|
|
| נשלח ב-5/9/2004 09:59 |
 |
| |
בןציון,
המצב היום הוא שדעת תורה הפכה לעיקר היד. בהתחלה היה אפשר לשמוע שדעת תורה היא מין מתכון להצלחה, אולם יותר מאוחר, וכדי לא לפרום את החבילה, החליטו שהצלחה איננה הלכה, וישנה חובת ציות מוחלטת ללא תלות בתוצאות.
מה שמפליא אותי איך אנשים לא שואלים את עצמם כיתד תתכן יותר מדעת תורה אחת, ממנ"פ אם זה גדר הלכתי אזי כל צד אמור לפרסם את נימוקיו והבוחר יבחר, כמו בפסק בהלכות שבת, ואם זה מעין נבואה כיצד תתכננה נבואות שונות, או מי מחליט מיהו נביא אמת?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2004 15:20 |
|
| |
אלו הם דברי פראמגאנג שם:
נולדתי לבית שומר מסורת, ובגיל 9 בערך היו לי שאלות על אמונה, השאלות התחילו להציק יותר בגיל 14 ובגיל 15 וחצי.
היות והשאלות כל כך הציקו, הלכתי לישיבה ומתוך קשר לדת רציתי להוכיח לעצמי שהדת נכונה במאה אחוז.
בתקופה ההיא הייתי מנסה כמה שיותר להאמין שהדת נכונה, ומסיר כל מחשבה של כפירה שהיא.
החלטתי לעשות מפנה, והחלטתי בסוף לעזוב את הישיבה ולאחר זמן מסויים החלטתי לעבוד, עם הזמן התחילו לצוץ אותן ספקות שהסרתי ולמרות שצצו הספקות הייתי מנסה ליישב לעצמי שהדת נכונה ואלה סתם מחשבות.
לאחר כמה זמן, התחלתי לחשוב : האם כל הדברים שאני חושב זה אני או שזה מה שאומרים לי לחשוב ?
מכאן למעשה התחיל המפנה, לאט לאט התחלתי לקיים פחות את דברי הדת, והייתה תקופה שהייתי באמצע הדרך אמרתי לעצמי אני צריך להחליט אם להישאר בדת או לא.
החלטתי בסופו של דבר לצאת מעולם הדת, להורים היה בהתחלה קשה אך בסוף קיבלו את זה.
אני היום בחשיבה אתיאיסטית והמוסר אצלי הוא ערך עליון ביותר.
עד כאן.
ובתשובה לבקשה לפרט יותר, כתב:
השאלות שלי התחילו כך :
בתורה כתוב ויאמר ה' אל משה זה נראה שמישהו אחר כתב את התורה, מפני שאם לדוגמא : יוסי אומר ליהודה משהו, הוא לא יכתוב יוסי אמר ליהודה אלא יאמר אני אמרתי ליהודה או להיפך אם יהודה אמר לו משהו הוא לא יאמר אלא יהודה אמר לי.
כתוב בתורה וידעת היום והשבות...
ואיך אפשר להאמין במה שלא רואים ? אם יגידו לי שיש צפרדע בגודל כדור הארץ, לא ראיתי דבר כזה, ואם יגידו לי שיש ישות שיצרה את העולם, גם לא ראיתי.
כתוב שכמו שהבגד מעיד על החייט כך גם הבורא מעיד על הבריאה, אז גם פה יש בעיה כי המשל לא דומה לנמשל, בגד אנחנו יודעים מי יצרו אבל, עולם אין אנו יודעים איך נוצר.
בעניין הארנבת שלא מעלה גרה, ואיך הפכה הורדת גללים להעלאה ?
אומרים שהיו 600,000 איש במעמד הר סיני, למה לא רשומים כל שמותיהם באיזה מקום שהוא ?
