ששת ימים תשתה תה וביום השביעי תשתה תה

לעולם עלינו לבחון את העיקרון, כי מהפרטים יש שהם מצד שאין גדר ברור המבדילם.

יהוסף
ולעניות דעתי צריך לבדוק דווקא את הפרטים, כי פרט אחד חריג עלול לסתור את כל העקרון.

יהוסף

אם אבות המלאכות שקבעו חכמים אינם כללים, מה הם הכללים?


מלאכת 'ממחק' נקבעה בנפרד ממלאכת 'מעבד', ו'מרקד' בנפרד מ'בורר', למרות הדמיון הרב ביניהן.
לפי עקרון ה'יצירתיות' יש לקבוע מקום של כבוד לכל אחת מן המלאכות הללו ולהבדיל בינה לבין חברתה. אתה מוזמן.

אריק

ודאי אם יימצא פרט סותר עיקרון אין העיקרון עומד, אך לרוב כל עיק'רון גוזר פרטים שמצד עצמם אינם משקפים אותו, אלא שאין הם די מובדלים מבחינה הגדרתית לצאת מידי מה שהעיקרון מחייב בכלליות, ויש לזה המון דוגמאות מתורה וחולין.

שלוימלע

עיקרון חילוק המלאכות אינו חייב להיות הכרחי אלא מעשי, וכל שמבחינה תעסוקתית הדברים מוגדרים ועומדים בפני עצמם ראוי לתחם כל קבוצה בפני עצמה, ועצם הקושייה שלך מצויה בירושלמי ויש לעיין שם.

שלויימלע ויהוסף,

רעיון הפסקת היצירה כתוכנו של יום השבת קיים כבר בשבת המקראית - מקום בו היא מוגדרת כזיכרון לבריאה.

זה לא פוגם בכך שהיא גם מופיעה כיום מנוחה במקורות אחרים.

אף במסגרת הדיון במלאכות יש משמעות לעניין ה'יצירה', הרבה לפני זמנו של רש"ר הירש - ראה את הדיון הרחב של הראשונים בעניין מלאכת הוצאה שהיא 'מלאכה גרועה'.

שלוימ'לה יענק'לה ויוס'לה, כל אשכול עם אמת זועקת שאני פותח נהפך פה לפילוסופיות עקרות אינסופיות וחסרות שחר.

דברים ה'

יא שָׁמוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. יב שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ. יג וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי--שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: לֹא תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ-וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ-וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל-בְּהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ--לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ, כָּמוֹךָ. יד וְזָכַרְתָּ, כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיֹּצִאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם, בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה; עַל-כֵּן, צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַעֲשׂוֹת, אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת.



לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ, כָּמוֹךָ !!! עם דגש על ה 'כמוך'.

יהוסף, איני יודע מדוע אתה סבור שהמנוחה היא שולית במהות השבת ,מפשטות הפסוקים עולה כי סיבת השבת היא למען ינוח העבד והאמה כמוך, כלומר שיהיה יום אחד כל שבוע שבו יהיה שוויון מוחלט בין עבד לאדונו ובעצם בין כל הברואים, פשוטו של מקרא, עצם העובדה שיש יום שאין בו הבדל בין אדון לעבד מזכירה לנו כל שבוע את היותנו עבדים לשעבר, מאפסת את תחושת האדנות, ומזכירה את יציאת מצרים שהיא מעיקרי האמונה, כך גם קבעו חז"ל בקידוש , מאחר וב"יתרו" מופיע טעם השבת כזכר לבריאה , וב"ואתחנן" כזכר ליציאת מצריים ,קבעו חז"ל את שניהם בקידוש. רש"י {וגם הרמב"ן}לא אהב את הטעם "החדש" ומתפתל בפירוש ה "על כן ציוך ה' א' לעשות את יום השבת" אבל הרמב"ם לא ראה שום בעיה עם שני הטעמים גם יחד. אחד זיכרון לבריאה,והשני זיכרון ליציאת מצריים.

יצחקומר

ישר כוחך על הדיוק מכמוך.

אם כי ניתן היה לחלק בפשוטו של מקרא, שציווי מנוחת העבד הוא למען תזכור כי עבד הית במצרים .
והמנוחה הכללית לישראל היא בגלל שביתת השם ממלאכתו.
כפי שרמז יהוסף בתגובתו הראשונה.

ועדין פשטות הפסוקים נוטה לדעתך.

רבים נוטים להסביר שהמטרה בשבת היא המנעות מיצירה \מלאכה. בפסוק כתוב גם ששת ימים תעבוד.

---------------------------------------

אלי מאיר במקום להתברך שבאשכולך מתדיינים ת"ח ובעלי סברא[כיהוסף ושלוימלע וממללא וקומר וכו'] אתה מתלונן.
קצת נמיכות רוח לא הזיקה לאיש.


הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!

תוקן על ידי - קעלעמר - 17/11/2004 5:54:46

אלימאיר,
אני מוצא את דבריך נרגנים מעט ועמוסי רגש למכביר, וכידוע לך מן הסתם, חכמי הפורום דכאן עוסקים בחשיבה בעיקר, שכן לרגש יש פנים ללא סוף, והעיקר שא"א להגיע למיצוי בו. כל אחד מרגיש את שמרגיש, וא"א להכריח רגשות.

