[לבעית] שמירת שבת [ומצוות] בכלכלה של היום

אין בעיה, מואדיב. אני מוכן לביקורת הזו. כבר אמרתי שאני מקבל את הדעה (או את האפשרות) שמה שעשיתי אסור.

כל מה שאני מבקש הוא דיון על ההשלכות המעשיות של עמדה כזו בימינו. האם אתה מוכן להצטרף לדיון כזה?

.


אבהו, אנא קבל התנצלותי, כנראה לא הבהרתי את עצמי.

חלילה לי מלמתוח בקורת על שעשית או לא עשית, אינני שופט, ובודאי שלא פוסק.


כל שרציתי לומר הוא כי הבעיה אינה מתחילה בתקופה המודרנית, ואנו יכולים למצוא הדים לה בספרות תקופת הבית השני/תקופת התנאים.

לגבי דיון עקרוני בבעיית ניהול מדינה כיום, על פי כללי ההלכה, אני נכון, אלא שלדעתי, נושא זה נדון ונלעס היטב בחוגים נכבדים ממני.


והנה, ציטוט מדבריו של אגתרהידס (Agatharehides), כפי שהם מופיעים ב"נגד אפיון" של יוסף בן מתתיהו:

"יש עם הנקרא יהודים, המתגוררים בעיר שהיא המבוצרת ביותר שיש, הנקראת בפי תושביה ירושלים. הם נוהגים לנוח בכל יום שביעי, בו הם אינם משתמשים בנשק, או עוסקים בחקלאות או בכל עניין אחר של החיים, אלא רק פורשים את ידיהם במקומות המקודשים להם ומתפללים עד הערב.

כאשר פתולמיאוס בנו של המלך לאגוס, הגיע אל העיר הזאת עם צבאו, אנשים אלו, לנוכח המנהג המשוגע שלהם, במקום להגן על עירם, הפקירו את עצמם וארצם לשלטונו של עריץ. החוק שלהם הוכח באופן ברור כמנהג מטופש. מקרה זה היה מלמד את כל האנשים, פרט ליהודים, לנטוש רעיון כזה ולא להמשיך להתייחס אליו כאל חוק..."


(לסוגיית הלחימה בשבת, ביחוד לאור הידוע לנו על המקבים, מתייחס המחבר אחר-כך).

מואדיב,

לא נפגעתי משום דבר שנאמר כאן. אם הייתי מסוג האנשים שקשה להם לשמוע אמיתות מסוג "חיללת שבת" לא הייתי מתחיל את הדיון הזה.

מה ששמעתי ממך הוא מה ששמעתי גם מאחרים, שיש הלכות שבת ושעברתי עליהן. אתה הוספת ואמרת שהלכות שבת אינן חדשות ואף ציטטת את מי שביקר אותן כבר במאה הראשונה לספירה. אולי טעיתי כשחשבתי שאתה רואה גזירה שווה בין דברי לדברי אותו מבקר עתיק. בכל מקרה לא נפגעתי אישית ולא מצאתי פסול עקרוני בדבריך.

לא ביקרתי את הלכות השבת. תהיתי להיכן מובילה אותנו דבקותנו בהן לאור המצב שבו לא רק אני, אלא גם מאירקה, אריק ועוד אי אלה אלפים של שומרי שבת ישראלים נמצאים בו, או עלולים בסבירות גבוהה להמצא בו.

אישציפור מבטיח שאין מה לדאוג ושיהיה בסדר. בכל זאת יש מקום לתהיה של אריק ושלי על הקשיים המעשיים שקיימים כבר היום.

לא הצעתי "דיון עקרוני בבעיית ניהול מדינה כיום על פי כללי ההלכה" כי לא בענייני המדינה מדובר אלא בפעילות למטרת רווח שאינה כרוכה בפיקוח נפש, כמו הפעלת אוניות נוסעים או אותם תנורים שלא מעשי לכבותם בשבת. יהודים שומרי מצוות לא עוסקים, למיטב ידיעתי, בתחומים האלה. אבל בתוכנה עוסקים רבים, ויש דעה שזהו עיסוק שמתאים מאין כמוהו לשומרי מצוות, כמו יהלומים ובורסה. נפתחו אף קורסים לחרדים שמקווים למצוא בו את פרנסתם.