ודבר נוסף, ראיתי ב"דעת אמת" דברים נוספים וזו הכתובת :
www.daatemet.org.il
(אם מישהו מתעניין, אפשר לכתוב לו שם תשובות על השגותיו. אני כתבתי שם משהו, אבל לא זה נושא האשכול. גם הזמנתיו לכאן. נראה, אולי יבוא).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2004 12:10 |
|
| |
כפי שכבר כתבתי באשכול המקביל, צריך להגדיר מחדש את עיקרי האמונה וצמצם אותם רק באמונה ה' כבורא, משגיח ומנחה. אולי צריך לפתוח אשכול יחודי לנושא.
לגבי דבריה של ריבי, אני חושב שיש בהם הרבה אמת, שהמגיבים בטלו בהינך יד. מרב היוצאים בשאלה שאני מכיר, אני זהיתי את העניין הזה כעניין מרכזי, וגם אצל החוזרים בתשובה אני רואה שזה העניין שהכי קשה להם להתמודד עמו.
אבל אנני סבור שהשורש של הדבר מצוי במיניות, אלא ברצון לדעת ובאופן שרוכשים את אותו דעת. למעשה מדובר פה על סיפור עץ הדעת, האם האדם צריך לדעת הכל, להתנסות בהכל ולחוות את הכל, או שעליו להסתפק במה שידוע לו כדי לעשות את הטוב והישר בעיניו ה', ובמקום להתנסות פשוט לתת לה' לנסות אותו.
לגבי העניין של יבוסי, אני מחזק מאד את המסר שהוא ניסה להעביר כאן ואני פותח אשכול יעודי בנושא "הסמלים כאמצעי מעבר לאמת".
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2004 15:07 |
|
| |
צחי, אני מקווה שהתלוצצת בענין הדיון "הסמלים כאמצעי מעבר לאמת", בעקבות ההודעה שלי. הסרט "להיות שם" עוסק במצבים כאלה.
לגבי המיניות כדחף מרכזי ביציאה בשאלה: נניח שבלון מחזיק גז דחוס, ומישהו נועץ סיכה בדופן אותו בלון. הגז הדחוס ישתחרר בכוח רב וברעש גדול, בגלל הלחץ שבו היה נתון. חשוב לזכור שלמרות האפקט המרשים, המכניזם של ניקוב הבלון לא היה קשור בכלל לאנרגיה הכבושה של הגז בפנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2004 17:16 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2004 07:37 |
|
| |
הומורסקה
פרשת יום ליום "יביע הומר"
היות ואני רואה שישנה כאן קתדרה מאד מכובדת, של אנשים ונשים בעל דעה והגיון, מצאתי לעצמי חובה נעימה להיות שותפה קטנה בדיונים המרתוניים שלכם!
אבל היות ויודעת אני את מך ערכי, שכל אחד ואחת מחברי הפורום זרתו הקטנה עבה מכל מותני, ומי אנוכי שבכלל אעיז לפצות פה ולצפצף, אבל כחולמת חלומות, שפעמים יש בהם ששים בנבואה, חשבתי להביא אליכם בת קול שבאה ממרומים, ואני רק שליחה קטנה של הדואר, להביא את המסר!
בשבת האחרונה אחרי אכילת החמין, התחלתי להרגיש לאות נוראה בראשי, ראשי התערפל והסתובב לו במעגלים, חשתי שאם לא אלך למיטתי אצנח חלילה, וכיון שכן, דידיתי אל מיטתי ברגלים תשושות, בכוחות א[ע]ל- אנושיים.
התפרקדתי לי על מיטתי, ושמורות עיניי נעשו כבדות, ועוד קודם שהספקתי לספור עשרת אלפים כבשים, ולרחוץ אותם, ולשטוף את צמרם ולגוזם, צנחתי לתוך שינה עין סופית.
ובחלותי אני רואה, אולם ענק יפהפה, מרוהט ומסוגנן במיטב הריהוט הפוסטר מודרני, אין [זולתו] לא ראתה, ופרה לא געתה.
ובמרכז החדר יושבים להם בעגולה כחברי הסנהדרין, סביב שלוחן אליפסי מעץ מהגוני יפהפה, אנשים בעלי צורה, ונשים במיטב המחלצות, ומראה פניהם מעיד שהם באים מהשדרה העליונה של האינטלקט האנושי, ושיחם ושיגם, נער ונערה, בער ובערה, לא יבינו, רק מי שיד רחבה לו בשבע החכמות ושמילא את כרסו במיטב.........
ובפתח האולם עומדים להם, מלצרים ענובים ומחויטים, ומגשים ערוכים מלאים עם מיטב המשקאות והמגדנות, אשר שמורים לעתיד לבוא לאנשים שלא טעמו טעם חית.
ועל השולחן עומדים להם זרי פרחים יפהפיים, שזורים בצורה אומנותית, בצורה שהרכיבו אותיות פלאים, וכשניסתי להבין את הכתוב, ראיתי שאיני ברת דעת, ואיני יכולה אפילו לצרף צירופי מילים מרוב עמקותם.
ובעגולה ראיתי יושבים להם:
משה בעל הפנים.
ויעקב רעהו הממונה על הנכים.
שלמה שר הבריאים.
נחום שר הטקסים.
נעמי מסבירת הפנים.
טובה יקירת הסקרים.
נאוה צרת הצרות.
שבעת הפרתמים, היושבים ראשונה במלכות, והם שבעת פלאי הבריאה, כל אחד ממונה על אחת משבע החכמות, אשר לא כל אחד זוכה להבין בהם.
ומעל כולם ישב לו זלמן שלימזל, יוצא הדופן בין החכמים, שתמיד שיחק בו מזלו ונותר שלם, בלי אף פגימה אחת בה, וגודל מזלו היה, שזכה לחבור חבר לפורום זה, על אף שלא היה כליל השלמות, כיון שמאירי פנים הם כל שבעת האחרים, ולכך לא מנעו עצמם גם מלארח את............
ואני הקטנה יושבת לה בפינה, לא מהינה ולא מעיזה, כעיזה קפצנית או קבצנית, כי מי אנוכי הקטנה, אשר מעט קראה ולא שנתה, ואינה מבינה בסרט/י-ה, ומי אנוכי אשר אוכל לחוות דעה, כשאינני יורדת לדעת הקטן שבהם/ן אשר יש לו דעת, לעוד אלפי ריבי/בות.
ואכן מעל השולחן השתלשלו להם אשכולות בנושאים רבים ומגוונים, המקיפים תבל ומלואה ארץ וכל יושבי בה, ובה נסקרים כל חולשות אנוש ותחלואיו במיטב הפילוסופיה וההגיון.
ובכל נושא נפתחו תתי נושאים, ותתי תתי נושאים,בכל מגוון הנושאים שניתנים רק להעלות, וקשת הדעות הקוטבי של חברי הפורום, הוא כה עסיסי, והשפה היא כה נמלצת, עד שנראה שמלבד מלאכי השרת ואולי אשמדאי מלך השדים, אין איש או אישה בעולם שיכולים להבינה, מרוב עמקותה ומורכבותה,
וכך בטיפשותי הרבה לא יכולתי לקלוט, ואפילו הגיג אחד קט.
צער רב מילא את לבי, מפני מה איני ראויה להיות כאחד ואחת מהנכבדים/ות
אז אמרתי ללבי, אם להבין איני יכולה, אבל לכל הפחות אוכל ליהנות מזיו הבריאה, ועל כן בפה פעור ובאוזן כרויה,
עמדתי והקשבתי לכל קשת הדעות בכל הנושאים, דברי חכמים מחוכמים, שאף החכם מכל האדם ספק גדול בלבי אם היה יכול להבינם מרוב צפונותיהם.
ואז הבנתי עד כמה אני טיפשה, שאני כלל מנסה להיכנס למקום שאיני כלל מתבקשת, ועל כן עלי להסיק את המסקנות המתאימות!
אבל מאידך גיסא תמהתי אל לבי, למה אם כן בכל זאת הכניסוני למקום בו אי אפשר להבחין בין יום ללילה, בין חשכה לאורה, בין בינה לשטות, בין ישראל לעמים, בין חזרה בתשובה לחזרה לתאווה? סתירה נוראה שאין לזה ביאור, ורק שר החלומות יוכל לפרשה!
