לחיצת יד לאשה – היתר בירושלמי?

ירוחם

אם תעיין בפרשת אחרי מות, תמצא שעל איסורי העריות, מופיע האיסור ולאחריו הסבר. ברוב העריות, מופיע הסבר המעמיד את הנאסר כחפצא הגורם לאיסור "דודתך היא" וכד'. באיסור משכב זכור ההסבר הוא "תועבה היא" כלומר, לא מצד החפצא אלא מצד המעשה. אם כן, לכאורה אין מה לגזור פה על הרחקות, אין כל רע בקירבה של גבר אחד לחבירו, האיסור הוא רק בקירבה שהיא חלק מה"תועבה". אמנם תגיד - זה יגרום לו הרהור? אבל פה השאלה - האם ההימנעות מההרהור היא דבר שמחייב הרחקה - או שההימנעות מההרהור היא דבר שצריך לעשות אותו רק בעצמו?

(אמנם באיסור א"א, וכן באיסור קדש וקדשה, לא כתוב "אשת עמיתך היא" ו"קדשה היא" וכד', אבל עדיין נראה שיש שם איזה חומרה מיוחדת, שראויה גם להרחקות, ואכמ"ל, מה שאין כן כאן)

ואין זה אומר שאין ראוי לחושש מהרהור, להימנע ממנו - שזה אכן ראוי - אלא שאין חיוב בדבר.

מיכה
 אבל פה השאלה - האם ההימנעות מההרהור היא דבר שמחייב הרחקה - או שההימנעות מההרהור היא דבר שצריך לעשות אותו רק בעצמו?

ולמה יש אוטובוסי מהדרין, והפרדה בסופרים- וזה מתחיל גם ברחובות, אם אין איסור על ההירהור?

כידוע לך סבא קדישא אמר שים ידך תחת ירכי והשבע... האם מותר להשבע עם היד על הערווה.???

אתה מיתמם? אתה לא רואה שממציאים- גדרות -איסורים -החמרות והרחקות חדשות לבקרים? וכל המרבה ידו על העליונה.

_________________

מודה ועוזב

א. בשתי השורות שצטטת מדברי, דובר על הרהור מסוג אחר - מגבר אחד לגבר אחר.

לא מסתבר ששים נא ידך הכוונה ממש שם, אלא אולי באמת היה תחת הירך, וסיבת השימה תחת הירך היא משום שזה ליד מקום המילה. ובכלל, אז זה היה אצל אברהם שהיה הראשון לעשיית ברית המילה, וא"כ מסתמא ניכר אצלו יותר רושם הטוב שבמילה, וזה עצמו מונע הרהור. וי"ל עוד, ואכמ"ל.

היתר בש"ס (של בח"ח) -
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2562758

לחיצת ידיים בימי איסור (בח"ח)
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=1416724

_________________

מאחר כי "כהנים מטילין ביניהן גורלות כל מי שעלה גורלו אפי' כהן גדול יוצא ועומד בצד סוטה ואוחז בבגדיה אם נקרעו נקרעו אם נפרמו נפרמו עד שמגלה לבה וסותר את שערה" (אי שם בתוספתא) אף כי לדעת רבי יהודה "אם היה לבה נאה לא היה מגלהו ואם היה שערה נאה לא היה סותרו מפני פרחי כהונה" "שמא תצא מב"ד זכאית ויתגרו בה פרחי כהונה" עכ"ז לכאורה אין לך גנאי גדול מזה לאחוז באישה חשופת שד. ומאחר שנבחר כהן ילדון, אין מן ההגיון להביא במיוחד כוהן זקן בכדי לאחוז בכפה. ומסתמא אותו כהן שזכה, הוא הוא עורך הטקס מתחילה ועד סוף.

