אני לא טענתי בגלל שלא רואים כעת. מה שאי הראיה העכשוית עושה, זה שהיא מזקיקה הוכחות מוצקות יותר .
וכמובן אני לא טוען שאני חייב לראות בכדי להאמין אבל אני בהחלט חייב לראות בשביל לראות.
אני לא זוכר -ואני כמעט בטוח שלא- שהבעש"ט העיד על ראיתו שד.
גם האר"י לא העיד על כך ,ורח"ו הלא חזיונותיו חרוטים על דפי ההסטוריה.
דוקא מלאכים לא יוצרים בעיה כי ברור לכולם שצורתם [כנפים וכו ]היא אלגורית ובזה לא תראה בחז"ל דברים הפוכים.
מה שיוצר בעיה היא העדות הויזואלית על השדים.
[לא היית צריך להדגיש את ענין הרבי בשמח"ת ברור לי שאתה אדם שפוי.]
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
נשלח ב-22/10/2004 02:49
גו"ג,
הוא אשר אמרתי. הבנתי שזה מה שר' חיים טוען.
קעלעמר,
העובדה שיתווספו עוד אנשים לאופוזיציה אינה משנה את עמדותיי. זה קשור לקבלה, שכן כפי שהקדמתי בתחילת האשכול, ההחלטה האם יש שדים היא שקלול של כמה שיקולים: מה ההכרח להניח מבחינה תורנית שהם קיימים. מה ההכרח האפריורי/מדעי להניח שלא. מי שמכיר את הקבלה נוטה לייחס יתר משקל לחלק הראשון, וממילא אולי לא היה הולך כל כך מהר להכריע כסיטרא השני.
רק כדרך אגב, אני תוהה האם העדות שלך על כך שלא היתה אף עדות על שדים באלף שנים שלא לוותה בסמים או אכסטזה לא מבוססת על אותם זרזים. מניין לך רז זה? אולי בגלל שאתה מניח את המבוקש, וקובע אפריורי שמי שרואה שדים נמצא באכסטזה.
ממילא כל העדויות הללו אי אתה יכול להזימן, ולכן פסולות בעיניך.
ההשמצות של ר' חיים ויטאל, כאשר רציונליסטים מובהקים (וזה לא בהכרח תואר כבוד בעיניי) כמהר"י קארו מעידים שהיה מגדולי הדור ממש, גם הן תמוהות. אמנם מכיר אני את ספרו התמוה טובא, אולם לאור האמור לעיל אני מעדיף להישאר בצ"ע ולא להאשים אותו בעבירה פלילית של סחר בסמים ממכרים.
רמבמז"ל,
על אף חיבת הקודש, אני מתחיל לראות שאנחנו בקצר תקשורת אמיתי.
אני טוען כל הזמן, וחוזר וטוען (וזו הראיה שיש חוזר וטוען) שאין שום נפ"מ האם משהו הוא אזוטרי מוחלט או יחסי. זה לא מעניין, וגם לא ניתן להבחנה (הוא אשר שאלתי, האם הרמב"ן יודע לזהות מה לא יהיה ניתן להסבר גם בעתיד? ההוראה ההלכתית שאוסרת אינטראקציות עם שדים חלה על כל יהודי. איך בדיוק הוא אמור לזהות יישות שכלל לא ניתן להסביר אותה לעולם? ועוד הקשיתי, מדוע יש בכך משהו אסור להיות בלתי מוסבר. ואת"ל שהאיסור הוא מחמת הסיטרא, אז מדוע בעינן לכך שלא יהיה מוסבר לעולם?).
ממילא ברור שלשיטתי אף אחד לא תולה את האיסורים בזה.
וכעת לנקודה נוספת שחוזרת שוב ושוב. אתה חוזר ומצטט אותי כך:
"לאור כפירתו של מיכי בקיומה (לא בהיתכנותה) של אזוטריה מוחלטת, אני מניח שבמילה מטפיסיים הוא מתכוין לאזוטרים יחסיים, לפחות..."
ואני בעוניי הדל, חוזר ואמר בגרון ניחר, אינני כופר כלל ועיקר בקיומה של אזוטריקה מוחלטת, וגם לא מודה. בהחלט ייתכן שיש דבר כזה. אני לא יודע האם יש או אין, וזה פשוט לא חשוב לשום מטרה ולשום סיבה שבעולם (פרט לעתידנות מדעית שאין חלקי עמה).