אבל גם בתוך החלום הבנתי את מך ערכי, וכיון שכל ימי לימדוני הורי להיות מנומסת הסקתי תכף ש"במקום גדולים אל תעמדי" ועל כן שינסתי את רגלי הקטנטנות ועשיתי הסבה לצאת אל הדלת, אשר פתוחה כפתחו של אולם ליוצאים וכפתחו של מחט לשבים.
אני עומדת על יד הפתח מנסה לצאת מבעד לדלת הפתוחה.
והנה נשמעה זעקה נואשת, זלמן שליימזל צנח מטה, בלי הודעה מוקדמת, כשגופו רוטט, ופניו אפורות כפני מת, ועיניו מזוגגות.
הקמתי קול זעקה: הצילו יהודים האט רחמונעס, מישהו עומד למות!
אבל אני רואה שבאולם זה ישנם דרכי טיפול שונות, ממה שאני הטיפשה הורגלתי.
תיכף לנפילת זלמן שלימזל, הוחלף האשכול בו דנו עד עתה, לאשכול ענווים בו החילותי לראשונה להבין מספר בודד של מילים.
ומבין המילים שזכיתי להבין, שמעתי:
טובה יקירת הסקרים: רבותיי, זלמן שלימזל נפל, מה הדבר שמתבקש להיעשות?
משה בעל הפנים: אל נא ידידי ורעי תתייחסו אל משוגותיו של אותו זלמן, תסביכיו והקומפלקסים הרבים בו, ונפשו החצויה בגופו גורמים לו לעשות צעדים לא קונבנציונליים. כמחזיק במשרה המכובדת, פסיכולוג תואר M.A. נראה לי שצריכים לתת לו ללכת בדרכו העצמאית, ואל לנו להתערב בהחלטותיו.
יעקב איש הנכים: אני חושב שכדאי להכניס את זלמן במאגר השמות הרזרבי לשנת 2005 בתואר נכה השנה.
נחום שר הטקסים: אני חושב לשאול את חוות דעתו של שלמה שר הבריאים, מה דעתו כרגע על מצבו של זלמן, אחרי שאני רואה שפניו כבר שחורות מאפר, ודומות כבר למת בר מינן על פי כל הממצאים הקליניים.
אגב, עלינו גם לתת את דעתנו הרחבה מאד [מני ים] האם כבר מן הראוי להחליף את שם האשכול?
אני הקטנה הנסערת: "רבותי באנדע משוגעים" האם יש לכם כרגע עוד זמן רב לדקסס, בשעה שאתם רואים שזלמן נוטה למות? החישו לו עזרה ראשונה מד"א, אני רואה שהוא כבר אוחז בפרפורי גסיסה אחרונים, אבוי לנו, למה לא מנסים להגיש לו את העזרה המתבקשת, במקום לעשות סימפוזיונים על הכל?
רחש והמולה באולם, האם יש לחפש אשכול שעוסק בלכות גסיסה, ואחרי זה להוציא את האשכול הבא העוסק בהלכות אבילות על פילגש שנשאה בלי חופ"ק [מחנה פיקוד? אני מנסה לפתוח ראשי תיבות לבד].
נאוה צרת הצרות מרעימה את קולה בהיסטריה: מי את בכלל מחוצפת קטנה? האם יש לך בכלל זכות להביא דעה, מהיסטוריה הנוראה שלך אני יודעת שאת חייבת מיטה דחופה, ומי את שתבואי במקום גדולים, ובשער בת רבים להביע דעתך דעת טיפשים ונקלים?!
נעמי שרת הסברת הפנים: זה לא יפה, הקטנטונת והפספוסית הזו היא חדשה, ועלינו להאיר לה פנים כי חלילה יצא עלינו שם לא ..........
הקטנטנה בצעקה אחרונה: אולי תעזבו אותי לאנקות וגניחות ותתעסקו לא בזוטות, הרי רואים אתם שחלילה כבר נחרץ גורלו של זלמן שלימ-זל להיות ז"ל, והזמן כבר אז"ל ואין מושיע לו, האין צרי בגלעד ורופא בכל הייד-פארק? ומדוע לא עלתה ארוכה לחולי בת עמי?
