|
|
| נשלח ב-13/9/2004 23:22 |
 |
| |
אבהו היקר
אני מתנצל מראש. ידיעותי בכלכלה, ובתחומים רבים אחרים, הן חלקיות ומועטות. כל מה שאני יכול לעשות הוא לקרוא את דבריך, להתרשם ולהשתדל לענות, כשאני מסביר מה אני מבין ומה לא.
לפי זה, נראה לי שיש כאן שלוש שאלות לפחות.
א. האם באמת מן הנתונים שהבאת, למשל אודות החלוקה באחוזים של מקורות הפרנסה בישראל, משתמע שכדי לעבוד בשירותי מחשב צריך לחלל שבת, אחרת לא יעסיקו אותך? או שהחברה תפשוט רגל?
אולי כן. פשוט לא הבנתי את הטיעון המלא.
ב. אם אתה צודק ב-א', זה באמת מעורר את השאלה על ההתמודדות הראויה. אך אז יש להבדיל בין מצב אידיאלי, שבו כל עם ישראל שומר תורה - ואז השאלה נוגעת רק למערכת היחסים הכלכליים בינינו לבין שאר מדינות העולם והחברות והארגונים שבתוכם. שוב, איני יודע איזה חלק ממקור ההכנסה הכללי זה מהווה באחוזים, ועד כמה זה חיוני.
ג. יש גם שאלה מעשית נכון להיום, בעולם שבו מעטים שומרי השבת, כמוך וכמו אריק, ועליכם להסתדר בחברה שרוצה לתת שירותים בשבת.
אבל זו שאלה מסוג אחר. (איני מגדיר מהו. אני סומך על ההבנה האינטואיטיבית). כך יתכן שצודקים רמבמזל והעונים האחרים. התשובות הינן פרטיות וספציפיות בגלל שהשואל הינו אדם פרטי והנסיבות הן ספציפיות.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2004 00:35 |
|
| |
מיימוני, לשאלותיך,
א. לא הגיעו הדברים לידי כך. מנסיוני, במצב הקיים המעביד הולך לקראת העובד הדתי ואינו דורש ממנו לעבוד בשבת. יתר על כן, מאירקה תאר מצב שבו המעביד היה מוכן לממן חינוך פרטי בארה"ב לילדי העובד הדתי כדי שיוכל להעסיק אותו היכן שהיה דרוש. כיום חלקים גדולים מהמשק, וגם בשירותים, אינם עובדים בשבת, אבל לדעתי ברור שבעתיד תידרש יותר עבודה בשבת. לכן עובד שומר שבת יהיה פחות רצוי מבחינת המעביד. קח לדוגמה עסק כמו הום סנטר שנוהג להעביר עובדים מחנות לחנות לפי צרכיו. ברגע שהוא מחליט לפתוח חנות מסויימת בשבת העובד בבעיה. יש המון מקומות עבודה במרכזי שרות טלפוניים, וחלק מאלה עובד ללא הפסקה. אנחנו, או רבים מאיתנו, חיים כיום על זמן שאוּל.
ב. על המצב האידאלי אין לי דעה. אני שמח כשאני מצליח לגבש דעה על המצב הקיים. כלכלה קטנה כמו ישראל חייבת להתבסס על ייצוא, כי היקף העסקים בארץ קטן. בתחומי התוכנה השונים חברות מפתחות התמחויות ומנסות לשווק אותן בכל מקום אפשרי. נכון שרק חלק מהחברות פועלות במתכונת שתיארתי, ואין לי מספרים על כמה עובדים מדובר. אני מעריך שיש כמה אלפי עובדים בארץ שמפתחים תוכנה ליצוא ואחוז ידוע מתוכם הם שומרי שבת. לדעתי יהיו בעתיד הרבה יותר עובדים כאלה.
