| נשלח ב-1/9/2004 11:19 |
 |
| |
שפה רזה - חשיבה רזה?
קראתי פה ושם דעות שדלות שפה גורמת לדלות חשיבה, וככל שהאדם מרבה להכיר מילים חדשות, או מורכבות, הרי שחשיבתו נעשית מורכבת ואיכותית יותר, שלא לדבר על יכולת ההסברה שלו שהוא מצליח לבטא רעיונות מתוחכמים יותר. (מה שמזין זה את זה, כי אדם כמעט ולא חושב על מה שאינו יכול לבטא).
כך למשל, אפשר לראות בתנ"ל המוני מילים נרדפות וסגנונות מליצה לרוב, והיו שהאריכו בפירושים ע"ז.
האם לדעתכם נכון הדבר? האם אי אפשר להעמיק חשיבה בעזרת שפה יסודית ורזה?
המחשב, למשל, חושב בשני סימנים בלבד, ומצליח להביע יצירות מתוחכמות למדי, גם אם הוא מקשה על המפענחים.
האם יש רגליים להשערה שעמים ששפתם עשירה, מפתחים איכויות שכליות גבוהות יותר, בגלל (ולא במקביל) עושר השפה ורבדיה? (אני לא מדבר על שבטים פרימיטיביים שלא יודעים לספור יותר מ-2-3 אלא על אנשים נורמלים).
האם ישנם מקורות ביהדות עצמה, ממקורות היהדות כמובן, שיש חשיבות לפיתוח שפה עשירה ומורכבת, כדי לשפר את החשיבה?
הרהור קטן: אם מעיינים בישעיהו למשל, אפשר להתרשם מעושר של דימויים שנוצר בזכות מילים וצירופי-מילים ברמה מתוחכמת מעל לשיגרה.
והשאלה היא האם מדובר רק בשירה, או בכלל ביכולת חשיבה מעמיקה ומורכבת יותר.
מחכה בהתרגשות לתשובות חכמי הפורום. מן הסתם יהיו כאן הכאלו שיוכלו להציג דוגמות של יצירות מתוחכמות ומושלמות שנכתבו בשפה רזה ודלה מאד. או שלא.
מו"ל
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2004 12:18 |
|
| |
מ"ל
יש הרבה מה להאריך בנידון, אבל בקצרה אומר שלדעתי בהחלט עושר המילים עוזר מאוד לשיפור יכולת החשיבה וההסברה, ולא ניתן כלל לוותר על אוצר מילים רחב, וגם כשהדבר כרוך באימוץ מילים זרות.
וגם כדאי לציין את תירגום סיפרי הפילוסופיה היווניים לעברית על ידי משפחת אבן-תיבון, שכידוע נתקשו מאוד בדבר זה ונאלצו לפיכך להמציא מילים חדשות רבות.
לדוגמה, המילה 'איכות' היא המצאה אבן-תיבונית, והיא נובעת מהמילה 'איך', כלומר האיכות של החפץ היא ה'איך' שלו.
וכן המילה 'מהות' היא גם המצאה אבן-תיבונית, והיא נובעת מהמילה 'מה', כלומר ה'מה' של החפץ.
היום יש הרבה 'קנאים' לשפה העברית שמתנגדים לכך שאנשים משתמשים במילים לועזיות שונת. לדעתי זוהי טעות, הואיל וממילא השפה העברית של ימינו מכילה הרבה מאוד מילים משפות זרות, כגון ארמית, פרסית ועוד.
יתר על כן, בספרות חז"ל מופיעות כ 5.000 מילים יווניות. חז"ל אם כן לא 'פחדו' להשתמש בשפה היוונית כאשר הדבר היה נצרך, והם בהחלט היו רחוקים מאוד מהקנאים של היום שמנסים להמציא מילים עבריות חדשות במקום להשתמש במילים לועזיות.
ובעניין הדוגמה של המחשב שאותה ציינת, כאן קשה לי להסכים הואיל והמחשב יוצר אין סוף צירופים בעזר השפה הבינרית, מה שאין כן אדם בעל אוצר מילים מוגבל, שיתקשה מאוד לעשות כך (נסה למשל לנהל שיחה נורמלית תוך כדי שימוש במילים 'כן' ו'לא' בלבד)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2004 12:30 |
|
| |
.