יעקב שר הנכים: [טוב בוא נתפוס במידת הענווה ו]הבה נשמע מה יש בפיך הקטנטן הצעה מעשית?
אני: תנו לי לבצע בו החייאה, עדיין אין לדעת, אולי ניתן להציל "ידיד מרדת שחת"?
נחום שר הטקסים: אי אפשר לרדת לפרטים, בלי להעביר את הנושא בצורה דמוקרטית למשאל הסימפטום.
אני: האם אני יכולה לקרוא לבעלי? הוא איש הצלה וזק"א.
טובה:למה הוא מחזיק במשרה כפולה?
אני: הצלה לפני וזק"א אחרי!
טובה: טוב, אני חושבת שאנו נעביר את הבקשה לסדר היום, ונקבל את התוצאות לפי דעת הרוב, ככתוב בספר דברי הימים שנצרב על כונן D.V.D "אחרי רפים להרפות"
כאן החל ראשי להסתחרר מחוסר חנקן.
אולי תתנו לי לקרוא לבעלי בזימונית בלי כל הטקסים והצרמוניות, אני חושבת שכבר איבדנו את הדקה ה-90!
קראתי לבעלי, והוא בא בלי שהיות, והשתמש לצערנו רק בתוארו השני!!!!
בתעודת הפטירה לאחר המות צוין על זלמן
............................מת מרוב דיבורים!!!!!!
אבל בעלי אמר לי סיבה אחרת, נוראה עוד יותר, הוא מת מחנק כשאכל עוף שחזר [מהרב] בשאלה!!!!!
בסימפוזיון הבא שנערך למלאות שבעה למותו, נתפתח אשכול חדש ובו יערכו סקירות מדעיות, עם כל האספקטים וההיבטים לבחון את סיבות המות של זלמן יקיר הפורום!
כשראיתי זאת, פרצתי בזעקה ללא מענה, תוך שאני נמלטת בבהלה, וקריאה מחלחלת מגרוני, במקום שעוסקים במעשים ומצילים, מתעסקים רק ברוב מלל ודיבורים, כל היום וכל הלילה, בשעה שעם מעט פעילות בשטח ניתן היה להציל אלף זלמנים שחזרו בשאלה, ולא היה מי שיתן את המענה בפעולה שקטה.
קמתי מחלומי בזעקה, וראשי מטושטש, החלטתי לצום יום שלם על חלום רע כל כך.
בעלי טוען שבכל אשם הצ'ולנט, להבא עלינו לאכול רק כתיתה [שניצל].
הרגע אחרי תענית חלון, הצטלל מוחי ונזכרתי מה היו המילים המסתוריות שזרי הפרחים הרכיבו:
אסור, כאן חושקים!
ויה"ר שיקויים בנו "ומלאה הארץ מינדה כמים לים מכסים":
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2004 22:21 |
|
| |
בעולם החילוני, נהוג לענות על שכגון אלה: "זהירות, טרול".
אשמח אם חכמי הפורום יביאו כאן את המימרה המקבילה מעולם התורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2004 22:31 |
|
| |
אני מציעה את "זהירות כאן טרלול"
ריבי ,ריבי,
בגלל הודעות מהסוג הזה יתחילו לחלק בפורום הזה כרטיסי כניסה.
זהו פשע לאנושות שאת לא יודעת צרפתית. האנטישמים האלו היו צריכים לטעום ממך בפורומים שלהם. שיסבלו הם, למה אנחנו?
---------------------
אות לא טוב לך אדם, אם לועג לך חכם
אות גרוע שבעתיים, אם טיפש מוחא כפיים
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2004 22:45 |
|
| |
ממש מתמוגגת מרוב נחת על חוסר יכולתכם לענות במענה מחוכם, אז עונים בחוסר אונים!