החקלאים מתמעטים ולעומת זאת אנשי התוכנה ועובדי מרכזי השרות הטלפוניים מתרבים. כמו שמתפרסמים מדי פעם פסקים על בעיותיהם של החקלאים, ולא שולחים כל רפתן לפוסק, כך הייתי מצפה שיהיה במגזר השירותים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2004 08:58 |
|
| |
.
פח הסטטיסטיקה של החשבונות הלאומיים הוא גדול, רחב וחלקלק. רבים נופלים בו, כולל אנשי מקצוע טובים.
"במדינת ישראל מקורות התוצר הם: 4.2% חקלאות, 36.9% תעשייה ו 58.9% שירותים. בארה"ב חלקם של השירותים הוא 75.8%. חלקם של השירותים בתוצר עולה לא רק במדינות המפותחות אלא גם באלה המתפתחות."
מהי הגדרת ענפי השירותים?
אין תשובה מוסכמת, אך יש מוסכמות לגבי מדידה.
כך, למשל, כל ענף התוכנה במחשבים, מוגדר כאחד מענפ]י השירותים. אין הבחנה בין מתכנתים במרכזי הפיתוח של אינטל לבין חברה המתחזקת בסיסי נתונים. אין הפרש בין פיתוח לבין תיקונים.
אין הבדל, משום שאין דרך למדוד זאת. למשל, אם החברה למיתוג ציבורי בע"מ (לשעבר מבית תדיראן תקשורת, בשנים האחרונות בבעלות קונצרן ויוונדי) מפתחת תוכנות לניהול מרכזות טלפונים מתוחכמות (בדומה לטלרד), הרי שלא ניתן להבחין בין עבודת המהנדסים העוסקים בפיתוח הדור החדש של המרכזות, לבין אלו המעניקים שירותי תחזוקה ותיקונים שוטפים ללקוחות הקיימים. לעתים, הרי מדובר באותו האדם.
הבעיה בולטת ביחוד בתחומים "חדשניים" כתוכנה, מסחר אלקטרוני, ביטוח ופינאנסים, אך קיימת גם בענפים "מסורתיים" יותר. מי שרכש מחברת תעשיה כבדה כמו "התכוף" רכב לכיבוי אש (השלדה מיובאת מחו"ל לפי הזמנת הלקוח, המרכב כולו מיוצר בארץ), רכש ממנה גם אחריות מסויימת על המוצר, או שירותי תחזוקה עתידיים. אותם העובדים מייצרים מוצרים חדשים ( = יצור, ענף התעשיה), אך גם עוסקים במתן שירותי תיקונים ותחזוקה שוטפת בהתאם להסכמי הרכישה. הסטטיסטיקה של החשבונות הלאומיים קובעת כי גם עבודת התחזוקה השוטפת של עובדי התכוף נחשבת לענפי התעשיה, בעוד שגם עבודת הפיתוח של מהנדסי אינטל נחשבת לשירותים.
מדוע? ככה. זה עניין היסטורי, מוסכמה.
עובדה זו איננה יחודית לישראל. במשך שנים רבות דיברו על האטת המשק האמריקאי לעומת הנמרים של דרום מזרח אסיה, כאשר חלק נכבד מהדיווחים היו בשל שוני בהגדרות. כל ענף התוכנה בארה"ב, כמו גם ענפי היי-טק אחרים, לא נספרו כתעשיה אלא כשירותים, והסטטיסטיקה היתה מוטית מאד.
====================================
אם הנימוקים לא משכנעים, נעבור לשאלה/תמיהה אחרת:
אם 60% ממקורות התוצר בארץ הם מענף השירותים, ואם כל ענף זה צועד לכיוון של עבודה בשבת, מדוע איננו רואים כאן את הצעדים הללו?
המערכת הבנקאית - לא פעילה בשבתות כמעט.
המערכת הפיננסית - רק גורמים העוסקים באופן שוטף במסחר בינ"ל, מחזיקים יחידות הפעילות בשבת.
