| נשלח ב-24/8/2004 16:42 |
 |
| |
הביטוי / מילה "היאה" בעברית / ארמית...
שלום לכולם,
ציינו לי בפורום "תפוז" לשאול שאלתי כאן :
אני עכשיו מתרגם כתב-יד של מדבר יהודה מעברית לאנגלית ואני שואל את עצמי על משמעות המילה "היאה" שמתורגם מאת החוקר אליגרו ל"that is".
הנה הטקסט המלא (כתב יד חלקי) שבידי :
"
היאה עת המצרף הב]אה ... י[הודה להתם]
בליעל ונשאר ש] ... [ם ]ג[ורל ועשו את כול התורה]
מושה היאה ה] ... אש[ר כתוב בספר דניאל הנביא להרשי]ע רשעים ...
4a(וצדיקים ]... יתלב[נו ויצטרפו ועם יודעי אלוה יחזיקו הם])
4 ... ]...[אחרי ה]...[אשר אליהמה יו ]
[ ברדתו מ]
[ ל [
"
אליגרו מתרגם את המשפט הראשון ל
that is the time of trial that is coming
גם בשורה השלישית, הוא מתרגם "היאה" לthat is
מי יכול להסביר מה זאת המילה "היאה" מבחינה דיקדוקית, מה המשמעות שלה, וגם מאיזה מקור היא ? (ארמית ?)
תודה רבה על עזרתכם
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2004 16:49 |
|
| |
ניקוקו,
היאה - האם נאה[ראוי,מתאים] הדבר[שלרשעים אין סיכוי להצרף ורק הצדיקים יתקיימו לנצח]
תוקן על ידי - ספרן - 24/08/2004 17:02:14
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2004 17:01 |
|
| |
ניקוקו
הקטע שהבאת ממש אינו מובן לי.
לפי ההקשר, נראים דברי ספרן.
אמנם איני יודע אם המילה "יאה" שימשה במגילות מדבר יהודה ועיין בקונקורדנציות המקיפות לספרות זו (אמנם, לא ראינו אינה ראיה...).
יתכן גם ש"היאה" היא לשון ארוכה, בתוספת ה', למילה העברית "היא", שהרי כותבים אלו הצטיינו בתוספות של אותיות אהו"י. ואמנם קשה לי להבין מה תעשה ה' בסוף המילה "היא". אך נראה לי שהמתרגם שהבאת התייחס כך למילה, אם הבנתיו.
ושאלה מצידי, אם אפשר. היכן בפורום תפוז כותבים עלינו ואפילו שולחים אלינו?
***
תוקן בגלל שהחלפתי בין וטו לספרן. ועם שניהם הסליחה. ותודה לקעלמער שהסב את תשומת ליבי בתיבה האישית.
תוקן על ידי - מיימוני - 24/08/2004 17:16:43
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2004 17:12 |
|
| |
מיימוני,
היכן מופיעה הודעת מכובדינו ווטו המוזכרת בדבריך?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2004 17:21 |
|
| |
ספרן
התבלבלתי.  . אבל תיקנתי!
כיון שהגעתי שוב לאשכול, ניסיתי לקרוא שוב את הטקסט - וזו בעיה קשה. אני חושב שיש בעיה עם הסוגרים, כי חלק מהם הפוכים. אולי זו בעיה להעתיק מוורד לפורום או משהו כזה. לא ברור לי מה כתוב ממש בטקסט ומה הן ההשלמות או הניחושים.
על כל פנים, "עת המצרף" הוא רעיון מקובל מאד אצל כת מדבר יהודה, וזה יום הדין הגדול שבו הצדיקים והרשעים יקבלו את שלהם.
לכן, נראה שצדק המתרגם ואכן "היאה"="היא".
