הן תשובה והן תפילה אינם הוספת זכויות לאדם ומימלא שינוי במאזן הטוב והרע שלו,אלא שינוי במהותו והעמדתו במקום שונה מעמידתו קודם.התפילה היא עמידה והתקרבות לפני הבורא והתשובה היא שינוי במהותו של האדם,שני דרכים שמובילות לתוצאה שווה, האדם לגבי עצמו תמיד יכול לשנות הוא הבעלים היחדי על עצמו,אבל בעמידה לפני הבורא יש הגבלות ולא תמיד זה תלוי בו,ועל כך מדבר המדרש,עד כמה השער בתפילה תמיד פתוח או לעיתים חסום. זמני התפילה וסדריה נועדו לכוון את התפילה למצב שאכן השער פתוח.
אגב מדוע צועקים באמירה הזו "של ותפילה ותשובה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה"?? תמיד הרגשתי לא נוח לזעוק את זה ואכן לא זעקתי את זה, אמרתי כאומר לעצמי. אחרי זמן ראיתי כמדומני בפחד יצחק שמבאר עניין הצעקה בקטעים מסויימים בתפילה, וחזרתי לזעוק ...
אם מישהו זוכר מקור לזעקה,אשמח להתודע אליו.
נשלח ב-11/8/2010 08:52
למיטב זכרוני בגמרא אין שום ייחוד לאלול. ואולי קרה לנו הפוך על הפוך, הגמרא מדברת על עשרת ימי תשובה כימי תשובה, וזאת בניגוד לדעות שאדם נידון בכל יום ובל רגע. ההלכה התקבלה שאדם נידון בתחילת השנה והמשמעות היא שאי אפשר להחזיק מתח תמידי. במשך הזמן חוסר המתח כנראה עורר אנשים רבים והתווספו זמני תשובה נוספים, אלול, בה"ב, שובבים, יו"כ קטן וכו'. אולם תוספת הזמנים האלו הופכת את הימים הנוראים עצמם לטריוייאליים יותר בחינת אומר הלל בכל יום. תופעה דומה קיימת בשלושת השבועות:
הואיל ואי אפשר להמלט מתתופעה שציינתי, מנסים כל הזמן לחזק את אווירת אלול. כנראה שבאקלים הישראלי זה לא כל כך הולך, כפי שכתב אריק לעיל.
נשלח ב-11/8/2010 19:13
אלול מיועד לדרבן בחורים,
תוקן על ידי maxmen ב- 11/08/2010 19:13:53
נשלח ב-11/8/2010 22:26
מקס - אלול מיועד בחכמה רבה לדכא כל יהודי, להכניס בו פחד, ורגשי אשמה, כי באנשים המלאים רגשי אשמה , קל מאד לדכא ולשלוט בהם. רוח גבוה נותנת אפשרות למחשבה רחבה. רוח נכאה ורגשי אשמה מתמידים- לא התפללת בכונה- לא נטלת ידים כשורה, לא ניגבת את הידים, בצורה מושלמת, נשארה רטיבות בין האצבעות, אוי גועלד! ומה עם מיים אחרונים, האם שפכת את המיים במקום שאנשים רגילים ללכת בה. אתה פושע ורוצח וכו וכו וכו, למי יש אחרי זה זמן למחשבה? למי נשאר ראש למחשבה. למי נשאר העוז לחשוב משהו שלא מקובל ומובן, היתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו? המצווה והחובה להיות בחרדה תמיד, להיות חרדי חרד. ולא להעיז לכתוב בעצכ"ח.
למיטב זכרוני בגמרא אין שום ייחוד לאלול.
ואולי קרה לנו הפוך על הפוך, הגמרא מדברת על עשרת ימי תשובה כימי תשובה, וזאת בניגוד לדעות שאדם נידון בכל יום ובל רגע. ההלכה התקבלה שאדם נידון בתחילת השנה והמשמעות היא שאי אפשר להחזיק מתח תמידי. במשך הזמן חוסר המתח כנראה עורר אנשים רבים והתווספו זמני תשובה נוספים, אלול, בה"ב, שובבים, יו"כ קטן וכו'. אולם תוספת הזמנים האלו הופכת את הימים הנוראים עצמם לטריוייאליים יותר בחינת אומר הלל בכל יום.