ענף הביטוח - לא ידוע לי על פעילות שלו בשבתות.
ענף התוכנה - רוב מוחלט של הפירמות בענף זה סגורות בשבת לגמרי.
מוסכים, טכנאי שירות, מעבדות תיקונים וכו' - כולם סגורים בשבת.
האם שנינו חיים באותה המדינה, או שמא אתה משליך מהחברה בה אתה עובד לגבי שאר העסקים בארץ?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2004 10:25 |
|
| |
מואדיב,
אני מסכים אתך לגבי הקושי להבחין בין תעשייה ושרותים, ויתכן שאין בהבחנה זו ממש. עבדתי פעם בתחזוקה של חבילת תוכנה לכספים, וזו שימשה מפעלי תעשייה ומשרדי נסיעות. אם הייתי מועסק באותו תפקיד ממש במפעל תעשייתי הייתי עובד תעשייה. בכל זאת ההבחנה הזו נותנת מושג מה אנשים עושים. ברור שפחות אנשים עובדים עכשיו ליד מכונות ויותר יושבים במשרדים, והסטטיסטיקה הגסה תומכת בתחושה זו.
נכון שרוב עסקי השרותים בארץ סגורים בשבתות, אבל לדעתי המגמה ברורה. פעם (שנות ה 50 וה 60) כמעט הכל היה סגור בשבת. אז נפתחו בתי הקולנוע והמסעדות, וכשנפתחו מרכזי הקניות מחוץ לערים נוסף הרבה מסחר בשבת. יש לנו נטיה להתעלם ממה שאנחנו לא רואים, ובמיוחד כשזה מכאיב. בעולם קונים רבים מוצרים בטלפון ובאינטרנט במשך כל ימי השבוע, ותשתית לכך קיימת גם בארץ. אתה ואני לא מזמינים ספרים באינטרנט בשבת, אבל רבים עושים זאת. פעילות כזו, למרות האוטומציה, כרוכה בעבודה במרכזי החישוב. מדובר כבר על מסחר בבורסה (במיוחד במטבעות) ללא הפסקה. יש בעולם פעילות קימעונאית פיננסית בסופי שבוע, וזו תגיע גם לישראל. לא צריך לפתוח את שערי הבנקים לשם כך - מספיק להפעיל גם בשבת את יחידת השירות הטלפוני שכבר קיימת. יהיה חילול שבת, אבל לא בפרהסיה. מה יידרשו לעשות העובדים הדתיים במרכז השירות הטלפוני הזה אני לא יודע.
אנשי תכנה נדרשים זה שנים לתמוך בפעילות המשתמשים בשבת. החוזים מכתיבים אחוז uptime שצריך לעמוד בו. אם יש תקלה מספיק חמורה יוזעק העובד לעזרה אם הוא אינו מוּכר כשומר שבת. לשם כך לא צריך "לפתוח" את החברה - מרכז המחשבים עובד. כיום העובד לא צריך לצאת מביתו כדי לעבוד - זו אחת מקללות הפס הרחב.
אנחנו חיים באותה מדינה, וצריך להכיר במציאות החיים במדינה הזו. יתכן שבגלל עבודתי אני רואה את המצב הזה יותר בבירור ממך.
תוקן על ידי - אבהו - 14/09/2004 10:32:40
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2004 11:48 |
|
| |
לגבי ההחלטה של הפרט בעניין, ברצוני לחזק את הפרטים בדבוקתם בעשיית הטוב בעיני ה', כי הוא חיינו...
כמעט תמיד יש הרבה אפשרויות לשרוד ולהצליח - לא רק אחת. אל תחתו!
לגבי ההחלטה ברמה של הכלל, אני הייתי מציע חוק חדש למדינה לגבי שבת. להלן טיוטה ראשונה:
1. יבוטל האיסור לפתוח עסק בשבת.