בעמוד הקודם של אשכול זה סיכמתי את מה שמטריד אותי. יש עניין מועט ביותר בדיון, וגם חוות דעתו החדשנית (כך התרשמתי, אולי בטעות) של השוכן לבדד לא החרידה את תלמידי החכמים שבכאן מרבצם. נראה שגידי גוב וחבישת מגבעת בשבת יותר מרתקים.

אבהו אתה צודק
אני משתדל לא להתערב בפורומים , הנושאים אינם מצדיקים לרוב התערבות. אכן נושא המגבעות או גידי גוב אינם מענינים.
עכ"פ אני עוקב אחרי דבריך בפורום זה ואני חש שאתה מתקומם על כך שבעייתך אינה מטרידה ואינה באה על פתרונה.
בעייתך אינה בעיה דתית אלא בעיה חברתית . התורה אינה מתיימרת להציק ולא לאפשר לאנשים לחיות בצורה נורמלית.
תמיד נמצאו הפתרונות ההלכתיים , חלקם כבר הובא ע"י כותבים אחרים בפורום ואני אוסיף לך עוד כמה דוגמאות.
חז"ל פטרו את הפועלים מק"ש ותפילה כאשר הם צריכים להתפרנס.
חז"ל התירו לצאת בשיירה או בספינה למרות שהיוצא יודע מראש כי יצטרך לחלל את השבת אפילו במלאכות דאורייתא ( לדעת חלק מהראשונים ) . ורק דרשו ממנו להתנות עם המוביל כי ישבות בשבת. למרות שיודע כי זו פיקציה ולא ישבתו בשבת.
הבעיה היא שבדורנו אין מי שיאזור אומץ ויקח על עצמו לברר כיצד להתאים את החיים במאה העשרים ואחת לדיני התורה.
הציונות הדתית ניסתה לעשות משהו בנושא אולם הדבר נידון לכישלון , ההלכות נקבעות ע"י הפוסקים החרדים. ואילו הציונות הדתית חסרה את אותם אוטוריטות המסוגלות להתמודד עם ניהול מדינה מודרנית על פי ההלכה.
לפי ההלכות המקובעות היום לא ניתן לנהל מדינה עם שמירת שבת. גדולי ישראל שניסו להתמודד עם בעיות של המאה העשרים. החל בחזון איש שהתיר את מכונות התליבה - בזמנו היו החרדים בבני ברק חולבים בשבת. ופתרון מכונות החליבה לקיבוץ חפץ חיים היה כורח המציאות . עד ר' משה פיינשטיין עם ההיתר לחלב עכו"ם ואחריו ר' שלומה זלמן אויירבך עם היתיריו ההלכתיים ברפואה - כולם היו צורך ציבורי שלא ניתן להתעלם ממנו ולכן נמצאו ההיתרים. ראה איך הפכו את הרב פרידמן מב"ב ל" כויפר" כאשר רצה להתיר הדלקת חשמל ביו"ט , למרות שהוא צדק.
עכ"פ הפתרונות נמצאים אלא שהחברה החרדית אינה מעוניינת להתערב עם החברה החילונית ולכן מסתגרת ואינה מחפשת את הפתרון. אין לה בעיה עם כך שחילונים מפעילים את כל שירותי המדינה תוך חילול שבת.
.לעינינך . כל פעילות האלקטרוניקה בשבת כולל הפעלת מחשבים ואוטומציה אין בהם שום איסור ( מלבד שזה עובדין דחול ) גם הדלקת חשמל בשבת והפעלת מכוניות בשבת אין אלא גרמא שמותר לרוב הפוסקים אפילו במקום שאין צורך ולכל הפוסקים במקום צורך. אלא שכפי שאמרתי לך אף אחד לא יעיז לצאת בפומבי ולהתיר .
ולכן אם אתה שומר שבת וממונה על עובדים אחרים יהודיים המחללים את השבת בעבודת מיחשוב אין לך בעיה כלל . אין אתה נהנה מחילול שבת . ולכן אל תדאג לא עברת על שום איסור ותמשיך לעבוד ולהתפרנס ולקיים מצוות ולעבוד את הבורא לקבוע עיתים לתורה ולעשות צדקה וחסד. גדל משפחה על פי התורה ואל תתלבט ותיסר את עצמך. עוד חזון למועד שמלאה הארץ דעה את ה'

התלמיד,

אני לא מתייסר, והסיבה לכך היא שבאפיי אני לא הטיפוס שמתייסר. אני לא זקוק לנחמה או עידוד.

בכל מקרה אני מודה לך על תרומתך לדיון זה. תרומה זו היא אקסצנטרית, כמובן, וזה כוחה וחולשתה. כוחה בחשיבה נועזת ופוריה שאינה מהססת להביט במציאות ולכפור במוסכמות,וחולשתה בהיבט החברתי - איש לא יפסוק כך, ומי שינהג כך (תלוי עד כמה ירחיק לכת) עלול להיות מוצא מהמחנה.

אני קורא למי שאינו מסכים לדברי התלמיד (או לדבריו של השוכן לבדד קודם לכן) להשמיע את קולו.

והערה בדבר עבודה בתוכנה: זו כרוכה בפעולות כגון הדלקה וכיבוי המחשב, שיחות בטלפון, הקלדה וכתיבה, נסיעה לעבודה וממנה ועוד.

לאבהו שלום
גם הפעלת וכבוי המחשב , הקלדה והרמת טלפונים אינם אסורים בשבת אלא משום עובדין דחול.
אין לך אחריות על נסיעותיהם של עובדיך בשבת. זה עינינם , גם ללא העבודה בחברה הם נוסעים בשבת
אמנם אף אחד לא יפסוק כך בפומבי אולם זו האמת ולכן המשך בעבודתך ואין זה מעינינו של אף אחד מה קורה בעבודתך.
אתה שומר שבת ויכול לקבל "שישי" בבית הכנסת (אם רק תשלם בהתאם)

תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה?

לבדד הביא מקורות מוצקים לדעתו, ויש לדעתו בסיס מוצק.

התלמיד, לעומתו, גיבב משפטים סתמיים חסרי בסיס לחלוטין.

אסתפק ב 3 דוגמאות:

1) הפעלת מכשירים חשמליים בשבת, לדעת החזון אי"ש אסורים מן התורה, כמו כל סגירת מעגל חשמלי.

גם לדעת הגרש"ז אויערבך, שאין איסור בונה בסגירת מעגל חשמלי, כל מערכת שיש בה חוטי להט, כולל מסך מחשב (המבוסס על שפופרת), הפעלתה קשורה באיסור מבעיר מן התורה, כנלמד מדברי הרמב"ם ז"ל, וכמו שהכריע כבר האחיעזר חד משמעית.

2) על סמך מה קבע התלמיד שהמתירין להדליק חשמל ביום טוב צדקו?
ברור שהתלמיד לא הבין כלל את הדיון.
הרי האיסור להדליק חשמל ביו"ט הוא משום מוליד, שאיסורו מדרבנן, פרט לדעת הט"ז הסובר שאיסור מוליד זה הוא מן התורה, אך אין הלכה כט"ז בזה.
המתירים חשבו בטעות שהחיבור החשמלי עם תחנת הכוח דומה להמשכת אש מנר לנר.
אך מה נעשה שהמציאות היא אחרת, לא נמשכת שום אש מתחנת הכוח, אלא רק האנרגיה החשמלית, המבעירה את הלהט שבנורה והופכת אותה לגחלת חדשה של מתכת, כלומר לאש חדשה.

3) שלא לדבר על הפעלת מכוניות שבהם יש, בין היתר, איסור מבעיר דלק מן התורה בכל לחצה על דוושת הגז. ודי.

לסיכום מדובר, במקרה הטוב, בתלמיד שלא הגיע להוראה ומורה ["לא תרצח" בפתח- כאימרתו של הגאון], אך קיים חשש שמדובר בדבר חמור הרבה יותר, של היסתוות, העמדת פנים, ונסיון קיעקוע.
אני מקווה שהאפשרות הראשונה היא הנכונה, אך למיחש מיבעי.

שבת שלום

ר"מ

רמ_במזל
אולי יראה לי כב' הלמדן את מקומו של החזו"א הקובע כי סגירת מעגל זרם חייב משום בונה?
לגבי הדלקת חשמל ביו"ט אף אחד לא חשב שמעבירים אש דרך החוטים מתחנת הכח למנורה.
כל הדלקת החשמל גם בשבת זה רק גרם הדלקה כי פעולת ההדלקה היא חיבור הוטים המאפשר לזרם לזרום ולהדליק את פתיל הלהט. פעולה זו הינה גרם מלאכה בלבד כמו בנית גשר למים שזורמים מאליהם להשקית גינה .
כל גרם מלאכה בשבת מותר לכתחילה מלבד דעת המרדכי שהוא דעת יחיד שמתיר רק לצורך. ( כמו גרם כיבוי שזה לצורך)ובדרך זו הלך הרמ"א , ולכן אנו מחמירים בגרם מלאכה בשבת רק לצורך . אולם ביו"ט מאחר והדלקת האש עצמה אסורה רק מדרבנן , כולי עלמא מודים שגרם הדלקה ביו"ט מותר אפילו שלא לצורך , ולכן התיר הרב פרידמן הדלקת חשמל ביו"ט , והוא צודק.
בשבת אמנם אין להדליק אור שלא לצורך ( כרמ"א) אולם השפורפרת קרן קטודית ושאר האורות הנדלקים במחשב אסורים רק מדרבנן כי זוהי מלאכה שאינה צריכה לגופה הרי לדעת כולם זהו גרם מלאכה בדרבנן שאין מי שיאסור.
שבת שלום ! (נא לא להדליק חשמל בשבת!).

1. שיטת החזון אי"ש שסגירת מעגל חשמלי יש בה תולדת בונה, האסורה מן התורה - מפורסמת וידועה לכל דרדק בעולם התורה, ופורסמה במקומות רבים.
למען הקוראים שאינם שקועים בעולמה של הלכה, אציין:

2. מקור ראשון: חזו"א, חאו"ח, סי' נ' אות ט'.

3. מקור נוסף: 2 מכתבי החזו"א, קובץ מאמרים בענייני חשמל בשבת, (הוצאת המכון הטכנולוגי לבעיות הלכה, עמ' 61-63. כמו כן קיימים מקורות ידועים נוספים.

4. הקביעה: "אף אחד [!] לא חשב שמעבירים אש דרך החוטים מתחנת הכח למנורה", היא קביעה של בורות, והיא גם יהירה וגם מופרכת. לדוגמא:
א) מחבר ספר מצור דבש, חאו"ח, סי' י' (הובא בצ"א, חלק א' סי' כ', פרק ו' אות ה'), כותב וחושב כך, והצ"א שם אכן הראה את טעותו.
ב) משפטי עוזיאל או"ח, סי' יט.
ג) לוח היובל, ניו-יורק תרצ"ו (בעריכת הגרי"א הנקין) סי' כ' : "ביו"ט יש מקילין להדליק עלעקטרי להאיר, שלדעתם הוא כמדליק מנר לנר, ורבו האוסרים".

