|
|
| נשלח ב-21/11/2004 05:31 |
 |
| |
הראב"ע התכוון שהתרפים הם מזלות, עי' בפירוש "צפנת פענח" על הראב"ע.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2004 16:16 |
|
| |
הנה דבריו המלאים של אבן עזרא על התרפים המוזכרים שם, אני מסכימה עם אלימאיר (שבזמנו היה אדיב מספיק כדי לשלוח אותי למטבח), שראב"ע בדבריו גילה טפח והסתיר טפחיים:
"התרפים - י"א שהוא כלי נחשת העשוי לדעת חלקי השעות ואחרים אמרו כי יש כח בחכמי המזלות לעשות צורה בשעות ידועות תדבר הצורה והעד שלהם כי התרפים דברו און. ופי' הפסוק איננו כן. והקרוב אלי שהתרפי' הם על צורת בני אדם והיא עשויה לקבל כח עליונים ולא אוכל לפרש. והעד שהתרפים כן. התרפים ששמה מיכל בת שאול במטה עד שחשבו שומרי הבית שהם דוד. והפסוק שאמר אין אפוד ותרפים. יש לו ב' פירושים האחד שאמר אין מלך ואין שר בישראל כי השם לא בחר מלך רק ממשפחת דוד על כן אמר בפסוק השני ובקשו את ה' אלהיהם ואין זבח ומצבה לע"ז. ואין אפוד שהיו עובדי הבעל עושים כדמות אפוד משה על כן אמר אפוד ולא אמר האפוד כמו הגישה האפוד. ואפוד ירד בידו. איננו אפוד שעשה משה ובמקומו אפרשנו בראיות גמורות אם גומר השם עלי. והפי' הב' שלא יעבדו השם ולא ע"ז. והנה התרפים קראם לבן אלהיו. ויש אומרים שרחל גנבתם לבטל עבודת כוכבי' מאביה ואילו היה כן למה הוליכה אותם עמה ולא טמנם בדרך. והקרוב שהיה לבן אביה יודע מזלות ופחדה שאביה יסתכל במזלות לדעת אי זה דרך ברחו"
ההדגשות הן שלי.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2004 21:43 |
|
| |
לא אני שלחתי למטבח, 'ע ז ר כ נ ג ד ו' (אם דוברים כאן עברית).
אין זה 'לדעת מזלות' ואת זה לא רצה לפרש. מה יש להימנע מלומר שהיה יודע מזלות? כל הש"ס מלא מכך, והאבן עזרא עצמו כתב בפסוק זה (בקטע המודגש השני) שהיה יודע מזלות.
האבן עזרא ידע את הדרך המעשית איך הם היו עושים כדי לקבל כח עליון (ובכח זה לדעת עתידות ו'מזלות' או דברים נוספים) ונמנע מלכתוב איך.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2004 23:39 |
|
| |
אלי מאיר, כמעט חשבתי שלקחת את ספר שמירת הגוף והנפש, והתחלת להקליד את כולו מראש עד זנב (יש סגולה שלא להפסיק באמצע...)
רבינו לינקזעצער, היכן האשכול על המאגיה בחז"ל של רבינו מיימוני?
תן לי יבנה וחכמיה
אצה - צמח חסר פרחים ופירות
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2004 03:57 |
|
| |
הרמב"ם סותר את עצמו (שהכל אחיזת עיניים):
'ובעל אוב מפורסם בלשון המקרא מין ממינים, ולא יתערב לך בדורש אל המתים לפי שדורש אל המתים אינו עושה מעשה בשום פנים אבל הוא מין ממיני הבודים בעתידות דברים מלבם, וזה כשיצום וילין בקברים וידבר דברים והוא רואה בחלומות עתידות כפי מחשבתו. ובעל אוב הנזכר במקרא יהיה בעשיית מעשים' (פירוש המשניות סנהדרין ז ז).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2004 05:25 |
|
| |
אלי מאיר
בכל הכבוד. כבודו לא הבין את הרמב"ם.
ההבדל בין עושה מעשה ללא, הוא טכני, ולא מלמד על אמיתות הענין . ודו"ק
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2004 04:47 |
|
| |
אך אם אין בדברי הרמב"ם לחלק בין בודה מלבו לעושה מעשה (שאינו בודה מלבו), ובכולם בודה מלבו, ראשית, אמאי נקט בלשון: 'שדורש אל המתים אינו עושה מעשה בשום פנים אבל הוא מין ממיני הבודים בעתידות דברים מלבם', משמע שהאחרים אינם בודים מליבם, כי אם כולם בודים מליבם, אין מקום לציין זאת כשבאים להגיד במה הוא שונה מהשאר, אלא יש לכתוב 'בודים מלבם' על כולם ובזה להבדיל רק שזה בלי מעשה, ועוד יש להבין כיצד מגדיר את הדרישה אל המתים כלאו שאין בו מעשה, וכי הלינה בבית הקברות והצום לשם כך וכל דרך אחרת שבה יש לדרוש אל המתים כדי שזה ייקרא דורש אל המתים אינם מעשה הדרישה שעליו הזהירה התורה? ודאי שאם ישב בבית ובדה דברים מלבו אין על זה איסור מאיסורי הכישופים שבתורה וצריך מעשה של דרישה. אם היה עושה את המעשים הנ"ל לשם ע"ז לא היו מעשה ע"ז?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2004 05:54 |
|
| |
השאלה היא על עשית מעשה .מפורש בגמרא וכל הראשונים.
זו הסוגיא המחלקת בין עושה מעשה ללא עושה לגבי מלקות או מכת מרדות.
ודעת הרמב"ם שונה בסוגיא.[אגב דעת הרמב"ם שלוקה כי יש בו מעשה.]
ולכן חילק בין בעל אוב לדורש אל המתים.
ולא כיון אל התוצאה כפי שהנחת בטעות.
אבל אם אמר דברים בלבד, ולא הניד לא אצבע ולא ראש, ולא היה בידו כלום, וכן אדם שאמר עליו החובר אותן הקולות, והוא יושב לפניו ומדמה שיש לו בזה הנאה--מכין אותו מכת מרדות, מפני שנשתתף בסכלות החובר. וכל אותן הקולות והשמות המשונים המכוערים, "לא ירעו, וגם היטב אין אותם" (ירמיהו י,ה).
רמב"ם ע"ז יא יא
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2004 03:48 |
|
| |
.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2004 04:06 |
|
| |
אם היא לא תמות קודם מרוב גועל..
|
|
|
|
|