2. עסקים שסגורים בשבת יקבלו "תגמול מנוחת שבת" שייקבע בהתאם להערכה של מה שמפסיד עסק באותו תחום כתוצאה משביתה ממלאכה.
3. כדי לממן את "תגמול מנוחת שבת" ייגבה מכל עסק שאינו שובת בשבת מס חדש, ששיעורו שונה לכל תחום עסקי. כל תחום עסקי יממן את תגמולי המנוחה של העסקים שומרי השבת בתחומו.
***כל הזכויות שמורות לכותב***
אנא הרגישו חופשי להצביע 
יכול להיות שאני טועה!
תוקן על ידי - נכספהנפשי - 14/09/2004 11:55:36
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2004 12:05 |
|
| |
נכספה
האם אין בזה טיהור השרץ ע"י תשלום.?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2004 15:18 |
|
| |
אריק, אינני חושב כך. אני חושב שכפייה דתית במדינת ישראל בימינו היא לא יעילה ולא מוצדקת. מה שחשוב זה שאנשים ירצו לעשות את הטוב בעיני ה', ואת זה אי אפשר לכפות.
לכן החוק האוסר פתיחת מקומות עבודה בשבת בעייתי ולא מוצדק לכשעצמו.
אם המטרה היא לעזור או למנוע פגיעה בשומרי שבת, החוק שהצעתי ניראה לי הרבה יותר אפקטיבי.
יכול להיות שאני טועה!
תוקן על ידי - נכספהנפשי - 14/09/2004 15:27:08
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2004 00:13 |
|
| |
אבהו
ראשית, תודה רבה וייש"כ.
אינני יודע, מדוע עד עכשיו חלפתי על פני הכותרת בלי לפתוח את האשכול. אולם עכשיו כשפתחתיו, לא יכולתי שלא להקדיש למעלה משעה לקריאת התגובות המרתקות והמחכימות.
השאלות שהעלית הן חשובות ביותר, וכפי שציינת הן עומדות על הפרק כבר עשרות או מאות שנים.
בהודעותיך חזרה ונשנתה הטרוניה, הן על הרבנים הפוסקים בכלל, והן על משתתפי הפורום בפרט. מדוע אינם מטפלים בבעיות אלו לצדדי צדדיהם?
בנוגע לרבנים ופוסקים, גם אני חש בצער רב, על העדר דיונים רציניים ומהותיים, במבט כללי על כל הצדדים המעשיים ההלכתיים וההשקפתיים. הסיבות לכך שלא מתקיימים דיונים כאלו, כבר נזכרו בתגובות השונות. הרבנים החרדיים מתחמקים מהם מסיבות שונות, והרבנים הדתיים אינם יכולים לעשות זאת לבדם. שיתוף פעולה בין רבנים חרדיים ורבנים דתיים נראה לי כ"חזון אחרית הימים".
בנוגע למשתתפי הפורום, חזרת מספר פעמים על הטיעון שלנושאים שוליים התייחסו יותר ברצינות. אינני מבין מדוע אינך מקבל את התשובה, שככל שהנושא רציני יותר, כך מספר המגיבים הפוטנציאליים קטן יותר? ברור שעל מנת לגבש תשובה למכלול השאלות שהצגת, יש צורך בידיעת המציאות המורכבת, בידיעה הלכתית רחבה, ובהשקפת עולם מבוססת. אני אמנם סבור [כמוך] שהמקום הטוב ביותר למצוא אנשים כאלו, הוא הפורום החשוב הזה. אולם גם בו מספרם מועט, וזמנם בדרך כלל איננו בידם. כמאמר החכם "מה שהלב חושק הזמן עושק".
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2004 18:03 |
|
| |
בן ציון,
לא אכחד שאתה אחד מאלה שקיויתי שישתתפו בדיון הזה, ולא אכחד גם שהתאכזבתי מהתרומה שלך. לא אמרת שום דבר.
