|
|
| נשלח ב-22/9/2004 15:25 |
 |
| |
מה קרה לכם?
לא שמעתם שנחטפתי בידי שדים , למזלי אשתי מצאה את המכשף
המתאים שבגלל המקרה החמור היה צריך גם לתקשר עם נשמות וגם לקרוא בשמן ובקלפים. [עשה עלינו כמה $,בלי עין הרע ]בסוף הצליח להחזיר אותי.
וזאת בגלל שהיא לא קראה את רשימת הקדושים של ריבי באשכול נישטאיך. כנראה אצלם היה יותר זול, וגם אם לא ,לפחות היתה פרנסה ליהודי ולא לגוי רח"ל.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2004 15:42 |
|
| |
קעלעמר
נו באמת, אתה לא יודע שאסור לפתוח פה לשטן ?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2004 19:14 |
|
| |
נתן לי קמיע מיוחד שמאפשר לי פתיחת פה לשטן.
המחיר אם אתה מעונין 1000 $
אם כבר הזכרתי קמיע.
בי_ם לפני כ100 שנה נכנס דיבוק רח"ל באשה .פנו בני המשפחה לאדמו"ר חשוב ובקשו את עזרתו "אין בעיה " אמר ורשם להם קמיע. כמובן שהדיבוק פרח לו. מתוך סקרנות פתחו החסידים את הקמיע ולהפתעתם גילו שכתוב שם ר ניסן בק [שהיה גביר ועסקן אז ,בנה את ניסן בק שול בעיר העתיקה. בית הכנסת ביאן נעשה על פי הדגם הזה.]
שאלו החסידים את האדמו"ר "היתכן"? או.. ענה להם. מר ניסן אפילו השדים פוחדים.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2004 19:41 |
|
| |
ואם כבר בבדיחות על קמיעות עסקינן,
מספרים שפעם אחד הסטודנטים של אינשטיין באו לבקר אותו בביתו, ולתדהמתם הם ראו פרסה של סוס תלויה על פתח ביתו.
הסטודנטים ההמומים שאלו את רבם: הייתכן ?! כיצד רציונליסט קיצוני כמוך מאמין בדברים כאלה טיפשיים ?!
או זה בסדר, אמר אינשטיין, אומרים שזה מועיל גם למי שלא מאמין בזה ...
(יש כמה גירסאות לסיפור, אבל כך אני שמעתי אותו)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2004 06:10 |
|
| |
מוריי ורבותיי,
סליחה על ההיעדרות, אך עסקתי במצוות עוברות (שכידוע דוחות ת"ת). אגב, אחת המצוות היתה ת"ת.
לפני שבאמת נעבור לשלב העלילתי של הדיון (סיפורי עלילותיהם של בני דודנו השדים), ננסה לחזור למסלול הדיון המסודר.
בדבריי אלו אנסה לסכם את מה שנאמר עד כאן, אציג את התייחסויותיי אל הדברים האחרונים, ואסיים ברשימה של מקורות שבהם נדון בשלב הבעל"ט.
מייד אח"כ אני קורא לר"מ במז"ל, ראש המדברים, לפצוח בדיון על המקורות, ולכולנו להגיב ולהמשיך.
אני רק מזכיר, שלאחר סיום הדיון במקורות, נחזור לשלב של סיכומי ההגנה והתביעה, שיעסקו בקשר בין המקורות לאפיורי, ובסמכותם של מקורות שונים בנושא כה מדעי (או: מציאותי) כמו קיומם של שדים ושאר אזוטריקנוס.
וזה החלי בעז"ה,
א. מייציץ,
באשר לויטגנשטיין, אינני מבין מהו 'סך כל העובדות שמהוות את העובדה ששדים קיימים', כלשונך. עובדות לא מהוות עובדה אלא אולי מורות או מהוות אינדיקציה עבורה.
אם כוונתך למה שאני חושד (ל"ע), כלומר לכך שקיום השדים אינו אלא מילה נרדפת לתיאור של כמה תופעות פנומנליות (תופעות שהן תוצאה של קיומם), אז לא נותר לי אלא לזנוח את הויטגנשטייניות הקיצונית ומיסטית הזו (על אף עטיפתה במחלצות אנליטיות ורציונליות). מושג אינו אוסף התכונות שלו, אלא הוא היש שנושא את אותן תכונות. השדים הם היישים שמחוללים את התופעות, ולא שם נרדף למכלול התופעות.
החשד הנורא שהעליתי, מבוסס על הבחנה קודמת של נטיה כזו בשאר הודעותיך, ולא רק על אינדיקציות לשוניות (מייציץ: לזה כנראה התכוין נדב, בשיחתנו. עכשיו אני מבין).
בה במידה האלקטרון אינו אוסף התופעות שהוא מחולל ושבהן אנו צופים (ולעולם לא בו עצמו). אגב, גם הסתכלות בעצם רגיל אינה יוצרת תמונה שלו עצמו אלא של הופעותיו, ובכ"ז ברור שהוא עצמו קיים, שכן יש מה שנושא את התופעות הללו. ביחס לקב"ה קוראים לסוג השיקול הלא-ויטגנשטייניאני הזה: יש מנהיג לבירה. המסקנה הזו קדמה לשיחה הישירה של אברהם עם המנהיג הנ"ל, רק מתוך אוסף התצפיות.
ומכאן למשפט המסיים שלך: אני לא מפש מתודה מדעית, שכן ישנן יישויות שההבחנה בקיומן אינה נעשית בכלים מדעיים (ואולי גם אינה יכולה להיעשות בהם) ובכ"ז ברור לי שהן קיימות (כמו, למשל, השכל של מייציץ, או הנשמה של השכן שלי, שאינה רק אוסף תופעות שבהן אני מבחין).
מבחינה מסויימת על כך נסוב כמעט כל הדיון שלנו בהודעות האחרונות, שכן אתה מוכן לדון רק באוסף תופעות ולא להסיק משהו על קיומן של יישויות. אולם אם כך, זה נכון ביחס לקיומו של כל עצם. אין ראיה מדעית לקיומו של מאומה. יש לכל היותר אוף עובדות נצפות, אולם בעצם כשלעצמו, הווה אומר, בעצם הקיום שלו, אף אחד לא צפה ישירות מעולם (סתם כי זה לא חשוף לתצפית).
ב. רמב"ם,
למעשה לכל התייחסויותיך, ובעיקר לסעיף 2, אני אומר:
 . פרט לסעיף 1 ואכ"מ.
אוסיף לרשימה את הצעותיך הנ"ל.
ג. רבנו המיימוני,
ברוך הבא בצל קורתנו. אתייחס לדבריו אחת לאחת.
א. אין תמיכה לקיומו של מאומה מעבר לאוסף התופעות שהוא מחולל (ראה תגובתי לעיל למייציץ). תיאוריה שלימה, מדעית או לא מדעית, שמסבירה את אוסף העובדות אינה מוסיפה תוספת משמעותית למסקנה על עצם קיומם של היישים הנ"ל. זוהי שאלה פילוסופית ביחס לאינטרפרטציה שלנו לגבי התיאוריה.
ב. שינוי התיאוריה מצביע על הבנות שונות של התופעה, ואולי אף התקדמות בהבנה. אולם הוא אינו מראה שהיא לא עוסקת בייש אמיתי. לדוגמא, המושג 'מסה' או 'זמן' אצל איינשטיין מופיע באותה צורה כמו אצל ניוטון. אולם המשמעות התיאורטית והמעשית שלהם היא שונה. בכ"ז לדעתי הם מדברים על אותו מושג, אלא שגילו מאפיינים מדוייקים יותר שלו. אם זה אינו אותו מושג, אז אין התקדמות עקבית במדע, אלא שיטוט אקראי בין נושאים שונים.
ד. אם הבנתי נכון את הנקודה, ברור שלא כל מה שניתן לדמיין אכן קיים, מאידך, לדעתי הענייה (ולדעת עוד חכמים ממני) כל מה שניתן לדמיין יש לו שורש מציאותי כלשהו, שאם לא ן זהו מושג פיקטיבי ואין טעם לשוחח עליו עם מישהו אחר. מדוע להניח שהוא מדמיין כמוני בעת הזכירו את המושג הנדון (ההוכחה האנתרופולוגית של דיקרט). וכן פירטתי בספרי בכמה מקומות.
ה. אני לא בטוח שהמודל שלי היה כל כך מתוחכם, שכן הוא היה על דרך המליצה בלבד. טענתי שם היתה שבר"ה שהוא יום הדין הבינוני יוצא נקי. ואילו ביו"כ שהוא יום של רחמים וחסד, הבינוני יוצא חייב בדין. איך מתיישבת ההשוואה של דין ורחמים באופן כזה. האם הדין סלחני יותר מהרחמים?
אני יודע שיש ליישב בקל, וכך חשבתי בהתחלה. אולם לענ"ד זה בכלל לא פשוט ליישב זאת, לפחות ברמה המושגית (הבנת היישים האזוטריים: חסד ודין), ואכ"מ.
ד. קעלעמר,
זה מה שנקרא 'קמיע מומחה'. אפשר לצאת אתו בשבת (כי הוא לא מועיל לפי הרמב"ם ושו"ע. סליחה רמב"ם).
אגב, תשאל את השטן שחטף אותך, אם יש מה לדבר על המחיר. אנחנו צריכים אותך, ונהיה מוכנים לשלם כל מחיר סביר (עד שוו"פ).
ה. רב"צ,
אני שמעתי את הסיפור על ג'ורג' ברנרד שואו, ונראה לי הולם יותר.
אבל לית דבר שלא רמיזא באורייתא, ועל כך אמרו חז"לינו שעין הרע לא מזיק למי שאינו מאמין בה. ממילא רואים שרבה מידת הטוב והחסד על מידת הפורענות (שהרי הפרסה מועילה גם למי שלא מאמין בה). ואם תקשה עליי איך אני רמי אהדדי מימרא דהגר"ג שואו מול חז"ל, אומר לך שכבר קדמני הרמב"ם בשמונה פרקים לגבי 'אל תאמר אי אפשי לאכול חזיר' שהקשה מחכמי האומות לדברי חז"ל במדרש. ודוק'.
הערה כללית. לא הבנתי את התייחסויות חכמי האשכול לקיום הנשמה, המלאכים, וכדו'. מסיטרא דקדושה.
ועתה לרשימת המקורות. שאר המקורות יידונו רק כאינדיקציות לפרשנותם של אלו.
1. מקרא.
2. תלמוד (האם גישה אחת בכולו?).
שאר מדרשים וטכסטים חז"ליים.
3. רס"ג, ר' האי ושאר גאונים.
4. רש"י.
5. בעלי התוס'.
6. רמב"ם.
7. חינוך.
8. רמב"ן.
9. מאירי.
10. רא"ש.
11. ר' יונה.
12. רשב"א.
13. חרדים.
14. סמ"ק.
15. טור.
16. שו"ע.
17. אבן עזרא.
18. מהרש"ל.
19. רמ"א.
20. רמח"ל.
21. גר"א.
22. נחלת שבעה.
23. באר היטב.
רמב"ם, אשמח אם תתחיל לפי הסדר. כדאי לראות מובאות חז"ליות רלוונטיות, על אף שנחזור אליהן גם בדיון על המפרשים השונים, ופירושן יהיה תלוי בדעותיהם של אלו (ובדעתנו שלנו).
מיכי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2004 10:03 |
|
| |
הרב מיכי,
אנסה להכין שיעורי בית, אך אני מסופק אם אספיק לפני המורטוריום שאני כל כך זקוק לו.
הסדר של המקורות קצת פגם בשלוות נפשי, אז ברשותך אציג סדר מעט שונה, מתאים יותר (אם כי לא מדוייק עדיין) לסדר הדורות.
שאלה נוספת: האם יש הכרח להשלים מקור מקור לפי סדרו, או שאפשר, בשלב ראשון, להציג חומר הנוגע למקורות שונים, כשכל מובאה תוצב במקומה הראוי לה [בשביל מה יש מחשב]?
להלן סדר הרשימה המוצע:
1. מקרא.
2. תלמוד (האם גישה אחת בכולו? [לדעתי לא – ר"מ]).
3. שאר מדרשים וטכסטים חז"ליים.
4. רס"ג, ר' האי ושאר גאונים.
5. רש"י.
6. אבן עזרא
7. בעלי התוס'.
8. רמב"ם.
9. רא"ש.
10. רמב"ן.
11. ר' יונה.
12. רשב"א.
13. מאירי.
14. חינוך.
15. סמ"ק.
16. טור.
17. שו"ע.
18. חרדים.
19. מהרש"ל.
20. רמ"א.
21. רמח"ל.
22. גר"א.
23. נחלת שבעה.
24. באר היטב.
גמר חתימה טובה
ר"מ
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2004 12:31 |
|
| |
מיכי
נצטרך לעזוב את כל העניינים המטאפיזיים לפעם אחרת(אולי אפתח אשכול בנושא).
לענייננו. בוא נעזוב את כל הפילוסופיות השנויות במחלוקת.
האם אתה מסכים שבכדי שאבין את כוונתך כאשר אתה משתמש במילה חדשה , עליך להגדיר ולהסביר למה אתה מתכוון במילה החדשה, באמצעות מלים אחרות ומושגים אחרים שכן מובנים לי?
כל מה שאני דורש זה הגדרה במושגים מובנים. אתה יכול להסביר למי שמעולם לא ראה פיל מה הוא פיל , על ידי שתשתמש במושגים אחרים. האם אתה יכול לעשתו אותו דבר ביחס לשדים?
מה היא הגדרה? ההגדרה האריסטוטלית של המושג "אדם" הוא החי ההוגה. זה נראה כמו הגדרה לא רעה. אבל מה תאמר על ההגדרה הבאה :'ה"אדם" הוא היש הגורם לזיהום הסביבה' ? זה לא הגדרה אלא ציון עובדה אודות האדם.
מה ההבדל? לכל מושג יש קריטריון של זהות - אוסף התכונות המכוננות אותו. אנחנו יכולים לומר באופן סביר שמי שאינו חי והוגה איננו מה שאנשים מתכוונים אליו באומרם "אדם" , אבל איננו יכולים לומר שמי שאינו מזהם את הסביבה איננו מה שאנשים מתכוונים אליו באומרם "אדם". קריטריון הזהות הוא עניין של מוסכמה. כל יתר התכונות שאנו משייכים ליש נתון שאינם חלק מקריטריון הזהות , כבר אינם עניין של מוסכמה אלא הם עובדות (נכונות או לא) אודות היש המוגדר.
מה שאני מבקש ממך זה שתאמר לי מה הוא קריטריון הזהות של שדים ולא שתביא לי אוסף של עובדות אודות שדים. האם התכונות שציינת למעלה הם הם אוסף התכונות שמגדירות את המושג שד? האם מי שאינו מקיים לפחות אחד מהתכונות שהזכרת איננו שד מעצם ההגדרה? האם כל מי שמקיים את אחד מהתכונות (או את כולם או צירוף מסוים מתוכם , תלוי בהגדרתך) הוא שד מעצם ההגדרה?
אם אתה אמנם התכוונת לספק הגדרה , הרי שזו הגדרה לגיטימית (אם כי אני עומד על כך שיש לפרט יותר למה הכוונה במושג "גרימה" ועוד כמה עניינים שוליים). אבל זו הגדרה מאוד צמחונית שבוודאי אינה סתירה להשקפת עולם ראציונליסטית.
אבל לכאורה , לא התכוונת להגדרה. הגישה שלך היא ש"כל אחד יודע מה הם שדים" אלא שצריך להוכיח את קיומם וההוכחה לקיומם הוא אוסף התופעות שציינת. כאן אני חייב להוציא עצמי מן הכלל , מאחר ואין לי הכרה ראשונית אודות שדים . יתכן שמושג השדים הוא משהו שאינו ניתן להעמדה על מושגים בסיסיים יותר (בדיוק כמו שלא ניתן להסביר מה הוא הטעם של תפוח למי שמעולם לא טעם) ואז איני יכול להשתתף בדיון , למרות שאינני שולל את האפשרות שיש אנשים בעלי כישורים מיסטיים שיכולים להכיר ישויות כמו שדים, מה אעשה ולא זכיתי לכך.
אבל אם אין לך הכרה מיסטית כזו, זה לא הרבה לבקש הגדרה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2004 23:18 |
|
| |
ר"מ במז"ל,
אני מקבל את התיקונים, אם כי לא באמת התכוונתי לסדר כרונולוגי. למשל, יש עניין לבחון את רש"י ואחריו את תוס', ואת חכמי ספרד במקובץ וכדו'.
בכל אופן, נראה לי שאין טעם שאהיה מדיי פדנט, ולכן נראה לי שניתן להציג מקורות שנוגעים לדעותיהם של כל הנ"ל, ונשתדל להתייחס לכולם, ולבסוף לנסות לסכם. אני אנסה לסכם ולארגן 'תוך כדי תנועה' את ההתייחסויות למקורות השונים.
ממילא כבר לא כל כך חשוב הסדר המוצע.
אשמח אם תוכל להתחיל את הדיון. למשל, על הגר"א יש לך כבר חומר מאורגן. אגב, אם כבר ביחס לגר"א, ייתכן שלא כדאי לנו להיכנס כל כך לשאלת האותנטיות של השגתו על הרמב"ם והשו"ע, שהרי עמדתו שלו בנושא קיום השדים נראית לי ברורה. אם כן, מאי נפ"מ באיזו רמת חומרה הוא שפט את הרמב"ם והשו"ע? אא"כ לטענתך גם הוא לא האמין בשדים ואזוטריקה?
מייציץ,
קשה לי להעמיד את המונח 'שד' על מושגים אחרים, אלא אולי בדרך השלילה. הכוונה במונח זה היא ליישות שפועלת בעולם, שאינה חיה ולא אדם, וגם לא צמח.
אינני יודע אם המושג רוחניות ברור לך (ומה עם נשמה, או מלאך, אתה מצליח להגדיר אותם?), אולם הוא הקבוצה הכוללת שבתוכה נכללים גם אלו.
אני יכול להעלות הצעות קונקרטיות יותר, כמו ששד לחוקי הטבע הוא כמו הנשמה לגוף שלנו, אולם זוהי הצעה בלבד ולא הגדרה, ובודאי לא הגדרה לכל סוגי השדים.
אם תרצה הגדרה אריסטוטלית, באמצעות מינים וסוגים, אומר כך: השד הוא יש (=הסוג הכולל, להבדיל ממושג מופשט שאינו קיים), שאינו דצח"מ, ושפועל בעולם ויש תוצאות כלשהן לפעולותיו. נדמה לי שגם נשמה ומלאך נכנסים להגדרה זו, ואכן מבחינתי שד יכול להיות סוג של מלאך, שכן לדעתי אותו דיון יכול להתנהל על מלאכים (שעוד לא שמעתי התייחסויות מהציבור לגבי קיומם ולגבי קיום נשמות).
שד במובן של סט"א עושה נזקים, אולם 'שדים' מבחינתי אלו גם מי שעושה דברים חיוביים, כמו כל חוקי הטבע. שוב, ניתן לקרוא לאלו 'מלאכים', מבחינתי זה לא משנה. זה כנגד זה עשה אלוקים.
האם זה מספק? האם מלאכים ונשמות ניתנים להגדרה טובה יותר, או שהם גם לא קיימים? לא ברורות לי עמדות הציבור בעניין זה, ואשמח לשמוע.
גח"ט
מיכי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2004 23:31 |
|
| |
לא, אינני יודע מה זה רוחניות (אם כי בהקשרים מסויימים אני יודע למה הכוונה , לא נראה לי שברור לי מה המושג שאליו אתה מכוון) . לגבי נשמה אם הכוונה למושג הפילוסופי של נפש יש לזה איזה מובן(כן, אפשר להגדיר אותה באופן אנליטי) , אבל לא נראה לי שהצורה הגסה שבה מדברים על נשמות יש לה קשר קלוש למושג הפילוסופי הזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2004 00:05 |
|
| |
מייציץ,
נו, אז מעכשיו יהיה לי יותר קל. אחד פחות באופוזיציה. אני מבין שהגדרתי לא סיפקה אותך, אם כי לא הסברת מדוע. בכל אופן, אין לי הגדרה טובה יותר, ואם אינך יודע מהי רוחניות, או נשמה, כנראה שלא תוכל להמשיך איתנו (כפי שכתבת למעלה). אני מקווה ש'קב"ה' אתה יודע מה זה? או לחילופין 'קדוש' ו'ברוך' ו'הוא', והצירוף כולו (כיאה לאנליטיקן).
מה עם 'גמר' ו'חתימה' ו'טובה'? אני מקווה שאת האיחול שלי בכל זאת תצליח להבין.
