ציין שמקור אמירת
"לדוד ה' אורי" אינו מספר חמדת הימים, אלא מספר "שם טוב קטן", אי לכך הוסר חשד השבתאות מהנהגה זו.
רציתי רק לציין את דברי מו"ר הרה"צ ר' משה הלברשטם זצ"ל בספרו שו"ת "דברי משה", סי' לד, בנוגע למנהגו של זקנו
הרה"ק הדברי חיים מצאנז זי"ע שלא לומר מזמור זה שקבלה בידו מבית אבותיו שנמנעו מלאומרו עקב מקורו שהוא
מספר חמדת הימים החשוד כספרו של נתן העזתי, וציין לכמה מגדולי החסידות שבדורות הראשונים ובראשם החוזה
מלובלין שנמנעו מלאומרו מסיבה זו.
בהמשך דבריו הוא כותב: "ולא תקשי לך, דהא ראינו לעיל דכבר הוזכר ענין אמירת לדוד ה' אורי בשם טוב קטן ובסידור
רבי שבתי, שהפליגו מאד בחשיבות אמירתו עפ"י רז וסוד, ואיך אפשר לומר דמקור המנהג הוא מהחמדת הימים, ובפרט
שהספרים הנ"ל הופיעו עוד לפני הספר חמדת הימים, דהנה אף דהספרים הקדושים הנ"ל הזכירו כבר חשיבות הענין
באמירת לדוד ד', מ"מ לא הוזכר בספרים הנ"ל לאמרו בתפילה בציבור והמנהג לאמרו בציבור בשעת תפילה מקורו
בחמדת הימים".
לאמיתו של דבר, הן אמנם ספר חמדת הימים נדפס רק בשנת תצ"א, אך אם נייחס אותו לנתן העזתי בהכרח שהוא נדפס
לאחר מותו, שכן שבתי צבי שר"י עצמו מת בשנת תל"ז ונתן העזתי כמה שנים אחריו, ומסתבר שדבריו היו ידועים בחוגים
רחבים, בפרט שכל אלו הספרים המוזכרים בדברי א"י בראדט שיחי' הם ספרים שנדפסו לאחר מותו של ש"ץ שר"י שהיה
כאמור בשנת תל"ז, ולא יפלא לומר שהמזכירים מנהג זה ראו את דברי החמדת הימים בכת"י או בהעתקה ומשם לקחו
מקור למנהג זה.