לכאורה הדיון בענייני שבת צריך להיות קל יותר מדיונים אחרים, כי אלה עניינים של יום יום. הבעיות המעשיות שמתעוררות מדי פעם (בתחומי הרפואה, למשל) משמרות את הידע. אני לא מקל ראש בקושי של השאלות שעוררתי ואין לי ספק שלך ולמשתתפים האחרים כאן יש עיסוקים חשובים.
כל מה שאני אומר הוא שגם השבת חשובה.
אולי כדאי לשאול מה הרקע להזנחת העיסוק בחלק מבעיות השבת. אתה אומר:
"בנוגע לרבנים ופוסקים, גם אני חש בצער רב, על העדר דיונים רציניים ומהותיים, במבט כללי על כל הצדדים המעשיים ההלכתיים וההשקפתיים. הסיבות לכך שלא מתקיימים דיונים כאלו, כבר נזכרו בתגובות השונות. הרבנים החרדיים מתחמקים מהם מסיבות שונות".
ואני שואל מהן "הסיבות השונות"? מדוע מתחמקים הרבנים החרדים מדיון בבעיות השבת?
אשמח לקבל תשובה על שאלה זו, למשל מת"ח שמזוהים כחרדים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2004 20:57 |
|
| |
אבהו,
אתה שואל:
"מהן "הסיבות השונות"? מדוע מתחמקים הרבנים החרדים מדיון בבעיות השבת?"
אני מתנצל שוב על כשלוני בהבהרה. הנתון בשאלתך פשוט שגוי.
אדגיש: הרבנים החרדיים, כמו גם ת"ח מובהקים אחרים, אינם מתחמקים מדיון בבעיות השבת.
הם דנים בהם לא אחת, ואף פוסקים ליחידים.
לכלל הם לא פוסקים כי לא שואלים אותם. ואם שואלים אותם, אזי כבר היו דברים מעולם שפרנסי הציבור במדינה השתמשו בהיתרים והתעלמו מהדין האוסר.
משום כך תלמידי חכמים גם לא מפרסמים דיונים כללים בפורומים חשופים, עקב הניסיון המר לתקלות שנבעו בעבר מפירסומים כאלה.
כל זה כבר נכתב בתמצות בתגובתי שבעמוד הקודם:
"נראה לי שיש השפעה הלכתית לשיקולים הנ"ל, לפחות על ההכרעה בספק הנובע ממחלוקת הפוסקים.
אם תשאל מדוע נימוקים הלכתיים [כן, הלכתיים!] בעלי עוצמה רבה כל כך, יכולים להשפיע "רק בשוליים" כלומר רק על ההכרעה, אענה, ברשותך, רק חלקית.
א] השפעה על הכרעה במצבי מחלוקת - איננה כלל השפעה בשוליים.
ב] השפעה פומבית ישירה יותר, לדעתי סכנתה [מפיק ה] מרובה מתועלתה, ודי למבין."
והדגש על המילה "פומבית".
אני שוב מבקש מחילתך על קיצורם של דברים, ומקווה שעכשיו הם מובנים יותר.
בברכת גמר חתימה טובה
ר"מ
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2004 22:25 |
|
| |
אבהו
הצדק עימך, אמנם לא השבתי כלום לגופם של דברים.
כאברך חרדי, צר לי לחלוק על קביעתו של רמ במזל, שכפי הנראה הוא עצמו מורה הוראה. מורי ההוראה החרדיים, ממעטים לעסוק בשאלות הלכתיות סבוכות, הנוגעות להתפתחות בכל התחומים הטכנולוגיים. בתחום זה עסקו בעבר שניים מגדולי הפוסקים החרדיים, הגרש"ז אויערבאך והגר"מ פיינשטיין. כיום פחת העיסוק בכך, אם כי תמיד ישנם הוראות מקומיות. הרב היחיד העולה בזכרוני כעת בציבור החרדי, שעוסק במידה רבה בתחום, הוא הגר"י זילברשטיין.
בין הסיבות להתמעטות העוסקים בכך הן:
א. חוסר הידע וההבנה של רבנים רבים, בתחומים שחורגים מלימוד הלכתי מובהק. הבנה בכלכלה, ברפואה, ובמדעים, איננה חזון נפרץ, אצל רבנים חרדיים. ולא ניתן להשלים זאת, רק בקשר עם אנשי מקצוע. מה גם שלרוב הרבנים אין גם את הקשר הנדרש, עם אנשי מקצוע בתחומים אלו. בעניין זה מתייחד הרב זילברשטיין, הנמצא בקשר מתמיד עם אנשי מקצוע רבים.
גם בתחום ההשקפתי, קשה למצוא כיום רבנים העוסקים ברצינות בבחינת שאלות בענייני דת ומדינה. התחום ההשקפתי נמצא אך ורק בסמכותם של "גדולי הדור", כמו הגרא"מ שך והגראי"ל שטיינמן.
ב. ראיה צרה של המסגרת בה הם פועלים. הרבנים החרדיים, אינם רואים לעצמם חובה לעסוק בבעיות הלכתיות כלליות של המדינה. הם נוהגים בבחינת "ואני את נפשי הצלתי". ועל כן במצב הקיים, בו מספר החרדים הנמצאים בצבא, או בשוק העבודה בישראל, קטן מאוד. הם אינם עוסקים בפסיקה הנוגעת לשאלות אלו.
גישה זו, של התעלמות מבעיות ציבוריות כבדות, אופינית מאוד לציבור החרדי. הם אינם מכירים בבעיית פסולי החיתון, ובבעיות נוספות, הנמצאות בראש סדר היום הלאומי.
רב חרדי אשר יעסוק באינטנסיביות בשאלות הלכתיות הנוגעות לא רק לציבור החרדי, יוגדר מהר מאוד כמי שאיננו שייך כל כך לציבור החרדי. כדוגמת הרב אליעזר ולדנברג, הרב שלמה פישר, והרב זלמן נחמיה גולדברג.
אשמח להרחיב בהזדמנות את הדיבור על הגורמים לתופעה זו של הסתגרות בד' אמות, ואי הכרה בצורך להציג עמדה השקפתית והלכתית בנושאים אלו.
ג. גם בפסיקה הלכתית הנוגעת במישרין לציבור החרדי, ישנה נסיגה גדולה ברמת הפסיקה. קשה למצוא היום רבנים צעירים בעלי היקף רחב בש"ס ובפוסקים, ובעלי יכולת הכרעה בשאלות קשות. הרבנים נשענים בדרך כלל על הוראות ששמעו מ"פוסקי הדור", ואינם מרגישים בעלי יכולת להכריע בעצמם.
הדבר ניכר היטב בפרשיות האחרונות, הז'בו והפאות. כשקולם של הרבנים המקומיים לא נשמע כלל.
אינני בא לזלזל בחשיבות של התייחסות בכבוד לפסיקה של רבנים מבוגרים יותר, אולם כאן מדובר הרבה מעבר לכך.
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2004 22:38 |
|
| |
ר"מ במזל,
אני לא ת"ח כמו כמה וכמה מהכותבים כאן, ואת הידע שלי אני שואב מאחרים. השאלה שלי בדבר התחמקות הרבנים החרדים באה לעולם מדבריו של בן ציון. סברתי, ואני עדיין סבור, שהוא יודע על מה הוא מדבר.
כאשר הפוסקים נמנעים מלפסוק הלכה שמיועדת לכל ומסתפקים במתן היתרים "סודיים" למתי מעט נמנע מהציבור ידע חשוב. הסכנה של סילוף אכן חמורה, ומאידך התחושה בציבור של התחמקות היא בלתי נמנעת. התחושה הזו עוברת אלי גם ממסרים שאני מקבל בפרטי ומנסיונו של חבר (מהמגזר הסרוג) שפנה אל רב בבעיה דומה.
חוץ מזה, כפי שציינתי כבר, הבעיות האלה נפוצות ולא מעשי ללכת לפוסק עם כל בעיה יומיומית.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2004 00:32 |
|
| |
אבהו,
1. למרות מה שאתה סבור - הוא לא יודע.
2. לא מדובר בפסקי הלכה "סודיים", אלא בפסקי הלכה אישיים, וזה לחלוטין לא אותו דבר.
3. התשובות שנתתי מבוססות על מה ששמעתי אישים מגדולי הפוסקים, ביניהם גם שמות שציין בן ציון.
על אי ידיעתו של בן ציון כבר אמרה המשנה בשני מקומות "לא ראינו אינה ראיה".
4. גם לניצול ציני של פסקי הלכה פומביים - הידע שלי מקורו במעורבות אישית ישירה.
שלך
ר"מ במז"ל
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2004 19:28 |
|
| |
בן ציון,
אני רואה קשיים בהעברת הבעיות שעליהן כתבתי לפוסקים חרדים, ובמיוחד לאלה מביניהם שהם יותר מבוגרים
1. הם מהיוזמים והתומכים של חברת הלומדים - הרוב החרדי של אנשים שלא התנסו כלל בעבודה. התרשמתי שבציבור החרדי נהוג זלזול באנשים שעובדים לפרנסתם. הפונים אל הרבנים החרדים הם ברובם אנשים שלא עובדים, ואני משער שבעיותיהם של העובדים מוכרות להם יותר מהפסיקה שהם קוראים ופחות מחיי היום יום. לא ברור לי אם עולם העסקים הגלובאלי מוכר או מובן להם. שמעתי טענה שרבים הרבנים החרדים בארץ שאינם יודעים כלל אנגלית.
2. מתקבל הרושם שבעיני חרדים רבים עבודה בתוכנה קשורה באינטרנט שזכה למעמד דומה לזה של הקולנוע והטלביזיה. ראיתי אפילו "פשקוויל" שבשם כמה רבנים ידועים אוסר שימוש באינטרנט.
3. אנשים מבוגרים רבים (לאו דווקא חרדים) אינם יודעים כיצד משתמשים במחשב ויש להם חשש ממנו. עולם המחשבים זר להם.
כל אלה אינם בעיה מהותית מבחינת הפוסק. אם הוא אדם אינטליגנטי אפשר להסביר לו מה שצריך בקלות ובמהירות. הבעיה היא התדמית שמקשה על קבלת פסק מאדם כזה, כי שומרי המצוות שבין עובדי התוכנה אינם חרדים, חוץ ממיעוט קטן. מאירקה, איש תוכנה בעצמו, אמר כאן "נראה שצריך לקיים דיון הלכתי ממצה בנושא, שייערך על ידי פוסקים שמבינים את השוק". לך תשכנע אנשים שאתה "מבין את השוק" כשאתה לא יודע אנגלית ומעולם לא הפעלת דפדפן. הרבנים הדתיים לאומיים, ובמיוחד הצעירים שבהם, יבינו את השוק טוב יותר.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2004 20:20 |
|
| |
בןציון כתבת:
רב חרדי אשר יעסוק באינטנסיביות בשאלות הלכתיות הנוגעות לא רק לציבור החרדי, יוגדר מהר מאוד כמי שאיננו שייך כל כך לציבור החרדי. כדוגמת הרב אליעזר ולדנברג, הרב שלמה פישר, והרב זלמן נחמיה גולדברג.
כמה שזה נכון  .
יתירה מזו, חלק מהמנהיגים הם ראשי ישיבות שאין להם שום קשר עם הצבור הרחב, אלא רק עם נערים צעירים ובפניהם צריך להציג עמדה עקבית, כיאה לגילם. וד"ל.
|
|
|
|
|
