| נשלח ב-1/9/2004 19:13 |
 |
| |
השתתפות בלוטו כהשתדלות
שמעתי על פוסק חשוב (זצ"ל) וכן על ראש ישיבה חשובה (יבלחט"א) שנהגו לקנות כרטיס לוטו באופן קבוע, וההסבר של ראש הישיבה הוא שבזה ניתן לצאת ידי חובת השתדלות.
דעה כזו מבוססת כמובן על הגישה שאין ההשתדלות אלא מעין 'הצגה' כדי שלא לשנות מסדר העולם וכיו"ב, ואי"ז אלא כסגולה לפרנסה, כלומר מעשה המשקף רק בקשה לפרנסה מאת ה'.
אלא שלענ"ד גם גישה זאת אינה כוללת השתתפות בלוטו.
ההשתדלות לפחות צריכה לספק אפשרות של פרנסה, שאל"כ אין היא שונה מישיבה בטלה, והלוטו מטבע מהותו אינו כזה.
כל פרנסה רגילה בנויה על כך שהאדם מוסיף ותורם משהו מכוחו ומזמנו לחברה, וכדי לאפשר זאת החברה נותנת לו כסף-שוברים לסיפוק שאר צרכי החיים. כך שכל אחד תורם פרט מצרכי החיים וביחד ניתן לחיות וליהנות מכל הפרטים הנצרכים. (ולא שכל אחד יאפה לחם וידלה מים וכו').
הלוטו כידוע אינו כזה (ולא נראה שאותו ראש ישיבה מתכוון לפיס קהילתי, הוא אינו נהנה מהם), א"א לקיים חברה ולספק את כל צרכיה ע"י השתתפות בלוטו, כלומר אפי' פרט אחד זה לא אמור להוסיף.
אם נתיר השתדלות שכזו לא יתווסף שקל אחד לקופת הציבור הכללית.
הזכיה בלוטו היא על חשבון 'משתדל' אחר, ואז נצטרך לומר שאין לחשוב על השני והרבה דרכים למקום - אז אל תשתתף אתה שהרבה דרכים למקום, וסוף סוף ההשתדלות מרוקנת מכל תוכן (עכ"פ השתדלותו של השני...). ואם ניסים? אז תשתדל ע"י דפיקת הראש בקיר.
ונלענ"ד שעל אותו ראש ישיבה לפשפש בדרכיו, אם אין בכך נגיעה כלשהי של לתת אפשרות לה' ולהציע לו עצות איך להשפיע פרנסה.
ובכך איני רואה חסרון גדול, רובנו כאלה, אלא שלקרוא לכך השתדלות זו התחסדות...
תקנו אותי אם אני טועה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2004 19:59 |
|
| |
יהודי עני התחנן לפני בוראו."רבונו תן לי את הלוטו" כך יום ביומו.
עד שהמלאך גבריאל נכמרו רחמיו ושאל מאחורי הפרגוד רבונו למה שלא תתן לו כבר.
" מזמן רציתי לתת לו" ענה ."אבל מה לעשות שהוא אינו ממלא את הטפסים"!
--------------------------------------------------
יהודי אחד קנה לוטו .נכנס לביה"כ פתח את הארון קודש ואמר," רבונו ש"ע אם אתה נותן לי את הלוטו ,חצי לי חצי לך"
הגיע יום ההגרלה "נאדה" כלום ,לא זכה.
קנה שוב ,ושוב עשה כמעשהו הראשון. ושוב לא זכה.
ראה כך ,הלך לכנסיה . עמד מול הצלוב ואמר " ישו אם אתה נותן לי הלוטו חצי לי חצי לך".
הגיע היום והיהודי זוכה!
נו.. אומר היהודי לבני ביתו אתם רואים כמה חכם אלוקינו
הוא ידע שאני לא יתן לו .
---------------------------------------
זה באשר ללוטו .
הגדרת ההשתדלות היא : לעשות את מה שנראה בעיני כל אחד ואחד כנצרך לפרנסתו.
ככל שהאמונה והביטחון גדלים, כך קטנה חובת ההשתדלות.
יש שמרגיש שהוא צריך לעבות 18 שעות ביום ויש שמרגיש ש8 שעות יספיקו.
ואולי הראש ישיבה הנ"ל הגיע לדרגא כזו שבשבילו רק הסיכוי הקלוש הזה מספיק .ואם תשאל מדוע לא לדפוק את הראש בקיר כי הסיכוי נמוך יותר. וזה הוא כבר לא מרגיש שמביא אותו למטרה.
זאת אמרתי בכדי לסנגר על ישראל שהרי מעירו של ההדערברמדיקער אני.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2004 20:09 |
|
| |
יהודי אחד קנה לוטו .נכנס לביה"כ פתח את הארון קודש ואמר," רבונו ש"ע אם אתה נותן לי את הלוטו ,חצי לי חצי לך"
הגיע יום ההגרלה "נאדה" כלום ,לא זכה.
קנה שוב ,ושוב עשה כמעשהו הראשון. ושוב לא זכה.
עד שאמר היהודי: " רבונו של עולם אני רואה שאתה לא סומך עלי. אתה יודע מה? קח לך את החצי שלך מראש ותן לי את החצי האחר."
