|
|
| נשלח ב-22/10/2009 22:27 |
|
| |
בוגי ובחרת בחיים...
עיקר הטענה שלי, שנתן לראות את קיום אורח החיים הדתי באופן רציונלי בהקשר מסויים גם בלי "הדרבון האלוהי", לא פחות מהרציו המסתתר מאחורי מהגלידה של אמבר. ההבדל בין ראנד ושאר הפוסט מודרנים לדת הוא בסך הכל ביכולת להסכים לקבל את האפשרות לתקפותם של דברים גם כאשר אין מובנם גלוי באופן מיידי. שזה בערך מאפיין כל מרד נעורים מחוצקן שמסתיים בגיל בינה שזה בערך שבע עשרה,הכל זה מינון של רמת הסבלנות . (וזה נכון לענ"ד עוד לפני הזדקקות לטעמי המצוות של הרמב"ם המיתר את האמונה בקיום המצוות שכן יש טעם מוסרי או תועלתי אחר .) היה נראה לי שטענותיה של ענבר היו בקונטקסט הזה והוא רלוונטי מאוד לאשכל אם אנו מייחסים בינה ותפיסת עולם בתשתית המניעים לחלק מהחוזרים בשאלה
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2009 11:48 |
|
| |
המנקש
איני מתווכח על הגלידות שכל אחד יכול למצוא באורח חיים דתי כפי שרובם ככולם של הדתיים מוצאים ואני אפילו לא מתווכח על הנחת אמבר (לא ענבר) 'שאין הבדל אמיתי בין אכילת גלידה להגות פילוסופית'. הייתי מוסיף לא רק הגות אלא אפילו התנהגות פילוסופית כלומר כזו שהיא יותר עדינה ונעלה. אי ההבדל ביניהן הוא מהבחינה ששתיהן, אכילת גלידה והתנהגות פילוסופית, נובעות מערכיו הבסיסיים של האדם. זה שהערכים פורשנו באופן שונה ע"י בני אדם הנמצאים בחיים/כלים שונים ולפעמים בהבדלים לא גדולים, גרם שזה נהיה נהנתן סגור על חושיו וזה גיבור פתוח להויה.
אני רק טוען שבעוד שאמבר אולי תשמח שבנה ישהה כל חייו בחנות גלידה אני אשמח שבני יצא ג'ון גאלט. זאת שהדת יכולה לעזור לי בכך ע"י השראת הדרבון האלוהי שלה, הוא הססמן עליו יש לחוס בדת. לולא סממן זה איני מוצא עניין לא בדת, לא ביהדות, לא במדינת ישראל ואפילו לא בצ'ולנט של הסבתא האשכנזיה שלי. לכן למרות שאני מתעב את הזבל שהתאסף והתקדש בדת מן הסתם לא פחות מאמבר ודומיה, אני חס על הסממן הזה שהוא בעיקר לא הגותי-מודעי אלא אווירתי ולפעמים הוא תלוי בסמלים הנראים זעירים. ראיתי הבוקר חלק מהסרט 'סוררת' עליו דיברו למעלה ולמרות שאני מבין את הבנות ה'יוצאות' (הכונה לכאלה כמו איינפלד שחיתה תחת המכבש הגורי הזר לנפשה. לגבי הויינפלד לא זיהיתי מה זהר לה יותר בחוץ אם כי לא קשה לנחש) אני טוען שגם 'יוצא' אמור למצוא דרך לשמר את סממן הדרבון האלוהי באיזו דרך שהיא כדי להמשיך חינוך לחיים אנושיים ורציניים למי שמעדיף אותם על פני חיי גלידה. (אולי חלק מדמויות ה'יוצאים' בכתבה ב'הארץ' בעמוד 45 חש בחוסר הזה וחס עליו.)
שוב, אם יימצא כלי עזר שעוצמתו כדרבון האלוהי, לא יהיה צורך בדת ובאשכול עתיק העליתי רעיון שחבר מדרבן יוכל אולי להוות תחליף לדת. (היום אני כבר פחות מאמין באפשרות של מציאת חבר כזה שעוצמת השפעתו תתקרב לציבור בו יש את הדרבון האלוהי.)
לגופו של סרט; ראו מה כוחו של ניגוח הדת שהסרטת אוטובוסים בליווי טענות מיושנות זוכה מיד בפרס (אולי פספסתי משהו בחציו השני שלא ציפיתי בו?). (היה יפה אם אגד היתה תורמת למסע הפרסומת שזכתה בו.) האוטובוסים המפרידים אינם הטרגדיה של הדת כל עוד כל אדם בוחר בסוג התחבורה בו הוא נוסע. הטרגדיה היא שלא ראו 'חכמי חלם-ישראל' אשר בעיני הבדולח שלהם רואים מכאן עד לשם, שמן הראוי לפצות את יושבות החלק האחורי (שוב סמל זעיר בעל משמעות) עם כל מיני צ'ופרים כמו אפשרות צפייה בסרטים, מושבים נוחים יותר וכדומה כדי לאזן את חוסר הכבוד כלפי מי שההלכה אומרת עליה שצריך 'לכבדה יותר מגופו'.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2009 12:41 |
|
| |
...וכשתקיים שפיל לסיפא דשפיל, תקרא ביתר שאת: שובי שובי השולמית, זו שדמעתה על לחייה ואין לה מנחם.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2009 14:02 |
|
| |
בוגי
גם אם אתה 'מבין' לנפש היוצאות (ובפרט אם נניח שדברים נועזים נעשים ע"י האדם כאשר הוא במצב 'לא רגיל'), חבל שלא מודגש בסרט שמדובר במיעוטים. ככה לא יישמע כאילו כל העולם החרדי חי בדיכוי ודיכאון.
לגבי החלק האחורי של האוטובוס יש פיתרון לשים את הגברים בחלק האחורי במושבים שפונים לאחור. זה יבטא היטב את זה שהבעיה היא אצל הגברים ויוסיפו גם חלונות מושחרים שלא יראו החוצה (רעיון של אשתי)! (הצעתי אולי זולה יותר לאגד משלך!)
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2009 14:16 |
|
| |
בוגיעלון
אני מנסה להבין את מה שאתה אומר על ה'דרבון האלוהי'. הדרבון האלוהי קיים רק עבור מי שעדיין נתון תחת ה'שקרים הקדושים' כלומר, על פי האידיאל שלך - רק ילדים. אז שוב חזרנו לדת כשיטת חינוך בלבד ולא כדרך חיים בעלת משמעות עבור האדם הבוגר. עבור האדם הבוגר שכבר התנער מהשקרים הקדושים, הדרבון האלוהי נעלם יחד עם ההכרה שאין שם מישהו שמנהל לוח נקודות על כל מעשה שלנו, הלא כן? מה הועלנו אם כך (מלבד העניין של חינוך הילדים שאיתו אני מסוגלת להזדהות).
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2009 14:22 |
|
| |
אמבר,
אם את מסוגלת לראות בדת מערכת נאותה וראויה לחינוך ילדייך, למה את לא יכולה לראות בדת מערכת ראויה לחינוך עצמך? [למה האדם הבוגר זקוק ל'דרך חיים בעלת משמעות' [כלשונך] יותר מאשר הילד, במיוחד כשאת מכירה בדת כדרך חיים בעלת משמעות במובן מסויים, שאם לא כך, היית מתנגדת אף לחינוך ילדים בדרך שכזו]
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2009 14:50 |
|
| |
משום שהילדים מצייתים למערכת עקב השפעת השקרים הקדושים (נניח, אני טוענת שהילדים מצייתים להוריהם ולמוריהם ולא לאיזה אל משקיף ממרום אבל נגיד) בעוד שעבור המבוגרים שאינם מאמינים בשקרים הקדושים אין כל תועלת במערכת הבנויה עליהם. אם ישנה, אנא האר את עיניי.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2009 15:45 |
|
| |
ספרן
המשכתי קצת ועצוב לראות (בסיפורי הויזניצית ושולמיס שיינדל) איך שהדתיים לא מבינים שמשפחה זה שיוך ברובד יותר בסיסי מאשר השיוך החברתי. הדת עלתה להם לראש ואיסורא נהיה להם ליותר מסכנתא.