ולמרות הדיון
"האומרת טמאה אני ושבאו לה עדים שהיא טמאה... לבתר דקדוש... כגון שזינתה בעזרה... שזינתה מפירחי כהונה עצמן...." (סוטה ו) ומדובר באופן שזנתה מפרחי כהונה בין קידוש מנחתה בכלי לבין ההשקאתה כגון "שבאו עדים שזינתה בעזרה אחר שהונחה מנחתה בכלי שרת ואף על פי שפרחי כהונה היו מלוין אותה שמא זינתה מהם ...ובאו עדים על אותו זנות" (מאירי) או כי מאז מסרו אותה אותן ת"ח לידי פרחי כהונה המטרטרים אותה כעין שמטרטרים את כהן גדול בשבעת ימי פרישה תחת מחילות הר הבית בכדי ליגעה. כך שאין מקום לתירוץ "שאין יצר הרע מצוי לשעה" ועוד איך היצר מצויי בעיקבותם. שלולי כן לא היו מביאים דיון זה של זינתה מפרחי כהונה. ואעפ"כ לא חששו לנתינת יד הכהן תחת ידה. כשם שלא טרחו להציב עליה פירחות כהונה. שבודאי לכשתנסה לברוח באחת ממחילות הר הבית היישר אל שער טדי הפונה צפונה, אין מן ההגיון שפרחי כהונה יקדשו את הלבנה. באומרם "בָּרוּךְ יוֹצְרֵךְ בָּרוּךְ עוֹשֵׂךְ בָּרוּךְ קוֹנֵךְ בָּרוּךְ בּוֹרְאֵךְ: (ורוקד ג"פ ואומר ג"פ:) כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי רוֹקֵד כְּנֶגְדֵּךְ וְאֵינִי יָכוֹל לִנְגוֹעַ בָּךְ" ומכאן ראייה שלמרות הכל אין כל איסור בנגיעה סתמית.

הגע בעצמך
"אם יבוא בית דין ויתיר בשר חיה בחלב הרי זה גורע ואם יאסור בשר העוף ויאמר שהוא בכלל הגדי והוא אסור מן התורה הרי זה מוסיף" (הלכות ממרים פ"ב) ומה גם אומרו "כל ...שחבק ונשק... בקרוב בשר הרי זה לוקה מן התורה" (איסו"ב פכ"א) אינו אלא שחיבק ונשק לאחת מן העריות וכגון אשת איש ובכללם אימו, בתו, ואחותו. וכגון "שחבק ונשק דרך תאוה ונהנה בקרוב בשר" מטעם שנאמר "לא תקרבו לגלות ערוה! כלומר לא תקרבו לדברים המביאין לידי גילוי ערוה:" ואעפ"כ "עולא כי הוי אתי מבי רב הוה מנשק להו לאחוותיה אבי חדייהו ואמרי לה אבי ידייהו" (שבת יג) ומכאן ועד לאסור נגיעה סתמית מבלי להכשל בבל תוסיף הדרך איננה רחוקה. שהלוא מה שפסק הרמב"ם
"העושה דבר מחוקות אלו הרי הוא חשוד על העריות ואסור לאדם לקרוץ בידיו וברגליו או לרמוז בעיניו" אינו אלא "לאחת מן העריות או לשחוק עמה או להקל ראש ואפילו להריח בשמים שעליה או להביט ביפיה אסור ומכין למתכוין לדבר זה מכת מרדות והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוון להנות כמי שנסתכל במקום התורף ואפילו לשמוע קול הערוה או לראות שערה אסור:"

צא וראה מאומרו 
"המרצה מעות לאשה מידו לידה כדי להסתכל בה אפילו יש בידו תורה ומעשים טובים כמשה רבינו לא ינקה מדינה של גיהנם שנאמר יד ליד לא ינקה רע לא ינקה מדינה של גיהנם" (ברכות סא)
והיכן לעזאזל נאסר ריצוי מעות מידו לידה ומה  גם מגע סתמי ללא כל כוונת הסתכלות ?

הייד פארק - מרכז פורומים ישראלי | שובי שובי ונחזה בך,רואה אשה נאה ... 

האם יש פסק מפורש בענין מאחד מפוסקי בדור האחרונים? ולא דיון בעלמא

תשובה ל"מתיר האנונימי"

ועו"כ בח"ז מע' חו"כ סי' י"ב שתקיעת כף יד אל יד הרי"ז מגופי עבירה ואסורה ויד ליד לא ינקה מדינה של גיהנם". ובספר "יערות דבש" דף כ"א ע"א (הו"ד בשד"ח שם) כ' "והעובר על זה הוא מתועב ובחזקת שוטה וכסיל וכי יש חילוק בין אשתו נידה לבין נערה פנויה? הלא הכל באיסור כרת מבלי הבדל! ואם יאמרו לאדם חיבוק ונישוק לנערה או למות הרי"ז חייב למסור עצמו להריגה כי הוא בכלל גלוי עריות! והמיקל ומפקפק בזה הרי הוא רשע ואפיקורוס ודבר ה' בזה! ואל יחוש שיצחקו עליו צעירים וקרובים כי מוטב לו לאדם שיקרא שוטה כל ימי חייו ואל יהיה רשע שעה אחת לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה" עכת"ד.

האם כל דברי הבלע האלו- כוללים גם את יעקב אבינו??? או את המלך דוד?  ואחרים?