פרשנות צנועה

ובכן, פרשנותי ומסקנותיי מהמערכה שמאחורינו:
1) אלעד הופכת לחרדית יותר.
2) דיקטטורה יכולה להיות ברמה השיפוטית בלבד, ובשום אופן לא ברמה הפוליטית. עיינו ערך: בני ברק, ביתר ואלעד. בשלושתם שלטו בתושבים, שלושה דיקטטורים, שעשו ככל העולה על רוחם, כמעט מבלי להאזין לרחשי הציבור, וחלקם (ביתר ואלעד) דמיינו לעצמם שהם יכולים להיות גיבורים גם על הרבנים. השלושה העיפו עובדים על ימין ועל שמאל, וללא שום סיבה ענינית ומוצדקת, ואולם, ברגע שנתיניהם נוכחו בעוול החמור שנעשה, גמלו להם כגמולם, והעיפו אותם לכל הרוחות.
3) פטרוני רשימת שי, ע"פ עצת אחיתופל, חשבו לדחוק את כח אל הפינה ולתת להם ייצוג של מנדט אחד בלבד, וגם הוא בספק. בפועל, ליד שולחן המועצה, ישבו בעוד שבועיים ימים שלושה נציגים חסידיים.
4) מישהו טען כאן שהמנצח הגדול של הבחירות, הוא מאיר פרוש, והוא לא טעה הרבה. נכון, אי אפשר להתעלם מנצחונה של שי, שמובילה בתשע מנדטים שזהו הישג יפה ע"פ כל קנה מידה, אולם זה היה צפוי (ועם כל הצניעות, גם באשכול ההימורים תגלו שכך צפיתי לפני כמה ימים). אבל המנצח הגדול הוא מאיר פרוש. מדוע? כי כאמור לעיל רק לפני חודש היו שניסו להציע לו מקום שהיה ספק ריאלי, כלומר: "לא-בטוח שאתה שווה אפילו מנדט אחד", והנה הוא הפתיע והביא איתו שני מנדטים מסולסלי פיאות. אם אלעד היא אינדקציה לארצי, לא יהיה זה מופרך כעת, שפרוש יתקדם לראש רשימת ג', ובוודאי ובוודאי שיבסס את מעמדו שם לפני ויז'ניץ. איך הוא שיחק אותה? כמה תשובות. הבנאדם כל שבועיים, ביקיות פורושית שקיבל בירושה, ביקר בעיר וקיבל קהל, וגם השתדל לסייע להם.
בנוסף הוא רקם יחסי אימון וידידות עם חצרות חסידיות רבות ומגוונות, ועתה הם פרעו לו את שטר הידידות כדין. על כך יש להוסיף את מערכת ההסברה של רשימת כח, שעשתה עבודה מצויינת וברמת איכות ששי בהחלט יכלה לקנא בה. כן, ואת החיוך הכובש של גבירר כבר הזכרנו?

תוקן על ידי - לומזה - 08/09/2004 2:25:31

סלבודקא

כולם, כולל פורוש ידעו שזה פיקטיבי. אחרת ש"ס לא היו מסכימים להסדר זה.
זה ידוע לכל שמריצה משותפת מפסידים, וברשימה ניפרדת משיגים יותר קולות. אבל לשם השלום כדאי אפילו להפסיד מנדט.
בפועל הליטאים הם אילו שהפסידו, יחסית לכוחם בעיר.

נסה לדמיין את מערכת הבחירות לו כח לא היו רצים בניפרד. בראייה ארצית נעשה כאן מעשה חשוב. אבל, חבל מאוד שביצעו זאת דווקא בעיר מפולגת ורגילה במחלוקות כמו אלעד.

סלבודקא, נסיונות הסנגור שלך על פורוש, לא מאפשרות לעובדות לבלבל אותך.

כל מי שהיה באותו הערב אבל כולם ללא יוצא מן הכלל, לא ידעו על התוכנית להגשת רשימת הגיבוי כולל המועמדים של אותה רשימה עצמה שהוחתמו ע"י גרוסמן עוד זמן רב קודם לכן, לכל צרה שלא תבוא.


כשגרוסמן הגיש את רשימת הגיבוי, כבר לא היה כמעט אף אחד במועצה למעט קומץ סקרנים, גרוסמן ופקידת הבחירות וגם קריספל שניסה לפסול את הרשימה בכל כוחו אך ננזף ע"י פקידת הבחירות.

עין, אתה טועה !

בערב סגירת הרשימות ישב גבירר בכסא צדדי במועצה והקשיב לכל מה שהולך מסביב, תוך כדי שהוא מתאם עמדות עם פורוש בטלפון.
בשלב מסוים התחילה לרוץ בבנין שמועה ש"האחיין" (הוא באמת אחיין ?) מחזיק בידו רשימה נוספת למקרה ש.
באותו רגע התחיל בלאגן אימים - אנדרלמוסיה עצומה וכולם התחילו לרוץ ולצעוק, חלקם אפילו היו קרובים לאיבוד עשתונות והיה אחד שירדו לו דמעות.

באותו זמן, גבירר המשיך לשבת בצד עם הניירות שלו, מוכן ומזומן להגיש רשימה.

רק לאחר שהיה ברור לכולם שהכלל חסידי לא יקבלו מקום יותר טוב מהשמיני, גבירר קם והגיש את רשימותיו.

יש לי הרגשה שפורוש נעלב מההצעה של המקום השמיני, וזה היה "הקש ששבר" מבחינתו.
הוא טוען שהמקום השמיני בזמנו היה ספק ריאלי.

האם זה היה בגלל כבוד או בגלל דאגה למקום ריאלי ? לך תדע.

בכל מקרה כולם הרויחו, כך שזה לא ממש מפריע.

בקיצר, פרוש שיחק אותה , ולץ{מן} אכל אותה!!!