5. הטענה כי "הדלקת החשמל גם בשבת זה רק גרם הדלקה כי פעולת ההדלקה היא חיבור הוטים המאפשר לזרם לזרום ולהדליק את פתיל הלהט. פעולה זו הינה גרם מלאכה בלבד כמו בנית גשר למים שזורמים מאליהם להשקית גינה", אכן נדונה בספרות הפוסקים, אך נדחתה על ידי רובם ככולם. בין היתר על פי הכלל התלמודי הידוע ש"בשקיל עליה בדקא דמיא" האדם מחוייב על תוצאות "כוח ראשון" כמי שהתוצאה באה מכוחו. כך שקביעה חד משמעית בניגוד להלכה, מהווה לכאורה הדגמה חיה של אי ידיעה מוחלטת של המשנה במסכת עדויות (א', ו').

6.הטענה כי הלהטת חוט הלהט בשפורפרת קתודית של מחשב היא מלאכה שאינה צריכה לגופה - מוזרה ומשונה עד מאד. שכן כל תלמיד מתחיל יודע שאם להט הפילמנט חיוני לשימוש הנדרש מהשפורפרת, הרי זו מלאכה הצריכה לגופה, בין לשיטת רש"י, בין לשיטת התוספות, בין לשיטת בעל המאור, הרמב"ן ושאר הראשונים הידועים.

7. אצהיר כאן להבהרה: לכל אדם יש זכות לטעות. אך לאף אחד אין זכות להטעות גולשים תמימים בהצגה יהירה של קביעות מופרכות העלולות להרע לרבים. לא בכדי לימדו אותנו חז"ל כי "כל מי שלא הגיע להוראה ומורה - הרי זה שופך דמים".

8. הערת הסיום הלגלגנית של ה"תלמיד": "נא לא להדליק חשמל בשבת" - מעידה לא רק על גסות הרוח, אלא גם על מקומו העכשווי בעולמו - של המעיר.

הכותב בדמע

ר"מ

רמ_במזל

החזו"א הידוע בסימן נ' אות ט' מדבר על בניית החיבור ( הכנסת תקע בשבת ) שהחיבור למרות שהוא רק לזמן ואינו חיבור חזק, שצריך להיות פטור, כמו קנה של סיידין . בכ"ז הוא טוען כי היות ונוצר ע"י החיבור זרם חשמלי הרי זה נחשב חיבור ודינו כבונה. אולם לא התכוון מעולם לומר כי יצירת מעגל זרם היא בניה.
יתכן וה "מצור דבש" חשב כך אולי גם "לוח היובל ", אולם אני דיברתי על דברי הרב פרידמן שהיתרו נובע מגרמה בדרבנן שזה מותר . וזה היתר נכון.
יפה שכבודו נזכר בבדקא דמיא שאסור בכח ראשון ,אולם הרי הזרימה הראשונה של האלקטרונים בחוטים אינה יוצרת שום מלאכה ( ודאי לא בישול ליד סולדת) . והרי כל ההיתרים של מכונות החליבה בשבת מתבססים על כך שהטיפה הראשונה הולכת לאיבוד. (מלבד העובדה שבמערכת חשמלית אין הזרימה מתחילה מנקודת החיבור). אף אחד מהפוסקים אינו יכול לדחות עובדות וקביעות אלו.
לגבי מלאכה שאינה צריכה לגופה , אין ספק שהיות והמטרה אינה החימום אלא פליטת האלקטרונים זוהי מלאכה שאינה צריכה לגופה. ( אם כב' יעיין בחזו"א האמור יראה כי דעת החזו"א שהוצאת ניצוצות מחוט הלהט בתמידות זהו שבות של אין מוציאין את האור מן האבנים, ושבות מותר בגרמא )
הזורעים בדימעה ברינה יקצורו.

לאבהו:
לעניין שאלתך, יתכן בהחלט כי אין מקום לאדם דתי להיות מנהל בחברה בה אתה עובד, אבל מכאן והשלכת העניין לחברות הייטק אחרות היא אינה אמת. אני עובד הייטק מזה כחמש עשרה שנה ולא נתקלתי בבעיות של שבת.
(האמת שתמיד עבדתי בחברות בבעלות דתית)

הבעיות שכן נתקלתי בהן, היו מתן שירות לבתי עבודה זרה, או עבודה בחול המועד. בשני המקרים, לא סייעתי בנושא אפילו לא באופן עקיף.