ואני מבקשת שתרימי את הכפפה ותקדישי לי שיעורי עזר בצרפתית אני תלמידה מאד חרוצה תוך תקופה קצרה יתחילו האנטישמים לסבול מהחלומות שלי!
אני קופצת למים הרדודים!
אם מותר לפרסם את מניעיו של "חוזר בשאלה" ואת כל דברי הכפירה שלו בלי לבקש עבורו כרטיס כניסה. אז לא נורא אם חוצפנית כמוני שמדברת גרמנית תכנס בלי כרטיס כניסה!!!!
חוקי הגזענות נמצאים רק בגרמניה הנאצית!
אם כולם היו יסמנים העולם היה מת משעמום!!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2004 23:23 |
|
| |
ריבי
אני סבור שההומורסקה שלך מוצלחת מאד. אלא שאין היא שייכת לאשכול זה. לדעתי, עדיף שתפתחי אשכול חדש ולשם תעבירי את ההומורסקה שלך, ואז נמחק אותה מכאן.
אני מציע שם לאשכול החדש: יותר מדי דיבורים. כי זה בעצם הנושא של ההומורסקה. האם עודף דיבורים אינו לא רק חסר תועלת אלא גם מזיק.
וזו ביקורת טובה לפורום שבו מרבים, אולי, לחשוב.
אשר לדברי הביקורת האחרים והויכוח - נא להימנע מכל זה. בבקשה לא לכתוב עוד התייחסויות להומורסקה, ולשמור אותן לאשכול שתפתח ריבי. זו הודעה רשמית.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2004 23:59 |
|
| |
יבוסי:
למה אתה מניח שהדרך היחידה שהבלון לא יתנפח או לא יתפצץ הוא לשחרר את האויר ממנו באופן בלתי מבוקר, וללא תכלית ראויה.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2004 08:24 |
|
| |
להרב מימוני הנכבד שליט"א!
שלום וברכה וכט"ס
ראיתי את המלצתכם הנכבדה!
אלא שכבר פתחתי פעם אשכול משלי ונעלו אותו במנעול ומחקו אותו תיכף בטענה........ כי הומור לא מתאים למקום הנ"ל!
אתם לא יודעים כמה הומור מוסיף לחיים השחוקים שלנו, ואני מעבירה את המסרים הכי חמים דרך ההומור.
לא באתי כאן לקנטר רק להעיר ולהאיר, ולהנות ביחד עמכם ואתם לא צריכים לקחת אותי כבד מדי.
מה יקרה אם מישהו יגיע לפורום ויתגלגל במחילה מהכסא אז ירד מכבוד הפורום המכופתר?!
ועל מה הזעקה שקמה כאן בפורום שריבי הסוררת השמיעה פעם את קולה וטענה דברים שמצד עצמם הם מאד נכונים!!!
ומעלתו של אדם שהוא לומד מכל אדם.
ועל זה נאמר "מכל מלמדי השכלתי"
ויצר ההתנשאות של כמה כאן בלי לנקוב בשמותם
הוא דוחה הרבה אנשים מלעשות מעשים טובים!
כתיבה [וחסימה-עבורי] טובה
ולשנה הבאה נכתב ונחתם כולכם וכולנו לאלתר לחיים טובים עם בריאות ונחת ומילוי כל משאלותינו לטובה!
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2004 08:58 |
|
| |
אגב מנין לכם שדבר בריא להביא את כל דברי הבלע של החוזרים בשאלה ולהתוכח עמהם כדי להוכיח את אפסיותם?
אתם הרי לא יודעים כמה אנשים חלושי או תלושי אמונה מסתובבים בקרב המחנה, וכל שאלה מציקה מנקרת ותשובה נכונה אינה נתפסת במוחם [הרופס]
ואז נמצא שההפסד שלכם הוא גדול הרבה מהרוח
וכבר אמרו חז"ל דע מה תשיב.........
ואבי החכם שליט"א סיפר לי על הצדיק מצאנז בעל ה"דברי חיים" זצ"ל שחשקה נפשו ללמוד את הספר "מורה נבוכים" וחמיו בעל ה"ברוך טעם" זצ"ל מנע זאת ממנו, כי עדיין אינו ראוי להתעסק בשאלות כבדות של אמונה.