אין הרבה מה להוסיף על שכתבו לפני, ובכ"ז רציתי להוסיף, כי לענ"ד, ברוב המקרים, עבודה והתפרנסות והבדלי מעמדות, כרוכים בעבודות של יצירה הנכללות בל"ט המלאכות.

ואדרבה, במקרים שבהם ההגדרה לא חופפת, קבעו חכמים כללים של "עובדין דחול" ו"זילותא דשבת".

כך שלמעשה, בזכות ההקפדה על ל"ט המלאכות, והתוספות שקבעו וקובעים חכמי כל דור - אנו מגיעים למצב ששמירת השבת כוללת הימנעות מהתעסקות מאסיבית בענייני היומיום, והתמסרות לספירה רוחנית יותר.

ברור שמטרת השבת היא גם להגיע לתחושה רוחנית יותר, לאיחוד עם הבורא וההויה המקיפה, ליציאה מטירדות היומיום, וכל זה נכלל במילות התורה על כך שהקב"ה שבת ביום השביעי, ול כך שיצאנו ממצרים ויש לתת לעבד ולאמה לנוח. דומני שהרעיון התנכ"י הוא שמנוחת הנפש כרוכה במנוחת הגוף, ועמל גופני הוא שיעבוד.

האכילה והשתיה אין בהן פסול, אם יודעים לכוון אותן נכון.

מוכר משלו של הבעש"ט על האסיר שעמד להשתחרר, וביקש לשמוח עם בני כלאו, אלא שהם לא משתחררים, ואיך ישמחו. עמד אפוא וקנה להם אוכל וי"ש על מנת שישמחו איתו. כך, אמר הבעש"ט, נותנים לגוף תענוגות בשבת, ע"מ שהנפש תהא משוחררת לשמוח.

אלימאיר, אם תרצה, ותתאמץ קצת, לבטח תבין שיש גם דעות אחרות, ולא כל מי שחולק עליך הריהו מיתמם ומתפלסף וכו'.

'דבריך עמוסי רגש למכביר, וחכמי הפורום דכאן עוסקים בחשיבה בעיקר'. אכן מדובר בחבורה של 'יבשים', אך עדיין מדובר ברע במיעוטו ביחס לשאר אתרים באינטרנט, ואולי דרך מוחם היבש ייקלטו מה מדבריי.

'עבודה והתפרנסות' - מאן דכר שמיה אצל אנ"ש? מיעוט שבמיעוט.

'ויש לתת לעבד ולאמה לנוח' - בעבד כנעני מדובר, אז למה הפיליפיניות והרומנים במטבח עובדים גם עובדים כמו חמורים בעצם יום השבת, צא ובדוק במטבחים של כל המוסדות, מלונות, וזאת ע"מ שאתה תוכל להתענג בפנים על הצ'ולנט והקישקע.

'עמד אפוא וקנה להם אוכל ויי"ש' - אך לא כאשר מספיגים את הגוף באוכל ויי"ש במשך כל ימות השבוע.

האם הל"ט מלאכות הם כל השבת? או שיש שבת ועוד ל"ט מלאכות? יש רש"י בכריתות על הגמרא ששואלת שהמשנה תמנה גם את כל הל"ט מלאכות בחשבון והוא מוסיף לחשבון עוד 39, אך בהגהות שם תיקנו להוסיף רק עוד 38, שהרי פעם אחת נמנית כבר שבת, אך אני שללתי את ההגהה, שהגמ' שואלת שנוסיף עוד 39 בנוסף לשבת עצמה, וכרש"י עצמו באותו עמוד המביא דוגמא את תחומין שזה חוץ מהמלאכות, וראה ברמב"ם המונה 5 עיקרים בתחילת הלכות שבת.

מתווכחים עם השביתה זה שבת או לא, מה כן אם כן? חרדנו מביט במראה על פניו המגולחות למשעי, מביט בשעון, כבר 5:37? לולי השעון הוא יידע כל הבדל בין לפני שבת לבתוך שבת. כל יום הוא יוצא לבית הכנסת, היום הוא דופק הופעה עם עניבה, אך כאמור, אי אפשר לעשות מהעניבה עצמה שבת.

כל פילוסופיותיכם מזכירות את אותם פילוסופים ביוון, אינני זוכר את הפרטים, שישבו ודנו עד שמישהו זרק להם אפרוח מהחלון. העברי הקדום לא נזקק לדיונים והגדרות מהי שבת ולמה, הוא חי את השבת, וזה מראה כמה רחוק התנתקתם מהשבת הקדושה שניתנה בהר סיני עד שאתם מסתובבים סביב עצמכם ושופכים נהרות של דיו רק כדי לדון מה מהותה בכלל.

אלי מאיר

מה לעשות? ואתה הגעת לפורום רק לאחרונה. ועד שבאת להורותינו דרך ה' וחכמת אמת, נאלצנו לשקוע בפילוסופיות על מהות השבת.
אבל היה סמוך ובטוח שהמצב הזה עומד להשתנות תודות לך.

הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!