וכמובן, מחשב אינו חושב, הוא מבצע פעולות חישוביות בלבד.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2004 13:00 |
|
| |
מואדיב
בעיקרון אני מסכים, אבל אינני רוצה להגרר כאן לדיון סביב השקפת העולם המטיריאליסטית מול זו הדואלית (או ההוליסטית), ולסוגיית האינטילגנציה המלאכותית, החדר הסיני וכו'
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2004 14:03 |
|
| |
מו"ל,
על סמך הנחת היסוד של עושר לשוני=עושר מחשבתי, האם ניתן להניח, שא/נשים הגדלים כדו-לשוניים או רב-לשוניים (בעלי יותר מ"שפת אם" אחת), הם בעלי עושר מחשבתי רחב יותר (לפחות ברמת הפוטנציאל)?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2004 20:20 |
|
| |
רב צעיר,
דוגמה מדהימה הבאת. אכן מסתבר כי מי שלא מכיר את המילים מהות ואיכות, יסבול רבות בבואו להגדיר הגדרות, אפילו לעצמו, ויתכן שהתקדמות חשיבתו תיעצר היכנשהו.
יתכן שככל שאנו מכירים מילים מורכבות יותר, המבטאות תהליכים מורכבים יותר, אזי חשיבתנו מתקדמת יותר. זאת אם נניח שהחשיבה מבטאת משהו דומה לנוסחאות מתימטיים.
חידה מרתקת בכל אופן.
אמשלום, יתכן דווקא להיפך: ריבוי שפות בגיל הרך, עלול לתקוע את האדם עם סגנון הבעה שטחי יותר. למרות שממה שקראתי פה ושם, נדמה שבאמת ילדים כאלה ניחנו בתוספת אינטליגנציה ועכ"פ ביכולות מורכבות יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2004 20:23 |
|
| |
מו"ל,
כיצד ייתכן להיפך? אשמח להסבר, כי הגיוני הפשוט אומר שככל שלשונות רבות יותר בידך, כך תכיר גוונים רבים יותר לתיאור המציאות ולהבנתה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2004 20:40 |
|
| |
מו"ל
ממה שהביא רב צעיר אני למד ההפך שהמושג היה קיים במחשבה אולם לא היה לו ביטוי מדוייק.
1] שפה עשירה באה לבטא מחשבה עשירה אבל העדרה לא מחייב מחשבה עניה.
2]במקום ביטוי מדוייק "רזה" כדוגמת מהות. יתכן שהיינו ממציאים "עושר" רב "המכלול שמרכיב את תוכנו של החפץ " [או משהו כזה]
שוב מו"ל
כושר הביטוי לפעמים נתקע [בילדות] אבל החשיבה רק מרוויחה. [מנסיון]
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2004 20:53 |
|
| |
קעלעמר
אכן, גם לפני שהאבן-תיבונים המציאו את המילים העבריות שמקבילות למושגים אלה הם היו קיימים במחשבה, ברם דא-עקא והייתה זו מחשבה שנחשבה בשפה הערבית ...
ובכל אופן, גם אם מושג קיים במחשבה בצורה מופשטת (דבר שאני אישית עדיין מסופק בו), אם אין לנו את האפשרות להוציא אותו אל הפועל בעזרת הדיבור, הרי שאיננו יכולים לחלוק את התובנות שלנו עם הזולת - וזוהי החשיבות הגדולה של שפה עשירה ואוצר מילים נרחב.
לגופו של עניין, לדעתי יש קשר הדוק מאוד בין הדיבור ובין המחשבה, אתה יכול לראות זאת למשל בשפה העברית בשורש הג"ה, שמשמעותו היא גם 'דיבור' כמו: פי צדיק יהגה חכמה, אבל גם מחשבה כמו: והגות לבי תבונות (וכמדומני שכבר רש"י העיר על כך בפירושו לפסוק: והגית בו יומם ולילה ע"ש).
כמו כן בשפה היוונית המילה "לוגוס" משמעותה גם דיבור וגם מחשבה. כך שאנו רואים שבאופן אינטואטיבי כל התרבויות העתיקות הבינו את הקשר העמוק שבין שתי פונקציות אנושיות אלה.
ובאמת אפשר לעשות אנאלוגיה בין המחשבה והדיבור לבין המושגים: חומר וצורה. המחשבה היא למעשה חומר גלם מופשט שהדיבור (הן הדיבור המילולי והן הדיבור ההגותי - ודוק !) מלביש אותו בצורה קבועה.
כפי שכבר ציינתי לעיל, אני אישית עדיין מסופק האם באמת המושג קיים במחשבה גם כשהאדם לא מכיר מילה שמקבילה לו, למשל אדם שלא מכיר את המילה "איכות", האם הוא אכן מסוגל בכלל לחשוב על מושג זה ? או שמא כל עוד הוא לא מכיר את המילה הזו הוא לא מסוגל לחשוב על המושג הנ"ל (וכמובן שיש כאן מן הפרדוקסליות של הביצה והתרנגולת - ואכמ"ל)
תוקן על ידי - רב_צעיר - 01/09/2004 21:04:28
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2004 21:08 |
|
| |
הדוגמא של המחשב עם שני סימניו היא דווקא הפוכה.