הוא היה יותר גאון מאתנו בלי ספק ואפילו הכי נפסל מלהגות עד שהגיע הזמן הנכון.
והקוצקער רבי זיע"א אמר שהוא אינו יכול ללמוד את מורה נבוכים על הסדר, כי כשהוא רואה את השאלות אז נכנס הספק בלבו, ועד שהוא לומד את התשובות כבר אבד החלק של
"תמים תהיה עם ה' א-לוקיך"
אלא הוא נהג ללמוד קודם את התשובות ורק אחרי זה את השאלות.
קרובת משפחתי אשה חכמה ונבונה ביותר, היתה כל ימיה פילוסופית, ועל כל דבר היתה אוהבת לחקור ולדרוש.
אז .........אחרי חתונתה היא כפרה בכל, ונאלצה להתגרש מבעלה והיום היא חילונית גמורה בלי טיפת אמונה.
אז מאד צריכים לנהוג במשנה זהירות לא בריבי הצ[ס]ופרת אלא בכל אותם שמכניסים "ארס של עכנאי" מלאי ספיקות באמונה ורעל מושחז בצפרני המקלדת שלהם.
וזה גרוע פי אלף מכל העבירות החמורות שעשיתי כל ימי חלדי!!!!
"דעו מה תשיבו אתם לפני יום הדין לבורא עולם על חטאיכם אתם"!!!!
ועל תדפקו בחזקה על לב זולתכם!!!!
אין קל יותר מלהוכיח לזולת שהוא חוטא, אבל מי יפסיק פעם לרמות את עצמו, וגם הוא יווכח שהוא חוטא נקלה?????
ר' ישראל סלנטר זצ"ל אמר שהדבר הכי חמור, שבן אדם מרמה את עצמו!!!!!!
ריבי/בלומי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2004 09:53 |
|
| |
ריבי היקרה ביותר
יראת השמים שלך ניכרת מתוך דבריך.
באופן עקרוני, אני מבחין בשתי שאלות בדבריך:
א. מדוע לא לכתוב את מה שאת חושבת לאמת, ואכן יכול להיות אמת, גם באשכול זה?
ב. מדוע לתת מקום להעלות שאלות וספקות, הרי זה מרחיק את האדם מן האמונה הנכונה? ועוד שמצאנו גדולים מפורסמים שהתרחקו מזה, כגון אלו שהזכרת.
שתי תשובות בדבר:
א. אנו מקפידים כאן מאד על סדר הדיון. לכן, הומורסקה, ככל שתהיה מעמיקה לנבור במניעים הסמויים של בני אדם, אינה יכולה להופיע באשכול שבו הנושא הוא אחר. לכן אני חוזר ומבקש לפתוח אשכול עם הנ"ל. ואל תחששי. הוא לא יימחק כיון שקיבלת רשות ואפילו המלצה.
ב. השאלה השניה שהצגת חוזרת ונשמעת מפעם לפעם. הענין הוא כזה. יש אנשים שעבורם הצגת שאלה וספק היא עבירה, או דבר מפחיד. יש כאלו שעבורם זה חלק מתהליך הבירור, התקרבות לקב"ה, וקיום מצוה מן התורה.
הגישה שהצגת אינה מקובלת, לפיכך, על רוב באי הפורום הזה. וכיון שיש להם על מה לסמוך, על פי כללי ההלכה שבידינו, איננו חוששים למה שכתבת.
ואם את סבורה שיש כאלו שיתרחקו בגלל שאלה, אין אחריותם עלינו. להפך, הרי בידם לעיין ולראות כאן את התשובות. ואדרבה, שמא עדיף להם להוציא את ספקותיהם שבליבם, לבדקם - לגלות את האמת - ולאחוז ביתר שאת באמונתנו.
גם את הנושא השני הזה כדאי להעביר לאשכול נפרד, ואנסה לטפל בכך בהמשך היום. אז נא לא לכתוב בנושא זה כרגע. כלומר כאן.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
|
