פרדוקס העני על הסוס (רמת חיים מינימלית)

ליהודי אחד, עשיר בן טובים, היה סוס לרכב עליו.

במשך הזמן, אותו יהודי ירד מנכסיו ל"ע, והסתבך בחובות לאנשי עירו. על-פי ההלכה, מותר לבעלי-החוב לקחת מהלווה כמעט את כל רכושו (ע' הלכות מלוה ולווה פרק א: http://mechon-mamre.org/i/d301.htm ), ולכן הם לקחו לו את הסוס.

לאחר מכן, אותו יהודי פנה לאנשי עירו וביקש מהם שיתנו לו צדקה. על-פי דיני הצדקה, יש לתת לעני "די מחסורו אשר יחסר לו", וזה כולל "אפילו סוס לרכב עליו" אם היה רגיל לכך. לכן, אנשי עירו החזירו לו את הסוס.

האמנם?