|
|
| נשלח ב-30/8/2004 21:59 |
 |
| |
.
אקדמאי, לסיפא דקרא כיוונתי דברי דלעיל.
תשובה ארוכה הכנתי, יוצאת מנהמת חדרי הבטן. אלא שהנחתיה להתקרר קמעא, וגיליתי כי איני מוצא טעם בקיום דיון כזה, אח תאום לקודמיו הלא-כשרים שהיו כאן בעבר. רוח התנשאות באה, ותגע בפינות הבית.
אין טעם בדיון עם מי שקטנו עבה ממתני רבותי.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2004 23:02 |
|
| |
השאלה האמיתית היא , איך יהודי חרדי יכול להתעלם מגמרות מפורשות (על מקראות אני לא מקשה , כי זה ודאי מותר ...)
מסיבות פולטיות , ועוד יותר מכך אחרי שואת יהודי אירופה שהוכיחה על נקל שהתשובה היתה פעולה אקטיבית של שיבת ציון , כפי שאמרו רבים מהראשונים , הגר"א ועוד .
זה שהפוליטיקה הדתל"מית נשענת על קנה רצוץ היא גופא תעודת עניות לפוליטיקה החרדית , שנתמכה ברבנים שתורנית ודאי טעו. (גם אם אשפר לתרץ את טעויותיהם היטב ...)
מובן שזה לא מוריד את האחריות מראשי המזרחי על שותפות שלא תמיד היתה ראויה עם משנאי דת , אבל בסופו של דבר הפוליטיקה החרדית היא זו שדחקה את המציאות בעוורון שהוכח ומוכח בכל רגע במדינה ה"נפלאה" בא רובינו חיים ,
להיות כפי שהיא , ומצליחה לגרום לכולנו להמשיך בבכיה של חינם עוד כמה דורות . 
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2004 23:26 |
|
| |
מואדיב - נהמות בטנך הם התובנות של מחר והדוגמות של מחרתיים
שתף אותנו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2004 00:15 |
|
| |
נדמה לי שזה גמרא במסכת ברכות בנוגע ל"הרחיקו את בניכם מן ההגיון" . (פרק רביעי איפה שהוא אם אני לא טועה)
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2004 00:31 |
|
| |
'ומנעו בניכם מן ההגיון' (ברכות כח ב).
רש"י: לא תרגילום במקרא יותר מדאי.
תודה רבה
כששמתי לב שאני אוהב את כתביו על התנ"ך (ממנה משתקפת גם אהבת הארץ, אהבת ישראל, אופקים רחבים וכו'), אמרתי אם כך החניוקים לא אמורים לאהוב את זה ואיך זה שעד היום הוא היה ידוע לי כאחד החניוקים בלי כחל ושרק ואז ראיתי את הצביעות.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2004 04:07 |
|
| |
איש ציפור, גמרות מפורשות? מהן?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2004 05:27 |
|
| |
מקיים א בפירוש'ער רמב"ם:
לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה--לפי שאדם קורא תורה שבכתב תחילה, ואחר כך קורא בזה, ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, "ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם."
אבל שלא לידע על כלל כולו של גמרא מהו, נו זה כבר חומרא בריסקאי
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2004 08:17 |
|
| |
כמה חרדים שגרים היום במדינת ישראל היו מוכנים לוותר על קיום המדינה ולחיות בארץ ישראל תחת שלטון פלשתינאי?
מי שלא מסכים שיואיל בטובו להסיק את המסקנות.
תוקן על ידי - אריק123 - 31/08/2004 8:20:09
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2004 08:23 |
|
| |
בקשר למה צריך לדעת ולא לדעת, כדאי להציץ ברמ"א שמביא מהרי"ק על כבוד אבי אביו, ונקודות הכסף שם (משווה רש"י פ' ויגש ומדרש חז"ל).
אקדמאי,
אתה חוטא בחטא הקדמון של האקדמאים, והוא אי הבחנה בזרמי עומק, אלו שלא נלכדים במגדלת המחקר (דפוסי החשיבה והמתודות).
אני אמנם אוהב היסטוריונים 'ממלכתיים' פחות או יותר כמוך (וכמו ההיסטוריונים החדשים), אולם אכן עליית תלמידי הגר"א היתה שלב בדרך לציונות, ובהחלט מאבותיה, בדיוק כמו הנצ"יב (אלא שהנצי"ב היה במודע, ותוך כדי מעשה).
עוד לפני כן היתה עליית המקובלים לצפת (ומעט לירושלים), כפי שמתאר מורגנשטרן, ממניעים של קירוב אקטיבי של הגאולה.
כל אלו נתנו השראה לתנועה הציונית (ולא רק לאומיות מעמים זרים כפי שיש הנוטים לתאר אותה), וחלקם פעלו ממניעים לא רחוקים כל כך מאלו של הציוניסטען.
החסידות ללא ספק היתה האב הרוחני של הציונות, ועל זה קשה להתווכח. קירוב רחוקים על ידי ויתור על הקשיחות של המסגרות ההלכתיות והמסגרות של עבודת ה', ומגמות משיחיות אקטיביסטיות. לא פלא שאף אחת מהחסידויות האמיתיות של היום כבר לא מלובשת גרביים ארוכים ושטריימל, אלא סנדלים תנ"כיות וכיפה סרוגה/גרוזינית.
אגב, יחסם של אדמ"ורים וגדולים אחרים לציונות, לענ"ד אינו כה חד משמעי כמו שאתה מתאר. וכמובן שיש עוד להבחין בין יחס לתנועה כפי שהיא היתה, ויחס למגמות מדיניות בכלל.
אגב, הרב קוק עצמו הוא אחד הניכוסים של המזרחי, שהרי הוא לא הסכים להצטרף אליהם. הוא ראה את עצמו (ככל שאני מבין, עד סוף חייו) כחלק מהיהדות ה'חרדית' (מה שאז נקראה האורתודוכסיה בכלל), וכך גם תפסו אותו. 'חרדיות' היא לא רק מינוח, אלא מבטאת מהות. עד שלא נוצקו הדפוסים של ציונות דתית, היתה ה'חרדיות' אנטיתזה לרפורמה לגווניה.
כמה וכמה מגדולי ישראל מכל הגוונים התייחסו אליו כ'מרא דארעא דישראל'.
באשר לצורך של הציונות הדתית בניכוס, הוא ברור וידוע. ואכתי צורך אינו ביצוע. אם נאהב זאת ואם לא, ישנם מעטים למדיי מבין המזרחי (בודאי עד לפני דור) שהניכוסים הללו בכלל חשובים עבורם. על כן למרות הצורך, הם דווקא לא התפתחו לממדים המגוחכים של הניכוס המכונן את החרדיות.
לעניין זה חשוב לקרוא את מסתו החשובה של הגרי"ד ב'קול דודי דופק' על יוסף של תרס"ו. והן הן הדברים, אלא שהפעם זו אותה אידיאולוגיה מעוגנת במישהו שהוא עצמו ת"ח מופלג מגדולי הדור (כידוע, גם הוא היה סגן יו"ר אגו"י באמריקע - אפשר לנכס).
 
מיכי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2004 08:47 |
|
| |
מי היה סגן יו"ר אגו"י באמריקא ? הגרי"ד ?!
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2004 09:39 |
|
| |
הגרי"ד היה נשיא המזרחי באמריקה.
וגם יש לו מאמר (ב"חמש דרשות") למה הצטרפתי ל"מזרחי".
|
|
|
|
|