אתה יודע למה אני מקווה? כי יש לי חשד כבד (הרי אף אחד לא שומע) שאתה בכל זאת מבין את כל אלו, ורק לא יכול להגדיר אותם. וכמו הרבה אנליטיקאים אתה כופה על ההבנה האינטואיטיבית שלך את הסד ההגדרתי האנליטי.
אגב, מהי 'הגדרה'? יש לכך הגדרה?
גח"ט (נראה אם תפענח את ראשי התיבות)
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2004 00:21 |
|
| |
כשיש הבנה אינטואיטיבית , הרי אין צורך בהגדרה . כל הגדרה מעמידה משהו לא מוכר על דברים המוכרים אינטואיטיבית. אני מכיר בצורה ראשונית את הנפש (=מכלול החיים הפנימיים שלי) ולכן אין לי צורך בהגדרה עבורה (האנליזה המטאפיזית של מושג הנפש היא יותר כמו אנליזה בכימיה מאשר בלוגיקה ודו"ק) .
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2004 00:33 |
|
| |
מיכי
כל עוד אנו עוסקים בתיאוריה, אין לי התנגדות.
אבל אני סבור שיש הבדל עקרוני בין כך שאיני יכול להגדיר את הקב"ה, או אפילו להגדיר מהי הגדרה (למרות שאני יכול לאפיין את כללי השימוש של המונח...) - לבין אי יכולתי להגדיר מה הם שדים.
אני אפילו מכיר כמה הגדרות (או רשימת מאפיינים) לשדים, תלוי מאיזו תקופה, ומאיזה מקום גיאוגרפי. יש הבדל גדול בין השדים של מקום מגוריו של ר' יהודה החסיד באירופה לבין השדים שרווחו בין מספרי אלף לילה ולילה, כפי שמעידים הטכסטים שבידינו משם.
***
ואם כבר אז כבר. את חטאי אני מזכיר היום. בין שאר הסיפורים שחיבר הסופר הפורה איזק אסימוב וקראתי בשכבר הימים, היה אחד, יחסית מהבלתי מוצלחים שלו, אבל הוא שימושי מאד עבורנו כאן.
תוכן הסיפור בקצרה: יש פנתאון של אלים באונטולוגיה, אך הם בעלי עוצמה ככל שגדול יותר מספר המאמינים בהם. תזה מעניינת... מתברר שבעידן המודרני, עקב האתאיזם או מסיבות אחרות, האלים כמעט משותקים. הכי חזק הוא אל האש הגרמני, שנשאר לפליטה מכל האלילים האחרים.
הסיפור, אם אני זוכר נכון, מתרחש בימי מלחמת העולם השניה. אל האש של גרמניה מנסה להשתלט על מוחו של אמריקני בעייתי במקצת כדי לשכנע אותו לשרוף את בית החרושת שבו מכינים את הנשק החשוב ביותר של ארה"ב, או משהו כזה. רוב הסיפור הוא מה שעובר על האיש הזה, וכן הסברים על הפנתאון.
הסוף המפתיע: כאשר האיש המסכן כמעט הולך להצית את בית החרושת, הוא זועק לעזרה. והוא מצליח לגייס אל חדש, שמופיע בפנתאון, זורק את אל האש הגרמני מכל המדרגות, ומשליט סדר עולמי חדש. יש לו הרבה מאמינים, ולכן הוא הכי חזק, וכולם מפחדים ממנו.
יש לו כובע ובגדים אופיינים, וחיוך, וקוראים לו - הדוד סם.
אהה.
עכשו תאמר לי מה ההגדרה של הדוד סם, כוונתי לזה השמיימי נוסח אסימוב. ואל תגיד לי שאין לזה משמעות, מפני שהנה הצלחתי לספר לך את הסיפור, אז לפי הקריטריונים שלך זה כבר לא דמיוני לגמרי!
ומה בין ההגדרה שלו לבין ההגדרה של שד?!
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2004 00:36 |
|
| |
דרך אגב, בכל ספר לימוד של לוגיקה למתחילים יש הגדרה למושג הגדרה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2004 00:51 |
|
| |
זה לא פרדוקס הגדרת המושג הגדרה תיראה כך:
(1) הגדרה היא X,Y,Z
לאחר שנבין מה אומר (1) נוכל לוודא שגם (1) עצמה היא בגדר הגדרה.
|
|
|
|
|