וממילא לא הבנתי מה שהקשית עליי שאני תולה את האיסור במצב הידע הזמני. הרי זה גופא מה שאני חוזר ונמנע מלעשות כל הזמן. האיסור תלוי רק באיזה סיטרא, ולא ביכולת ההסבר העתידית או העכשווית.
אני חוזר על כך כבר כמה וכמה פעמים, וגרוני ניחר!
אמנם נכון הוא שמכיון שאין לאזוטריקה מוחלטת הגדרה אופרציונלית, כלומר אני לאיכול למדוד אותה (לזהות אותה), אזי אינני רואה איך ניתן לקיים ציוויים ביחס אליה. ולכן כלל לא סביר בעיניי שהאיסור תלוי בזה (שהרי איך אקיים אותו). אולם אני חוזר ואומר שבהחלט אפשרי שהמשהו שבא מהצד האחר הוא אזוטרי מוחלט. זה רק לא רלוונטי לאיסור.
וכעת אחסוך את הזמן והעבודה למייציץ, ואקשה על עצמי: מהי ההגדרה האופרציונלית לזיהוי הצד שממנו באים. הרי גם זה לא ניתן לזיהוי אופרציונלי? זה לק"מ, שהרי מי שיכול לראות שדים יוכל גם לזהות אותם ככאלו.
לעומת זאת, השאלה האם הם ניתנים להסבר מדעי היא שאלה מדעית, ולזה אינני מכיר (פרט לאייזיק אסימוב, ז'ול וורן, ה. ג. וולס, והרמב"ן לפי הסבר הרמבמז"ל) מי שטוען שיש בידו אמצעים לקבוע מה יהיה ניתן להסבר בעתיד ומה לא.
ולראיה באתי על החתום בגרון ניחר, ובתקווה לעתיד טוב יותר לעם ישראל ולעולם כולו,
מיכי
נשלח ב-22/10/2004 04:23
נו..שוין..
הב לי עדות ראויה מהמלניום האחרון וסגרת על עוד מאמין בשדים.
[יכולת להבן מהניסוח שאקסטזה או סמים זה רק למליצה, יכול להיות סתם מדומין.]
ההערה על הקבלה במקומה עומדת, לא ברור לי מה הקשר ללימודי הקבלה.ולא הבנתי את השיקול הנוסף.משום מה האמונה בבורא עולם לא מחייבת אמונה או ידיעת קבלה.
בכל מקרה זה היתה הערה אגבית.
היי.. ככה רק לומר שאתה מכיר את הספר ולבקר אותי.
שום נימוק או הסבר איך הוא נשאר בעיניך עדות אמינה אחרי שקראת את הספר.[בהנחה שזה לא זיוף.וכנראה שזה לא.]
אתה שם לב איך אתה מבסס עדות? ללא בקורת!
[אה.. ועכשיו אני הולך להסתכן בסקילה ממך. "המחבר" הוא רציונליסט? קראת את מגיד משרים?]
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
תוקן על ידי - קעלעמר - 22/10/2004 4:38:36
נשלח ב-22/10/2004 04:46
מי כן רציונליסט? הגר"א, קרא את הקדמת ספרא דצניעותא.
אך האם יתכן ליהודי החרד לדבר ה' לפקפק בגדולת רבי חיים ויטל?
סיפורי בעש"ט אותנטיים נמצאים בשבחי הבעש"ט - שהמחקר מכיר כמקור אותנטי - ראה מהדורת מס עמ' 168 "מעשה במכשפה שהיה לה שד" (לא כפול: כישוף ושדיות)
תוקן על ידי - מסתברא - 22/10/2004 4:47:06
נשלח ב-22/10/2004 04:53
לא א"א לו לפקפק בגדולתו,ולא גדולתו היא האישו.
אלא אמינות עדותו בנושא השדים או עמודי האש.
ואין ברירה צריך לעשות הפרדה בין השנים.
סיפורי הבעש"ט אינם עדות כלל וכלל ובודאי לא עדות שהבעש"ט אמר את זה.
ולא. אני לא מאמין שהיתה לו קפיצת הדרך. ושהגאון יכל להוריד את כל צבא השמים על השולחן.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
נשלח ב-22/10/2004 09:54
קעלעמר,
תלמידו הנאמן של הגאון הרציונליסט, ר' חיים מוולוז'ין, מוסר את דברי רבו כדלקמן מתוך ההקדמה לביאור הגר"א על ספרא דציניעותא:
"אינני רוצה שתהיה השגתי בתורתו על ידי שום אמצעי כלל, רק בעמלי אשר עמלתי בכל כוחי, והשגות על ידי המלאכים המגידים, אשר לא עמלתי ולא חכמתי, אין לי בהם חפץ"!
מה זה אומר?
נשלח ב-22/10/2004 11:45
הרב מיכי שליט"א,
לפי עיקרון הסיבתיות, הקצר התקשורתי שהגדרת מעיד על קיומם של כוחות אזוטרים בימינו. שהרי שני יהודים טובים, בעלי כושר התבטאות סביר, לא מבינים איש שפת רעהו.
כדי לעקוף את הקצר אנא, הואל בטובך לנסות להסביר לי בשפה פשוטה שני דברים קטנים:
1. למה התכווין נפש החיים שער ג' ריש פרק י"ב בדרישתו גם לתנאי של
"לעשות נפלאות היפך סדר כחות הטבע"?
כשזו המובאה במלואה:
"וזהו העניין שדרשו ז"ל (חולין ז' ב') על פסוק כי ה' הוא האלקים אין עוד מלבדו - אמר ר"ח אפילו כשפים.
כי כל עניני פעולות הכשפים נמשך מהכוחות הטומאה של המרכבה טמאה. והוא ענין חכמת הכישוף שהיו הסנהדרין צריכין לידע. היינו חכמת שמות הטומאה וידיעת עניני כחות המרכבה טמאה בשמותיהם. שע"י יפעלו בעלי הכישופים פעולות וענינים משונים כשמשביעין כחות הטומאה בבחי' הטוב שבו שישפיע בתוכו חיות לעשות נפלאות היפך סדר כחות הטבעי' והמזלות. " עכ"ל הגר"ח
2. למה התכוין mbabraham בשלב ב' שלו, בדרישת האזוטריות הנוספת לדרישה של הצד הלא נכון?
כשזו המובאה במלואה:
"שלב ב:
זה כנגד זה עשה אלוקים. ישנם שני סוגי מתווכים, והם המחולקים לסיטרא דקדושה וסיטרא אחרא:
השורשים המטפיסיים לרוע הם יצורים מטפיסיים שבאמצעותם הקב"ה מחולל את הרוע בעולם, או נותן לנו את הכוח לחולל רוע בעולם.
אלו הם השדים, כשפים ושאר מרעין בישין.
והשורשים לחלק החיובי והטבעי הם היישים המטפיסיים שמחוללים את החלק החיובי והטבעי,
אלו הם המלאכים (שלוחי הקב"ה). אולם יש עוד סוגים, והמלאכים הם חלק מהם, ואולי כולם מלאכים."
עכ"ל mbabraham
אני מאמין, אולי בתמימות מה, כי ברגע שאבין את תשובתך לשתי השאלות הללו, נוכל להתקדם ממש לקראת סיום.
וכי לא עדיף פשוט לנסות [איזה מילה עדינה!] לסלק כמה אי הבנות לפני שאציג לחכמים את מסקנותי הצנועות (אך לענ"ד, עדין, הנכונות), בהבנת מחלוקת הקדמונים בנד"ד?
ר"מ
* אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ (דברים ד,לה);
* אין עוד מלבדו - אמר רבי חנינא: ואפילו כשפים (חולין ז:)
* אפילו כשפים - אין בהן כוח לפני גזירתו, שאין כח מלבדו (רש"י סנהדרין סז:)
נשלח ב-22/10/2004 14:35
ולמרות זאת כותב ר' חיים מוולוזון שם:
ראיתי בעיני בכתבי קדשו נ"ע כתוב יושר רזין עלאין קידישין מה שגילה לו יעקב אבינו ע"ה ואליהו ז"ל. ושארי מקומות שכתבו סתם שנתגלה לו. עדין לא ברור אצלי אם היו אלו הגילויים בהקיץ ואולי היה בשינה ע"י עליית נשמה במתיתבין עילאין אבל זה נתאמת אצלי שההי לו בבירור עליית נשמה מדי לילה בלילה מיום עמדו על דעתו הקדושה...רק מענין א' נפלא אשר שמעתי מפיו משמע שהיו לו גילויים גדולים גם בהקיץ. נאמן עלי אביו שבשמים ששמעתי מפיו הק' כי היה בווילנא איש א' חולם חלום חלומות נוראים מבהילים כל שומעיו כי היה מגיד לכל אדם מה שחו ומעשיו בחדרי משכבו ונפלא אימתו על הבריות מאד והובא לפניו ואמר לו תרשני לומר דבר אחד לפניכם כי זה שבועיים ביום ה' ישבתם בזה המקום וחידשתם בפ' האזינו על אותן ואותן הפסוקים וישב אצלכם רשב"י מימין והאריז"ל משמאל והיה רבינו מתפלא מאד מאין ידע ילוד אשה מזה ואמר זכרוני ששלחתי אז מקודם גם הגבאי שלי מביתי. ואמר לו רבינו אמת שחדשתי אז ענינים נוראים".
למרות שלא רצה - הרי לפי אותה עדות קיבל תורת שמיימית מיעקב ומאליהו בהתגליות שונות.
נשלח ב-22/10/2004 15:55
מסתברא,
אם ר' חיים מוולוז'ין מצא לנכון לצטט את רבו על שאין הוא מחשיב את המלאכים וכו', סימן שאין לעדות זו שום משמעות!
דיבורים בעלמא.
נשלח ב-22/10/2004 16:25
איך אתה מחליט, חלוקות שריריתיות מה כן משמעותי ומה לא? יש לך נבואה
נשלח ב-23/10/2004 20:44
מסתברא,
אני מחליטה, בלשון נקבה.
תראה, ר' חיים מוולוז'ין, סומך על היושר האינטלקטואלי של הקורא אותו, לכאורה הוא מביא 'עדויות' לדברי רבו, ומצד שני הוא מביא את דברי רבו ש'סותרים' ומבטלים עדויות אלה.
אז התוצאה היא שאתה תייחס את המשקל אותו אתה מייחס לשדים למלאכים וכו' ככה באופן שרירותי, ואני להיפך.
אני באופן שרירותי לא אייחס חשיבות רבה וכו'
נשלח ב-23/10/2004 22:21
הרב מיכי שליט"א וכל קהלא הדין,
עיינו נא בסיכום המוצע של רמ_במזל:
1. בקדמונים ובראשונים נמצאים המושגים טבעי ועל-טבעי בניסוחים שונים.
מהו טבעי ומהו בדיוק על-טבעי – ניתן לאינטרפטציות שונות. חלקן קיימות וחלקן מופרכות.
לאור הקצר בתקשורת בנושא זה, אני ממליץ להשאיר את בירור ההגדרה המדויקת של המושג "על טבעי", לאשכול אחר. לענייננו די בכך שנכיר שיש מושגים כאלו בדברי הקדמונים, ושלמושגים אלו יש משמעות ונפקות בנושא האזוטרי שלנו.
2. מהם הכשפים האסורים?
שלש שיטות עקרוניות בדבר. נתחיל עם 2 הגישות ה"קיצוניות":
א. שיטת הרמב"ן ובית מדרשו.
כשפים הם פעולות המקיימות שני תנאים. האחד: המפעילות כוחות על-טבעיים. (ראה רמב"ן עה"ת דברים י"ח ט'-י"ב)
השני: הכוחות העל-טבעיים המופעלים, הם כוחות השייכים לצד ה"טומאה" [לא טומאה במובן ההלכתי, אלא במובן סיטרא אחרא.
הערה: ברמב"ן עה"ת מודגש יותר, כמעט באופן בלעדי, התנאי הראשון. וז"ל:
"וזה סוד הכשפים וכוחם שאמרו בהם 'שהם מכחישים פמליה של מעלה' לומר שהם היפך הכוחות הפשוטים … ועל כן ראוי שתאסור אותם התורה, שיונח העולם למנהגו ולטבעו הפשוט, שהוא חפץ בוראו." משמע שעצם העקיפה של חוקי הטבע היא הדבר האסור. עובדה זו גם מצדיקה את נסיונותי החוזרים (שכשלו) להסכמה על תרגום המושג "טבעו הפשוט של העולם" לשפתנו אנו.
אך מפני דרכי שלום עם הרב מיכי, ומפני שכך משמע לכאורה בנפש החיים (שער ג' ריש פ"יב. וע"ע בדרך ה' לרמח"ל, ח"ג פ"ב), הוספתי את התנאי השני.
ב. שיטת הר"מ במז"ל ז"ל.
דומני שהר"מ במז"ל חלק ברמה העקרונית על עצם אפשרות הקיום של משהו על טבעי פרט לקוב"ה.
לדעת הרמב"ם כל המצוי בעולמנו הוא טבע – פרט לבורא הטבע. ניתן אולי להסבירו גם בדומה למובאה מכתבי ויטגנשטיין שהביא מציץ, והרבה דרכים למקום.
לענ"ד, הרמב"ם איתן באמונה זו בדיוק כמו שחשבתי שהרב מיכי איתן בהנחתו שאין במציאות אזוטריה מוחלטת.
מכאן נובע בהכרח שכל המתיימר לפעול באופן על-טבעי הוא שרלטן, כזבן, נוכל ונוחל גהינם.
הר"מ במז"ל ז"ל ובית מדרשו סוברים שאיסור הכשפים הוא איסור מיוחד על הרמאות בתחום הזה ועל שיתוף הפעולה והאמונה בכזבנים הללו, ור"א אבן-עזרא תמצת את הדברים בלשונו הזהב (ויקרא, י"ט ל"א).
מה חשבו חז"ל? לדעתי חלוקים המאירי ור"מ במז"ל ז"ל ביחס לדברי חז"ל הנראים כסותרים את העיקרון הנ"ל.
המאירי סבר כמופע שלנו, שחז"ל ידעו האמת וניסו להנחילה בדרכם שלהם. ולמעיין זו לחלוטין לא נשמעת ולא נראית אפולוגטיקה!
ור"מ במז"ל ז"ל סבר שאין להפריד את התייחסות חז"ל לנושא ההסברים לקיומם של כוחות כשפים על-טבעיים, מהתייחסותם להסברים מדעיים. ודעתו, כידוע, שלגבי שניהם אין חובה לקבל את הידע המדעי המובא באותם הסברים.
ג. השיטה השלישית היא שיטת רב האיי גאון וסיעתו,
רב האיי סובר שהכשפים קיימים (אף שציין כי אינו יודע מהם בדיוק), למרות שאינם חריגה אמיתית מגדר הטבע.
לשיטה זו איסור הכשפים אינו שונה מהותית מאיסור בישול בשר בחלב, למשל. והרוצה יוכל להסביר בשניהם שיש פעולות טבעיות שגורמות לתוצאות רעות בעיני קוב"ה, ודי בכך.
4. שיטת הגר"א בביאור לשו"ע מאד מעניינת.
בנוסף לדיון על האוטנטיות שלה שהבאתי בחלק הראשון של האשכול, אסור לשכוח שבסוף דבריו הוא כתב שם :
"אלא כל הדברים כפשוטן, אלא שיש בהם פנימיות. לא של בעלי הפילוסופיה … אלא של בעלי האמת"
ודבריו צריכים ביאור. שהרי בכל דבר יש פנימיות. משמע שבסוגיית הכשפים יש עניין מיוחד בפנימיות הדברים.
ולא ידעתי מה היחס המיוחד כאן בין הדברים כפשוטן לבין הפנימיות של בעלי האמת שיש בהן כאן.
5. סוגיית רוב ומיעוט.
לא נכון לומר שהרמב"ן ובית מדרשו מהוים רוב לעומת ר"מ במז"ל והסוברים כמותו (מבתי מדרש שונים !), לפחות בנקודה שאין הכשפים חורגים מחוקי הטבע.
כרוכל אשוב ואמנה:
ר' שמואל בן חופני גאון;
רס"ג;
[רב האי];
ראב"ע;
ר"מ במז"ל;
רד"ק;
המאירי;
[השו"ע לעניין לחשים];
המהרש"ל.
והטור, הסתפק אם יש בכלל חולקים על הרמב"ם בעניין אפסות הלחשים, כפי שציינתי בחלק הקדום של האשכול.
הרי שפרט לבית מדרשו של הרמב"ן החולק, מצטרפים לדעת ר"מ במז"ל גם רוב בנין וגם רוב מנין.
אמת, לא הזכרתי כמעט את חכמי הח"ן, שהרב מיכי הזכיר כמה פעמים את השפעתם על ניתוחו.
אך להלכה, כשעוסקים בנגלה, מי שטרם הבינם, אסור לו להביאם.
ואני טרם זכיתי לידיעת ח"ן. וכבר כתב מרן בהקדמתו לב"י, שאין להכריע כנסתר כנגד הנגלה.
למעשה, הסיכום שלך מקובל עליי, פרט לשתי נקודות:
1. על טבעי, אף שלא ביררנו את משמעותו, אין פירושו שלעולם לא יהיה לכך הסבר, שאל"כ אין לנו כלי לבחון האם אנו עוברים איסור או לא. על טבעי בהקר זה הוא לא מהצד הנכון והטבעי (הטבע הוא הדבר הרצוי והרגיל. אמנם קצל"ע לגבי החוק השני, ויש ליישב, ואכ"מ). ממילא שתי הנקודות של הרמב"ן הן אחת. בזה א"ש שינויי הסגנון שלו.
2. הכימות של הצדדים, לענ"ד אינו נכון. אמנם אין לי כוח להתחיל שוב להיכנס לכל מקור, שחלקם כבר נדונו בהזדמנויות קודמות. הצד השווה הוא שיש צדדים לכל כיוון. זה מקובל על כולנו (אמנם כבר מהתחלה).
רק אפנה לתשובת "וישב הים" הארוכה מני ים (ועל כן איני יכול להביאה כאן. תצלומה בידי) של הרב יעקב הלל, שמונה אותם, ומסכם כדבריי.
3. השאלה היא איך לנהוג במצב כזה, וכיצד להתייחס לחולקים.
כאן נכנסת ההשקפה האפריורית (שעליה הארכתי בתחלת האשכול). ובודאי שאם יש גישות שמדברות על קיום, ואחרות שאומרות שלא ראו, יש יתרון ברור לטוענים שראו ("לא ראינו" אינה ראיה. ובפרט כשהדבר נאמר על רקע פילוסופיה ומדע יווני).
4. שאלת ההבדל בין מלאכים לשדים לא הובהרה בסיכומך. כידוע, הרמב"ם עצמו מתייחס למלאכים בתורה (אינני יודע אם תמיד) כמשל. מדוע כאן אתה נוטה מדרכו?
5. שאלת הח"ן חשובה מאד. ובפרט יש להוסיף את מהר"י קארו שידוע כרציונליסט מובהק, ולמד ממגיד (וכידוע כיום החוקרים נוטים לחשוב שהספר אותנטי). שו"ר את דברי קעלעמר בזה.
מיכי
נשלח ב-24/10/2004 21:46
רמבםזל שליטא.
סיכומך טוב .אולם מספר הערות.
1 המאירי אפולוגטי.
2] ענין הרוב ומיעוט. הייתי מסתכן ואומר שמדובר במיעוט זניח [מספרית]
כי כבר באשכול ההוא וגם ב אשכול זה דעתי היתה [ודעת מיכי ומסתברא] שאם עקרונית יש קבלה של חלק מחלקי האזוטריקה הפרטים פחות חשובים.
3] תודה על הסוגרים שסגרת את רב האי והשו"ע שהם ודאי מכוחותיו של מיכאל.
4]רבי שמואל אינו מהפוסלים קטגורית את ענין השדים.
5] חכמי הח"ן.
הדיון אם אפשרית סתירה בין נגלה לנסתר לא רלונטית לאשכול זה.
ובזה אפשר לומר שאני חלוק גם עליך וגם על מיכי. השאלה העובדתית ,-שממנה ואך ממנה [לדעת החולקים על הרמב"ם] נובעות כל ההלכות- היא זו שעומדת בלב אשכןל זה .
עצם גישתו השונה של פוסק שידיו לו בקבלה אינה אמורה לסתור עובדה זו.
שלך
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
נשלח ב-26/10/2004 20:53
סליחה על ההתפרצות הקטנונית שלי בענין כה חשוב.
שאלתי היא האם עדויות של אנשים שראו שדים מספקות את חכמי הפורום המשכילים והנכבדים.
ואם כן - האם מישהו מוכן להשקיע בכך סכום כלשהו (אני הצעיר והדל מוכן לגשת ולתשאל כמה אנשים, וגם להקליט ולצלם וכו' כי הנושא מעניין בהחלט ויעידו מס' התגובות לאשכול זה).
מי שמעוניין יוכל למצוא עשרות אנשים שיעידו בפניו כי ראו גם ראו שדים. לא צריך הרבה להתאמץ.
אומנם יש להזדרז שכן העדים הללו הינם קשישים, והם הולכים ופושים מן העולם.
האם לא היה גוף אקדמאי מעולם שניסה לשאול אנשים שיעידו על כך ולבחון את עדויותיהם - או שתמיד האנשים הללו נפסלו בעודם באיבם?