קוני ההצעה שלך שווה סרט. איזה בידור יהיה לראות את זה שצעק 'שיקסע' יושב מאחורה עם הגב לנשים בלי אפשרות להביט החוצה, מוסגר בבידוד של חולה הורמונליה קינסטזית! לגבי זה שלא היתה להם את האחריות להזהר מהכפשת 'ציבור שלם', נו מה אתה רוצה הם צעירים.
אמבר, כמו שסיפרתי למעלה מאשה מחמירה ולא מאמינה וכמו לינקו של לינקי גם מבוגר עושה דיאטות באמצעות תמריצים מלאכותיים. כאן לא מדובר בסתם תמריץ אלא באווירה שמשפיעה כבר בעצם ההימצאות בקרבה. אבל גם בגיל המסוים כשחדל הצורך למבוגר, הרי זה שווה למען הילדים. (כבר התוודה 'יוצא' שונא דת מובהק שמטריד אותו זה שילדיו החליפו ספר בטלויזיה.)
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2009 06:39 |
|
| |
הרב הספרן שליט"א
אמנם לא עלינו לדון את העלמה הדין הבוכיה, יתן לה ה' מנחם, אבל הישווה כ"ת דמעות מכוונות לתיעוד מסחרי לדמעות כנסת ישראל המתועדות ע"י ירמיהו הנביא?
_________________
http://www.dhengah.org/
נמחקו כמה מילים שגררו תגובות בלתי מתאימות ועם הכותב הסליחה!
תוקן על ידי עצכח ב- 25/10/2009 14:40:05
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2009 06:49 |
|
| |
ח"ו, לא "השווה", אלא נקט בלשון וסגנון הכתוב, וכנהוג.
נמחקו כמה מילים שגררו תגובות בלתי מתאימות ועם הכותב הסליחה!
תוקן על ידי עצכח ב- 25/10/2009 14:38:31
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2009 10:18 |
|
| |
[ הודעת הנהלה בבח"ח:
איינפלד: מדיון לגיטימי ועד למתן במה זולה מלאת רפש
סיפורה של הגב' איינפלד וחברתה שבחרו לחזור בשאלה ולבעוט בכל הטוב והיקר לנו כיהודים חרדים לדבר ה' ולהציגנו כקבוצה חשוכה ופרימיטיבית, זהו נושא לדיון.
זהו נושא הראוי לדון, איך זה קרה לנו, כמה רע הדרך שבחרו בה והאם יש בשולי טענותיהם דברים של ממש שניתן להשיב עליהם או אף ללמוד מהם דבר מה.
אך מכאן ועד העלאת הסרט המתועב שהפיקו כאן בפורום שלנו, סרט שכל כולו הצגת הציבור החרדי ממנו הן באו כציבור נפסד ללא בריח התיכון וללא עמוד שידרה, כאשר הן מוצגות כאנשי העולם הגדול נאורות ומבינות. אשר נטשו את דרך הילודה המרובה והמראה הנכנע, הדרך רחוקה ואין זה ראוי.
אינני חושב שעלינו לטנף את דפי הפורום שלנו בחומר חולני שכזה, חומר שיש בו יותר מאשר קורטוב של אנטישמיות, שנאה ותסכול אישי.
בכלל מדובר בסרט חילוני שאין אנו מעלים לפורום בלי כל המגרעות שצוינו לעיל.
האשכול וכל הקישוריות שבו הוסרו ובכלל כדמומני כי הנושא האיינפלדי הזה מוצה עד תום ואף מעבר לכך. ]
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2009 10:49 |
|
| |
האם קיימת תופעה של 'יוצאים' מעל גיל 40? נראה שגיל היציאה הרגיל הוא מתחת ל 30.
האם זה אומר שכאשר מיושבים יותר מוצאים דרכים להסתדר במסגרת המקורית ופג המניע או שמא אז הקשרים במסגרת המקורית כה מושרשים שכבר קשה יותר לשנות? (כנראה ששתי התשובות נכונות.)
נדמה שאם היו יוצאים בגיל מבוגר יחסית אז הדרבון האלוהי עליו דיברו כאן לא היה נפגע. לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2009 11:09 |
|
| |
אני מכיר הרבה -"שיצאו" (לטעמי חזרו בתשובה) הרבה לאחר 40.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|