החוזרים בשאלה ומניעיהם

שני ספרים,
"לפרוץ מאה שערים"-שכחתי, (דיי מומלץ מצד תוכנו),
"ושיודע לשאול"-שמעון לב, (הבן של פרופ' לב, לא מומלץ מצד תוכנו אלא כהיכרות עם עולם מסויים מאוד של שואלים),

מתוך היכרות עם חוזרים בשאלה מרביתם לא שאלו שאלות על דרך או דת .אלא נשאבו לעולם החילוני כי היו להם ליקויי למידה או הפרעות קשב וריכוז או בעיות רגשיות וכו'.
כמורה לחינוך מיוחד אני רואה לעיתים חלק מתלמידי נוטשים את היהדות ,אבל בהחלט אין להם הרבה שכל לשאול .
בחברה החרדית יש בעיה אחרת: שאין פתרון לילד מתקשה כי אין מסגרות מקצועיות ,
ואז הרחוב זה ברירת מחדל ולא רצון טהור לחזור בשאלה .
תתאר לך כמה קשה לילד עם הפרעת קשב ללמוד יום שלם .
.ואז כשאין אופציה אחרת הוא נותר ללא מסגרת והשלב הבא הוא הרחוב,ההורים לא תמיד מבינים שיש לילד קושי ואז מלחיצים אותו בכוון של דת וזה גורם לשנאה ולהתניה שלילית ביחס לדת .
נקח לדוגמא ישיבה בתפילה ,לילד עם בעית קשב או דיסלקט זה ממש כמעט בלתי אפשרי.
 ואז האבא כועס כי הוא מפריע בתפילה ולילד נותר טראומה מנושא התפילה וכמעט בטוח שלא ירצה להתפלל.
כך שאם תראה ילד כזה שמתבגר ונטש את הדרך תדע שזה בא מחולשה וקושי ולא מחשיבה ברמה גבוהה או מחקירת גיל העולם ואמיתות התורה...................

יבוסי-דאפל (שח=שורה חדשה) אני מבין שאתה מאוכזב ממני מפני שהדעות שהבעתי באשכול ההוא לא נשאו חן בעיניך. אני גם משער שהטרוניה שלך אינה על אי הסכמה ביחס למסתוללים אלא בנוגע להנחות יסוד לגבי הליברליזם. (שח). ניחא. אשתדל להחזיק מעמד. (שח). לגבי מה שכתבתי שם וציטטת אתה, לא הבנתי למה לא הסכמת. מה שכתבתי שם הוא הצעה לבדיקה שצריכים ההורים - והסביבה, כגון הישיבה - לעשות וכן הבן. ההורים צריכים לבדוק אם היו קשובים לצרכים שלו, אולי להתנגדות שלו לשינוי. וכן הישיבה, המורים היו צריכים להיות ערים לכך שיש לו שאלות ללא תשובה. ומצד שני, הוא עצמו היה צריך להציג את השאלות שלו. אם היה למי, ואני מקווה שהיה. (שח). זה מה שכתבתי שם. עם מה לא הסכמת?(שח). ודרך אגב, רק היום נקלעתי לאשכול וראיתי את תגובתך. (שח). אולי כדאי להעתיק לכאן את התגובה היפה של בן ציון כהנא שם. הוא העמיד על כך שקשה לו להאמין שהנער כבר מגיל צעיר רצה למרוד. מן הסתם היו לו כיוונים כאלו במחשבתו אך גם אחרים. אמנם, בגיל מבוגר, כשהבשילה בו ההחלטה לצאת, הכל נראה לו כמוביל לאותו כיוון. איני יודע אם הוא צודק במקרה ספציפי זה, אך בוודאי שמבחינה פסיכולוגית ההסבר שלו קביל יותר. בין כך וכך, סבורני שדברי עומדים במקומם. (שח). ספציפית, לא הבנתי את השאלה האחרונה שלך. אני מבין שהכוונה היא שאין יושר אינטלקטואלי. היכן? אצל ההורים? בחברה החרדית? אצלנו בפורום? אצלי אישית? לא אתפלא לגלות שיש מיגבלות על החשיבה שמטילים בחברה שלנו, ובמיוחד כאשר משתדלים לחנך בני נוער. אך אצטער מאד לחשוב שגם אני לקוי בזה. אין צריך לומר שאשמח על כל הכוונה שתראה לי היכן אני לקוי במגרעת זו של חוסר יושר אינטלקטואלי. (שח). שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו

אמשלום (שח) עוררת שאלה יפה מאד שעלי להודות שלא חשבתי עליה בצורה זו. כלומר, נניח שהגיע אלי נער שמתעניין בחזרה בתשובה. האם עלי לסייע לו וללמד אותו, או להפך, לשאול אותו מה דעת הוריו, ואם מתברר שהם חילונים, אזי להציע לו לבחון קודם כל את דרכם ולחפש תשובות אחרות לכל החיפושים שהביאו אותו ליהדות. (שח). קודם כל אנסה לתאר מה הייתי עושה. הייתי מקדם אותו בברכה ובמאור פנים. הייתי מציע בפניו דרך לאמץ לאט לאט אורח חיים לפי ההלכה. הייתי בודק את מערכת היחסים בבית ומעמיד על כך שהיחסים עם המשפחה הם חשובים ביותר. בהמשך הייתי מנסה לאתר אם יש התנגשויות על רקע שמירת ההלכה, והייתי מנסה להנחות אותו ככל האפשר שיכבד את הוריו ויימנע מכל חיכוך וגם מכל נסיון לכפות עליהם את הדרך החדשה שגילה. הייתי מסביר לו שהדרך הטובה ביותר לגלות להם את דרך התורה היא על ידי כך שיראו שהוא הופך להיות אדם טוב יותר, בן טוב יותר. וזה מה שנקרא "קידוש השם". - אבל לא הייתי מציע לו שישקול שוב את דרכו כי אולי ירצה להישאר חילוני. (שח). מדוע? (שח). מפני שאני סבור שבחירה להיות שומר מצוות היא בחירה נכונה. (שח). איך זה דומה ואיך זה שונה מהסיפור שמסופר שם בכתבה? - שם מסופר, בקיצור נמרץ שמחייב להניח הנחות ולשער השערות, על משפחה שחזרה בתשובה. על בן שבגיל 15, נדמה לי, לא השלים עם הדרך. אך הוא גדל, למד בישיבות, התחתן ולמד בכולל, ואז, בתור אב לשני ילדים, התגרש והחל לחיות כחילוני. על זה כתבתי אני שמן הראוי היה להטות אוזן בגיל 15 ולברר אם יש לו שאלות ולענות עליהן. וזה מה שהייתי מציע לו בעצמי. (שח). האם זה פסול בעיניך? אני יכול לומר לך כי אילו הייתי חבר בהל"ל, מן הסתם הייתי מציע לאותו נער חילוני מן הדוגמא שלך שיבוא אלי, ואני אשתדל לענות לו על שאלותיו, ואסביר לו מדוע באמת זו טעות לחזור בתשובה... (שח). אדם שמשתדל לחיות לפי ערכיו נמצא מן הסתם במילכוד כאשר הוא צופה מן הצד, צופה שיכול להתערב, באירוע של שינוי דרך, בלי קשר לשאלה מאין יוצאים ולאן מגיעים. מצד אחד, יש את הערך של בירור האמת וסיוע למי שמחפש אותה. אני סבור שהאמת נמצאת בתורה. מי שמחפש את הדרך הזו, אשמח לעזור לו. אם זה יוביל להתנגשות בינו לבין סביבתו, הוריו ומשפחתו, אנסה ללמד אותו איך להתמודד עם זה, מפני שגם זה חלק מן התורה, והאמת איננה שצריך להגיע למריבות עם ההורים. אבל אם ההורים רק ירצו שיישאר חילוני, שזה יהיה חשוב להם בדיוק כמו שזה חשוב לי שילדי יהיו שומרי מצוות, זו תהיה בעיה. ויש לחשוב היטב מה הנכון לעשות. אחד הנתונים הראשונים שיש לבדוק הוא גילו של השואל, ובאיזו מידה הוא בר דעת להכריע בעצמו. לגבי השאר, עלי לחשוב. התשובה אינה פשוטה, ויתכן שהיא משתנה ממקרה למקרה. (שח). שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו