|
|
| נשלח ב-29/8/2004 00:35 |
 |
| |
כת"ר
לא הבאתי מדילי כלום.
פעם למדתי שגם הרמב"ם ידע ש"ס, וכן מרן המחבר.
גם הגאונים שהובאו בפירוש הרד"ק, בפרשת בעלת אוב כפרו בקיום האובות, למרות הפשט הראשוני בדברי חז"ל, עיי"ש.
ויעיין מר בדברי המאירי שצייינתי, שהרי הוא מסביר מדוע אין סתירה לאמור מדברי חז"ל.
הערה:
מזיקים אינם ממין העניין.
מזיקים הם כל אותם גורמי נזק שאינם נראים לעין הערומה.
וב"ה יש הרבה מהם, מסוגים שונים ומשונים.
עבדך הנאמן
השוכן לבדד
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2004 01:26 |
|
| |
'ולא יפחתו לו מארבעה: היכי מתקני רבנן מידי דאתי בה לידי סכנה והתניא לא יאכל אדם תרי ולא ישתה תרי ולא יקנח תרי ולא יעשה צרכיו תרי אמר רב נחמן אמר קרא ליל שמרים ליל המשומר ובא מן המזיקין' (פסחים קט ב).
גם זה מזיקים אנושיים?
ובתוס' שם ד"ה רבא אמר: 'לכשפים איכא למיחש'.
'כל הקורא קריאת שמע על מטתו מזיקין בדילין הימנו שנאמר ובני רשף יגביהו עוף... ואין רשף אלא מזיקין שנאמר מזי רעב ולחומי רשף וקטב מרירי' (ברכות ה א).
רש"י: קטב מרירי - זה שם שד הצהרים במסכת פסחים (קיא ב).
אלמלי נתנה רשות לעין לראות אין כל בריה יכולה לעמוד מפני המזיקין (ברכות ו א).
וע' משנה אבות ה ו שהמזיקין נבראו בין השמשות. ועוד ועוד.
בכל אופן אני התמקדתי במאגיה השחורה שאם היה לי כח הייתי מביא אחד מול השני את איסורי התורה וכפי שהם מבוארים בחז"ל מול מה ששם כתוב לעשות, כמו המנחש שאומר אם היונה הזאת תגיע קודם אז יהיה היום גשם וכו', ובספר כתוב שאם הכינה תיכנס הביתה אז החולה ימות, שלא לדבר על איך להזיק לאנשים וכך כל הספר איסורים דאורייתא חמורים ביותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2004 12:14 |
|
| |
ר' אלי מאיר,
כבר כתבתי לכת"ר, אנא "יעיין מר בדברי המאירי שצייינתי, שהרי הוא מסביר מדוע אין סתירה לאמור מדברי חז"ל."
המאירי בפסחים דן בדיוק בקושיותיו של כת"ר.
עבדך הנאמן
השוכן לבדד
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2004 12:33 |
|
| |
לבד,
האם התירוצים של המאירי כל מכנעים?
ולחילופין, מי שהגיע בדף היומי לתחילת פרק מי שאחזו, או לדפי הסגולות במסכת פסחים, קיים מצוות תלמוד תורה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2004 10:16 |
|
| |
רבנו אריק,
דברי המאירי הם מאד משכנעים למעיין בהם בלי פניות.
שהרי רמזו ז"ל לדעתם באומרם, למשל, " 'אין עוד מלבדו' - ואפילו מעשה כשפים", ועוד מקורות המראות את אמיתת דברי המאירי, וגם פשט הסוגיא בפסחים מסתבר יותר לשיטתו, עיי"ש היטב.
ואל יקשה בעיניך היאך רבים האמינו אז באותם ההבלים, שהרי צא וראה שגם כיום לא חסרים מאמיני הבל. וגם הקושי לשכנע בהבלות אמונת הכשפים מוכח אפילו בימינו.
עבדך הנאמן
השוכן לבדד
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2004 10:49 |
|
| |
לבדד,
"אלמלי נתנה רשות לעין לראות אין כל בריה יכולה לעמוד מפני המזיקין (ברכות ו א). "
בשביל מה חז"ל היו צריכים לומר את המשפט הזה, מילא להזהיר מזוגות, אבל להרחיק לכת עד כדי כך.
יש מעשים שמוכח מהם שגם חז"ל האמינו בעין הרע וכדו'. האם הכל היה כניעה למוסכמה שהם עצמם לא האינו בה?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2004 12:36 |
|
| |
רבנו אריק,
כבודו מערב בין מזיקין למכשפים.
מזיקין הם כל אותם גורמי נזק שאינם נראים, ויש, ב"ה, הרבה כאלה.
חלק מהם נראים בעזרת מיכשור אופטי מיוחד, וחלק לא.
יעיין מר בגמרא שם ויראה שזו בדיוק ההגדרה.
לסיכום יש דברים קיימים ומזיקים שאינם נראים בעין ערומה, וה"מזיקין דברכות" כלולים בהם.
ואל יקשה לי מר מנסיון הראיה בשפופרת, אלא יתרץ בעצמו לפי דעתו הרחבה.
עבדך הנאמן
השוכן לבדד
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2004 13:15 |
|
| |
'וזה דודו של הטור' - צ"ל: 'וזה שדודו היה הטור'.
אף לאבן-עזרא (הוא הרי יוצא נגד חז"ל לכל אורך הדרך), והרמב"ם (שבעצמו כותב: 'עד כי הטובים החסידים מבני דתנו חושבים שהם דברים אמתיים' - היינו הוא עצמו אומר שמגדולי הרבנים הגדולים ביותר בימיו ולפניו חולקים על דעתו) שזה שקר, עדיין זה אסור באיסורים חמורים (אני הרי לא אמרתי שזה עובד, אלא להיפך שזה לא, ואיך כותבים ספרים לאנשים לעשות כשפים כאלו בטענה שהם עובדים, הרי אלו בדיוק הכזבים שעליהם הזהירה התורה), אם כדברי האבן-עזרא: 'הכתוב לא אסר האמת רק השקר, והעד האלילים והפסילים' (נו אז אולי הרבנים יעשו לנו פסילים ואלילים בגלל שזה כזב? איזה תירוץ זה שזה כזב?), או הרמב"ם: 'ונצטוינו בתורה שלא לעשותם כמו שהזהירה על הכזב', ו'השדים והגדת העתידות ומעונן ומנחש על רוב מיניהם ושאלת המתים והרבה מכיוצא בזה ששלפה התורה האמיתית חרבה עליהם והכריתה אותם'.
העניין שאני הצגתי הוא הכישוף השחור, טיגון חזירים כדי שדדים לא יגדלו, מי למען השם מעוניין שדדים לא יגדלו? לנקום במישהו? בגויה? משמע שהם עוד לא גדלו, אז מדובר בילדה, אז מה הילדה הקטנה עשתה לך? לנקום באבא שלה? איך תגיע לדדים שלה? אם היא כבר בידך ערומה זה כמו הג'וקים של הרשל'ה. הרי זה מה שהגויים תמיד האשימו את היהודים, שהם עוסקים בסתר בכישוף ע"מ להזיק. אם הכומר טדיאוס היה מוצא אחד מהספרים האלה הוא לא היה צריך יותר עלילת דם, הנה שחור על גבי לבן. זה העניין שהצגתי אך עד עכשיו לא היתה התייחסות אחת לעניין זה, אלא הסיטו את זה לסגולות, מזיקים והרבנית קנייבסקי.
העניין מתרחב עד אין סוף ואין היד משגת להקיפו, ולכן איני יכול להתרחב מעבר לכישוף השחור. אין בידנו לשפוט ענייני המזיקין שדיברו בבבל שם בזמנם ובעיתם ובמקומם, אך לעניין הכישוף אין כל הצדקה ואלו עבירות חמורות על התורה בין להרמב"ם שזה כזב ובין לאחרים. ואיך ספרים אלו שוכנים כבוד במדף הספרים היהודי. זוהי ההתייחסות.
