פי האתון
כלומר, החוויה האולטימטיבית, כביכול, של מעמד הר סיני הייתה בעיניהם דבר של מה בכך.
זה מה שאני טוען כל הזמן - זה לא אירוע אקסטרא-אורדינרי, בלתי אפשרי לוגית, כפי שרואים אותו המאמינים כיום החיים בשלב מתקדם מאוד של האבולוציה של האל המונותאיסטי, אלא אירוע אפשרי והגיוני, לא יוצא מן הכלל במיוחד, שיתכן שנפוצו כמוהו עוד אצל אלים אחרים. לך תדע... בצורת התפיסה הפרימיטיבית הזו, בה הר געש הוא זעמו / חרון אפו של האל ורעידת אדמה היא נהימה עצבנית שלו, לא קשה להכניס להיסטוריה או לפרשן מעמד קיים של אש ועשן כדברי האל, שזה לא מופקע בכלל שידבר עם אנשים - הוא עושה זאת עם כל זב חוטם בתנ"ך ואין לנו מושג עם מי האמינו שהוא עשה זאת
(btw: לאחרונה, שוב בהשגחה פרטית של ממש - ותודה לתלמידטועה שהביא את הפסוק הרלבנטי תוך הבנה מוטעית שהאירה את עיניי מהו פירושו האמיתי - הבנתי את הקונטקסט האמיתי של המעמד הזה, כפי המתואר בספר שמות:
משה הוא אדם שמדבר בשם האל כל הזמן. אבל למה לעזאזל שמישהו יאמין לו? אולי הוא מפברק? אז הוא עושה קוסמויות, נו שוין, גם חרטומי פרעה עושים...
.
ג וּמֹשֶׁה עָלָה, אֶל-הָאֱלֹהִים;
כמו תמיד - משה הולך לאיזה מקום, טוען שהוא מדבר עם אלוהים וחוזר עם כל מיני רעיונות חדשניים
וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה, מִן-הָהָר לֵאמֹר, כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.
ד אַתֶּם רְאִיתֶם, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם; וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים, וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי.
ה וְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-בְּרִיתִי--וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים, כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ.
ו וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ: אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר תְּדַבֵּר, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
ז וַיָּבֹא מֹשֶׁה, וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם; וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר צִוָּהוּ, יְהוָה.
ח וַיַּעֲנוּ כָל-הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה; וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת-דִּבְרֵי הָעָם, אֶל-יְהוָה.
עד כאן הקלאסה של משה הולך מדבר עם אלוהים (לטענתו) וחוזר ומספר לעם מה שאלוהים אמר (שוב לטענתו).
ט וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנֵּה אָנֹכִי בָּא
אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן, בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם
בְּדַבְּרִי עִמָּךְ,
= הפעם, לשם שינוי, נקיים את השיחה הפרטית שלנו בפומבי (המטרה המרכזית/מקורית/ראשונית אינה לדבר עם העם!). וזה בשביל מה?
וְגַם-בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם;
כדי שבפעם הבאה שתטען שדיברת איתי - יאמינו (מלשון אימון) לך!
וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת-דִּבְרֵי הָעָם, אֶל-יְהוָה.
י וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה לֵךְ אֶל-הָעָם, וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר; וְכִבְּסוּ, שִׂמְלֹתָם.
יא וְהָיוּ נְכֹנִים, לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי: כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי, יֵרֵד יְהוָה לְעֵינֵי כָל-הָעָם--עַל-הַר סִינָי.
ומכאן מתגלגלים העניינים. הפואנטה היא שמשה מדבר עם אלוהים והוא עושה זאת לעיני כל העם, ככתוב
יט וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר, הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד; מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל.
(פסוקים המתארים איך מסדרים שאף אחד לא יעלה ויראה מה באמת הולך שם...)
