זעירים באופן המחשב את ימות השבוע, כדי להמנע מהטסתם בשבתות ובמועדים.
גם המשק הגלובאלי, זה שכל כך אוהבים לדבר אודותיו (ולהפגין כנגדו), אינו כל-כך אוניבסאלי כפי שרוצים לחשוב.
מי שיבחן את הבורסות הגדולות בעולם, אלו בהן מתנהל מסחר רציף, יגלה כי אינן פועלות בכל ימות השנה. כאן, יש סוף שבוע, ושם יש "חג לאומי" , או יום הכתרתו של הירוהיטו או הממוריאל דיי.
ואם יש תחום בו הדרישות הן בלתי אפשריות, לעתים צריך להדיר את הרגליים מתחום זה. אני, למשל, אינני סוחר בנשק...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2004 12:39 |
|
| |
הרב מואדיב שליט"א,
כל מילה פנינה.
עבדך הנאמן
השוכן לבדד
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2004 12:49 |
|
| |
השוכן לבדד,
אני ורבים שכמותי עומדים בפני הבעיות האלה כאן ועכשיו. הן אינן חדשות אלא קיימות כבר כמה עשרות שנים. כמה רגישים יכולים להיות פסקי ההלכה? אני משער שהם לא שייכים לתחומי הקבלה. הם נועדו מן הסתם לציבור הרחב, אחרת תועלתם מפוקפקת. בוודאי שנכון לפרסם, רצוי בלינק, ואני מקווה שהרקע המוגבל שלי יספיק כדי להבין.
מואדיב,
אם דורשים "שכל הפתרונות האלו מותנים במחוייבות להלכה של כל העוסקים בדבר", מתעלמים מהגורמים הבאים:
1. אנשים כמוני עובדים בחברות ישראליות שבהן עובדים בצוותא (ובשלום) חילונים ודתיים. אם רוצים את המחוייבות שתיארת צריך חברות שכל עובדיהן דתיים. האם זה חזון ריאלי? יש כמה קשיים מעשיים וחוקיים שאני מעלה על דעתי, אבל כאן מתאים דיון נפרד. עובדה היא שיש מעט מקומות עבודה כאלה, אם בכלל, וכנראה שיש סיבות טובות לכך. אולי הבעיה שתיארתי מסבירה מדוע. הרי נוכחתי לדעת שמצבי היה הרבה יותר נוח אם הייתי עובד בין גויים ולא בין יהודים אחרים. היהודים האחרים שימשו כגויים של שבת, ונכונותם לעבוד בשבת איפשרה לי ללכת לבית הכנסת.
2. בקיבוץ שדה אליהו, או במפעלים כגון זה של אברהם שפירא המנוח, אולי אפשר לסגור את העסק על סוגר ובריח בשבתות ובמועדי ישראל ולספק את הסחורה בזמן לכל לקוח, בארץ ובעולם. בעסקי "מיקור חוץ" כגון זה שתיארתי, חלק מהעובדים מועסקים באתר הלקוח והדרישות מהם מוכתבות, בין השאר, מסדר היום המקובל אצל הלקוח. אם כל העובדים שומרי שבת כנדרש אצלך, קשה לי לראות איך המעסיק שלהם יכול להתחרות בשווקי העולם. אתה יודע שאוטרקיה אינה אפשרית, וגם בישראל עובדים דתיים מצאו את עצמם עם בעיות דומות לזו שבה כשלתי.
אתה רומז שאולי עדיף שיהודי יִמנע מלעבוד במקומות עבודה שדרישותיהם "בלתי אפשריות". הצרה היא שמקומות עבודה כאלה מתרבים והולכים, וביניהם כאלה שעד לא מזמן נחשבו למתאימים לשומרי מצוות כגון חברות תוכנה. על כך נסבה שאלתי "מהיכן יתפרנסו יהודים?" השוכן לבדד רמז על כך שהשאלה מוכרת לו, אך נמנע מלפרט את מחשבותיו למרות שדבריו הם דברי טעם ואני מייחל מוצא פיו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2004 13:53 |
|
| |
רבי אבהו שליט"א,
ענוותך תרבני.
להלן לינק לדיון קצר עם מקורות על ההבדל בין פסיקה כתובה בתפוצה רחבה, לבין פסיקה לאדם פרטי. עיון בו ובמקורות המצויים שם יגביר ההבנה.
http://www.medethics.org.il/articles/Assia73-74.14.doc
העתקתי כאן את הקטעים הנוגעים לנקודה הזו:
כותרת: על כהנים בבתי-ספר לרפואה, ועל ההבדל בין תשובה ליחיד לפירסומה בדפוס
לכבוד העורך,
אבקש לשאול על תשובתו של הרב גורן זצ"ל שפורסמה בגליון האחרון של אסיא (אסיא סט-ע (י"ח א-ב) עמ' 65-84) בעניין ההיתר לכהנים ללמוד בבתי ספר לרפואה.
תשובה זו נכתבה במקורה עבור הרב לארי וקסמן ועבורי. כשראיתי שהתשובה פורסמה גם בספר תורת הרפואה לרב גורן, שהופיע לאחר פטירתו, שמתי לב לקטע האחרון (עמ' 84 באסיא שם.):
"אולם עלינו להדגיש ולהזהיר בצורה ברורה שפתרון זה הוא לשעת הדחק בלבד, וכאשר אין שום מוצא אחר. אבל יראי ה' המדקדקים במצוות ונזהרים בקלה כבחמורה, אל להם להשתמש בפתרון הנ"ל כל עוד יכולים הם להמנע מלהזדקק לו".
בקטע זה הרב מסתייג קמעא מן ההיתר הגמור ומגבילו לשעת הדחק.
קטע אחרון זה אינו בתשובה המקורית שהעתק ממנה מצורף. (אמנם בתשובה הקצרה שפורסמה בספרו בעמודים 263-264 אין שום הסתייגות. במכתב זה מתייחס הרב גורן לעצתו כ"פתרון קל" לכל הבעיות ההלכתיות הקשורות לכהנים הלומדים בבית ספר לרופאה).
הרהרתי בליבי שאולי קטע זה נוסף בידי עורך הספר. אבל לאור מה שכתבת בהערה (הערת כוכב (*) בראש המאמר, עמ' 65 שם ) שהתשובה המקורית נמסרה לכם ע"י הרב סמוך לכתיבתה, תוכלו בודאי לענות לי האם הרב גורן הוסיף קטע זה גם לתשובה המקורית שהתקבלה אצלכם? אודה לכם על בירור העניין.
ד"ר יואל ב. ולובלסקי
תשובת ד"ר ישראל תמרי (חתנו של הרב שלמה גורן זצ"ל):
לכבוד העורך,
התשובה שנתן הרב גורן זצ"ל לד"ר ולובלסקי היא תשובה לאדם פרטי. כאשר הרב הכין לעריכה את ספרו "תורת הרפואה" הוא הוסיף את הפיסקה בסוף פסק ההלכה.
הפתרון הוא פתרון, ולא השתנה דבר בין הפתרון שניתן למר וולובלסקי לבין הפתרון שבספר. אולם הרב זצ"ל ראה לנכון להוסיף מה שהוסיף אבל הוספה זו אינה מעלה ואינה מורידה לגבי הפתרון.
אתן דוגמא אחרת. לטלטול בשבת יש פתרון של ערוב וזה פתרון טוב והלכתי ורוב עם ישראל משתמשים בו. יש אנשים שלמרות הפתרון הנ"ל לא מטלטלין גם במקום שיש ערוב ולא בגלל שהפתרון אינו נכון לדעתם אלא זו החמרת יתר שנטלו על עצמם (הרב קוק זצ"ל והרב גורן זצ"ל לא טלטלו בשבת גם במקום הערוב) וישנן דוגמאות רבות נוספות.
ד"ר ישראל תמרי
עורך "תורת הרפואה"
הוספת עורך אסיא:
על ההבדל בין ניסוח תשובה הלכתית אישית לרופא, לבין ניסוח אותה תשובה לקראת פירסומה בדפוס, כפי שלמדנו מדרכו של הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, ראה מ' הלפרין, "קוים אחדים לדרכו של הג"ר שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל בהלכות רפואה פיקוח נפש", אסיא נז-נח (ט"ו, א-ב) 17-61, בעמ' 43-48.
ד"ר מרדכי הלפרין
עבדך הנאמן
השוכן לבדד
תוקן על ידי - לבדד_ישכון - 01/09/2004 13:57:51
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2004 14:16 |
|
| |
אבהו
יצא לי לעבוד בחו"ל, בחברה דומה (או אותה חברת תוכנה ממש ואכמ"ל) , רק שלא זכיתי להיות מנהל בה.
אני רק אוסיף שכל העובדים החילוניים, היו עובדים בכל החגים היהודים, אם זה לא היה יוצא בימי שבת ו-א', וכך היו צוברים ימי חופש.
העובדים הדתיים, היו (לדעתי) גם כך מהווים "כאב ראש" למנהלי החברה, בזאת שהם לא היו טסים ביום שבת, (כך היה צריך לעשות לפי הנוהלים) , אלא על חשבון ימי העבודה.
גם בעניין תיגמול העובד, היה צריך לבוא לקראתו, אם היו לו ילדים שנזקקו לחינוך פרטי ולא PUBLIC SCHOOL.
להוציא את חברות ההיי טק, ממעגל האפשרויות של העבודה לעובד דתי - זה נראה לי לא מציאותי.
למציאותו של עובד דתי והגון בחברה כזו - יש חשיבות רבה, מצדדים רבים. נראה שצריך לקיים דיון הלכתי ממצה בנושא, שייערך על ידי פוסקים שמבינים את השוק.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2004 22:30 |
|
| |
מאירקה,
החברות דומות. לדעתי העובדים הדתיים הם מטרד נסבל. העלות הנוספת שלהם אינה גדולה, והמעבידים לא רוצים לוותר בגללה על האפשרות לגייס עובדים דתיים. בעיית השבת היא של העובד ולא של המעביד.
אתה כותב "נראה שצריך לקיים דיון הלכתי ממצה בנושא, שייערך על ידי פוסקים שמבינים את השוק". אין שום בעיה - אפשר להסביר לכל אדם אינטליגנטי את "השוק" בשעתיים. מה יקרה אחר כך אני לא יודע. לדברי מיימוני ומואדיב באשכול זה הבעיה שתיארתי היא קשה ביותר. ממאמרו של ליבוביץ' עולה שבצורה כזו או אחרת היא מוכרת כבר יותר מ 50 שנה.
יש זמן.
מאמרו של ליבוביץ' "השבת במדינה - כבעיה דתית"
http://tinyurl.com/4abya
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2004 22:44 |
|
| |
.
אבהו, מדוע אתה נעצר ב-50 שנים?
מכתביהם של היסטוריונים רומים עולה כי אחת מהטענות כלפי היהודים (של אותם היסטוריונים אנטישמיים) היא כי הם "עצלנים".
ומדוע נקבע כי הם עצלנים? משום שהם לא עובדים ככולם, 7 ימים בשבוע, אלא שובתים ביום השביעי.
|
|
|
|
|
