חבישת מגבעת - חילול שבת [בנית אוהל]

תגובה שפורסמה שם:


באיזה כובע הלך הגר"מ אליהו שליט"א עצמו לפני שהתמנה כאשל"צ?

הסברא של הרב אליהו איננה חדשה (בספר "מנחת שבת" דומני, כותב שזה הטעם שחסידים חובשים שטריימל בשבת, כי זה לא קשיח, ולכן אי"ז משום "אוהל". למרות שעדיין צ"ע; שהרי גם חסידים חובשים את השטריימל אך מהחתונה ואילך). אבל עכ"פ, פוק חזי, שהחשש הזה לא התקבל, ורבבות שלומי אמוני ישראל מכל החוגים והעדות חובשים כובעים בשבת, כולל גם מגבעות רחבות שולייים ("סופר"), שחובשים הרווקים מקהילות יוצאי הונגריה ובני הישוב הישן.

אמנם תגובת הרבנים: ""מה הוא רוצה: שנלך עם תרבושים?", היא תמוהה מאוד, שהרי ממה נפשך, אם הדבר אסור על פי ההלכה אכן שילכו להם עם תרבושים.

אבל האמת היא שזוהי סוגיה מורכבת, והכל תלוי בפירוש הגמרא שם ודעת ר"ח (שאינני זוכר כרגע אם הוא בעל הפרוש הנ"ל, או שהוא זה שחולק על הפירוש). וממילא כל דבר שתלוי במחלוקת הפוסקים - פוק חזי מאי עמא דבר.

מדרשת הרב:

http://harav.org/tzof/012.html


"כובע עם שולים

בכלל המלאכות יש מלאכת אוהל - מאהיל שאסור להאהיל בשבת ויש הרבה פרטים שצריך להזהר בהם בפרט בארץ.

הגמרא \שבת קלח:/ כותבת על כובע עם שוליים, "אמר רב ששת בריה דרב אידי האי סיאנא שרי. והאי תמר סיאנא אסור?? לא קשיא: האי דאית ביה טפח, הא דלית ביה טפח".

במקום אחד כתוב שמותר לחבוש כובע עם שוליים ובמקום שני כתוב שאסור, מסבירה הגמרא אם יש בשוליים טפח - אסור, אם פחות - מותר.

ויש בזה מחלוקת רש"י ותוספות מהי הבעיה בכובע עם שוליים של טפח ומעלה, והרמב"ם והשו"ע כתבו את שני הדינים כדלקמן.



א. כובע אסור ברה"ר שלא יטלטל ארבע אמות

הסביר רש"י בהתחלה שאסור ללכת עם כובע כזה רחב שוליים "משום אוהלא" אך שאלה הגמרא אם אדם מניח טלית על ראשו ומרחיקה מראשו טפח - האם זה יאסר? עונה הגמרא שזה בודאי מותר אלא האיסור בכובע הוא בכובע שאינו מהודק.

והטעם לפי רש"י: "אלא, טעמא לאו משום אוהל הוא, אלא משום שלא יגביהנו הרוח מראשו ואתי לאתויי ארבע אמות הלכך, מיהדק בראשו שפיר - שרי לא מיהדק - אסור".

על כן אדם שילך ברחוב במקום שאין בו עירוב, אם תבוא הרוח ותעיף את המגבעת או את הכיפה שלו, יש חשש שילך יקח את הכיפה יחזיק אותה בידו כשהוא מהלך ארבע אמות.

אם ניקה את הכיפה - עבר עבירה אחת, טלטל אותה ארבע אמות במקום שאין עירוב - עבר עבירה שניה. ולכן, למעשה, כשאדם יוצא לרחוב כשאין עירוב יהדק את הכובע לראשו, או יקשור את הכיפה עם סרט \באופן שמותר לקשור בשבת/ או סיכה.

כשמשתמש בסיכה, יבדקנה ביום חול שאינה תולשת שערות. כי אם תולשת שערות, אז אסור לו להשתמש בסיכה בשבת כיון שזה תולש. ויש להזהר מאוד בענין זה!

ויש גם אפשרות לשים צעיף על הכיפה \בתנאים דלהלן/.

ומי שרוצה לצאת לרחוב עם כיפה - לא משנה איזו כיפה, כל הכיפות אהובות כולם אהובים כולם ברורים - אם יצא עם קטנה, בודאי תעוף לו ועלול להכשל בטלטולה. \ובכלל יש להזהר משום יראת שמים לשים כיפה גדולה לפחות בגודל טפח, ובאופן שמכסה את רוב הראש/.

ועל כן לפי רש"י ונפסקה הלכה זו גם בשולחן ערוך אם יש חשש שהכובע - הכיפה יעופו ברוח במקום שאין ערוב, אין ללכת בכובע בלי להדק אותו.

וזה לשון השו"ע \ש"א מ"א/ "לצאת בשבת בכובע שבראשו העשוי להגן עליו מפני החמה - יש מי שאוסר משום דחיישינן שמגביהנו הרוח מראשו ואתי לאתויי ד"א ברשות הרבים, אלא אם כן הוא מהודק בראשו... או שהוא עמוק... או שהוא קשור" וזה לפי רש"י וכן פסקו לפי רבינו חננאל המובא בתוס' שם, כדלהלן.



ב. כובע אסור מדין אוהל

יש מגבעות עם שוליים ברוחב 8 ס"מ ויותר, או מצחיות ברוחב טפח.

לדעת התוס' אסור ללכת עם כובע כזה שהרי זה דומה לאוהל.

וכך פסק השולחן ערוך: "כובע שהוא מתפשט להלן מראשו טפח - אסור להניחו בראשו ואפילו בבית משום אוהל" \שם סימן ש"א סעיף מ' ורמב"ם פרק כ"ב הלכה ל"א./

למעשה יש הבדל בין סוגי הכובעים אם זו מצחיה קשוחה, שולי הכובע קשים שאינם נכפפים והם ברוחב טפח - אסור ללבוש כובע כזה בשבת גם בבית.

אמנם רבינו זלמן \שו"ע הרב/ הקל ואמר שהשוליים הרחבים של הכובעים אינם לשם אוהל אלא לשם יופי - מכל מקום אנו מחמירים כדעת השולחן ערוך שלא ללבוש כובע עם שוליים רחבים טפח \8 ס"מ/ והם קשיחים ולא מתכופפים \ועיין בשער הכוונות דף ע"ד המובא בכה"ח ס"ק רל"ז שלדעת האר"י יש לאסור".