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2004 20:13 |
|
| |
קעלעמער
בבקשה, קרא שוב את דברי.
לא הכחשתי את הסיכוי, דיברתי על מהות הסיכוי (ולא על כמותו), על טיב התוצאה, ולא על סיכוייה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2004 20:22 |
|
| |
שלמה
לא חשבתי אחרת ואם אתה תקרא שוב את דברי תראה שאכן לכך התייחסתי.
מו"נ
חייך! שגרמת לי לצחוק.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2004 20:44 |
|
| |
שלמה
לא הבאת בחשבון שהמשתדל מוסיף את מחיר הכרטיס, ומה ההבדל בין מי שמשקיע שעות עבודה למי שמשקיע ממון שהתקבל עבור השקעת שעות עבודה.
כנראה, מה שמפריע היא השאלה - מה זה מועיל לעולם, והעובדה שהסיכוי לזכות בלוטו הוא אפסי. אבל אפשר לשאול על התועלת בעוד הרבה פרנסות שאנשים מוצאים - השתדלות וודאי יש כאן.
למה בעל ביטחון שברור לו שהקב"ה יזמן לו את פרנסתו ומחפש רק משהו השתדלות - לא יכול להסתפק בקנית כרטיס הלוטו.
ושאלה שאולי חשובה עוד יותר - האם לא משתדלים יותר מדי. האם אנשים לא משקיעים עצמם בטירוף העבודה, ומבזבזים כל מה שהרוויחו בעמלם על דברים שבכלל לא נחוצים להם.
האם יכול מישהו לעצור באמצע היום או באמצע החודש או באמצע החיים ולומר: זהו הרווחתי מספיק - ולעסוק בעיקר ולא בטפל.
זה לא ההיפך ממידת הבטחון - זה ביטולה לגמרי.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2004 21:19 |
|
| |
יוצק
על איזו פרנסה נוספת ניתן לומר שאינה באה להוסיף כלום?
חוצמזה, אני כלל לא מגדיר זאת כפרנסה, אילו היו החמשה שקלים פרי טירחה, מילא, אבל הרי זה מגיע ממילגת הכולל, וכסף זה לא להשקעה נועד כי אם לצרכי היום יום, ודו"ק.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2004 21:47 |
|
| |
שלמה
מה מוסיף עוד סוחר בשרשרת המסחר הארוכה. איזה ערך נוסף יש לפריט מותג לעומת פריט זהה ללא שם היצרן (אולי עלות הפרסומת?), ואני לא רוצה לפקפק בעוד המון פרנסות כמו זמרים ושחקנים וליצנים שמרוויחים הרבה ונותנים מעט (אם בכלל).
והחמישה שקלים באו כמובן מהמשכורת של האישה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2004 22:04 |
|
| |
יוצק
לא נכון, הם נותנים את מה שהחברה מגדירה כחלק מצרכיה, שאילולי כן לא היו משלמים על כך. גם זמרים-לא זמרים נועדו כדי שמתוכם יהיו אלו שהם כן זמרים, ברור שישנם חלקים חשובים ופחות, אך בכולם העיקרון להוסיף משהו חדש, ולא רק לשנות את הכתובת של הכסף (הלוטו).
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2004 00:00 |
|
| |
לכל קהלא הדין,
דומני שהדיון הזה דורש ליבון קודם של חובת ההשתדלות עצמה וגדריה. ישנן כאן הרבה הנחות מובלעות שאינני בטוח שאני מסכים להן, וכדאי להעלות אותן על פני השטח.
ושלא להשאיר הגליון חלק, אוסיף עוד גרגיר מדילי.
יהודי עשיר מת והוריש את כל ממונו לכומר ולרב של העיר בשווה, בתנאי שכל אחד מהם ישאיר 5000 רבול בקברו כדי שיהיה לו עם מה להתעסק לפרנסתו בעוה"ב (=לקיים חובת השתדלות בהידור).
הכומר, כדרכם של גויים ישרים, הלך והניח 5000 רובל בקבר. לאחר כמה ימים, כשהוא פגש את הרב ושאל אותו אם הוא השאיר את חלקו, ענה לו הרב:
אכן השארתי. הלכתי לשם, ראיתי את ה-5000 רובל שלך, השארתי שם צ'ק על סך 10000 רובל (=למוטב בלבד), ולקחתי את ה-5000 שלך כעודף.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2004 13:39 |
|
| |
אני הקטן עוסק כעת במלאכה שאינה מוסיפה כלום לישובו של עולם (חוץ מאולי להוסיף לכלכלה על ידי שכסף מתגלגל מיד ליד(
איני גאה בכך אבל זוהי המציאות.כששאלתי רב על כך אמר לי שפרנסתם של משפחתי גם נקראת ישובו של עולם
יעזור הווה וירחיב לי בפרנסה זו ואוכל לעסוק גם במשהו שמוסיף בישובו של עולם
(אך אודה זאת שמלאכה זו היא כה נדירה שאיני מוסיף פרטים עליה כי אז אעשה אאוטינג לעצמי)
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2004 17:14 |
|
| |
אתה עובד בטלוויזיה?
|
|
|
|
|