במשך מאות שנים דישדשה הלוגיקה הקלאסית - ונראה היה לנושאיה שאין עוד מה להוסיף.
השימוש בסימנים של 0 ו-1 ובפעולות של AND ו- OR וכדומה - הקפיץ את המקצוע הזה.
מי שילמד היום לוגיקה מ"מילות הגיון" של הרמב"ם או מרמח"ל וכד' לעומת ספר לימוד של היום יראה מה כוחה של שפה.
עושר השפה מאפשר חסכון, דיוק וחידוד הדברים - דלותה גורמת לריבוי מילים ולטשטוש מושגים. זה מה שמקדם את החשיבה.
האפשרות של אדם לסכם לעצמו את מה שכבר השיג (במילים!) מאפשרת לעמוד על גבי הידע הקיים - ולעלות עוד למעלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2004 21:19 |
|
| |
לגבי מחשבים
0 ו- 1 הם לא המילים בשפה, אלא האותיות בשפה. לעברית יש אמנם פי 11, אבל זו רק שאלה של ייצוג מילים ולא של כמות מילים.
לגבי שפה רזה
ראוי להזכיר מאמרו של גדי טאוב "2 סוגים של שפה רזה", אך לבושתי אני לא זוכר את 2 הסוגים. מי יאיר את עינינו בזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2004 21:41 |
|
| |
.
רב"צ:
וכמובן, לפני שבני משפחת אבן-תיבון התאמצו ליצור מונחים בעברית, התאמצו מתרגמים מיוונית ליצור את המונחים הללו בשפה הערבית.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2004 21:47 |
|
| |
רב צעיר
דומני שהרחקת לכת . השאלה לא היתה להעדר מילה לחלוטין.[ששם מונחת השאלה האם קיימת מחשבה ללא ביטוי מילולי שלה. ודעתי העניה היא שבהחלט קיימת.]
אלא לכושר ביטוי ירוד .
הדוגמא המאפיינת שהבאת מלמדת אותנו שהמושגים היו ואף נלמדו [בעברית] רק העבירו אותם במלל רב ואפילו "עשיר"
כל מה שאבן תיבון עשה זה למצוא את המילה המדוייקת שתקפל לתוכה את המשמעות הידועה.
ברור לכן שגם אדם שאינו יודע על המילה איכות .יודע על מילים טיב, ערך.
אני מוצא ששפה רזה מתומצתת היא "עשירה הרבה יותר משפה עשירה המגישה לי את הרעיון עם כפית לפה.
יענקלע ראדיצקובער [היום אני במצב רוח לסיפורים]
היה שואל מדוע ספרי הראשונים דקים ,וספרי האחרונים עבים ורבים.
וכך השיב . ספר! הוא מה שגלש מהמוח אחרי שהוא התמלא עד אפס מקום.
ולכן הראשונים שמוחם היה כביר ובעל תכולה גדולה ספריהם היו קטנים ואידך זיל גמור.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2004 22:20 |
|
| |
שתי הערות:
א - אמנם באשכול אחר ציטטתי את פרופ' פולוצקי שאמר על דוברי האורמי (ניב ארמי נוצרי מודרני), שהמערכת התחבירית שלהם מפותחת יותר מאשר ממערכת הביוב שלהם, אבל אני נוטה להסכים שעושר לשוני, מעודד עושר מחשבתי.
ובמחשבה שניה, לא רק עושר לשוני. כל שפה מרחיבה את עולמו של דוברה. כך למשל לגבי שפת המוזיקה.
ב - יש סוג מסוים של יצירה קוגניטיבית שאינו מילולי, אדרבה, מילים יכולות לעמוד חוצץ ולהפריע (קעלעמר, לזה התכוונת?). באומנות למשל, קלישאות לשוניות עשויות להפריע להגיע ללב החוויה.
ג - לגבי מי שדיבר על עושרה של לשון המקרא, לשון המקרא עשירה מאד בחלקים מסוימים ועניה באחרים. קחו לדוגמה את השדה הסמנטי של הצבעים: יש עשרות הופעות של המילה אדום ושל גוני האדום (שני, ארגמן...), ולעומת זאת מה לגבי צבע כמו - כחול, סגול, אפור וכו'.
חוקר מסוים שאיני זוכרת את שמו, טען שהעמים השמיים אינם מסוגלים לראות צבעים אלה.
מה דעתכם?
|
|
|
|
|