תופעה דומה קיימת בשלושת השבועות:
הואיל ואי אפשר להמלט מתתופעה שציינתי, מנסים כל הזמן לחזק את אווירת אלול. כנראה שבאקלים הישראלי זה לא כל כך הולך, כפי שכתב אריק לעיל.
חב"ד חידשה את מושג ה"מלך בשדה"
לא מזמן ראיתי חוברת של יהודי חשוב שמסביר שעבודת ראש השנה ויום הכפורים שונות לגמרי, ראש השנה בהמלכה ויום כפור בתשובה. הוא הוסיף וטען שעבודת אלול היא הכנה לראש השנה. עם כל הכבוד אין לי מושג מנין הוא חידש זאת, אם נסתכל בתוכן הסליחות, אזי הספרדיות ענינן סליחה והאשכנזיות נושקות לקינות, ומי דיבר על המלכה ועל מלך בשדה?
נשלח ב-20/8/2012 00:30
רק לאינפורמציה למחפשי רמזים וסודות במילה אלול- או לי ואבוי לי וכד' אלול היא מילה אכדית- והביאו אותה החוזרים מבבל , ללא כל קשר ליהדות ולסודות ורמזים מהשמיים.
נשלח ב-20/8/2012 08:52
אוי לי ואבוי לי
נשלח ב-20/8/2012 09:22
בעל וירוחם פתאום נהייתם שמרנים שאוסרים לחדש דברים? לפחות דבר אחד טוב עושים חב"ד, שלא אומרים סליחות כמעט [אולי רק ביום הראשון וערב ראש השנה, איני זוכר במדוייק] לפחות הדבר הזה יש ליקח מהם..
חושבני שבחב"ד מודעים לכך שהעבודה שהם מדברים עליה בר"ה ואלול ואולי בכל זמן אינו כלל תפיסת העבודה שהיתה לפני כן או אפילו המשתקף בסידור. [אע"פ שדורשים את הכל]
לכאורה יש באלול הן את העבודה כהכנה לר"ה והן ליוה"כ. הסליחות קשורים לשניהם. [מחפשים סליחה גם לפני ר"ה מצד הדין, וגם מצד מצוות התשובה ששיך ליו"כ]
בכל אופן, בענינים אלו אין שום הלכה. כל אחד יעבוד על מה שנראה לו נכון ויקשר את זה בזמן אם בדרוש אם במה שהוא רוצה כדי לקשר את עבודתו הפרטית אל הזמן הכללי.
נשלח ב-20/8/2012 10:12
יהי
בחב"ד אומרים סליחות מיום ראשון עד צום גדליה. הפוך ממה שנאמר ברמב"ם.
לגבי המודעות, האם אלו דברי הקוצקער על השדים?
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 20/08/2012 10:12:30
נשלח ב-20/8/2012 10:23
בעל שוב אתה קנאי לעשות כמו שכתוב ברמב"ם? לא ברור לי מה אתה רוצה מדברי הקוצקר. נא הסבר. אך בהחלט יש משהו פרדוקסי במודעות הזאת, אם לזה התכוונת.
נשלח ב-20/8/2012 10:27
יהי אני לא קנאי, אני מנסה להבהיר את התהליך. הקוצקער שאל כיצד הרמב"ם אמר שאין שדים הלא הגמרא מלאה שדים? ותרץ שכאשר הרמב"ם פסק שאין שדים, השדים נעלמו. ה"ה בענינינו, אלול היה זמן של תשובה מתוך צום ובכי, בא אדמו"ר הזקן וחידש שהמלך בשדה, ומאז קימו למעלה מה שקבלו למאה.
נשלח ב-6/8/2013 21:18
לכבוד היום
נשלח ב-6/8/2013 21:40
כשם שראש השנה- הוא יום הדין וניתנו למשה מסיני. כך בדיוק גם חודש אלול חודש התשובה נמסר למשה מסיני.
