יש אומללים מאיוב / יצחק שלו

תצפית, התלבטות.
אביא לך אדם שטוען, לאחר תצפית והתלבטות קשות ביותר כי הוא מרפא בסיוע של חייזרים.
מדוע לא תקבל את דבריו?
ברצונך להוכיחו טענה, הבא ראיות מוצקות. לא דברים שכתב מישהו לפני זמן רב מתוך "תצפית והתלבטות".
זו אינה ראייה מספקת.

מובן שהבסיס הוא אמינות ונאמנות.

ומה לעשות, אני מאמין למשורר אסף. מה גם שתצפית ארוכת טווח שלי - נתנה תוצאות זהות.

ובכלל, התבטא פעם יעקב וסרמן, הסופר הגרמני (יהודי) הידוע, כי:

"הטרגדיה של המין האנושי נובעת מכך שאדם רוצה ללמוד רק מנסיונו שלו, ולא להסתמך על נסיונו של הזולת"

שבת שלום.

תוקן על ידי - רמ_במזל - 20/08/2004 15:19:05

בטהובן

אנסה לתרגם את דברי הרמבמזל.

הבעיה היא בעית הרע. ליתר דיוק, אותו הבט שלה שבא לידי ביטוי בשאלה הנצחית "מדוע דרך רשעים צלחה, שלו (=ישבו בשלווה) כל בוגדי בגד?"

אותה שאלה נידונה במזמור. והתשובה, אם הבנתי נכון, היא שבסופו של דבר הם משלמים את המחיר.

על זה שאלת אתה, בטהובן, מי אומר שזה כך? שהרי כישורים מיוחדים כשל מחבר המזמור עדיין אינם מספיקים לידיעה מוחלטת מהסוג שאנו תובעים כתנאי לאמינות בהצגת פתרון לבעיה.

ועל זה ענה רמבמזל שהדברים של המשורר מבוססים על אבחנות במהלך חייו.

ואת זה דחית בטענה שתצפיות כאלו אינן מספיקות.

ובכן, איני בא להצדיק מי מן הצדדים, אלא להוסיף הערה מתודולוגית.

יש שיטות שונות כאשר מציעים מה שאמור להיות אבחנה אמפירית מתחום ההיסטוריה והסוציולוגיה. אולם, נסיון חייו של אדם בעל אבחנה, שעבר רבות בחייו, נראה שהוא עשוי להקביל למחקר שהקיף כך וכך נבחנים אך נערך לפי כללי הסטטיסטיקה.

איני יודע אם תשובתו של המשורר מספקת או עונה לשאלה. אך אני סבור שאם הוא מציג את הנסיון האמפירי שרכש, כטענתו של רמבמזל, לא יהיו דבריו גרועים משל חוקר מודרני המדווח על מפעל חייו.

זה בהחלט לא אומר שזו ראיה ניצחת, בוודאי לא ברמה של הוכחה מתמטית. עם זאת, אם אנו מחפשים קריטריונים הלקוחים מתחום מדעי החברה, זו אמירה שיש בה ממש - למרות שהיא כמובן כפופה למיגבלות שהיא נערכה בחברה מסויימת ובתקופה מסויימת.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו