פלא שהכישוף מושרש כה עמוק אצל הדתיים

והספר נמצא בתקליטור התורני DBS

אלימאיר

אתה לא חושב באמת שאני מאמין בזה. אני אפילו חונכתי לא להאמין בכל אמונות ההבל הללו. [סבתא יוצאת מהכלל.]

סך הכל הערתי שלא כל אמונת הבל היא לצרכי כישוף, וחיסול
עכבר\ שונא\ מחלה ,בחר את הרצוי.

ואני גם מצטרף לולוזין [דומני] שהעיר שחלק גדול ממה שהבאת, הם תרופות, [מה שקרוי היום תרופות סבתא] ולא כישופים.
כדאיתא בגמ' בכורות [ז ב]ואיכא דאמרי דסוסים וגמלים לא קא מיבעיא להו דלא שתו אינשי כי קמיבעיא להו דחמור דשתו אינשי ומעלו לירקונא מאי;
ששתית שתן החמור מועיל לצהבת.
----------------------------------------------

וכך מסירים בירושלים יבלת [ע"י דיין חשוב]:
מלפפים קלות חוט תפירה על היבלת.
מסירים ומלפפים קיסם או גפרור באותו חוט, על הגפרור חורצים חריצים כמספר היבלות.
נותנים למיובל את החוט והגפרור את החוט הוא צריך לקבור באדמה ואת הגפרור לשבור לשנים ולזרוק אותו בעינים עצומות במקום הומה אדם.

יומים, ואין יבלות!

אגב, ירושלים באופן מיוחד היתה מלאה בדברים מסוג זה על חלק קראתי אפילו מחקרים .
מהחלפת תינוקות בזמן המגפה, לבלבול השטן.[השוה ר"ה]
עד לתלית הלבשה תחתונה על דלת הבית למניעת עין רעה.
ועוד כהנה וכהנה.










הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!

תודה לאלי המאיר, עכשיו הבנתי איך שפורים יכול 'ליפול' בראש השנה!


תוקן על ידי - בוגיעלון - 27/08/2004 6:24:30

עיין תשובות הרשב"א ח"א סימן תט"ו שמדבר על עניינים אלו בארוכה. ולא תמצא נחת, כי הרשב"א עצמו כמסתפק, ואינו מגיע למסקנה.

לאלי מאיר וכל המתענינים.

במכון לתצלומי כתבי יד בספריה הלאומית, תחת הכותרת "כישוף", אפשר למצא עשרות ואולי מאות כתבי יד העוסקים במה שנקרא קבלה מעשית, ובהם הוראות למכביר.
(אני אישית נהניתי במיוחד מההוראות לקפיצת הדרך, ניסיתי את זה, ומאז אינני משתמש באוטובוסים....).
ברור שאין הבדל בין כתבים אלו לכתביה של ג'י קי רולינג.
אבל אין סיבה להאשים בכך את הדתיים. מהיכרות אישית שלי, נראה לי שהחילונים מאמינים לא פחות ואולי יותר בכל קוסם קסם ומכשף...

כאשר אנשים בצרות הם יאמינו לכל דבר, בין אם הוא כתיבה לאגרות, לשים יונות על בטנו של חולה צהבת או לעשן צואת כלבים.

באחד מכרכי הספר "חבר בן חיים", לתלמידו של ה(?) סופר מופיעים פרקים שלמים מספר הסגולות "אמתחת בנימין", ושם גיליתי את סגולות המרפא הנפלאות של הצואה המעושנת.

כתב מיימוני "צריך גם לזכור כי מה שנחשב בימינו ל"סגולה" היה פעם שם נרדף להשערה מדעית - לפי כלי הזמן ההוא". אם לדייק, המדע היום הוא מדע נסיוני. נניח שמישהו יבדוק (במתודולוגיה המקובלת, עם מדגם מספיק גדול, קבוצת ביקורת וכיו"ב) וימצא ש"אם תמשח דדי הנערה בחלב חזיר קודם שתדע זכר או בלבונה ובצל הימני מעורבים בחומץ חזק לא יגדל". עולם המדע יקבל את מסקנותיו, אולי לאחר ניסויים נוספים. יתכן שחברות התרופות ייערכו ליִצוּר ומרפאות יבואו ויציעו טיפולים לציבור.

אבהו
רק תסביר לי קודם מה זה בצל ימני ומה בצל שמאלי.
זה הטריק פה, מה שהם כותבים בספרי ההלכה - הכל מובן, שם אין בצל ימני ושמאלי - לכתוב בשפה כביכול 'קשה', וכך זה עובד: הקורא להוט למצוא את נוסחת הפלאים, ואז נתקל בבצל ימני ושמאלי וכיוצא באלו דברים מופרכים, וחושב שהוא זה שלא מבין, שהרי הקסם ודאי כתוב בשפה הידועה רק למבינים.

הנה, תמשח שומן חזיר על הדדים, מה הבעיה, ותראה שזה לא עובד, לא בזמנם ולא בזמננו, אז מה הטעם למלאות ספרים בדברים מופרכים מיסודם, וזהו דודו של הטור (בעל הטורים).
הם כנראה חשבו שמילא אף אחד לא ינסה את זה, מקסימום יגידו שהוא לא עשה טוב כמו שכתוב.
מה שאני לא מבין, איך כל אותם רבנים היו בקיאים ומנוסים בכל אותם שפנים וחזירים? האין זה מוקצה מחמת מיאוס? האם עשו אצלם ניסויים במטבח, בישלו חזירים?
האם אפשר לשרוף צואה? זה לא חומר דליק

תוקן על ידי - אלימאיר - 27/08/2004 15:59:22

"וזהו דודו של הטור...". אחיינו ולא דודו.

אלי מאיר

אני סבור שאתה דן אותם ברותחים יותר מדי.

שגגה - כן. העדר מתודולוגיה מדעית כדוגמת זמננו - כן. אך הם היו אנשים חכמים ומוכשרים, והשקיעו לפי מיטב המתודולוגיה שהיתה להם באיסוף מידע רלוונטי ושימושי.

כך אני מבין את העצות והסגולות המובאות בגמרא. אלו עצות שהיו מקובלות בפולקלור - אבי הידע המדעי. מסתבר שהוא הדין בנוגע לספרי עצות אחרים, כמו זה שהבאת.

יתכן שהיו גם כאלו שהיו שרלטנים ממש, אך נראה לי (וזו כמובן לא ראיה) שכוונתם היתה אחרת, להיטיב, להביא עצות מעשיות.

אם המונחים זרים לנו, אפשר שלהם היו מוכרים, או שהם העתיקו מספרים עתיקים יותר שהמונח היה מצוי אצלם, ולא רצו לשנות לפי הכלל הידוע שאין לשנות מה שאינך מבין, במיוחד מדורות קודמים שהינם חכמים יותר.

היום, כמובן, אלו שיוציאו לאור ספרים כאלו ישאו את עיניהם אל הרווח. אך אני סבור שאל לך, אלי מאיר יקירי, לדון את כל העולם ברותחין לפי שבשעה שהיית ילד תמים הלכת שבי אחרי הבטחותיהם של ספרים מסוג זה. היום אתה בוגר, ואתה יכול לראות אותם במבט מחודש. (וסליחה על הנימה הפטרנליסטית=אבהית).


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

אלימאיר,

אני רואה שמאיזושהי סיבה הדברים האלה מעסיקים אותך. הבעיה היא שהגישה שלך לא מספיק רצינית. אתה אומר שאין מובן ל"בצל ימני", אבל יתכן שאתה טועה. מצאתי בגוגל 132 מופעים ל "right onion", ואולי אפשר ללמוד שם משהו. אז תוכל לגשת לביצוע הניסוי, ואפשר שהתוצאות יהפכו אותך לאדם עשיר.

בלי קשר לאפקטיביות של הסגולות האלה ולמקום שיש (או אין) לספרים האלה בספריות של הישיבות, להכרת הפולקלור הזה יש חשיבות. אמר שאול ליברמן

"Nonsense is nonsense. But the study of nonsense is scholarship"

תוקן על ידי - אבהו - 28/08/2004 20:08:36

אבהו

נראה לי ש"right onion" הכוונה היא לבצל הנכון, ולא לבצל הימני. וגם אם כן, מן הסתם מדובר על סיטואציה בה קיימים שני בצלים זה ליד זה (מעניין למה).

כבוד הרב אלי מאיר שליט"א,

כת"ר כתב וז"ל:

"הרי ברור שהתורה מדברת על כשפים אמיתיים. לא היה כ"כ הרבה איסורים אלמלי הדבר היה קיים בפועל במציאות".
כת"ר כיון בזה לסברת קדמונים ש'לולי שהאובות אמת גם כן דרך הכשוף – לא אסרם הכתוב'.

אך במחילה יעיין כת"ר בדברי רבי אברהם אבן עזרא בפירושו לתורה ע"ס ויקרא פרק י"ט פסוק ל"א, וז"ל: 'וריקי מוח אמרו: לולי שהאובות אמת גם כן דרך הכשוף – לא אסרם הכתוב.
ואני [ראב"ע] אומר הפך דבריהם, כי הכתוב לא אסר האמת רק השקר, והעד האלילים והפסילים.' עכ"ל, ודפח"ח.

ואל נא יפגע כת"ר מדברי הראב"ע שהכלילו בכלל ריקי המוח, שהרי גם אחריו הרמב"ם ז"ל הכליל את כת"ר 'בכלל הנשים והקטנים' וז"ל הרמב"ם ז"ל בסוף פי"א מע"ז:
'ודברים האלו כולן דברי שקר וכזב הן והם שהטעו בהן עובדי כוכבים הקדמונים לגויי הארצות כדי שינהגו אחריהן, ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להמשך בהבלים אלו ולא להעלות על לב שיש תועלת בהן, שנאמר כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל, ונאמר כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו ואתה לא כן וגו',
כל המאמין בדברים האלו וכיוצא בהן ומחשב בלבו שהן אמת ודבר חכמה אבל התורה אסרתן אינו אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתן שלימה, אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת ידעו בראיות ברורות שכל אלו הדברים שאסרה תורה אינם דברי חכמה אלא תהו והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת ונטשו כל דרכי האמת בגללן, ומפני זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלו ההבלים תמים תהיה עם ה' אלהיך'.

וכדעת הרמב"ם כתב גם המאירי בבית הבחירה עמ"ס שבת ע"ז. ופסחים ק"ט:, וכדעת הרמב"ם פסק גם מרן בשו"ע יו"ד סימן קע"ט סעיף ו', לגבי לחש על המכה, שאסרה המשנה, "שאין הדבר מועיל כלום".ואכ"מ להאריך.

עבדך הנאמן
השוכן לבדד

כי לא נחש ולא קסם - פאקערט: בלעם אמר שהקסמים והנחשים שלו לא יכולים לפעול על ישראל. משמע שלא על ישראל בוודאי עובדים.

האם האבן-עזרא והרמב"ם חולקים על חז"ל והגאונים?

מלבי"ם שמואל א כח יב:
ויאמר הגאון ר' שמואל בן חפני שכל מעשה האוב היה דבר כזב והתולים. ויאמר הרלב"ג שהיה מפעולת כח הדמיון, וכ"ז לא יכילו הכתובים האומרים שהיה הדבר ממש, ושנבא לו מה יהיה למחרת, ומי ימלוך אחריו, ויאמר רב האי גאון ורב סעדיה שלא האשה החיתה את שמואל רק הבורא החייהו למען יודע לשאול העתיד... אולם למה לנו הדחוקים העצומים האלה, הלא חז"ל באגדותיהם ספרו מעשה אוב שהיה נוהג עדיין בימי חכמי המשנה והתלמוד, והעידו שהיה בכוחם להעלות הנפשות מקבריהם ממש, ואמרו שהמעלה רואהו והנשאל שומע את קולו, ואמרו שאם הנשאל הוא הדיוט עולה וראשו למטה ואם הוא מלך עולה כדרכו, וכ"ז ספרו מצד שהיתה המלאכה הזאת נודעת, נוהגת בימיהם, וידעו כל סגולותיה.

וכל דברי חז"ל על שלמה המלך והשדים שקר וכזב?

וכל דברי חז"ל על המזיקין ואל יצא יחידי בלילה וכו'?

אם הכל מתחילה עד סוף פשוט אחיזת עינים ואין להם כח להזיק ולא יכול לצאת מכל זה שום דבר לטוב או לרע, למה שהתורה לא תגיד פשוט 'אל תאחוז עינים' וזהו.

זה ברור שעסקו בזה רבות והיו 'מכשפות' שאותן נאמר להרוג, ואף בזמן התנאים היה אחד שהרג כמה מאות מכשפות, והיו קוסמים מקצועיים כבלעם שכוחו היה מצד הטומאה ואף היה נביא וכמו שמשה עשה מופתים מצד הקדושה (שגם כאלה אין לנו היום בד בבד עם היעלמות הכישופים) יש תמיד כח נגדי כידוע, בכל אופן מעניין מה היו דרכי עבודתם, איך פעלו לאחוז עיניים ולרמות אנשים כשאול, ומה היו ה'טריקים' שהשתמשו בהם.

ועוד לא הזכרנו את עניין הדיבוקים שאף אנשים כהחפץ חיים היו שקועים בו עמוק.