לעומת זאת, לא ידוע לי על מחשבה ביקורתית בין אנשי הכת על אמונותיהם, וקשה לי להאמין, על סמך המוכר לי מכתביהם והנכתב אודותיהם, שנתנו מקום לשאלה "אפיקורסית", גם על מנת לענות עליה בהמשך. שם זה לא היה "עצור חושבים".
תוקן שוב. אשכול הטעויות שלי?
תוקן על ידי - מיימוני - 24/08/2004 17:26:41
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2004 17:34 |
|
| |
מימוני
לאחרונה מתחזקת הדעה שכת הקומראן ,לא היתה כת אלא ישוב וזאת על בסיס הממצאים. [ היו שם נשים וילדים ,תכשיטים ועוד, שלא מתאימים לכת נזירים]
וא"כ יכול להיות שבהחלט היתה מחשבה "אפיקורסית" "איובית"
והיא נכנסה לכתבים.
גם אם התאוריה לא נכונה, אבל זה רק מראה עד כמה בשביל לקבוע פירוש טכסטאלי צריך לדעת מדעים נוספים.ומכאן תשובה לאשכולך ----http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1076237
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2004 17:41 |
|
| |
קעלמער
הנושא של כת קומארן עניין אותי מאד, מפני שיש לי תיאוריה - עם ביסוס חלקי מאד - שמדובר בצדוקים, ושהאמונות והדעות שלהם התגלגלו וחזרו ליהדות לאחר שכבר לא הוכרו כדעות של כת.
אמנם לשאלה שהזכרת, אם היישוב שלהם כלל גם נשים וילדים או רק גברים בסגנון נזירי, לא נראה לי שיש שייכות לבירור דעותיהם.
ואני מסכים שיש לדעת את הריאליה, או גם את הריאליה כדי ללמוד, גם תורה וגם להבדיל תחומים אחרים.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2004 18:31 |
|
| |
מימוני
אולי לא הבהרתי עצמי. אין לעובדה שהיו נשים שם ללמד על דעותיהם. אבל יש בה ללמד על מינם. כלומר האם אכן היו נזירים מהאיסיים ואו אז אפשר ללמוד על דרך חשיבתם.
או שהיו כמו שאתה אומר צדוקים וא"כ בהחלט יהיה ניתן להניח שמחשבה ביקורתית תהיה שם.
יש לשאלה הזו השלכות ליהדות ,עד כמה ניתן ללמוד מהם על הלוך הרוחות בעם אם היו כת סגורה הסבירות להקיש מהם נמוכה יותר.
ובודאי יש לשאלה הזו השלכות ביחס לנצרות.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2004 18:45 |
|
| |
נראה די ברור שהכוונה אכן ל"היא". ואכן כתיב מלא מאוד רווח במגילות כמו למשל "כיא" במקום "כי" וכדומה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2004 19:16 |
|
| |
הנה כמה דוגמאות למילה "היאה" מתוך המגילות:
"בעת ההיאה יבדילו אנשי היחד בית קודש לאהרון..." 1qs 9.5
"היאה עת פנות הדרך למדבר ולהמשילם..." 4q259 19
"היאה מדרש התורה אשר צוה ביד מושה..." 1qs 8.15
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2004 19:24 |
|
| |
רב"צ,
דבריך המגובים במקורות משכנעים.
יש,לפיכך, למחוק את דברי מן הפרוטוקול,אפילו בתורת הצעה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2004 22:49 |
|
| |
גם לי נראה כדבריך רב"צ, ונראה בכלל שנורמות כתיב שמקובלות על האקדמיה ללשון העברית לא נלקחו ממש בכובד ראש אצל בני כת מדבר יהודה. לעתים יש כתיב מאד מלא, למשל:
"עם מבוא יום ולילה אבו[ה]אה בברית אל" (סרך היחד 10:10)
ולעתים כתיב חסר מאד, למשל:
"(יברכנו) עם קצים אשר חקק ברשית ממשלת האור" (שם, 1)
|
|
|
|
|
