קריאת שם לפני הברית
נושא: בית ומשפחה
הרב המשיב: הרב יוסף ש. גינזבורג
תאריך: כ"א באלול התשס"ב (29/08/02)
השאלה:
תינוק שזקוק לרפואה בטרם נערכה לו ברית-המילה, האם יש לקרוא לו שם מיד או להמתין עד עריכת הברית?
תשובת הרב:
נהוג בכל תפוצות ישראל, שקוראים שם לבן בטקס ברית-המילה. אף שאין למנהג זה מקור בתלמוד ובפוסקים, ואף היו רבים בתנ"ך שנקראו בשם מיד אחר לידתם, מצאו לזה שורשים קדמוניים רבים, ומהם - מדרש 'פרקי דרבי אליעזר' (פרק מח) שמשה רבנו מלו אותו לשמונה ימים וקראו שמו 'יקותיאל'. וכן נהוג להקפיד שלא לפרסם את שם התינוק לפני הברית, ואף שמברכים כל תינוק עם אימו בקריאת התורה סמוך להיוולדו, עושים זאת ללא קריאת שם.
בספר 'חסד לאברהם' כתב: "נוהגים שלא לקרוא שם לילד עד אחר המילה, שמאחר שכבר נסתלקה הערלה והטומאה, אז יחול עליו סוד הנשמה... ובזה ייקרא בשם האדם הישראלי". השם הוא צינור החיות של הנשמה הקדושה, שגילויה בבן מתחיל מהמצווה הראשונה שמתקיימת בו.
כשהברית נדחית, נחלקו פוסקי הדורות האחרונים אם להזדרז בקריאת השם לפני שמונה ימים, או להמתין עד עליית האב לתורה אחרי שמונה ימים, ולמעשה ממתינים עד הברית עצמה.
כאשר הרך הנולד זקוק לתפילה ולברכה לרפואה שלמה, פסקו רבנים ואדמו"רים רבים, מחוגים שונים (חסידים, ליטאים, הונגרים), שבמצב זה יש לקרוא שם לילד מיד ובגלוי, כדי שתחול עליו ברכה, שכן בלא שם "אין על מי להתפלל".
אולם כ"ק הרבי מליובאוויטש הורה פעמים רבות להציע להורים שבשל בריאות התינוק זקוקים לדחות את הברית שלו למשך זמן, שיחליטו ההורים ביניהם איזה שם יקראו לו, ואין צורך לפרסם זאת לאחרים. אלא שאם רצונם בכך, הם רשאים להודיע לרבי את השם המיועד כדי שיברכנו.
מקורות: 'אוצר הברית' ח"א עמ' של, וש"נ. קובץ 'אסיא' כרך ד עמ' 244 ,236 וש"נ. מידע אישי: הרב יהודה-לייב גרונר.
(441)