החוזרים בשאלה ומניעיהם

אמשלום,

כבר נטחנו פה הררי דיונים על השאלה - וראי דברי הרמב"ם הלכות עבודה זרה פי"א סיכום דבריו בהלכה טז - על המאמינים האלה שעובדים את דמיונם הכוזב:

"ודברים אלו כולם שקר וכזב והם שהטעו בהם עובדי כוכבים..ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להימשך בהבלים אלה...כל המאמין בדברים אלו וכיוצא בהם, ומחשב בלבו שהם אמת ודברי חכמה אבל התורה אסרתם..."

ריב,

אני יודעת שהרמב"ם אמר כך. אז מה?
אני יכולה לאהוב או להתווכח עם התופעה, אבל מי שטוען היום שנישוק מזוזות "אינו יהדות", ק"ו מי שאומר שזו אינה אמונה, הוא לא רק מתנשא ומנותק מעמו, הוא פשוט טועה.

אמשלום,


יש סוברים שהיהדות כוללת רק מה שפרשו י"ל ותלמידיו אליבא דהרמב"ם.

דפל,

אראל סג"ל ומאמיני הדתות לסוגיהן לא המציאו את השנאה בכלל ואת השנאה האידאולוגית הטהורה בפרט. בהקשרים שאליהם הוא התייחס אז, לתשומת לבך (כנראה שפשוט לא שמת לכך לב):

א. ניתוק קשר עם חברים שחזרו בשאלה - אינו שונה מהתופעה הקיימת של ניתוק קשר מחברים שחזרו בתשובה ('איך הלכת לי חבר..'), ר"ל.

ב. שנאה כלפי דמויות מסויימות שמייצגות שנאת התורה - אינה שונה מהשנאה הפתולוגית של שמנה וסלתה של החברה הישראלית לביבי נתניהו לאחר שגנב לשמאל את המדינה והעז לזכות בבחירות, לאריה דרעי אשר הורשע בעבירות נוראות שיש עמן קלון לדורות במיוחד לאור צחותם של קולגותיו מימין ומשמאל (אתרוגים, לולבים והדסים) וכיו"ב דמויות ומגזרים.

אמשלום,

אני מניח שתיתכן אפשרות שתגיבי (בכנות) שכל שנאה פסולה וכו', ואני אכן מאמין לך שכך את חושבת. דא עקא, בשביל להקדים מכה לתרופה, אני לא רואה את האיזון הזה בדברי דפל לעיל, וחשוב להדגיש זאת.

אמשלום,

להזכירך, כתבתי שנכון הוא שסגולות היא סוג של אמונה  אבל בין זה לבין אמונה לא- לוהים אין ולא כלום - ואת משיבה לי שהיות וכל העולם נוהגים כך סימן שזו אמונה בה'?

"האמת אינו נעשה יותר אמת אם יסכימו עליו כל העולם, ואין אמיתתו נגרעת אם כל העולם יעמדו נגדו "

אם אדם יעמוד מהעבר האחד  ויטען לאמת כנגד 'התופעה' בה אוחזים כל העולם שנמצא בעבר השני - האם זה יהפוך אותו לטועה למתנשא למנותק ותלוש מהמציאות ?

ריב,
אמת כמו ארבע יסודות וגלגלים.

ואשרייך אמשלום שזכית מהחכם המהולל בעלעביו לפרחים - רק שיהיה ברור, לדעתי, יותר משאלה מאהבת מרדכי הם משנאת המן

אשרי הרב שסגנונו ניכר בתלמידיו.

ממללא,בהבדל אחד קטן וחשוב, שכל השונאים האחרים מתביישים בשנאתם ואינם מצדיקים (ומכריזים עליה)אותה באידאולוגיה מזוייפת.

גם כן הבדל...במבחן התוצאה זה שונא וזה שונא -  להתבייש בשנאה ובכל זאת לשנוא ...מסכנים, הפיצול בטח הורג אותם...

ממללא,

להבנתי, דפל בכלל לא מדבר על השנאה למי שיוצא מהעולם החרדי/חילוני אלא על "שנאת ה'" שאינה קיימת אצל מי שאינו מאמין. מי שאינו מאמין גם אינו שונא, כי בשביל לשנוא מישהו/משהו אתה צריך להאמין שהוא שם. על כך מכוונים דברי דפל, ואני מסכימה עימו לחלוטין.
[א. שנאה היא אכן רגש גרוע בכל מקרה, והוא גם מתסכל מאוד, בעיקר בגלל שהוא מחייב הכרה במה שאינך רוצה להכיר בו...
ב. על עיוותיו של ה"איזון" ר' פסקתו האחרונה של כבוד הרב דפל בדברי תורתו הקדושה בעמוד הקודם...]

ריב,

העובדה שיהודים רבים מאמינים שזו היהדות ונוהגים כך, גם על סמך יצירות יהודיות חשובות וקאנוניות, אכן מלמדת אותי שיש חלקים כאלה גם ביהדות. אני יכולה - כפי שאמרתי כבר - לא לאהוב את זה, לנסות ולהתווכח עם זה ואפילו להיאבק בזה, אבל להגיד שזה "לא יהודי" זו שטות מתנשאת ואפילו חמור מזה. ההבדל בין הגישה שלי לשלך הוא, שאת מבקשת להגדיר איזו יהדות "טהורה" וזכה וברה, שמורכבת בדיוק ממה שאת חושבת שיש בה, ואילו אני מוכנה להתמודד גם עם צדדים אפלים ובעיתיים, ולהודות שהם שם (גם אם על אפי ועל חמתי).
[זה מאוד מזכיר את הדיון בין סוגים שונים של פמיניזם יהודי. נקודת המוצא היא שפמיניזם זה נכון וטוב, אבל יש שתי דרכים להביט ביחס היהדות אליו - זו הטוענת שחז"ל וההלכה והיהדות לדורותיה תמיד בעד נשים ושוויון וכל עמדה שונה מזה היא דעת מיעוט או פשוט "לא יהדות" (נניח - "ברוריה היתה ת"ח אהודה מאוד בבית המדרש של חז"ל והסיפור של רש"י עיוות את המציאות והיסטה את היהדות האמיתית ממסלולה החיובי לנשים לומדות תורה"); ומולה, זו שטוענת שיש הרבה בעיות ביחס לנשים בעולם היהודי שאסור לטאטא אותם מתחת לשטיח, ואם רוצים להתקדם צריך לתקן ולהשתפר (נניח - "גם הסיפור של רש"י הוא יהדות, בדיוק כמו דברי חז"ל על ברוריה ושתי העמדות והגישות קיימות ועומדות ויש להתמודד עימן").]

יכול להיות שאת יודעת מה ומי הוא א-להים, באופן ודאי ומוחלט. אני טרם הגעתי למעמד הזה, ומה שיש בידי הוא השכל הישר שלי, האמונה ועמי שבתוכו אנכי יושבת. מן הצירוף הזה עולות סתירות ומצוקות, אבל אני לא מוכנה לוותר עליהן תמורת מחיקת היושר האינטלקטואלי שלי ו/או זלזול והתנשאות על רבים מאחי ואחיותי.
מאותה סיבה בדיוק (אם לחזור לנושא האשכול) אני לא מוכנה לשנוא את מי שאינו הולך בדרכי, או אפילו את מי שהיה שותף לי ובחר בדרך אחרת.