אגב זה הבאתי גם את עניין התרופות, ובניגוד למי שלימד זכות, הוכחתי שמלכתחילה זה שכתב ידע שזה בלוף, כגון בצל הימני, ובמעבדות עיקרו הרבה פעמים עכבר והוא לא התחיל להרוג עכברים וכו'.
לצד אלו הבאתי אתגר, האם מישהו יכול להראות אחד הכישופים או התרופות שעובד.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2004 01:49 |
|
| |
'הַמְכַשֵּׁף הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה, חַיָּב, וְלֹא הָאוֹחֵז אֶת הָעֵינַיִם' (משנה סנהדרין ז יא).
משנה מפורשת שיש כישוף אמיתי, להבדיל מאחיזת עינים בלבד.
ואיך יסביר הרמב"ם את זה?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2004 08:35 |
|
| |
אלי מאיר
זו שאלה יפה וחשובה, ולמעשה גם הרמב"ם נשאל אותה. אם אני זוכר נכון - על ידי חכמי לוניל (או שמא היה זה בנו, ר"א בן הרמב"ם? ממדבש, מסתברא?).
התשובה שלו יכולה בהחלט להיראות כמתחמקת. הרמב"ם כתב שזה דבר דק, ואי אפשר להסבירו בכתב.
זה מעורר את השאלה אם באמת יש כאן חילוק דק, במישור הכוונה, למשל בין מי שאינו מאמין במה שהוא עושה לבין מי שמאמין - אך טועה - במה שהוא עושה. בוודאי שהרמב"ם נדרש כאן למאמץ פרשני לא מבוטל.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2004 16:52 |
|
| |
"דבר דק שא"א להסבירו בכתב" פירושו שא"א לכתוב חז"ל האמינו וכבודם במקומם מונח, שמסתבר שזו היתה כוונתו,שם ובמקומות אחרים,
ולמשל שיטת הרמב"ם במורה ששם יו"ד ה"א ו"ו וכו' השם בן ארבע אותיות הוא השם היותר מקודש, (יותר משם ע"ב ומ"ב) וגם סובר שא"א לעשות שום אות או מופת או נס ופלא ע"י שמות הקדושים, ומי שמאמין בזה הוא פתי (ורשע לתרגום קפח).
ומה יעשה הרמב"ם עם הגמ' האומרת שישעיהו אמר שם ונבלע בארזא ? וכי נעלמה ממנו גמ' זו ?
אלא שדעת הרמב"ם כהראב"ע (שאפשר לחלוק על חז"ל), רק שהרמב"ם מרגיש צורך להתנצל לחז"ל ולתרץ היכן שאפשר, והראב"ע לא חש גם לזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2004 22:54 |
|
| |
אם רוצים תירוץ פשוט זה קל.
המכשף - אדם המתימר שיש לו כוחות מאגיים.
המאחז את העינים - קוסם לשם בידור, אדם שידוע לצופים שהוא משתמש ב"טריקים" ואינו בעל כוחות.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2004 23:01 |
|
| |
לכך יש להוסיף:
'חיישינן דלמא בגמלא פרחא אזל אי נמי בקפיצה' (יבמות קטז א). וברש"י: בקפיצה - על ידי שם.
ולהזכיר שכל זה נפסק להלכה, התעופפיות בעולם ע"י שימוש ב'שמות קסם' קדושים.
מה שאני לא מבין, אם הוא בדרגה כזאת קדושה אז חוששים שהגט שלו לא כהלכה?
'פעם אחת אני והוא (רבי אליעזר ורבי עקיבא - מגדולי התנאים) מהלכין היינו בדרך. אמר לי רבי למדני בנטיעת קשואין. אמרתי דבר אחד נתמלאה כל השדה קשואין. אמר לי רבי למדתני נטיעתן למדני עקירתן. אמרתי דבר אחד נתקבצו כולן למקום אחד'.
האם היה זה רק אחיזת עינים? הרי אפשר למשש ולאכול את הקישואים.
סנהדרין סח א
|
|
|
|
|
